פעם שלישית גלידה לוינאטיירי ולפטריוטס

טירוף ביוסטון! תפילותינו התגשמו, ולמרות פתיחה חלשה ביותר התפתח סופרבול 38 לאחד ממשחקי הגמר הטובים, ההפכפכים והדרמטיים שהיו בארבעת עשורי המפעל (ומי שהחמיץ - שידור חוזר הערב, 20:00, ב-ESPN. עכשיו ממש אין תירוץ).

שער שדה של אדם וינאטיירי, ארבע שניות לסיום המשחק, שבר שוויון 29 ונתן לניו אינגלנד פטריוטס ניצחון 29:32 ואליפות שנייה בשלוש שנים. הקרוליינה פנת'רס סירבו להישבר והשוו 1:09 לסיום, אבל בעיטת פתיחה איומה של ג'ון קייסי נתנה לפטריוטס את הכדור בעמדה נוחה, וטום בריידי הוביל את הפטריוטס לעמדת בעיטה, ממנה וינאטיירי לא החטיא.

לפני המשחק, היו קטני אמונה שאמרו שהמשחק יהיה משעמם ומייבש. כעבור מעט פחות משני רבעים, נדמה היה שהצדק יהיה אתם. אדם וינאטיירי החמיץ בעיטה קלה אחת, בעיטה נוספת שלו נחסמה, התוצאה היתה 0:0 וקרוליינה, עם 3 יארדים כוללים, היתה בדרך לתפוקה ההתקפית הדלה בתולדות המשחק הגדול.

אבל אז כאילו שלף הילד ההולנדי את האצבע מהסכר, והמתח והביצועים החלו לזרום. הפטריוטס הפילו את הכדור מידו של ג'ייק דלהום והשתלטו עליו. טום בריידי ניצל את העמדה הנוחה, וכעבור ארבעה מהלכים הוא מצא את דיון בראנץ' למסירת טאצ'דאון של חמישה יארד. 0:7.

קרוליינה, שעד לאותו רגע, כאמור, השיגה תפוקת יארדים שלילית בהתקפה, נזכרה איך משחקים את המשחק הזה. למרות שהיתה תקועה עם הגב לקו השער, קרוליינה בנתה התקפה מפוארת. שתי מסירות רצופות של דלהום לריקי פרוהל הוותיק העבירו את הכדור לשטח של ניו אינגלנד. מסירה של 39 יארד של דלהום לסטיב סמית' המצוין העבירה את הכדור מעבר לקו השער – 7:7. לראשונה במשחק, אנשים התחילו לצעוק בבתים ובפאבים.

לבריידי היתה רק דקה, אבל הוא הוכיח שלאחד הווינרים הגדולים בליגה זה די והותר. מסירה של 52 יארד לדיון בראנץ' העבירה את הכדור לעומק שטחה של קרוליינה, וכעבור שלושה מהלכים מצא בריידי את דייויד גיבנס לטאצ'דאון של חמישה יארד – 7:14.

חשבתם שנגמר? מה פתאום! קריס מגנום החזיר את בעיטת הפתיחה כמעט עד לקו האמצע, ואז סטיבן דייויס מצא את החור הראשון שלו במשחק ורץ ל-21 יארד, וג'ון קייסי דייק מ-50 יארד כדי לצמק ל-10:14. עכשיו מחצית, ופתאום יש אחו-שילינג משחק.

במופע המחצית ראינו קצת קאנטרי והרבה היפ-הופ. ווילי נלסון וחברים פתחו, אחר כך הית ג'נט ג'קסון, ופאף דדי, נלי, קיד רוק, ושוב ג'נט, וקצת ג'סטין טימברלייק בדואט עם ג'נט.

בסיום המופע היה קטע שערורייתי-משהו, כשג'סטין תלש לג'נט ג'קסון את הכיסוי מעל אחד משדיה, מה שהשאיר רק את הפטמה מכוסה בכובעון מתכת. היה מרגש. ואז התעכבה פתיחת המחצית לאחר שאיזה חשפן פרץ למגרש ורץ לאורכו בכל תפארת עירומו. זה כבר היה ממש מרגש מדי, אז מזל שלטלוויזיה האמריקאית יש מדיניות שלא להראות את הדברים האלה מקרוב, אחרת מי יודע אם הלב שלנו היה עומד בזה.

אפשר לחזור לפוטבול? בטח אפשר. הרבע השלישי הסתיים ללא נקודות, אבל בניגוד לתחילת המשחק ראינו קצב ותנועה, והיה ברור שהתוצאה עוד תשתנה. כמה שזה היה נכון.

בתחילת הרבע האחרון הסתיימה התקפה של הפטריוטס, לאחר עבירה מפוקפקת של קרוליינה, כשאנטוויין סמית' רץ ארבעה יארד לטאצ'דאון. 10:21 לפטריוטס, והיו מי שחשבו שקרוליינה כבר לא תחזור. הו קטני האמונה.

כדור של קרוליינה. מסירות של 13, 18 ו-22 יארד, מדלהום למוחסין מוחמד ולסטיב סמית' פעמיים, העמידו את הפנתרים על קו ה-33 של הפאטס. דשון פוסטר לקח את הכדור, רץ שמאלה, התנער ממגינים וריחף לתוך אזור השער. 16:21. ניסיון המרה לשתי נקודות נכשל, ויתרון חמש נקודות לפטריוטים.

טום בריידי קיבל את הכדור שוב והוציא את החברים שלו לטיול. כעבור תשעה מהלכים הם התדפקו על דלתות היריב, עם ניסיון שלישי מקו היארד התשיעי של קרוליינה. אבל המסירה של בריידי, שנועדה לטייט אנד כריסטיאן פוריה, מצאה דווקא את רג'י הווארד מקרוליינה. חטיפה! והכדור של החתולים. הכספית בברומטר החלה לטפס.

בהתקפה הבאה כבר לא ביזבז דלהום זמן. מהלך אחד נתן לקרוליינה חמישה יארד על עבירה, השני היה מסירה שלא הושלמה, אבל השלישי מצא את מוחסין מוחמד לאורך הקו השמאלי. מוחמד הטעה את טיי לו, איבד את יוג'ין ווילסון (שנפצע במהלך) ורץ 85 יארד לטאצ'דאון – המהלך ההתקפי הארוך ביותר בתולדות הסופרבול. מכיוון שהובילו כעת בנקודה, הלכו בקרוליינה שוב על המרה לשתיים, בתקווה לעלות ליתרון של שער שדה. אבל דלהום לא הצליח למצוא את קווין דייסון, וזה נשאר 21:22. לקרוליינה.

שוב תור בריידי. 11 מהלכים חצו 68 יארד והורידו 4:02 מהשעון. בסיומם מצא בריידי את מייק ורייבל, שחקן הגנה שעלה לשחק כטייט אנד למהלך אחד, לטאצ'דאון. המרה לשתי נקודות הצליחה (קווין פולק בריצה), והפטריוטס שוב מובילים בשבע. 22:29.

כאן זה בטח נגמר, נכון? לא אצל דלהום. אחרי שתי ריצות של דשון פוסטר שנתנו לו קצת מרווח, מצא דלהום את מוחסין מוחמד ל-19 יארד, ואז את ריקי פרוהל ל-31, וכעבור שלושה מהלכים שוב את פרוהל ל-12 יארד. שוויון 29:29, 1:09 לסיום.

וכאן הגיע זמנו של בועט להפוך לאיש הטראגי של המשחק. ג'ון קייסי ניגש לבעוט את בעיטת הפתיחה, והצליח איכשהו לבעוט אותה החוצה. העונש על כך הוא שהיריב מתחיל בקו ה-40, וזה יתרון מוגזם לתת ליריב ששמו טום בריידי.

נדמה היה שקרוליינה יינצלו, ושנראה את ההארכה הראשונה בתולדות הסופרבול (כפי שחזה ידידי שוהם עוד לפני הפתיחה, וכמעט-כמעט צדק), אבל לבריידי זה לא התאים. בדאון ראשון ו-20 יארד מצא בריידי את טרוי בראון ל-13 יארד, ואז את דניאל גראהם לעוד ארבעה, ואז דיון בראנץ' ל-17 כדי להזיז את קבוצתו לעמדת בעיטה נוחה.

אדם וינאטיירי, שכבר החטיא שתי בעיטות נוחות יותר, ובכלל עבר עונה בינונית ביותר, עלה לבעוט. ארבע שניות לסיום, שוויון. דז'ה וו מוחלט. דמו של ויאטיירי הפך לקרח בעורקיו, ומספר 4 של הפטריוטס השחיל את הביצה בין הקורות, ונתן לקבוצה שלו את גביע וינס לומבארדי פעם נוספת.

הפטריוטים השלימו ניצחון 15 ברציפות, והפכו לשושלת הראשונה בעידן תקרת השכר. המסע המופלא והלא צפוי של הפנתרים מקרוליינה בא אל קצו, והמסך ירד על אחד הסופרבולים הגדולים בהיסטוריה. תמה עוד עונה נפלאה של פוטבול.

טום בריידי היה מצוין, עם 32/48 מסירות מדויקות, 354 יארד, שלוש מסירות לטאצ'דאון וחטיפה אחת. אדם וינאטיירי, שהחטיא שני שערי שדה במחצית הראשונה, לא נכשל ארבע שניות לסיום, ממרחק 41 יארד, והבקיע שוב את טאצ'דאון הניצחון בסופרבול, אחרי שעשה זאת לפני שנתיים מול הראמס.

דיון בראנץ' הצטיין בתפיסה בניו אינגלנד, עם 10 תפיסות ל-143 יארד וטאצ'דאון.
אנטוויין סמית' רץ 26 פעמים ל-83 יארד וטאצ'דאון.

בצד המפסיד, ג'ייק דלהום היה מצוין עם 16/33 ל-323 יארד ושלושה טאצ'דאון, בלי חטיפה אבל עם השמטה אחת.
מוחסין מוחמד תפס ארבעה כדורים ל-140 יארד וטאצ'דאון.
סטיב סמית' הוסיף ארבע תפיסות ל-80 יארד וטאצ'דאון.
סטיבן דייויס רץ 13 פעם ל-49 יארד.
דשון פוסטר הוסיף שלוש ריצות ל-43 יארד וטאצ'דאון אחד.

בהגנה, שני הצדדים נתנו מפגן תכלית במחצית הראשונה, אבל ידם של הפטריוטים בכל זאת היתה על העליונה. כל קבוצה כפתה איבוד כדור אחד (השמטה של דלהום, חטיפה של בריידי) אבל מגיני ניו אינגלנד הפילו את דלהום ארבע פעמים, לעומת אפס של קרוליינה.

* 37 הנקודות, שהובקעו על ידי שני הצדדים ברבע האחרון, מהווים שיא סופרבול. השיא הקודם היה שייך לוושינגטון רדסקינס, ששפכו 35 נקודות על הראש של הדנבר ברונקוס בסופרבול 22. הרדסקינס, כמובן, עדיין מחזיקים בשיא הסופרבול לנקודות מצד קבוצה אחת ברבע.

* הטאצ'דאון של ג'ייק דלהום למוחסין מוחמד (85 יארד) היה המהלך ההתקפי הארוך ביותר (מבחינת יארדים) בתולדות הסופרבול.

* ההתקפה שהובילה לטאצ'דאון הראשון של קרוליינה (ג'ייק דלהום לסטיב סמית', ברבע השני) היתה השניה הכי ארוכה בתולדות הסופרבול.

* 27 הדקות במחצית הראשונה, במהלכן לא נרשמה אפילו נקודה, מהוות גם הן שיא סופרבול. מעולם לא הסתיימה מחצית בסופרבול בתיקו מאופס.

* לפני המשחק נערך באיצטדיון טקס, לכבוד תוכנית החלל האמריקאית (הקשורה מאד לעיר יוסטון, בה נערך המשחק) ולזכר הרוגי אסון מעבורת החלל קולומביה, בה נפל גם אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי הראשון.

* המשחק הזה היה הסופרבול הראשון מאז הפיגוע במגדלי התאומים שלא הוגדר כ"אירוע ביטחון לאומי". למרות זאת, האבטחה הורגשה היטב בעת שקרוב ל-75 אלף הצופים נאלצו לעבור בדיקות מייגעות בחפציהם ועל גופם, וכן לעבור דרך 90 גלאי מתכת שפוזרו סביב המתחם. בנוסף רעמו מעל האיצטדיון מסוקים משטרתיים, שהיו כלי הטיס היחידים שהורשו להתקרב. רשות הטיסה הפדרלית הכריזה על רדיוס של 11 קילומטרים סביב האיצטדיון כ"אזור אסור לטיסה".

"הרמתי את הראש וראיתי שזה נכנס ישר באמצע", אמר אדם וינאטיירי לאחר כיבוש שער השדה המנצח. "אתה פשוט חייב להוציא את הכישלונות מהראש והלמשיך הלאה", אמר וינאטיירי, בהתייחסו לשתי ההחטאות שלו בתחילת המשחק. "פשוט ניסיתי להוציא את ההחטאות מהראש ולחשוב על הבעיטה הבאה. עם חמש שניות על השעון, כל מה שמשנה זו הבעיטה שלפניך".

עוד אמר גיבור הערב: "כבר אמרתי בעבר, רוב השחקנים בכלל לא זוכים להזדמנות לשחק במשחק הזה, ולזכות בשתי הזדמנויות לנצח אותו זה פשוט מדהים".

מאמנו, ביל בליצ'יק, נתן לו את כל הקרדיט ואמר "אף אחד לא מכניס את כולם, אבל אם יש לך בעיטה אחת על כל הקופה, הוא זה שאתה רוצה שיבעטוכו". על שחקניו ועל המשחק אמר בליצ'יק: "היו כמה התקפי לב בדרך, אבל הם יצאו מנצחים".

הקווטרבק המנצח, טום בריידי, אמר: "זה לא ייאמן לנצח ככה שוב. שמשחק בן שישים דקות יגיע להכרעה בחמש שניות אחרונות מראה לך כמה תחרותיות שתי הקבוצות האלה. עובדים כל-כך קשה להגיע לכאן ולעשות את זה ... זה פשוט כיף".

בצד המנוצח, המאמן ג'ון פוקס אמר: "הבחורים שלנו המשיכו להניף את החרב, אני מאד גאה ברוח הלחימה של הבחורים. זה היה מסע נהדר" על הקווטרבק שלו: "חשבתי שהוא השאיר אותנו במשחק, אבל הם כל הזמן חזרו. לרוע המזל, הם החזיקו בכדור אחרונים".

התופס ריקי פרוהל, שתפס ארבע מסירות חשובות ל-71 יארד וטאצ'דאון: "אף אחד לא נתן לנו סיכוי כל השנה וקרענו את התחת כל השנה כולה. אני חושב שאנשים היו בטוחים שניו אינגלנד תרמוס אותנו, אבל אנחנו ידענו שזה יהיה קרב קשה. האוהדים קיבלו בדיוק מה שרצו, משחק מדהים משני הצדדים. למרבה הצער, מישהו חייב להפסיד".

מוחסין מוחמד: "אני הולך לחשוב הרבה על שער השדה ההוא. אלה הכי גרועים להפסיד – המשחק הצמודים".

הקווטרבק ג'ייק דלהום דיבר על האכזבה שבלהיות בצד המפסיד של קלאסיקה שכזו. "זו אחת התחושות הגרועות בעולם", אמר לאחר המשחק. "אי אפשר להסביר איך אני מרגיש כרגע. זה היה מסע נהדר, שתבין, אבל כרגע זה מאד קשה. מאד מתסכל שלא קיבלנו עוד הזדמנות אחת. קיווינו ללכת להארכה ולהיות האחרונים שיחזיקו בכדור. מצאנו קצב במשחק המסירה אחרי שהתקשינו בהתחלה, קו ההתקפה חסם היטב והתופסים ביצעו כמה תפיסות מדהימות".

כשנשאל ע תחושתו עם סיום המשחק, אמר דלהום: "פשוט רציתי לצפות בחגיגות ולתת לזה לכאוב עוד יותר. אתה פשוט רוצה להמשיך לעבוד קשה כדי לחזור לפה ולהיות בצד המנצח בפעם הבאה".

הבועט ג'ון קייסי, ללא ספק האיש האומלל של המשחק, אמר:
"בעטתי בחלק הגבוה והחיצון של הכדור...היינו זקוקים לבעיטה ממש טובה ולא עשיתי את העבודה".