החברים של צרפתי

סיום המשחק בשכונה תפש את גיא צרפתי בסיטואציה שלא היה מורגל בה בעבר. צרפתי שהיה רגיל לפרחים מהקהל הנתנייתי, נתקל בדרך לחדר ההלבשה באוהדים זועמים, שהלינו על המשחק הלא אחראי שלו ועל כך שמצידם הוא יכול לעבור כבר לקריית שמונה. מלבד מטר הקללות, נזרקה לעברו מהיציע שקית מלאה קרח. הוא הצליח לקלוט את השקית בידיו, הצמיד אותה לחזה ואפילו הוסיף תנועה כאילו הוא מתכוון לזרוק אותה חזרה על קומץ האוהדים. ברגע האחרון התחרט וזרק אותה בזעם לעבר שלט הפרסומת. צרפתי הגניב עוד מבט לעבר הקהל, קבר את פניו ברצפה והגביר מהירות בדרך לחדר ההלבשה.

את הדלת הוא פתח בסערה וטרק אותה בעוצמה. חבר ההנהלה אמיר קשב, שהבחין בנעשה רץ לעברו על מנת להרגיעו. לשווא. לצרפתי היו דברים מאוד חשובים להגיד בחדר ההלבשה. כשכל השחקנים נכנסו ואווירת הנכאים השתלטה על יושבי החדר המיוזעים והמתוסכלים, צרפתי החל להשמיע בקול רם: "אין מזל, לא עוזר כלום, אנחנו תוקפים ותוקפים, משחקים טוב ומחמיצים הזדמנויות".כזה הוא צרפתי, אוהב להשמיע.

בעיקר ליד המאמנים שלו. כאילו שהוא זקוק נואשות למילה טובה, לחיבוק חם. אצל גילי לנדאו זה עבד, אלא שעטר לא אהב את הדיבורים האלה בשבת. "אל תדברו", השתיק עטר את צרפתי במשפט נחרץ אחד, וכיוון אותו לכולם. "תחסכו עכשיו את הדיבורים. תכניסו את זה טוב לראש, אנחנו צריכים לקחת 17 נקודות ויש לנו עוד 10 משחקים לקחת אותם, וניקח אותם".
מאותה שנייה אף אחד לא צייץ יותר, גם לא צרפתי.

שחקנים מודעים לסגנון המתחנף של צרפתי, ובאימונים הם רואים את זה שקוף. הנה דוגמא מהשבוע, על הכמיהה של צרפתי ליחס חם מהסמכות המקצועית. ביום שני הוא הרים כדור מדוד לעבר ישמעאל אדו, ועוד לפני שהגנאי נגח אותו לכיוון השער צרפתי כבר הסתכל על עטר, מצפה למחמאה. ועוד דוגמא. באימון יום שלישי הוא הבקיע שער ענק בבעיטה לחיבורים. החברים עמדו ומחו לו כפיים, צרפתי העדיף להביט לעברו של עטר ורק כשהמאמן חייך אליו צרפתי קרן מאושר.

על צרפתי אומרים שהוא מצוי בשפל חברתי ומקצועי. הרצון לבלוט באימונים גובר עוד יותר במשחקים. החברים לא רואים את זה בעין יפה, ומפרשים זאת כרצון אינטרסנטי לסדר לעצמו חוזה לעונה הבאה. גם הפירסומים השונים על מעבר אפשרי לקבוצות שונות ומשונות, בארץ או בחו"ל, מעוררים סביבו התנגדות. במיוחד על רקע העיתוי, מאבק ההישרדות של מכבי נתניה.הקטע החברתי תמיד שווה התייחסות כשכותבים על צרפתי בנתניה.

כפיר צוקול מסתובב עד היום עם תחושה שצרפתי נכנס בו במהלך אחד האימונים בדצמבר בכוונה. כשצוקול צעק לעברו "אתה לא מתבייש, מה אתה נכנס ככה?", צרפתי ענה בזילזול: "לא נגעתי בך, קום קום". המקרה הזה הרתיח שחקנים אחרים שאמרו אז: "הוא כמעט שבר לו את הרגל ואפילו לא ביקש סליחה. לא איכפת לו מהקבוצה, הוא דואג רק לאינטרסים שלו".

דומה שמאז שצרפתי זומן לסגל הנבחרת בקביעות, שחקנים התרחקו ממנו. אחד מהם אמר השבוע: "יש כמה שחקנים שלא מסתדרים איתו ולא אוהבים אותו, כל אחד והסיפור שלו. אני בא אומר לו שלום שלום בלי יותר מדי דיבורים. אולי פעם בכמה זמן אני מדבר איתו פה ושם. זהו".

לא היינו צריכים את העדויות האלו, כדי להבחין ביחס שלו לחברים. ביום שני לפני המשחקון הפנימי, כשהחברים הלכו להביא את השער הנייד הוא נזכר לעשות מתיחות. בסיום האימון פנה אליו חברו הטוב אורי אוזן ואמר לו: "הפסדתם, תחזירו את השער". צרפתי נמרח על הדשא וענה: "היו צריכים להגיד את זה מראש". מיותר לציין כי בשעה שצרפתי התרווח בחדר ההלבשה, שחקנים אחרים ניידו את השער.

בשבת, מיד לאחר השער שספגה הקבוצה, חדר צרפתי לצד שמאל של רחבתאשר אלון התבטא לאחרונה בביקורתיות על צרפתי ואורי אוזן, כאשר כינה אותם בפני אוהדים "פרימדונות". חבר הנהלה אחר טען ששחקני הנבחרת שומרים את הרגלים עבור אברם גרנט. אבל דווקא עכשיו, כשנראה שאצל אוזן חל שינוי חיובי בגישה למשחק, פועל יוצא מהתובנה שהקבוצה נמצאת בברוך רציני, אצל צרפתי הדברים נותרו כשהיו. הוא עדיין מנסה להתבלט כיחיד על חשבון הקבוצה, ונהנה מתקשורת חיובית.

המשחק בשבת סיפק כמה דוגמאות לכך. צרפתי, כהרגלו, בעט כל בעיטת עונשין לשער, לא משנה מאיזה מרחק או זווית. שדר המשחק העיר בהקשר הזה כי לפי הסטטיסטיקה צרפתי מוביל את הליגה באיומים על השער. פרשן המשחק, מאמן הפועל כפר סבא לופא קדוש השתומם על כך ובסגנונו הביקורתי העיר: "איך לא, הרי הוא בועט מכל מצב". הדיאלוג הזה חזר על עצמו לפחות בשני מקרים.
קדוש השבוע: "לא מדובר בכדור אחד או שניים שהוא לוקח, זה המון כדורים, בכל משחק אולי שמונה או 10 כדורים. רק בסטטיסטיקה הוא מאיים על שער היריב יותר מכל שחקן אחר בליגה, כי כל בעיטה נחשבת. אבל ההתנהלות הזו שלו היא סימפטום לחוסר ההצלחה של הקבוצה בהבקעת שערים, לכן הוא מנסה מכל טווח, גם מטווחים שלא מתקבלים על הדעת. לבעוט מ~40 מטר זה נראה מוגזם, זה ביזבוז של כדורים שאפשר לייצר מהם משהו. אפשר להזיז את הכדור, לשחק יותר מהר, להגביה כדור, לתכנן משהו, ליצור מצב בו באים עם
הרבה שחקנים לרחבת היריב".הסיפור עם בעיטות העונשין מביא את הקריזה גם לשחקנים. במהלך משחק החוץ נגד אחי נצרת, אוזן התווכח איתו לעיני המצלמות על הזכות לבעוט עונשין. גם בשבת נרשם ויכוח קצר. במחצית הראשונה נפסק כדור חופשי לנתניה בחצי המגרש, וצרפתי עשה דרכו לעבר הכדור שלידו נעמדו כבר אוזן
ואמיר שלח. הם סימנו שהם לוקחים את הבעיטה וצרפתי עשה פרצוף נעלב. כשהבעיטה כבר נבעטה לעבר רחבת בני יהודה, הוא נשאר בחצי המגרש. בתקופת לנדאו, לאילן בוארון נמאס מכך שאת כל הכדורים לוקח צרפתי. לאחר אחד המשחקים בוארון אמר לו: "אתה לא יכול לבעוט הכל, תן גם לאחרים, יש פה עוד שחקנים". צרפתי ענה לו: "כשהבקעתי זה היה טוב?".

"לא יודע מה הקטע שלו", אומר אחד השחקנים השבוע, "הוא רוצה לבעוט הכל. מהחצי, מלפני החצי, הוא רוצה להכניס עומק, להרים קרן, לנגוח, להוציא אאוט. מצד אחד זה מראה שהבן אדם רוצה ומשתדל, מצד שני הוא לוקח על עצמו יותר מדי ומרוכז בעניינים שלו. מה שלופא אמר עליו בטלוויזיה היה בצדק, גם אני חושב ככה. אם היו לי את ההזדמנויות שהיו לו, עם השקט והביטחון שיש לו, הייתי מבקיע כבר כמה גולים. בינתיים לא כבשנו שער אחד ממצב
נייח".

בני יהודה. כשהגיע שבעה מטרים אלכסונית מהשער הוא בעט ברשלנות החוצה מזווית בלתי אפשרית, במקום להוציא כדור רוחב ללירון וילנר וקובי חסן שהמתינו על קו החמש. לשחקנים שפנו אליו בסיום צרפתי הוא אמר "ניסיתי למסור אבל לא יצא לי", אבל הם לא קנו את זה. אחד מהם השבוע: "הוא היה צריך להוציא רוחב ובמקום זה הוא בעט עם הפאלש. הרבה חושבים שהוא דואג רק לאינטרס שלו כי בשנה הבאה הוא לא יהיה פה".

קדוש על האירוע הזה: "הוא כל כך רוצה להבקיע שער שהוא לא רואה
אחרים. סליחה, אבל זה לא ספורט אישי זה ספורט קבוצתי. לדעתי הוא נכנס ללחץ, שיחות עם רובן יעזרו לו, הוא שחקן מצוין".
מזייף באימוניםאבל דומה שעטר לא ממש מאמין בצרפתי, אחרת קשה להבין איך הוא נוקט באסטרטגיית משחק שבה הקישור לא קיים. עטר כידוע, מעדיף שהכדורים יעברו מההגנה ישירות לעבר החלוצים. בצוות המקצועי אומרים שצרפתי מראה נכונות, רצון ואף משתדל, אבל ציינו כי הוא לא נמצא בכושר טוב וכי בכוונתם
להחזירו לכושר. הם לא חייבים. ישראל זביטי הוכיח בשני המשחקים האחרונים שכאשר נותנים לו להוביל הוא מסוגל להרבה.
כך או כך, דומה ששעון החול הולך ואוזל, וצרפתי לא מראה שהוא מודע לכושר הרע בו הוא נמצא. ההיפך הוא הנכון, באימונים השבוע הוא הראה סימנים של חוסר רצינות. למשל, באימון יום שני ניתנה הוראה לרדת ל-10 שכיבות סמיכה, בפעם הראשונה ספרנו לו שבע, בפעם השנייה חמש. אם אפשר לקרוא למה שהוא עשה שכיבות סמיכה. במשחקוני הלחץ כמעט ולא תמצאו אותו במרכז השדה, תמיד הוא מתחבא בפינות שם לא חייבים לרוץ.

כדי לסכם את מצבו של צרפתי פנינו לאתר "הפנזין", לאוהד בשם משה שכתב: "לאן נעלם גיא צרפתי? תיאורו: גבר ממוצע, נראה במגרש מכבי נתניה בערך לפני חודשיים, כל היודע על מקום הימצאו נא לגשת למגרש הקופסא".