צ'ק אאוט

לפני שבועיים חתם קאפונה על החוזה המיוחל בבית"ר, ובין היתר היה אמור לקבל מענק חתימה. באותו רגע הוא לא דימיין שזו תהיה ההיכרות הראשונה שלו עם מוסר התשלומים במועדון הירושלמי. בניגוד לרבים וטובים, קאפונה לא לחץ לקבל את הכסף לפני סגירת החוזה, האמין שמלה שווה זהב והעדיף לחכות כמה ימים עד שפניג'ל הוציא את הפנקס ושלף מתוכו צ'ק עם כל הסכום.

ההמחאה היתה אמנם דחויה בכמה ימים, אבל זה לא ממש הטריד את הברזילאי, שהסכים לחכות מעט. כשהגיע יום הפירעון והבלם רצה לפתוח חשבון בנק ולהפקיד את השקלים הראשונים שלו בקריירה, הוא קיבל מסר מהנהלת בית"ר, שביקשה ממנו להמתין עוד יום כדי שיהיה כיסוי. קאפונה שוב הסכים, וביום חמישי שעבר הוא ניגש לבנק במטרה למשוך את המזומנים מהחשבון של בית"ר. התשובה שקיבל הבלם מהפקידה בבנק הבהירה שכרגע אין כסף בחשבון של הקבוצה. השחקן הבין שהוא יצטרך לפתוח חשבון משלו, להפקיד את הצ'ק ולהמתין שלושה ימים עד שהצ'ק ייפרע, בתקווה שעד אז יהיה לו כיסוי.
שלושה ימים עברו, והכיסוי היחיד שקאפונה מכיר הוא גג ביתו החדש. הצ'קים של בית"ר, מסתבר, דווקא כן חוזרים. עד יום רביעי הבחור לא קיבל את המזומנים, והוא די פגוע ועצבני.

"לא הגעתי לבית"ר בשביל לעשות כסף", אמר הברזילאי השבוע, "את זה כבר יש לי מהקריירה הארוכה שלי, ולא חסר לי כלום תודה לאל. היו לי הצעות אחרות, אבל עצם העובדה שאינדיו משחק כאן והקבוצה במצב לא טוב גרמו לי להעדיף את בית"ר. תאמין לי, אלה לא סתם מלים, באמת חשוב לי לעזור לקבוצה. לדוגמה, כשישבנו למשא ומתן חתמתי תוך שנייה למרות שהסכום היה נמוך יותר מזה שהובטח לי לפני ההגעה הנה. גם במקרה עם הדירה, כשראיתי שזה מתעכב לא היה אכפת לי לשלם מכיסי. זה לא יפה שהמלה שקיבלתי לא מכובדת. להבא אני כבר אדע לבקש מזומן".

את האור בקצה המנהרה יכול קאפונה לראות בעובדה שביום רביעי חילקו הבוסים את משכורות חודש נובמבר והרגיעו את הגזרה. למרות שלא קיבל את הכסף עם שאר חבריו, אין ספק שקאפונה יקבל את הכסף שלו, אפילו במהרה. הבעלים משתדלים לקצר הליכים ועובדים שעות נוספות להשיג את הבוכטה עבור הבלם. אבל עדיין, החוויה הראשונה של קאפונה, בכל הקשור לזמני תשלומים בבית"ר, הכניסה אותו מהר מאוד לעניינים.

מבית"ר נמסר שהנהלת הקבוצה מודעת לבעיה ועושה הכל לפתור אותה כבר בימים הקרובים. הקבוצה הוסיפה התנצלות על אי הנעימות והביעה תקווה שקאפונה יבין שמדובר בטעות. עוד נמסר שבבית"ר מאוד מרוצים מההשתלבות של הזרים החדשים ומהיכולת שלהם במשחק הבכורה.

בשני בלילה החל גבריאל קריסטובאו, קשרה האחורי של בוקה ג'וניורס, לארוז מזוודה. הכיוון: בית וגן. כרטיס הטיסה כבר היה מוכן, והבחור הצעיר בן ה-22 היה אמור לנחות בישראל ביום רביעי בערב, יום לפני מועד סיום ההעברות של הזרים.

אבל הלילה שעבר על השחקן בין שני לשלישי היה סוער. הטלפון שלו לא הפסיק לצלצל. על הקו היו ישראלים נחמדים, שבגלל אינטרסים אישיים דאגו להוציא את הרוח מהמפרשים של השחקן הצעיר ושיכנעו אותו לבטל את הגעתו. סיפורים על מצבה הקשה של בית"ר, כלכלית ומקצועית, ומעשיות מפחידות על המצב הבטחוני בבירה ציננו את התלהבותו של קריסטובאו במהירות הבזק. הבשורה המרה הגיעה לעיר עם בוקר יום שלישי. אביו של השחקן התקשר לישראל והודיע: "הבן לא מגיע".

הסיפור של קריסטובאו אינו המקרה הראשון שבו שחקן של בוקה מבטל את הגעתו לבית"ר ברגע האחרון. לפני שבועיים התפרסמו ידיעות המבשרות על בואו של אנטוניו בריחו, חלוץ בוקה. הרבה אנשים הרימו גבה ותהו איך שחקן בסדר גודל כזה מגיע דווקא לבית"ר. אפילו אוחנה, שחיכה לחלוץ, נשמע פסימי בקשר להצטרפותו לפני הביטול. "למדתי שעד שאני לא רואה את השחקן בעיניים, הכל יכול להיות", אמר המאמן. "הוא הוצע לנו, אבל אני לא יודע כמה זה רציני. אנחנו מחכים לסידור הוויזה, אבל כרגע אין שום דבר מוחשי". למרות התוצאה הסופית וחוסר האמונה מצד אוחנה שבריחו אכן יגיע, השחקן באמת היה קרוב מאוד לחתום בבית"ר. גם במקרה הזה, כמו במקרה קריסטובאו, שינוי חד בחשיבה של השחקן מנע את הגעתו. גם הפעם היו אלה אותם אנשים טובים, שקשורים לענף הכדורגל בארץ, שדאגו לטפטף לראשו של החלוץ המשוגע את כל המגרעות של בית"ר.

"בוקה לא רצתה אותו", סיפר השבוע מקורב למועדון הגדול מבואנוס איירס, "הוא פסיכי על כל הראש והמאמן ביאנצ'י לא צריך אותו. לבוקה יש גם בעיות כלכליות גדולות מאוד, והם רצו לחסוך בהוצאות שלו בכך שישחררו אותו לבית"ר עד סוף מאי".

כדי לעשות קצת סדר בבלגן נבהיר שבריחו, קריסטובאו ושחקן בשם פאקונדו אימבודם, שגם הוא שייך לבוקה, אמורים היו לנחות לפני שבועיים בבית"ר בעסקה משולשת. הרכישה היתה אמורה לפתור לאוחנה את הבעיות בכל חלקי הקבוצה: חלוץ, קשר ובלם בהתאמה. העסקה, כאמור, לא יצאה לפועל למרות הסכמתו העקרונית של השחקן להגיע לישראל. גורמים בבוקה מאשרים ש"כמה ימים לפני משחק שלנו מול אינדיפדיינטה הודענו לאנשים שלנו בישראל שאנחנו מוכנים לחכות 48 שעות עד לקבלת תשובה מבית"ר, אם הם רוצים אותו או לא. הבטחנו שאם התשובה תהיה חיובית, הוא לא ישחק במשחק הקרוב. תשובה בכלל לא הגיעה, וכתוצאה מכך הוא שיחק ואפילו כבש. השער הזה נתן לו ביטחון שהוא יכול להשתלב בבוקה והוריד אותו מהרעיון לנסוע לישראל, אבל אני אומר לך שעד ה-15 בפברואר, היום שבו מסתיימות ההעברות בארגנטינה, הוא לא יהיה בבוקה". אבל ההצלחה של בריחו במשחק הנ"ל והנחישות להצליח בבוקה לא היו הסיבה היחידה שבגללה הוא נשאר בבואנוס.

אותה ציפור לוחשת, שנחלה הצלחה במקרה קריסטובאו, דאגה להתיישב גם לבריחו על האוזן ולטפטף לשם מלים חמות על הארץ. "בישראל לא יודעים לפרגן, רק להרוס", סיפר השבוע מקורב לשחקן מארגנטינה הרחוקה. "חבל, כי אם שחקן ברמתו של בריחו היה מגיע לבית"ר, הוא היה פותח הרבה דלתות לקבוצות בישראל וגורם לשחקנים ברמה גבוהה לצאת אליכם. בארגנטינה היו גם מבינים שהמציאות בישראל הרבה יותר ורודה מהסיפורים".

אחרי הלא של בריחו ניסה איש קשר ארגנטינאי לשדך לבית"ר את רוברטו קולואטי במקומו, אך פציעה של קולואטי סיכלה את היוזמה. השבוע, דרך אגב, הוזכר אותו קולואטי כמועמד למכבי חיפה.
שמו של קריסטובאו, שהגעתו התבטלה ברגע שהעסקה המשולשת נכשלה, עלה השבוע שוב כאופציה רלבנטית. ביום ראשון, כאשר העלויות של השחקן היו ידועות לצדדים, קיבל הקשר האחורי אור ירוק והחל מתכונן לנסיעה לארץ הקודש. מי שהיה מעורב בכל סיפור הבאתם של אנשי בוקה הוא שחקן ארגנטינאי עם עבר בירושלים, אחד שמקושר חזק מאוד בבוקה. קריסטובאו, שעד לעונה שעברה היה שייך למועדון הגדול, ניסה את מזלו מעבר לים ונחת בלוגרנייס הספרדית. בעיות עם הדרכון וחסרונם של האישורים המתאימים מנעו ממנו לשחק שם והוא חזר למולדתו. כשהבין שגם העונה יהיה לו קשה להשתלב בסגל של הצהובים כחולים, הוא השיב בחיוב להצעה ללבוש את הצהוב שחור, אבל כאמור, מהר מאוד שינה את דעתו. כל הנסיונות לשכנעו עלו בתוהו. "הסברתי לו שאין בעיה של כסף והצ'ק עבורו כבר מוכן", הסביר מקורב לשחקן, "אבל הוא היה נחוש בדעתו".

ביום רביעי סיפר ראול קריסטובאו, אביו של גבריאל, ל"כל העיר" מבואנוס איירס הרחוקה את השתלשלות העניינים. "אנחנו, ההורים, אמרנו לו לבטל את הנסיעה. האינפורמציה שקיבלנו על המצב בירושלים לא היתה מרגיעה במיוחד. מאוד דאגנו ולא רצינו שהוא יהיה בישראל במצב הזה. נכון שגם כאן בארגנטינה יש בעיות, אבל עדיין זה מאוד שונה מישראל. אנחנו לא יכולים להבין איך אנשים מתפוצצים ברחובות. שמענו שבית"ר זו קבוצה מאוד מאוד פופולרית בישראל, אבל כרגע היא לא נמצאת בין המקומות הראשונים ולא גדולה כמו מכבי חיפה או מכבי תל-אביב. לגבי המצב הכלכלי של בית"ר אני לא יודע יותר מדי, רק שיש שם קצת בעיות כספיות, אבל למי אין. כרגע גבריאל לא מגיע לישראל והוא יחכה עד סוף העונה. ביולי הוא כנראה יעבור לאחת הליגות באירופה".

כשאוחנה נשאל השבוע לגבי ביטול הגעתו של הארגנטינאי, הוא השיב: "אני לא יודע על מה אתה מדבר. אף אחד לא היה צריך לבוא הנה. כבר במוצ"ש קיבלנו החלטה שאין יותר חיזוק. אין כסף בשביל לרכוש עוד שחקנים והדלתות נסגרות. אם אנשים הבטיחו לשחקן מסוים דברים מבלי שנדע על זה, זאת בעיה שלו ושלהם".

השבוע יצאה הנהלת בית"ר עם הודעה על סיום תפקידו של מנכ"ל הקבוצה, מרקו ארוש. מחר, יום שבת, עם סיום החודש, יסיים ארוש את תפקידו באגודה. עונג שבת, איך נאמר, לא בדיוק צפוי לו. הקבוצה פירסמה שארוש ביקש להשתחרר מהתפקיד בשל רצונו לפתוח עסקים פרטיים, אבל בדיקת השטח מעלה ספקות בנוגע לגרסה הזאת. לפני כמה שבועות אמר אחד מאנשי האגודה: "מאיר פניג'ל לא נותן לאף אחד לעשות כלום. הכל חייב לעבור דרכו והוא לא מחלק סמכויות. אני לא יודע אם זה בגלל חוסר אמון באנשים או בגלל האופי שלו, אבל בשורה התחתונה הוא חייב לדעת על כל צעד. תראה למשל את אברם ומרקו, שניהם לא יכולים לעשות שום דבר מהותי מבלי שזה יונחת ממנו. התארים שלהם אולי מרשימים, אבל זה לא נותן להם שום סמכות". אבל לעומת לוי המנוסה, שעדיין פעיל ומעורב, ארוש נדחק לפינה, וההשפעה שלו היתה מינימלית. כך שגם אם באמת ביקש לעצמו עצמאות, זה ודאי לא מנותק מההבנה שאין לו אפשרות לתרום בסיטואציה הזאת.

על שמו של ארוש רשומים המשא ומתן עם חברת HOT, מאמצת הקבוצה, והעבודה מול המשטרה בכל הקשור לטדי. לא הרבה יותר מזה. היחסים בין הצדדים אמנם טובים, אבל כמו בכל פרידה, לא הכל אידיאלי. דרך אגב, ארוש אינו היחיד שלא שורד לצדו של לוי את הבעלים של בית"ר. ראו מקרה חנן שפגט.

יום שלישי היה יום עמוס לברנרד האגן, הגאנאי הצעיר שהצטרף השבוע למועדון הבית"רי. בבוקר הוא התייצב לאימון של הבוגרים ובערב הוא רץ עם הנוער. הגשם הסוער והקור העז לא הבהילו את הבחור החסון. בזמן שהשמש בגאנה עושה את עבודתה נאמנה וכל היבשת שממנה הגיע עסוקה בפסטיבלים של אליפות אפריקה, האגן ניסה כל דרך אפשרית כדי להתחמם קצת בקור הירושלמי. אפשר לשאול את חנן אזולאי על קשיי ההשתלבות באקלים הקריר בירושלים בתקופה הזו: אחרי עשרים דקות של אימון עם החבר'ה של אוחנה, האגן לקח את הכפפות מידיו של אזולאי והשאיר אותו לרעוד.

מבחינה מקצועית הפגין האגן בן ה-18 יכולת לא רעה בכלל מול עיניו של אוחנה. החלוץ הצעיר השתלב יפה, ואפילו זכה לביקורת מחמיאה מהקולגות. "נראה שהוא שחקן טוב", אמר אבירם ברוכיאן, "ראיתם איזה גודל הוא? הוא בנוי מצוין". למרות האפשרות שהגאנאי יוכל לתרום לבית"ר בחלק הקדמי כבר העונה, העדיפו בקבוצה לא להעלות את הבחור על חוזה, ובכך סגרו את הדלת הזאת בפניו עד העונה הבאה. סוכנו של השחקן, שישב בצד וצפה באימון הבכורה של הלקוח שלו, זכה לביקור מאבי נמני, שגילה התעניינות בהאגן. "באיזה תפקיד הוא משחק? מה התכונות החזקות שלו?", שאל הכוכב, ואחרי שקיבל את התשובות זרק טיפ קטן לסוכנו של האגן. את הטיפ הוא כבר העדיף ללחוש לו באוזן.

סוכנו של האגן סיפר ביום רביעי על השתלשלות העניינים. "בדיוק עכשיו הוא חוזר מהבדיקות הרפואיות, שיצאו בסדר גמור. אם הכל ילך כשורה, הוא יוכל לשחק עם הנוער כבר ביום שבת. כרגע הוא לא מצטרף לבוגרים, אלא רק בסוף העונה, וזאת במידה ויתרשמו ממנו לטובה. הוא מאוד מרוצה פה, והשחקנים קיבלו אותו מאוד יפה. זאת ההזדמנות שלו".

באימון של יום שלישי ניגש אבי נמני לרופא הקבוצה, ד"ר אורי פרנקל, וסיפר לו על הכאבים החזקים בברך. כמו בשאר השבוע, נמני לא התאמן באותו יום, והפציעה הזו די מטרידה אותו. "ההרגשה היא כמו סכינים בברך", אמר הכוכב לדוק, "אני לא מבין את זה. כל הבדיקות יצאו טובות, האם.אר.איי לא העלה שום ממצא בעייתי. הרצועות, המיניסקוסים והסחוס, הכל נקי. בקיצר, לפי כל הבדיקות אין שום בעיה". הדוקטור המשיך בשיחה האינפורמטיבית, אבל תשובות גדולות הוא לא סיפק, והשתתפותו של הלהיט החם מול בני יהודה מוטלת בספק.

מאור מליקסון מושבת כבר שבוע שני, והפציעה, שבתחילה נראתה קלה, מתמשכת ומטרידה. כמו נמני, גם מליקסון לא לקח חלק פעיל באימונים עד יום רביעי. יתרה מכך, הירידה שלו לכיוון המקלחות ביום שלישי הזכירה את הסבתות הירושלמיות החוזרות מקניות בשוק: שתי הידיים תופסות את צדי האגן, וההליכה אטית, משדרת כאב ועייפות. בקיצור, נכון ליום רביעי בלילה המצב לא נראה מעודד מבחינתו. ברק יצחקי, שהוכיח בשבועיים האחרונים שמקומו בהרכב, ימשיך להיות הנציג היחיד לבית מליקסון יצחקי ב-11 הפותחים בשכונה.

מי שכן נכנס לעניינים הוא אופיר עזו, שסימני הפציעה כבר לא ניכרים עליו. הוא רץ ובועט, ונראה שלאוחנה יש הרבה על מה לחשוב בסוף השבוע הזה בכל הקשור לקיצוני השמאלי שלו למשחק.
גם טלקר וארבייטמן מחלימים בקצב משביע רצון, ולפחות לגבי האחרון, נראה שיפתח בשבת, אלא אם כן אוחנה יעדיף לדבוק בהרכב המנצח שלו מההצגה מול אחי נצרת, עם פדידה במקומו.

אבל כאן לא מסתיימת הרשימה. גם קאפונה סבל השבוע מכאבים עזים ברגל שמאל, שהתנפחה כתוצאה מהמשחק בשבת האחרונה. הבלם, ששיחק כמעט תשעים דקות למרות הפגרה הארוכה שסיים רק עכשיו, החסיר את אימון יום שני והתקשה לדרוך על הרגל גם בהמשך השבוע. לטענתו, אחד הגורמים לפציעה הוא הנעליים שבהן הוא משחק והמשטח הקשה של המגרש הגדול בבית וגן.

את האייטם החולני הזה נסיים בסיפור נחמד. ביום שישי שעבר הגיע אלי ששון לאימון הקבוצה אחרי שחזר מהניתוח בגרמניה. במועדון חיכתה לו הפתעה נעימה: החברים הביאו עוגה וחגגו לו את הניתוח המוצלח. קאלדיירה נראה מרוצה מהמסיבה הקטנה אפילו יותר מששון עצמו, והתלהב במיוחד מהעוגה. אחרי שכולם כבר טעמו ממנה, נשארה עוד חתיכה אחת גדולה. הוא עשה אחורה פנה וניקה את המגש.

ששון עצמו כבר חזר להתאמן השבוע בצדי המגרש, ונראה שתוך שבועיים יחל להתאמן באופן סדיר. "הכל היה מצוין, אבל לא הספקתי לראות כמעט כלום", הוא סיפר השבוע על החוויות מאירופה. "חוץ מהיום הראשון, שבו טיילתי קצת, כל הזמן הייתי בבית חולים. הכי חשוב שהניתוח היה מוצלח".

ביום ראשון התקיימה פגישה בין מאיר פניג'ל לראש העיר, אורי לופוליאנסקי, במשרדו של האחרון. נושא השיחה היה תמיכת העירייה בקבוצות הספורט הייצוגי בעיר, בהמשך לישיבת העירייה מלפני שבועיים. הנסיונות להגיע לפשרה שתרצה את כל הצדדים הביאו כאמור לפגישה המדוברת, שהתנהלה ברוח טובה, בניגוד לדיון הסוער שהתקיים במועצת העירייה. ביום שלישי שלח הבעלים של בית"ר מכתב לאדון לופוליאנסקי שבו הוא מודה לו על הנכונות וההסכמה לתמוך בקבוצות הספורט.

מן המכתב עולה שהצדדים סיכמו ביניהם שהעירייה תיזום הקמת צוות עירוני ייעודי, שיטפל בנושא התמיכה ויחפש פתרונות הולמים כדי שהקבוצות ימשיכו לקבל את הסיוע העירוני. כמו כן ביקש פניג'ל מראש העיר שינחה את הצוות שיוקם לסיים את העבודה עד השלושים במרץ השנה, כדי למנוע סחבת. עם סיום עבודת הצוות אמורים הצדדים להיפגש בשנית כדי לסגור את הדברים סופית ולוודא שהמנגנון שדרכו אמורות הקבוצות לקבל את התמיכה יפעל כראוי.

אבל הרבה לפני הפגישה העתידית הזאת צפויה עוד פגישה בין לופוליאנסקי לפניג'ל, ובאווירה הרבה פחות מחייבת. היו"ר עשה צעד לקראת ראש העיר והזמין אותו לשבת ביציעי טדי במשחק הבית הבא מול מכבי תל-אביב. פניג'ל משוכנע שבצעד הזה הוא ירכך את ראש העיר ויגרום לו להיפתח יותר לספורט, או במלותיו: "אני משוכנע כי לאחר שתצפה עימנו במשחק ותהיה שותף לחוויה זו תבין עוד יותר עד כמה חשוב שעיריית ירושלים תתמוך בקבוצות הספורט הייצוגי שלה".