"בית"ר היא אופציה לעונה הבאה"

לפני כשלוש שנים הגיעה הפועל תל~אביב לטדי, לפגוש את הקבוצה הפרובלמטית של גד זאבי. בדקה ה~87 של אותו משחק נפסקה בעיטה חופשית לזכות האדומים. אל הכדור ניגש סלים טועמה, המומחה של קשטן לבעיטות מסוג זה. הקשר עם השמאלית האימתנית סובב את הכדור באמנות היישר לראשו של יוסי אבוקסיס, אז עוד סמל צהוב, ומראשו של האחרון ניתז הכדור פנימה. חגיגות השער של הנער מלוד _ שבאוזניו עדיין מהדהדות הקריאות "טועמה מחבל" של השרופים מהמזרחי בנוגע למוצאו, והוא עדיין נושא את הטראומה של החטאת פנדל בשני גמרי גביע רצופים נגד הבית"רים _ היו גרנדיוזיות. הוא רץ אחוז אמוק לעבר הגוש הצהוב, כשאצבעו מוצמדת לשפתיו בתנועת "שבו בשקט".

הילד, שגדל בחממת הכשרונות של גדנ"ע יהודה, אוהב מאוד לשחק בטדי, ולא משנה לו אם זה במדים האדומים של הפועל תל-אביב או בכחולים של הלוזונים. לדבריו, הקהל הירושלמי לא מטריד אותו, להפך. "פעם הייתי מייחס חשיבות לקללות ולנאצות", הוא מספר. "היום אני נהנה מהאווירה שיש בטדי". מבחינת טועמה, מגרשים גדושי קהל עם אווירה חמה זה היופי האמיתי בכדורגל. מאז הימים היפים שלו בהפועל תל-אביב, עם הקהל התומך והצבעוני, הוא מתרגש מחדש בכל פעם שהיציעים מתמלאים, בין אם מדובר בטדי, בבלומפילד, בקריית-אליעזר או ברמת-גן.

טועמה מחשיב עצמו לשחקן מהשורה הראשונה בארץ, וכאחד כזה הוא חולם לשחק בטופ המקומי, ודרכו להגשים את החלום של כל שחקן _ אירופה. המשחקים בטדי תמיד מעוררים עניין, וכמו כל שחקן, גם טועמה אוהב להיות במרכז העניינים. לשאלה אם הוא רואה את עצמו משחק פעם במדי המנורה הוא עונה ללא היסוס. "אני שואף לשחק בקבוצה גדולה, וכמו שאני רואה את זה, בית"ר היא קבוצה גדולה. אז כן. בית"ר היא אחת הקבוצות שאני שואף להצטרף אליהן. בהחלט אפשר לומר שזו אופציה".

- למרות הקללות הגזעניות מהיציעים?

"עם כל הקללות שיש מצד האוהדים שלהם, אני מאוד אוהב לשחק שם. אחרי בלומפילד, זה המגרש שהכי כיף לי לשחק בו. יש אווירה טובה, קהל גדול וצבעוני. אני חושב שברגע שיגיע לשם שחקן ממוצא ערבי שיהיה טוב ויתרום לבית"ר, אז הקהל יאהב אותו והקללות הגזעניות ייפסקו. אולי היום הקהל אומר שבשום פנים ואופן זה לא יקרה, אבל ברגע שינחת שם שחקן טוב, הקהל יקבל אותו ויתמוך בו. יש עניין נוסף: עד כמה שאני יודע, גם במגזר יש הרבה אוהדים לבית"ר."

- רואים שאתה אוהב לשחק בטדי. אתה משקיע יותר, נלחם יותר.

"המוטיבציה שאני בא איתה היא לא הקללות. יכול להיות שזה תורם קצת, אבל מה שמשפיע מבחינתי זו האווירה החמה שיש במגרש. העידוד והטירוף שיש ביציעים ממריצים את השחקנים. זה לא רק בטדי, אלא גם במשחקי דרבי או משחקי עונה שהיו לי נגד מכבי חיפה. אלו משחקים עם הרבה קהל, שגם אם לא רוצים, רצים יותר.
האווירה הזאת שאתה מדבר עליה לא חסרה לך היום בפתח-תקווה?
מאוד מאוד חסרה לי. כשהצלחתי זה היה גם בזכות הקהל שהיה מאחורי. שיחקתי בהפועל, ושם גם יש עידוד מדהים ואווירה טובה, ולי אישית זה מאוד חשוב. אין יותר טוב מלשחק עבור הקהל, זאת הדחיפה הכי גדולה ששחקן יכול לקבל."

בקיץ האחרון עבר טועמה מהקבוצה שאהד בילדותו ובה שיחק כל שנותיו בבוגרים, לחבורה הצנועה והסימפטית של מכבי פתח-תקווה. קשיי ההסתגלות למקום החדש והגעגועים הביתה הפכו את המעבר שלו לאחד מהמתוקשרים בקיץ. בתחילה הוא חתם, אחר-כך חזר לתאומים ושות', וחוזר חלילה. "היה לי מאוד קשה לעזוב פתאום אחרי שש שנים את הפועל", הוא נזכר בימיו הראשונים במלאבס. "לא כל-כך הסתגלתי לקבוצה החדשה, קשה מאוד לעזוב בית. בתחילת הדרך בפתח-תקווה התקשיתי להתאקלם בקבוצה ובאווירה שסביבה".

- בגלל זה לא פתחת טוב את העונה?

"כן, אני שוב אומר, היו לי קשיי התאקלמות שם. התגעגעתי להפועל ורציתי לחזור. כל התקופה הזאת היתה מוזרה. עכשיו אני חוזר לאט לאט לכושר. אני מקווה שבקרוב זה גם יתבטא בשערים, אולי כבר השבת."

למה בכלל עזבת את הפועל?

"לא הסתדרנו בנושא הכספי, אבל זה לא רק אני, אלא עוד הרבה שחקנים שעזבו את הפועל בתחילת השנה. היתה החלטה אסטרטגית של ההנהלה לקצץ בתקציב, אני לא יודע מה עבר להם בראש. הם העדיפו לשחרר שחקנים ולנסות להביא במקומם יותר זולים. אני יודע שדרור רצה שאני אשאר, אבל מבחינה תקציבית הוא לא קובע. היית אצל תאומים, עכשיו אתה בידיים של הלוזונים. ספר קצת על ההבדלים בדרך הניהול".

תראה, בפתח-תקווה זה כמו משפחה, לא כמו שהיה בהפועל. הלוזונים הרבה יותר מעורבים ומשקיעים הרבה אמוציות. בתחילת העונה, לדוגמה, אחרי משחק נגד בני-יהודה, אבי נכנס לחדר ההלבשה וצעק עלי, "איך אתה משחק?" וכאלה. עלי זה לא כל-כך משפיע, אבל שחקנים שגדלו באגודה, זה נותן להם יותר מוטיבציה, כי הם לא מתכוונים להרע, להפך. בשבילם זה בכיוון של דחיפה והערה בונה.

- מה יהיה בסוף השנה? אתה חוזר להפועל?

"מבחינה אישית אני שואף להגיע השנה כמה שיותר רחוק עם פתח-תקווה, ובשנה הבאה הייתי רוצה לשחק באירופה. היתה לי הצעה השנה מהקבוצה של בלילי בטורקיה. היו קצת בעיות גם מבחינת הקבוצה, שהיא עם בעיות תקציב קשות, ולא הכי רציתי לקחת סיכון, מה גם שבפתח-תקווה עשו קצת בעיות. אני מקווה שבשנה הבאה לא יעשו לי בעיות. איפה באירופה - לא ממש משנה לי".

הרצון של טועמה להגיע לאירופה לא שונה מזה של שחקנים אחרים. היכולת הגבוהה שהציג בעונה המופלאה שעשתה הפועל תל~אביב בגביע אופ"א הוסיפה למניות שלו ביבשת וגירתה את יצר גילוי הארצות שבו. אבל החלום כנראה עדיין לא ממש מוחשי, והעובדה שמאמן הנבחרת לא מוצא לו מקום בסגל המורחב אינה מקדמת את יחסי-הציבור של הקשר. אחת הסיבות המרכזיות לכך שאחד התינוקות של קשטן לא נמצא היום בסגל הלאומי קשורה באחת הפרשיות שהסעירו את עולם הכדורגל בארץ - הנערה והנבחרת הצעירה.

טועמה, כזכור, היה אחד מאותם שבעה סוררים שזיעזעו את אוהדי הנבחרת, ובעקבות אותה פרשה הוא קיבל יחד עם חבריו עונש הרחקה לשנתיים מנבחרות ישראל. לאחר שנה אמר מאמן הנבחרת ריצ'רד נילסן שהוא היה שמח לראות את טועמה בסגל הנבחרת, אבל מאז עברו הרבה מים עכורים בירקון, וטועמה עדיין לא זכה להגיע לדילמת ההימנון . "זו היתה תקופה מאוד קשה עבור כולנו, לא רק עבורי", משחזר טועמה את הימים שאחרי חשיפת הפרשה. "זו הרגשה לא נעימה שאנשים מכנים אותך בשמות כמו 'אנס קטינות' ועוד. צריך לעבור גם תקופות קשות בקריירה. המזל שלי היה שבהפועל תמכו בנו מאוד ועזרו לנו לצאת מהמשבר. יחד עם המשפחות הצלחנו לשכוח מזה. היה לנו מאוד חשוב שההנהלה תמכה בנו ולא נטשה, אבל תראה, היינו ילדים בני 18-19 ועשינו שטות, שילמנו עלייה וממשיכים הלאה. הכי חשוב שלמדנו מהטעות והמשכנו הלאה".

-אתה חושב שזה פגע לך איכשהו בהתקדמות?

"אני לא חושב שזה פגע בי מבחינת הכדורגל שלי, אבל אחר-כך נילסן רצה לזמן אותי לבוגרת, והוא לא היה יכול כי הייתי תחת עונש ההשעיה. אז כן, זה עצר אותי איפשהו. עברתי את זה, ואני שואף להציג יכולת טובה ולהגיע לנבחרת, ומשם אירופה. אני מודע לזה שדרך הנבחרת אפשר להגיע לאירופה יותר בקלות, אבל זה התפקשש אז, ואני לא חושב על זה יותר."

בשבת, כאמור, יפגוש טועמה את בית"ר, והפעם במדי מכבי פתח-תקווה. עכשיו אין מדובר במשחק צמרת או במשחק בין יריבות מימים ימימה. נראה כי המשחק הזה הוא מעין צומת דרכים עבור שתי הקבוצות. מצד אחד, אוחנה והצהובים מתים לברוח מהתחתית, ומצד שני, טועמה והלוזונים שואפים לצמרת. "זה לא משחק גורלי מבחינת בית"ר", פוסק טועמה ושולל את התיזה של רבים, "מדובר בקבוצה טובה שבאה ומנסה לשחק כדורגל חיובי. כשהם משחקים בטדי הם טובים יותר, ואין ספק שיהיה לנו בשבת משחק מאוד קשה, אבל גם אנחנו זקוקים לנקודות מהמשחק הזה, כי יש לנו שאיפות לרוץ לצמרת".

- איך אתה אומר "לא גורלי"? הם בסכנת ירידה.

"איך שאני רואה את זה, יהיה מאבק משולש בין נצרת, נתניה ואשדוד נגד הירידה. אני לא מאמין שבית"ר תרד. יש שם המון שחקנים צעירים מצוינים, ואני חושב שתוך שנתיים הם יתמודדו על האליפות. תראה, ארבייטמן כבר הגיע לנבחרת, יש שם שלושה שחקנים שנמצאים בקאדר של האולימפית. לדעתי, אין סיכוי שבית"ר תרד. כשהצעירים האלה יתבשלו קצת, הם ירוצו חזק למעלה. ויש גם הקהל. תראה, כבר כמה שנים שהם לא טובים, ועדיין קהל גדול מלווה אותם לכל משחק, פלוס המגרש הביתי בטדי. הם בטוחים."