קדחת חמש הטבעות

"קדחת חמש הטבעות" קוראים לזה באמריקה. נדמה שמכל מדינות העולם, בארצות הברית הסיפור האולימפי עדיין חי ובועט יותר מכל מקום אחר. זה לא שבאיטליה, עיראק או ישראל פחות חשוב לספורטאים להגיע לאתונה, אבל אצל האמריקאים העניין חורג הרבה מעבר לתחום הספורט.

אל הארפר בן ה-29 לא הצליח בשבוע האחרון, כמו הרבה ספורטאים בעולם (כולל ישראלים), לעשות קריטריון אולימפי. אבל בסיפור שלו, זאת היתה רק תחילת הטרגדייה.

הדרך של הארפר לעבר החלום האולימפי החלה כבר אי שם בשנות ה-90' ולא היתה חלקה מעולם. ב-99' הוא נאלץ לפרוש במהלך הנסיון להשיג קרטריון לסידני בשל בעיה בריאותית שמנעה ממו לשמור על חום גופו בזמן מאמץ. הוא הצליח להתגבר על הבעיה, אבל סבל מתופעות של דכאון קליני. מעבר לאימונים במסגרת צבאית, עשה לו טוב מבחינה מקצועית וסימן אותו ככוכב פוטנציאלי כשהיה ההלך מספר 2 בנבחרת הצבא האמריקאי למרחק של 20 ק"מ, אבל לא תרם לו לאיזון הקופסא ואחרי שנה במדים, הוא הצטרף ב-2002 לנבחרת ההליכה היוקרתית של קליפורניה. המטרה היתה השגת הקרטריון האמריקאי לאתונה למרחק היוקרתי יותר, של 50 ק"מ.

ביום שני האחרון, הגיעה תחרות הקריטריון לה חיכה כל כך. 13 ההלכים שהתייצבו על קו המטרה היו צריכים לסיים בזמן של ארבע שעות, כדי לעשות את הקריטריון ולהבטיח את מקומם באתונה. הארפר כבר עשה בעבר את המרחק בזמן טוב יותר (לא בתחרות קרטריון) ואחרי 20 ק"מ, כשהוביל בבטחה בראש, נראה היה שכבר אפשר להזמין לו טיסה ושיחון ביוונית. אז הכל השתבש. הארפר, כנראה בשל קריסה מנטאלית, הפסיק לתפקד וסיים את המסלול בזמן של 4:23:56 ש' - 25 דקות לאט יותר משיאו האישי. הוא חצה את קו הסיום אחרון ופשוט שתק. אביו ואימו החורגת שישבו ביציע התקשו לדבר אל הבן שכאילו קפא. היחיד שחילץ מהארפר תגובה היה כתב של הבוליטמור סאן, ששאל אותו אם הוא מתכוון לוותר על האולימפיאדה. הארפר ענה לו שהוא ינסה את מזלו שוב בתחרות הקריטריון במאי. המנצח במירוץ, שהתקשר אליו כדי לנחמו, שמע תשובה דומה.

שלושה ימים לאחר מכן, לקח הארפר את הפורד שלו לאחד הצוקים של סן דייגו. הוא יצא ממכוניתו וקפץ מהצוק שגובהו 140מטר היישר לתוך ערוץ הנחל המלא סלעים. אופנוען שעבר באיזור גילה את הגופה.

"אתה מנסה לעשות משהו כל החיים שלך ונאבק בכדי להשיג אותו. פתאום אתה מגלה שאולי לא תוכל לעמוד בזה", ספדה לו סנדי ג'קובסון, המאמנת של הארפר, בלוויה שהתנהלה ביום גשום במיוחד כשערפל מכסה כמעט לחלוטין את בית הקברות. "אנשים נוטים לשכוח שלעתים המסע הוא לא פחות מעניין מהמטרה עצמה. אני חושבת שזה לא עניין של ספורט מה שקרה כאן, אלא משהו עמוק יותר שאולי צריכים לשים עליו את הדגש. 'קדחת חמש הטבעות' שמאפיינת כל כך את המדינה, נעה סביב העניין הזה של תקווה. יכול להיות שבן פשוט איבד אותה".

זוכרים את תמי קרו? אם לא, אתם מוזמנים לתת קליק על הקישור בתחתית העמוד ומי שלא היה איתנו בפרק הקודם, שיקבל בזריזות את התקציר: קרו היא שחיינית צורנית אמריקאית שלפני שנה וקצת הבטיחה את מקומה באולימפיאדה. חודש אחרי, מכונית שבה נהגה התרסקה אל שולי הדרך. במכונית ישבו באותה עת חברה לחיים של קרו וילד שהיה תחת השגחתם. שני הזכרים מצאו את מותם, קרו ריסקה את היד. שנה לאחר מכן, שופטת בית משפט שלחה את קרו למאסר של חודשיים בשלב הראשוני וחייבה אותה לשלם 23 אלף דולר לכל אחת מהמשפחות. מה הקאצ' אתם שואלים? ובכן, קרו תיכנס לקלבוש רק ב-25 לאוקטובר 2004. כחודשיים אחרי שתחזור מהאולימפיאדה. אולי אפילו עם מדליה.

בסוף השבוע האחרון, עת התגלתה גופתו של הארפר, קיבל הדיון סביב תמי קרו כיוון אחר לגמרי. מנאשמת הפכה קרו לקורבן. בראיונות שהחלה לתת לטלוויזיה האמריקאית טענה קרו שהיא לא אשמה בתאונה, שהיא סבלה כבר מספיק ושאת העונש שלה היא כבר קיבלה.

הוועד האולימפי האמריקאי, שעד עכשיו שמר על שתיקה מביכה בנושא, כבר שיחרר הדלפה לעיתונות שבעבר הייתה ספורטאית שנחשדה בעבירה פלילית ובכל זאת המשיכה בקריירה אולימפית. הוועד התכוון כמובן לטוניה הארדינג, המחליקה על הקרח האמריקאית שבאולימפיאדת החורף בלילהאמר לפני 10 שנים פירקה, יחד עם חברה לחיים, את הצורה של יריבתה התותחית, ננסי קריגן.

אבל קרו בכל זאת הרגה שני אנשים ובאמריקה פוחדים (אעלק פוחדים) שקרו תהפוך לסיפור האמיתי של המשלחת האמריקאית באתונה, ושיהיה סביבה קרקס תקשורתי. "מצד שני", כתב בעל טור אמריקאי "אסור לקחת כמובן מאליו את השאיפה של קרו להגיע לאולימפיאדה, כי כבר ראינו מה עלול לקרות".