חוץ ממכבי, אף אחד לא באמת עושה כסף

כבר כמה שנים רואות הקבוצות הישראליות בכדורגל ובכדורסל את גביעי אירופה כמקפצה הכלכלית, ששווה להמר על כספים בהגעה אליה. הפועל תל אביב בכדורגל, למשל, התרסקה על ההנחה הזו במסע המופלא שלה בגביע אופ"א.

המשחקים באירופה גוררים הוצאות בשלושה אספקטים: טיסה (כולל אבטחה וארוחות), אירוח ובונוסים. אלו הוצאות המוערכות ב-120-140 אלף דולר לקבוצה לעונה, תלוי כמובן בהישגים. לכך יש להוסיף את הצורך להחזיק סגל רחב עבור שני משחקים בשבוע.

ההכנסות מגיעות מזכויות שידור, מכירת מנויים וכרטיסים, ובעקיפין - חשיפה. עירוני נהריה, הפועל ת"א וגם הפועל ירושלים בקושי הגיעו לסכום ההוצאות האמור. ההצלחה, מתברר, עולה להן כסף. אצל מכבי ת"א, כרגיל, הסיפור אחר.

קבוצה ישראלית נוספת ביורוליג, זה הבסיס לכל סיכוי לתחרות במכבי ת"א. הכסף שמשלמת היורוליג למכבי - כ-3 מיליון דולר לעונה - הוא חלק חשוב בתקציבה, מה עוד שהוא מובטח בהסכם עד 2006.

בהפועל רצו בקיץ להתקשר עם רשות השידור, אבל הפועל ירושלים הקדימה אותם. באוסישקין ובנהריה דיברו, ועדיין מדברים, על מעורבות פוליטית של השר הממונה על רשות השידור, אהוד אולמרט, בעבר ראש העיר ירושלים, במהלך הזה. קמרי אומר: "ירושלים הם היחידים שיכולים להרוויח משהו מאירופה, בגלל הכוח הפוליטי שלהם. זו התקשרות על בסיס מערכות יחסים שלנו אין".

בצר להם פנו אנשי הפועל ת"א לערוץ הספורט וקיבלו הצעה דומה לזו של נהריה: סכום מבוטל תמורת זכויות השידור, פחות מ-100 אלף דולר. ברוריה ביגמן, מנהלת השיווק של הפועל תל אביב, אומרת שהחשיפה היתה חשובה, בעיקר בכל הקשור לגיוס ספונסרים. בפועל, הכסף מזכויות השידור נבלע בין ההוצאות על טיסות, בונוסים ואירוח.

פיב"א, המפעילה את היורופליג, נותנת לקבוצות המשתתפות במפעל אפשרות למכור את זכויות השידור למשחקיהן. הפנייה הראשונה של נהריה בעניין היתה לאכסניה הטבעית - ערוץ הספורט. פיני קמרי, יושב ראש הקבוצה, נפגש עם אנשי הערוץ וביקש סכום נכבד תמורת זכויות השידור. בערוץ הציעו לקמרי את מה שנגזר עליהם מהמצב הכלכלי: אפס כסף תמורת זכויות השידור, עלות ההפקה עלינו. קמרי פנה לאנשי ערוץ 10, שלא התלהבו, והלך לערוץ הרוסי "ישראל פלוס".

בתעשייה מדברים על אינטרס של שטראוס, המאמצת של נהריה, במגזר הרוסי. קמרי אומר "אל תחפש תחכום עד כדי כך, שטראוס חברה גדולה מדי בשביל להיות זקוקה לזה". הוא סגר עם "ישראל פלוס" על חלוקה של 50:50 מתשואת הפרסומות שישודרו במשחק. בנהריה מודים שזהו סכום מבוטל יחסית להוצאות שנדרשו מהקבוצה במפעל: טיסות, אירוח ובונוסים לשחקנים. היתרון הוא בחשיפה, שחשובה למאמץ, ובפנייה למגזר שונה.

אלא שלפני השלבים המכריעים ביורופליג התחלפה מנכ"לית "ישראל פלוס". ל"ישראל פלוס" היתה אפשרות יציאה מההסכם בכל שלב והסיכום עם נהריה בוטל. משחקיה ברבע גמר היורופליג לא שודרו. ההצלחה המפתיעה לא הגיעה למרקעים בישראל והתמוססה אי שם בהרי אוראל.

יו"ר הפועל ירושלים, דני קליין, לכאורה גנב את התרנגולות מהלול. הסגירה האיכותית שלו עם רשות השידור מוערכת בסכום של 750 אלף דולר על זכויות השידור מהיול"ב קאפ, עם אפשרות להתקרב למיליון דולר במידה שהקבוצה תזכה בגביע. בירושלים גם מרוצים מהחשיפה בערוץ ציבורי. במשחק בווילנה הגיע הרייטינג כמעט ל-9%.

אלא שעקב מערבולות ניהוליות ברוממה, לירושלים אין הסכם חתום עם ערוץ 1. מקור בכדורסל אומר שהרשות העבירה עד כה לקבוצה סכום פעוט. לירושלים יש בעיה בתשלומים השוטפים, אם כי, כפי שאומרים בתעשייה, "ערוץ 1 אינו נחום מנבר. הוא לא הולך לשום מקום. אם קליין לוקח את ההסכם עם הרשות והולך אתו לבנק, נותנים לו אשראי, גם שהוא לא חתום. עם זאת, בשוטף יש לו קשיים".

כבר כמה שנים מאמינות הקבוצות הישראליות, גם בכדורגל וגם בכדורסל, כי גביעי אירופה הם מקפצה כלכלית ששווה להמר על כספים כדי להגיע אליה. הפועל תל אביב בכדורגל התרסקה על ההנחה הזאת במסע המופלא שלה בגביע אופ"א. בכל הקבוצות מדברים על בונוסים חסרי בסיס שמקבלים שחקנים בעקבות הצלחות באירופה, כי "מי חשב בכלל שנגיע לשם?" כמו שאומר בכיר בנהריה. הפועל תל אביב בכדורגל מנהלת עד היום בוררויות עם שחקניה על אותם בונוסים.

ההוצאות על משחקים באירופה נחלקות בעיקרן לשלוש: הוצאות טיסה (כולל אבטחה וארוחות), הוצאות אירוח ובונוסים. בסך הכל הן מוערכות ב-140-120 אלף דולר לקבוצה לעונה, תלוי בהישגים. לכך יש להוסיף את הצורך להחזיק סגל רחב לשני משחקים בשבוע.

ההכנסות מגיעות מזכויות שידור, מכירת מנויים וכרטיסים ובעקיפין - חשיפה. ההכנסות של נהריה, הפועל תל אביב וכרגע גם ירושלים בקושי הגיעו לסכום ההוצאות האמור. ההצלחה עולה להן כסף. אבי אשכנזי, מאמן נהריה, אומר: "במפעל אירופי יש רק הוצאות, אבל אם אי אפשר לקחת אליפות בארץ כי יש מכבי תל אביב ואתה לא רוצה ללכת לאירופה כי זה עול כלכלי, בשביל מה בדיוק אתה משחק?"

לנהריה אין באמת יומרות להתחרות במכבי תל אביב. אשכנזי מסכים כי הדיווידנד העיקרי שמניבה ההצלחה האירופית הוא "הנאה לקהל, אווירה, התנסות". באוסישקין ומלחה היומרות שונות.

דני קסטן ז"ל היה מיוזמי מפעל היורופליג, בין השאר בשאיפה להחדיר קבוצה ישראלית נוספת למועדון הסגור של היורוליג. בתקופה שפיב"א ויול"ב תיקשרו ביניהן, הוסכם כי אלופת היורופליג תיכנס ליורוליג וסגניתה תצטרף למבחנים. בהפועל תל אביב בנו על זה. הנתק בין יול"ב לפיב"א ביטל את ההסכמה. גם אם הפועל תל אביב תזכה ביורופליג, לא יהיו לה מזה רווחים כלכליים פרט לחלק מהכנסות הפיינל פור (כמה עשרות אלפי יורו) וכמובן הנאה, אווירה והתנסות.

בירושלים הדברים שונים. אם תזכה ביול"ב קאפ, היא תשתתף בעונה הבאה ביורוליג. בקונסטלציה מסוימת, היא תגיע לשם גם אם תעפיל לגמר. קבוצה ישראלית נוספת ביורוליג היא הבסיס לכל סיכוי של תחרות במכבי בעתיד הנראה לעין.

הכסף שמשלמת היורוליג למכבי - כ-3 מיליון דולר לעונה - הוא חלק חשוב בתקציבה, מה עוד שהוא מובטח בהסכם עד 2006. אם ירושלים נכנסת ליורוליג, אפשר להתחיל לדבר על תחרות. בינתיים, אומר קליין, "מה תגמולים, מה אתה, מס הכנסה? ההצלחות רק עולות כסף. גם אם ניקח את גביע אירופה אין לי שום תגמול. אני לא יכול למכור יותר מנויים ואני לא יכול למכור יותר פרסום. אני רק משלם בונוסים ולבריאות שיהיה לכולם".