רונאלדו. המדרידיסטה האמיתי

מדרידיסטה, קורא לעצמו אוהד ריאל מדריד בגאווה לא מוסתרת. מדרידיסטה, קוראים לו אוהדי שאר הקבוצות ובארסה בראשם, כמילת גנאי שלא מנסה להסתיר איבה עמוקה. אבל מה זה אומר בעצם להיות מדרידיסטה? דבר ראשון זה להיות טורף, לראות את המטרה ולהשיג אותה בכל דרך אפשרית, ללא נקיפות מצפון וללא התחבטויות מוסריות. להיות מדרידיסטה זה להיות ווינר - כי שום אפשרות אחרת פשוט לא מתקבלת בחשבון ( בגלל זה, כשהתוצאה מאופסת בברנבאו אחרי 45 דקות, השחקנים יורדים לחדר ההלבשה לקול קריאות בוז של האוהדים המקומיים). להיות מדרידיסטה זה להפוך 1:1 ל 1:2 באופן שיטתי ובלי שום קשר למה שמתרחש על המגרש אם זה נגד אלבסטה או דפורטיבו. להיות מדרידיסטה זה כמו להיות מכביסט (בכדורסל כמובן) במובן הכי קשה של המילה. רק ריאל מדריד יכולה לזכות באליפות ולהטיס את המאמן (דל בוסקה) ואת הקפטן (היירו) הביתה. בגלל זה אני כל כך שונא את הקבוצה משכונת היוקרה צ'מרטין. ואני, שתבינו, כמעט מגיל אפס ולמורת רוחם של הוריי ולעיתים גם שלי, מכביסט.

ובלי האופי המדרילניו, לא היה יכול להתרחש מה שקרה בויאדוליד. הקבוצה הביתית, שלא מכבר החזיקה את ולנסיה בסורייה (אצטדיונה הביתי) על תיקו מאופס במשך תשעים דקות, ירדה במחצית לחדר ההלבשה כשלוח התוצאות הראה 0:2 לטובתה. פתאום, השביעייה שהם חטפו מהגלקטיקוס בתחילת העונה נראתה משחק מעולם אחר. עד שהגיע רונאלדו והפך את תוצאת המשחק בדרך לעוד שלוש נקודות יקרות לכספת הכי עמוקה בספרד.

רונאלדו, למרות שהתואר הרשמי שייך לראול, הוא המדרידיסטה האולטימטיבי. הוא המטאדור האמיתי. החלוץ השמנמן, שנראה כאילו אינו עובד קשה במיוחד - לא באימונים ולא במשחקים - הוא שחצן, אספן תארים סדרתי, ויותר מכל, הוא לא צריך יותר מחצי צעד כדי להתחיל את הדריבל האימתני שלו לכיוון השער. עם אופניים או בלי, הוא גורם להגנות הטובות בעולם להראות כמו מערך מבולבל של קבוצת חובבנים. אבל שלא תחשבו שאם תמנעו ממנו את חצי הצעד, אתם מוגנים. רונאלדו, ותשאלו את ויאריאל, ימצא את הדרך להרשית. זה לא סתם שרק שש קבוצות מ-19 המתמודדות של מדריד בליגה, לא הספיקו לטעום מנחת רגלו - והליגה עוד צעירה.

בעודי מתאושש מהאנג-אובר מתבקש שאחרי הסופרבול, אני רוצה לעלות שוב את שאלת השימוש במצלמות במשחקי כדורגל. אחרי כל כך הרבה משחקים שראיתי שיפוט עדיף לטובת ריאל, ואין ספק שכאשר אחרי כל שריקה נגד מדריד מתייצב מול השופט - עם מבט בוטח וחיוך שרמנטי - קפטן הנבחרת הספרדית וללא ספק הדמות הכי נערצת במדינה, ומדגיש בעיניי השופט שהוא טועה, השריקה הבאה של השופט תראה אחרת. קבוצות קטנות לא יכולות לעמוד כשוות מול הגדולות ורק מצלמה אובייקטיבית יכולה להעלים את התחום האפור הזה, של 'שיקול השעת של שופט תחת לחץ'. ואני לא ממש מתרגש מהטיעון שכדורגל צריך לשחק תמיד באותם תנאים, אם זה בשכונה או בברנבאו.

קבוצה שבשבועות הקרובים צריכה למצוא את המדריד שבה היא ברצלונה (ויסלחו לי הקטלונים על המשפט האחרון). במחזור שפעל כולו לטובת רייקרד וחניכיו, עם תיקו בין אתלטיקו לאוססונה והפסד מפתיע של ויאריאל לאספניול בדקה ה-89, ברצלונה, התאוששה מהפדיחה בגביע מול סרגוסה החלשה, ועם 0:5 על אלבסטה, מצאה את עצמה במקום החמישי ובמרחק של שתי נקודות בלבד מליגת האלופות. הכחולים-סגולים נמצאים לפני תקופה שבה הם יכולים למחוק את רוב הפדיחות של הסיבוב הראשון. בשבוע הבא הם יוצאים לסאדר, מהמגרשים הביתיים בספרד, שם יפגשו את אחת הקבוצות המאורגנות בליגה (לא הצלחתי למצוא מחמאה יותר טובה לאוססונה ממאורגנת). משחק ראש בראש עם אחת הפייבוריטיות לסיים בחלק העליון בטבלה, לאחריו בארסה יכולה למצוא את עצמה במקום שמוביל לצ'מפיונז. בעיקר לאור העובדה שאתלטיקו תצטרך נס כדי לנצח את ולנסיה במסטייה ללא 'אל ניניו'.

לפני פסטיבל אלבסטה, ברצלונה ובעיקר פרנק רייקרד, עברו שבוע קשה, במהלכו הוכרע הלכה למעשה כי רייקרד לא ימשיך במועדון בעונה הקרובה. המועמדים לרשת את התפקיד היוקרתי הם שלושה: בתפקיד ההולנדי התורן - רונלד קומן, שעושה עבודה מצוינת עם אייקאס. המועמד השני הוא סקולארי, שהביא לברזיל את המונדיאל האחרון ומכיר את רונלדיניו כמו את כף ידו. האופציה השלישית, המפתיעה מכולן והחביבה עלי ביותר הוא חאבייר אגירה, המאמן המקסיקני של אוססונה. אגירה לקח קבוצה בינונית עם תקציב בינוני והפך אותה לאחת הקבוצות הטובות בליגה (אחרי הכל, כמו שאגירה עצמו אמר בסיום המשחק מול אתלטיקו, "הטבלה לא משקרת"). אגירה בנה באוססוננה קבוצה מאוחדת כל כך, שבשני המחזורים האחרונים, גם ללא הכוכב הפצוע בקיוקו, הצליחה הקבוצה לקחת נקודה בקלדרון ושלוש מול ולנסיה.

ובלי כמה מלים על אתלטיקו אי אפשר. אתלטיקו נכנסה עכשיו לחודש אימתני, שאחרי משחק הבית מול אוססונה במחזור האחרון, ימשיך עם שני משחקי חוץ קשים במסטייה ובקאמפ-נואו ויסתיים בקלדרון מול דפורטיבו. הבעיה העיקרית היא שאתלטיקו, ללא פרננדו טורס שנפצע במשחק האחרון וייעדר שלושה שבועות, היא לא יותר מקבוצה בינונית ומטה ללא חוד אמיתי (הלוואי שאני טועה). היא תזדקק ליותר ממזל כדי להישאר עם הראש מעל המים ובתמונת ליגת האלופות לקראת ישורת הסיום של העונה. "אל פויו", קשר התקפי בן 20 מאורגוואי, שנקרא רובן אוליביירה ומכונה 'עוף', הגיע בהשאלה לקבוצה, ומכיוון שבהיעדרו של הילד אנחנו יודעים למה אפשר לצפות מהסגל הקיים, אל פויו הוא כרגע התקווה העיקרית של האדומים-לבנים לחודש הקרוב .

הספונסר של אתלטיקו היא אחת מחברות הפצת הסרטים בספרד, ככה שכל מספר חודשים מוחלף הלוגו על חולצת הפסים בזה של סרט חדש. החודש אתלטיקו מקדמת את סרטה החדש של האל ברי, גוטיקה. מסתבר, על פי העיתון הקטלוני מונדו דפורטיבו, שבמהלך צילומי הסרט שברה בארי את הזרוע ואולי 'גוטיקה' היא האחראית לנאחס שנפל על הקבוצה עם הפציעות של טורס וגרסיה קלבו (בחוץ לחודש). בימים אלה בארי מצלמת סרט חדש, "אשת החתול" שמו. מיהו אוייבה הגדול של אשת החתול? איש העטלף כמובן. רצה הגורל וזה הכינוי של ולנסיה, אותה תפגוש אתלטיקו במחזור הקרוב. רק שלא ייגמר כמו בבאטמן 2, שם אשת החתול מצאה את עצמה מושפלת וללא מקום בליגת האלופות.

לפני סיום, סחבק רוצה מברוק מקוראיו, אחרי שבאחד מטורי הראשונים הפניתי אתכם לגזור ולשמור שני שמות. הראשון היה חוזה אנטוניו רייס, שבשבוע שעבר עבר לארסנל תמורת 36 מיליון יורו (מיליון יותר ממה ששילמה ריאל על בקהאם), שהפכו אותו לספרדי השני הכי יקר אי פעם אחרי מנדייטה. השם השני הוא רובן, חלוצה הצעיר של לס פלמס ומלך השערים של הליגה השנייה, שנקנה השבוע על ידי דפורטיבו לה קורוניה, למרות שאת העונה הקרובה הוא ימשיך באיים הקנריים.

ולקינוח, טופס הקיניילה השבועי של סחבק, במה שמסתמן כתחילתה של ידידות נפלאה, אחרי שהשבוע, עם 11 תוצאות נכונות, תוכנית ההתעשרות התקרבה ליעדה ב-3.51 יורו נוספים בחשבון הבנק.

1. אספניול – ויאדוליד 1X. אחרי ניצחון חוץ מפתיע בויאריאל, אני ממשיך עם האנדרדוג מקטלוניה במאבקי ההישרדות הבלתי אפשריים.

2. ריאל מדריד – מלאגה 1. אחרי שולנסיה פינקה אותם עם 1:6, נראה איזה "אלבונדיגס" יעשו מהם הגלקטיקוס.

3. ולנסיה – אתלטיקו 1. ושוב, הלוואי שאני טועה.

4. אוססונה - ברצלונה 2X. ברצלונה מסוגלת להמשיך את המומנטום מול אחת ההגנות הקשוחות בליגה.

5. אלבסטה – דפורטיבו 2. הניצחון האחרון של הקבוצה מגלסיה לא שכנע, אבל אולי נגד אלבטה המפורקת הם יצלחו להציג כדורגל איכותי.

6. סביליה – מיורקה 12. סביליה ללא רייס זה כמו רחוב סומסום בלי קיפי בן קיפוד, אבל למזלם גם מיורקה תחסר את סמואל 'אופניק' אטו.

7. בילבאו – מורסיה 1. האריות שוב חזק בקרב על אירופה ומורסיה של טושאק יתקשו לעצור אותם.

8. סרגוסה – ריאל סוסיאדד 2. הבסקים מסן סבסטיאן נהנים מחודשי החסד ללא ליגת האלופות. התוצאה: רצף ניצחונות משכנע ויכולת להמשיך והתברג בצמרת.

9. סנטאנדר – בטיס 2X. סנטאנדר היא אחת מקבוצת הבית החלשות בספרד.

10. סלטה – ויאריאל 2. ויאריאל, אחרי ההפסד המפתיע במחזור האחרון, רואה את החלום האירופי בורח לה בין הרגליים. סלטה לא נראית טוב, עם או בלי אנטיץ'.

11. טרסה – פולי אחידו. 1.

12. קדיז – מלטגה ב' 1.

13. סיודד מורסיה – קורדובה X

14. לגנס – לאס פלמס X2.