מיכאל ביילין, שסומן כאחת ההבטחות הגדולות של הספורט הישראלי לקראת אולימפיאדת אתונה, הודיע היום על החלטתו לפרוש סופית מפעילות תחרותית. ביילין בן ה-27, שחזר לא מזמן לפעילות אחרי השבתה ארוכה בשל פציעה, לא הגיע בשבוע שעבר לתחרות בסרביה, שהוגדרה כהזדמנות האחרונה שלו להשיג את הקרטריון האולימפי, מה שהוביל לגל שמועות באשר לעתידו. היום, בשיחה לוואלה! ספורט, חתם ביילין את דרכו הספורטיבית והאזרחית בישראל, והסביר כי בשורה התחתונה פשוט נמאס לו מהיחס שהוא מקבל מאיגוד ההיאבקות ומהיחידה לספורט הישגי.
ביילין: "כנראה שיש אנשים באיגוד ההיאבקות, שממש לא איכפת להם מהמתאבקים. אני כל הזמן נוסע לתחרויות על חשבוני, ולא מקבל החזרים כספיים. חייבים לי באיגוד כבר יותר מ-2,000 דולר על נסיעות, וכבר לא נשאר לי ממי להלוות יותר".
ועם זאת, הבעיות הכלכליות הן לא כל הסיפור, מבהיר המתאבק שכבר זכה בעבר במדליות ארד באליפות העולם ובאליפות אירופה, יש גם את העניין של המלגות. "הייתי מושבת מספר חודשים בגלל פציעה", אומר ביילין. "אבל ביחידה לספורט הישגי הבטיחו שיתחשבו בי, וימשיכו להעניק לי את המלגה. בסופו של דבר קטעו לי את המילגה".
מנהל היחידה לספורט הישגי גילי לוסטיג אמר בתגובה: "קטענו למיכאל ביילין את המלגה, כי באליפות העולם האחרונה הוא התעסק יותר מדי בריבים שלו עם האיגוד ועלה להתחרות בצורה מבזה, בלי שום מוטיבציה. נכון שלפעמים חורגים מנהלים לטובת מי שמוכיח את עצמו, אבל במקרה של ביילין החלטנו להפסיק את המלגה".
ביילין עצמו חי ומתאמן בשנים האחרונות בעיר הולדתו פרם, שבהרי אוראל אשר ברוסיה. עכשיו, כשהוא כבר לא מתכוון לעסוק בספורט תחרותי, הוא מצהיר כי אין לו שום כוונה לחזור לארץ. "אין לי מה לעשות בארץ", הוא מסביר. "לא יכול להיות שאני אבוא לישראל, אתרום לספורט, אשרת בצבא כעובד רס"ר ואזכה ליחס כזה. יש לי בפרם משפחה ובית, אני לומד עכשיו באוניברסיטה, ונשאר בהיאבקות כמאמן, אין לי מה לחזור, אני נשאר פה".
ביילין: "אני פורש ונשאר ברוסיה"
3.3.2004 / 20:05