אז זהו, השבוע החלומי של הכדורסל הישראלי מתקרב לעוד רגע אמת. עירוני נהריה תנסה להיות הקבוצה השנייה שתנצח בעיר פרם, כשתתארח (16:30) אצל אוראל גרייט במשחק השלישי והמכריע ברבע הגמר שייקבע מי תעלה לפיינל פור.
אם נהריה תנצח היא תתמודד בחצי הגמר מול הפועל ת"א, הקבוצה היחידה באירופה שניצחה במגרש של אוראל. אם אוראל גרייט תעלה היא תתמודד בחצי הגמר מול קאזאן, במידה שזו תנצח הערב את ורסאץ', ואילו הפועל ת"א תתמודד מול המנצחת בדרבי היווני בין מארוסי לאריס סלוניקי.
האתר הרשמי והמצויין של אוראל גרייט מדווח היום לקוראיו על הבאלגן שנוצר בעקבות הישארותה של נהריה יממה נוספת במוסקבה לאחר המשחק הראשון. באתר דווח שנהריה התייחסה בצורה לא ראויה לקבוצה המקומית שקיבלה את אורחים מישראל בצורה נעימה. מה שבאתר שכחו לציין זה שהרוסים לא הסכימו לדחות את המשחק השני בנהריה. אבל שוין, העיקר לנצח אותם היום.
אבי אשכנזי, שזוכה להערכה רבה בתקשורת המקומית אמר: "הבטחתי לכם שאני אחזור לכאן ואכן הגעתי. אני מבטיח לכם שאנחנו מנצחים. המשחק השלישי יהיה שונה משני המשחקים הקודמים לו, הרבה בשל העובדה ששתי הקבוצות יודעות שמהמשחק הזה אין דרך חזרה".
ראש עיריית נהריה, רון פורמר, שהצטרף למסע לפרם אמר: "אנחנו מודים לקבוצת אוראל גרייט על האירוח המצויין מאז שהגענו הנה. יש לנו עונה נהדרת בנהריה ואנחנו מקווים להמשיך אותה כאן".
אל תפספס
המאמן הישראלי משחק אותה ( מאת יואב גורן, הארץ)
אוראל גרייט היא קבוצה יותר טובה מנהריה, פי 5 יקרה (תקציב 10 מיליון דולר לעומת 2 מיליון), מה עוד שניצחון של נהריה הערב הוא גם בעיה כלכלית עבורה. בצפון לא תכננו כל כך הרבה בונוסים לשחקנים וכל כך הרבה טיסות. אם נהריה תעבור קבוצה גדולה ממנה, היא תצטרף להפועל ת"א ולירושלים, וזו כבר מגמה.
אנחנו נוטים להתפעל מהכדורסלן הישראלי מאז אליפות אירופה לאומות, אבל בירושלים ובשתי התל אביביות נותני הטון הם הזרים. מי שהביא לכאן את באסטון, שאראס, וויצ'יץ', פארקר, הוקיץ', פרסיקוויצ'וס, אייברי ורייט, קמפבל, פלדג'ר וסמית', מקארתי, אווג'ובי ואפילו וויל סולומון, אלו מאמנים ישראלים. המאמן הישראלי הוא מעצבן לעתים, וזוכה לפחות אהדה משרון ששון, דורון שפר ודרור חג'ג'. אבל השנה הוא משחק אותה.
אריק שיבק מוביל את הטבלה בהולנד, מולי קצורין כמעט עלה לטופ 16 של היורוליג עם וורוצלאב הקטנה, בוב גונן במקום השני בליגה האוסטרית, את צביקה שרף מכבדים ממוסקווה ועד סלוניקי, ובשנה הבאה צפויים מאמנים נוספים לצאת לאירופה, גם פחות בולטים כמו עדי אזולאי. ארז ביטמן כבר אימן בדנמרק, עופר ברקוביץ' ברומניה, רלף קליין בגרמניה. ארז אדלשטיין, דיויד בלאט ושרון דרוקר חוזרו בעבר ואם ירצו יאמנו באירופה בשנה הבאה. אצל פיני גרשון זו רק שאלה של מחיר.
המאמנים האלו בנו קבוצות לתפארת, העבודה שלהם בגיוס שחקנים מגיעה לרמת השיחה עם המחנך של השחקן בכיתה ו', הפרפקציוניזם שלהם מגיע למקום בו הוא מעיק. קפיצת המדרגה שביצע העונה הכדורסל הישראלי באירופה היא הרבה בזכות המאמנים שלו, ואם לא יגדל פה איזה שחקן פלא, הנציג הישראלי הראשון ב-אן.בי.אי עוד יעמוד מאחורי הקווים.