"המטרה היתה אוהדי מכבי"

כמעט שבועיים חלפו מאז נפצע שביטה קשות בפניו בעת שצפה במשחק הדרבי באיצטדיון ר"ג, כאשר לעבר יציע מספר 3 נזרקה פצצת התאורה. שביטה פונה לבית החולים איכילוב יחד עם נערה בת 15 מאילת שישבה לצדו ונפצעה גם כן.

חקירת המקרה הוטלה על צוות של משטרת מרחב דן, שם מיהרו להטיל צו איסור פרסום על החקירה המאומצת בעניין. השוטרים התבססו על איסוף מודיעין בשיתוף עם מרחב יפתח. "זאת היתה פעולה כירורגית נקודתית, ואנחנו משוכנעים כי דגנו את האנשים שזרקו הפצצה", אמר ראש צוות החקירה, פקד משה מועלם. החוקרים חושדים כי בעוד שהאחד דאג לרכוש את הפצצה ולהחדירה אל המגרש, האחר תיכנן מתי היא תזרק ואילו השלישי ירה את הפצצה.

החוקרים בטוחים כי העצורים זרקו את הפצצה בכוונה תחילה לעבר יציע 3, כדי לפגוע באוהדי הקבוצה היריבה. התקדמות החקירה התאפשרה בין היתר בשל העובדה שאחד החשודים הודה בביצוע המעשה ואף הפליל את שני חבריו הנוספים. החשודים מוכרים כחלק מ"גרעין האוהדים הקשה", ואחד מהם, זייתוני, אף הורחק העונה מאיצטדיון בלומפילד בשל הפרות סדר קודמות.

עורך דינם של העצורים, ארי שמאי, טען אתמול כי "המשטרה נמצאת תחת לחץ הציבור והתקשורת, ולכן עצרה, למעצר סרק, את החשודים שאין להם שום קשר לעניין".

הבוקר ישתחרר אדהם שביטה מביה"ח ויועבר לשיקום בבית לוינשטיין. מצבו של שביטה השתפר גם אתמול, הוא מתפקד כרגיל ומקיים קשר רציף עם משפחתו. מהראן שביטה, אחיו של אדהם, הגיב על תפיסת החשודים: "אם יתברר שהם עשו את המעשה, אני מקווה שיענשו באופן קשה שירתיע את האוהדים".

בראיון ראשון, שהעניקה מייסאן שביטה אחותו של אדהם לשמעון גרשון, בתוכנית ספורטי.וי (היום-17:30, חינוכית 2) סיפרה מייסאן כי לעולם לא תרצה לראות או לדבר עם הרוצחים שניסו לרצוח את אח שלה, "אין לי מה לדבר או לומר לרוצחים הללו", בהתייחסה לאותם זורקי חזיזים אמרה מייסאן כי "מדובר באנשים רעים ובלי שכל שלא מבינים שספורט זה תרבות ואסור לתת להם להגיע למגרשים".

בשחזור ארועי הדרבי לפני שבועיים אומרת מייסאן: "עודדנו את השחקנים של הפועל לפתע הצחילו לזרוק חזיזים, התכופפנו כולנו ולאחר כמה שניות התרוממנו, כולם התרוממו חוץ מאדהם, צעקתי לו שיקום, הוא לא ענה, התכופפתי אליו וראיתי שהוא שותת דם, צרחתי במגרש שיטפלו בו, לא עניין אותי כלום רק שיצילו אותו".

למייסאן היה זה הביקור הראשון אי פעם במגרש כדורגל: "אדהם שלי שכנע אותי לבוא איתו למשחק, אמא שלי לא רצתה שנלך, אך החלטנו ללכת, לא חלמתי שיהיה אלימות במגרשי כדורגל, לא ידעתי מה זה בכלל, היום אני בטראומה גדולה מאוד, ניסו לשכנע אותי ללכת למשחק שהיה השבוע מול אשדוד, לא הייתי מסוגלת, לא יכולה לחשוב עליי במשחק כדורגל, אולי אולי כשאדהם יקום אלך איתו שוב למשחק כדורגל של הפועל תל אביב".

בראיון לגל"צ, אמר הבוקר אחיו של אדהם שביטה: "אדהם עוד לא שמע שעצרו את האנשים שעשו את זה, הוא עוד לא מתפקד כל-כך. אני לא יודע מי אמר שהמצב שלו קל, הוא אמנם מתחיל לדבר ומצוי בהרכב חלקית, אבל הוא יזדקק לפחות לחצי שנה של שיקום על מנת לחזור ולהיות בנאדם נורמאלי. הוא מתקשר קלות עם הסביבה, אבל לא בצורה מושלמת".

לירון זייתוני, אמו של החשוד המרכזי בפרשה, ישי זייתוני, סיפרה הבוקר לגל"צ: "אני יודעת שתפסו ילד תמים. זה ילדים תמימים, הם צריכים לתפוס את ראש הכנופיה ומספק כסף וכל הדברים האלה. הם התנפלו על האוהדים, שמושפעים מכל המשחק הזה, ילדים תמימים שעושים מה שאומרים להם. יש ראש לכנופיה אם הייתי יודעת מי זה הייתי הולכת להגיד למשטרה ולהוציא את הילד שלי. שמעתי לפעמים שהם יושבים ומדברים, אני אלמנה מפרנסת יחידה, הילד לא עובד ומאיפה כסף לקנות את כל זה, הדברים עולים כסף".

"ישי עבד עד לפני שלושה חודשים כשהוא נפל ושבר את ידו, ומאז הוא לא עבד. הוא לא שיתף אותי בכלום, שמעתי דרך הטלוויזיה שנזרק חזיז, ובחור מסכן נפצע. רק ביום שני שעצרו אות הבנתי. הבן שלי מתקשר אלי בדרך-כלל 5-6 פעמים ביום, ופתאום הוא לא מתקשר ואני לא מאתרת אותו. ב-9 בלילה התקשרתי לקבוצה שלו, הפועל רמת ישראל, ואמרו שהוא לא היה באימון אז נכנסתי ללחץ. התקשרתי לתחנות עד שבתי רצה וגילתה לי שהוא עצור בר"ג בגלל העניין של הכדורגל. ביקשו ממני לבוא ב-8 וחצי לביהמ"ש בבית, לא היה אף פעם שום דבר מהדברים הללו בבית. לפני הדרבי באה משטרה ועשתה חיפוש ולא מצאו שום דבר. הם באו בגלל שלפני חודש וחצי חשדו בו שהוא זרק רימון עשן ואז הוא קיבל הרחקה ממגרשי הפועל, אבל לר"ג מותר לו ללכת. הוא אוהד הפועל מלידה גם אבא שלו היה. על המעצר? תפסו שעיר לעזאזל במקום שימצאו את הראש. אני מנסה למצוא מי המוח, והבן שלי לא הודה".