ראובן עטר מחייך

ראובן עטר ישב שנתיים על הספסל של מכבי חיפה ולא היה לו הרבה מה לעשות חוץ מלחשוב. על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על ניסיון. מדובר בשחקן שהחליף פאזה מילד פרוע ומלא בכישרון, לשחקן שלוקח אחריות על הפנטזיה שנקראת משחק כדורגל.

עטר ידע שגרנט דופק אותו. אבל הוא הריץ בראש מהלכים וחשב מתי
צריך לעשות חילוף. עכשיו! המאמן לא זז. בעוד שתי דקות, אולי עשר, גם הצופים ירגישו שצריך לעשות חילופים. עטר המאמן יהפוך מהר מאוד לאהוב הקהל. כי בישראל קם זן של מאמנים מנופחים מחשיבות עצמית, לא מהירי מחשבה במיוחד ונוסף על הכל דווקאיים. הם לא מחליפים שחקנים כשצריך אלא רבע שעה לסיום, או אפילו שמונה דקות לסיום, שזה מה זה להיט אצל מאמני העתיד הנבולים. הם אוגרים נקודות בקמצנות. הם משנים לשחקנים עמדות ומדכאים אותם. עטר לא בא משם. הוא היה שחקן גדול והוא לא מקנא באף אחד. את מה שהקהל יראה ראובן עטר יראה. יש לו מאגא~אינטואיציה למשחק, ואף לא גרם אחד של תיסכול. עטר מגיע לאמן את מכבי נתניה נקי כמו ישבן של תינוק, וזה הולך להיות חיבור מדהים.

מכבי נתניה שבנה גילי לנדאו ביחד עם עטר השחקן היתה קבוצה
התקפית. כשעטר הפך לעוזר מאמן היה מדובר בחיבור מדהים. ברגע שהצוות המקצועי פורק לטובת האגו, הקבוצה נהרסה. הכל נעכר. זה לא שגילי לנדאו לא יכול לבד. זה עניין של לקטוע מומנטום באיבחה אחת. כי בפנטזיה כמו באהבה, לא שואלים שאלות. להתחיל לפרק אהבה, מבחינה לוגית זה לגמור אותה. מכבי נתניה בלי עטר עוזר המאמן נשארה נתניה של בד בלאד ותעוקת חזה. ללנדאו לא היה סיכוי להסביר למה היה דחוף להרוס אהבה לא הגיונית, והקבוצה נגמרה לו בין הידיים. לא היה לו סיכוי להוציא ממנה גם את מה שהיה לה. כי ככה זה כשאהבה מתה.

ואז הגיע אלי כהן ודהר לשחקנים של נתניה על הראש. המינוי של אלי כהן היה טעות בקונספציה. משהו ברמת הבדיחה העצובה. נכון שלא היה צריך להחזיר את עטר ישר אל החיק העכור. אבל אלי כהן? מדובר בבונקריסט מהסוג הגרוע ביותר. כהן לא יודע לחבר בין שני טאלנטים התקפיים בלי לקבל התקפת אסטמה. חילוף עולה לו בדמים. הוא לא יודע לבנות קבוצה התקפית, לנהל אותה, להעמיד אותה. הוא לא רואה ולא שומע איך מתנגנת ההתקפה עוד מלמטה. ממגן שמשחק כשכל הכוכבים שלו בחוץ. אז לשים עליו את הסגל האלגנטי של גילי לנדאו? זה שנמצא בתעוקת חזה. אין מה לדבר. ההנהלה של נתניה לא יכלה לקלוע יותר רחוק מלוח המטרה. וזה שאלי כהן אמר שלשחקנים לא איכפת אחרי הפסדים, זה היה ברור. הם לא ידעו מה לעשות עם הטאקטיקה הלוחמנית שמסרסת אותם ומדביקה אותם אל הקירות. לא ידעו. הוא לא ידע מה לעשות עם הכישרון הלא פחדני שהנחילו להם לנדאו ועטר השחקן בעונה שעברה. לא כשהמצב כל כך קשה.

עכשיו עטר יבוא לסגל המצוין מהעונה ההיא. זה אותו סגל מהעונה
שעברה. ומכבי נתניה תוכל לשחק את הכדורגל ההתקפי שלה מהשנייה
הראשונה של המילה אקשן. היא לא אמורה לשחק כמו קבוצת תחתית. ובגלל זה עטר מחייך. הליגה צפופה ונתניה יכולה לתת בראש לרוב הקבוצות. אין דבר כזה שחקנים לא בכושר. כולם בכושר והכל טוב. בגלל זה עטר מחייך.

מכבי חיפה לא במשבר. והיא גדולה על נתניה בכמה מספרים. זאת הסיבה שהרבה סיכויים איתם אין. לבוא ולהתאבד כמו מתאבדים שיעים על המיגרש מול מכבי חיפה, לא עוזר. לשחק יפה זה להפסיד שש שלוש. יש שם את רוסו, שי בירוק, עידן טל, פאולו אלבס, זאקיץ', יניב קטן הגדול, ואליד באדיר. היתרון היחיד שיש לעטר על מכבי חיפה הוא רוני לוי. מאמן שאימץ במהירות את הפוזה של גיורא שפיגל ואת שיטת המשחק של אברם גרנט. הוא מעמיד הרכבים נוראיים. שוגה בטקטיקה וסוגר את הקבוצה. בדומה לגרנט ובלי שום סיבה ממשית, הוא התייצב על משחק משמים וגול שגונב טאלנט על. בדיוק כפי שמכבי חיפה, יפה ועמוסת כישרון, התבססה בעבר רק על הברקה של יוסי בניון או של יעקובו. בושה. ולא סתם האוהדים של מכבי חיפה שונאים אותו. רוני לוי מריח אליפות ושואף לגנוב עוד עונה. מה שהוא לא מבין זה שיענקל'ה שחר שולח מאמנים שמבאסים לו את השבת, יותר מהר ממה שהראש שלהם מסתובב אל הספסל. לוי לא מזהה הרכב טוב, גם כשהוא דוהר על המגרש כמו ברצלונה על אסיד. היה לו כזה בפעמיים שלוש אפס, כשהוא נתן לאלבס את כל האוטוריטה של קשר אחורי מרכזי. ולכן לוי החליט לחנוק אותו מאחורה עם קשר אחורי נוסף והפך אותו לקשר כאילו התקפי. מדובר בילד עצבני ושמנמן השואף להמציא את הכדורגל מחדש. לפעמים הוא משחק בלי אגפים. כי בא לו. לפעמים הוא מעיף לספסל שחקן טוב. כי בא לו. לא בטוח מה עטר חושב על זה אבל החולשה הגדולה של מכבי חיפה היא, שיכול להיות שהמאמן שלה יצליח להעמיד הרכב יבש. הדרך היחידה לעצור אותו היא להראות לו את זה. מכבי חיפה חזקה אבל מדוכדכת למדי.

אם נתניה תהנה אולי הירוקים יקחו ללב. המטרה של נתניה במשחק הזה היא לתפוס כיוון התקפי. מספיק שתהיה הצגה והצבע יחזור לחולצות. גם אחרי הפסד.

המנכ"ל קובי בלדב אמר השבוע: "כולנו מאמינים שעטר יעזור לנו להישאר בליגה. זה מזכיר לי את התקופה שאורי מלמיליאן הציל את נתניה שהיתה במצב גרוע יותר. אני מאמין שרובן יוכל לשנות את
פני הקבוצה שתיראה אחרת במשחקי הבית ובמשחקי החוץ".

לשחקנים אמר בלדב: "רובן אמר שנראה שינוי כבר השבוע. צאו ותוכיחו לבן אדם הזה שאתם כל כך אוהבים, שאתם חוזרים לליגה בשבת".

גם מקרב שחקנים נשמעה התלהבות, ליאור גניש: "הגיע הזמן שנתעורר, יש התרגשות גדולה בגלל עטר". אלירן אוחנה: "לחשוב שעטר מאמן שלי זה מרגש, רק מזה שהוא היה עובר לידי דפק
לי הלב, אז עכשיו שהוא המאמן שלי אז בכלל זה מרגש. בזכותו עטר הרבה אנשים התעוררו וחזרו להאמין שאפשר לעשות דברים יפים ולשרוד". והיו גם כאלה שפירגנו שלא בשמם: "ראיתי את רובן והיתה לי צמרמורות. אני מאמין שהוא יציל אותנו, הוא ווינר, מזליקי, הוא משדר אנרגיות חיוביות". שחקן אחר: "אנחנו אוהבים אותו לא פחות משאהבנו את גילי. כשחקן הערצנו אותו ואם הוא היה מעיר משהו לשחקן אף אחד לא התווכח איתו. בשל האיסור להתראיין שחקנים רבים סירבו לדבר על המינוי אך רובם הביעו שביעות רצון
מהצטרפותו של עטר.

כוכב נבחרת ישראל ושחקנה של פורטסמות מליגת העל האנגלית, איל ברקוביץ' בטוח שמכבי נתניה עשתה עיסקה טובה כשמינתה את ראובן עטר למאמן. ברקוביץ', שהיה שותפו של עטר בתקופה הגדולה של מכבי חיפה אמר השבוע ל"חדשות": "אני מאחל לו בהצלחה. אני מקוה שהוא יצליח להביא מהווינריות שלו, אם הוא יביא 50 אחוז מהווינריות שלו למכבי נתניה היא תזכה ותינצל. יהיה לו בהתחלה קשה כי נתניה במצב קשה, אבל אני סומך עליו שיש לו את חוכמת החיים ואת ההבנה בכדורגל להתמודד עם זה, אבל בכל זאת ההתחלה תהיה קשה. הרבה יותר קל להתחיל לאמן בקבוצת צמרת, במקרה אני משחק בקבוצת תחתית עכשיו ויודע מה זה".

רובן עטר הגיע למועדון שהוא חדור אמונה ומלא באהבה, השבוע כשהוא דיבר הוא הצליח לרגש לא מעט אנשים, עטר אמר: "נתניה זה קבוצה שאני אוהב מאוד, באמת. כאבתי את כל התקופה שלא הלך ולאן שהם הגיעו. מבחינתי לא מדובר בעניין אישי של מה להפסיד או
להרוויח. אני בא כדי לעזור ומאמין שיש לי מה לתרום. בכלל לא מעסיק אותי מה יקרה בשנה הבאה, אני אוהב את הקבוצה ותמיד אעמוד לרשותה. התקופה בנתניה עשתה לי הרבה בחיים, גם בחיים
האישיים היא מילאה אותי. זה גילתה לי את החיים בשנה וחצי האחרונות".

על הבעיות בקבוצה ודרכי הטיפול בהן אמר עטר: "יש לחץ גדול על השחקנים, כל אחד מרגיש שיש עליו בטון, הם מאוד רוצים ומשתדלים ולא יוצא. רואים אחרי שהם מאבדים כדור איך הם מורידים את הראש. אני יודע מה חסר כדי להחזיר להם את ההנאה ואת החיבור ביחד. אני מאמין בקבוצה ומכיר את השחקנים. העבודה שאני מכיר אותם תספיק לי כדי לעזור להם לחזור לעצמם ולהחזיר את הקבוצה לליגה, כבר בשבת. אני יודע איך להחיות אותם ואני מאמין שאצליח".

על כך שהוא חסר ניסיון כמאמן ראשי אמר עטר: "אני זוכר את הספק שהיה שהגעתי כשחקן. ועכשיו יש את אותו ספק לגביי בגלל מצב הקבוצה. כולם מסתכלים ואומרים 'קשה, יש שש נקודות פור', זה נראה לא הגיוני, אבל כמו שהפרכתי את הספק שהיה כלפי כשחקן, אני אפריך אותו כמאמן".

עם הגעתו של רובן עטר נראה כי הוא ישנה את תפקודם של מספר שחקנים, למרות שמרבית השינויים לא יוצגו כבר בשבת. לפי הערכות במועדון, עטר מתכוון לתת משקל רב למרכז הגנה ושם להציב שחקנים עם ניסיון. ככל הנראה לאחר המשחק מול מכבי חיפה יוסט המגן השמאלי אילן בוארון לעמדת הבלם האחורי ואת מקומו בעמדת המגן יתפוס תומר תייר, בוארון עשוי גם לשחק בעמדת הקשר האחורי. לגבי שבת, הרי שבוארון בכל מקרה לא יכול לשחק בגלל צהובים. שחקן נוסף שיוסט למרכז ההגנה הוא אורי אוזן שאת מקומו בעמדת המגן הימני יתפוס ככל הנראה רוסלן לוברסקי ומי שיתפוס את עמדת החלוץ במקומו הוא לירון וילנר ביחד עם ישמעאל אדו (שנחת הלילה וכבר קיים היום אימון). אבי אלפסי צפוי לחזור ולקבל דקות משחק רבות וכך גם קובי חסן.