שלום אסייג

השבוע שהסתיים היה שבוע של פגישות, המון פגישות. מרתון. לא ממש ברור מה יצא מכל הברברת הזו, אבל המגמה ברורה. ויקטור יונה התעייף מהניהול השוטף, הפרוטה אינה מצויה כרגע בכיסו, הקבוצה שלו נראית רע מתמיד והקהל יושב לו כל שישי על הווריד ותובע שיפטר את אסייג. אבל יונה, כפי שכבר העיד על עצמו בעבר, הוא לא איש שמפטר מאמנים. "זו לא הדרך שלי", הוא חזר לאחרונה על המנטרה, וכך הוא יוצא גם הפעם, לדעתו. מישהו אחר עושה לו את העבודה. הוא לא נשכב על הגדר. כמו משמים בא לו איש העסקים דוד טל, שהוא במקרה גם מפיץ הכרטיסים הראשי של הקבוצה, ורוצה, בשם האינטרסים שלו, להושיע.

ביום שני בערב, אחרי שיום קודם לכן סיכם עם יונה את פרטי הדיל, נפגש טל עם מישל דיין בבית-קפה בבקעה. במהלך הפגישה ביקש טל מדיין לקחת על עצמו שוב את תפקיד מאמן הקבוצה. דיין לא נפל מהכיסא. שמו מוזכר פעם אחר פעם לא רק בפיהם של האוהדים שרוצים שישוב, אלא גם בשיחות שהוא מקיים עם ויקטור יונה באחרונה. הפעם בא טל והניח את ההצעה על השולחן.

לדיין היו תנאים. הראשון _ אסייג ושלומי עמר בחוץ. אבל כשדיין אומר בחוץ, זה אומר מחוץ לאגודה. מבחינתו הם מוקצים. אסייג לא יחזור לאמן את הנוער כשיפוטר מהבוגרים, וכנ"ל שלומי עמר. ייהרג ובל יעבור. תנאי שני _ גם יונה מחוץ לתמונה באופן מוחלט. הוא אמנם נשאר הבעלים, אבל אין לו ולא תהיה לו הזכות להתערב לטל בקטע הניהולי. שלוש, דיין רצה תקציב. לא לרכש, כי רשימת ההעברות כבר נסגרה, אלא למשכורות עד סוף העונה, חמש במספר. דיין רוצה ראש נקי. הוא קץ בתחינות ובנדבות. הוא רוצה לאמן נטו. טל, שלפני שפגש את דיין פגש ביונה, נתן לו להבין שהדיל ביניהם כמעט תפור, ושהוא עצמו הציב בפני יונה דרישות דומות לאלו שדיין מציב לו. מבחינתו יונה היה אמור להביא התחייבות ממרכז הפועל להעברה על סך 300 אלף שקל לחשבון העמותה (ברביעי בערב יונה אמר שהעניין כמעט סגור). טל מצדו היה אמור להביא לטקס הכלולות 300 אלף שקל משלו, שיינתנו ליונה כהלוואה שתוחזר במשך שנה וחצי, ובא לציון גואל.

אלא מה? השניים ניהלו מירוץ נגד הזמן. רשימת ההעברות עמדה להיסגר בסוף השבוע. קופל התנדנד בין קריית-שמונה להפועל, רענן דרעי מבקש לבוא, גם אלון אברמוביץ' שלח מקורבים וביקש להגיע. אל מי בעצם פונים? אל אסייג? אל דיין? התשובה לא היתה ממש ברורה שלשום בצהריים. גם מנהלי הקבוצה הפועלים בשטח לא ידעו להשיב באותן שעות מבלבלות. המבוכה היתה כפולה ומכופלת, גם אצל המאמן אסייג. למקורביו הוא אפילו אמר, "יש לי הרגשה שאני עומד להיפרד מהשחקנים היום".

באותן שעות הוא קיבל טלפונים משחקנים וממנהלים שביקשו לעבוד. בעיות שוטפות. ליוסי ביטון יש ברית ולא יוכל להגיע לאימון, כנ"ל קופל, שדוהר צפונה לסידוריו וגם הוא ייעדר. אסייג תהה אם הם מתקשרים למספר הנכון, אם הם לא אמורים להתקשר כבר לדיין ולסגור איתו את כל הבעיות. לזכותו של אסייג יש לציין שעד לרגע האחרון, והרגע הזה, עוד תבינו, עדיין לא הגיע, הוא שידר עסקים כרגיל, והכין את הקבוצה לקראת הרצליה.

שלשום, ככל שהשעות נקפו, גם יונה וטל עשו חושבים. ההמולה מסביב, הם הבינו, חדרה לתוך מערכי הקבוצה הקורסים. המשחק מול הרצליה חשוב מכדי לאבד אותו בגלל חילופי גברי כאלה ואחרים. בקונסוליום משותף הם מחליטים לדחות את ההכרעה ליום ראשון הקרוב. עד אז יועלה ההסכם על הכתב, בעזרתם האדיבה של עורכי~הדין פולמן ושילה. ומה יקרה אם אסייג ינצח בהרצליה? "אני לא רוצה להיכנס לסוגיית המאמן", חמק טל באלגנטיות. אין ספק שניצחון כזה יערים קשיים על תוכניתו של טל. הוא אולי ייכנס, הוא אולי יצליח להעביר עד יום חמישי שחקן או שניים, אבל אם אסייג סוף כל סוף מנצח, איך מדיחים אותו?
אבל לא רק הסוגיה הזאת נותרה פתוחה. יונה, שכבר היה בדרך לתקיעת כף עם טל, שמע כי זה הלך לעו"ד עמי פולמן כדי להעלות את הסיכומים על הכתב. יונה לא אהב את זה, בלשון המעטה: "עורך~דין זה בסדר, אבל אם צד אחד הולך לעורך~דין, טבעי שגם הצד השני ילך. אני הולך לעורך~דין שלי, צבי שילה, ונבדוק את הדברים. בכל מקרה, זכרון דברים בינינו כבר קיים. יאיר ילך? אני מבין שאם דודו בא זה כנראה מה שהולך לקרות. אני אמנם נשאר בעלים, אבל דודו מגיע כיו"ר, וגם אני לא הייתי רוצה שיתערבו לי אם אני יו"ר. כל מה שיקרה אחרי שדודו נכנס כבר נתון לשיקולו כמקבל ההחלטות".

חזית נוספת שצפויה להיפתח מחדש היא החזית מול יוסי סאסי. הנ"ל שמע כי יונה מכניס לו איש קש כמו טל, והשתנק. "אני לא מקבל את הדין באופן אוטומטי. ויקטור אמנם עושה בסוף מה שהוא רוצה, אבל יש בית-משפט. שיבוא ויגיד לבית-המשפט שהוא לא מסוגל לנהל. הם הרי קבעו שהוא ינהל, אז מה פתאום הוא מעביר סמכויות לדוד טל? אם אני אהיה הבעלים, טל אפילו לא ימכור כרטיסים". טל בתגובה: "אז אני לא אמכור כרטיסים. אני בסך~הכל בא לעזור, אני לא לוקח אפילו את זכויות הניהול". יונה: "סאסי לא יוכל להכתיב לי את מי לקחת כיו"ר אם אני בא לשדרג את הקבוצה". ולכן, ממש בגלל נוכחותו של סאסי בשטח ובצל איומיו לטרפד את המהלך, יונה וטל הורידו בסוף השבוע פרופיל. כבר לא מדובר ברכישת זכויות ניהול, אלא במילוי פונקציה שהיתה קיימת בעבר _ יו"ר הקבוצה. לא מעבר לכך. אופציה לרכישה? השניים עדיין חלוקים בעניין, והם בעיקר לא מעוניינים להעיר דובים משנתם. הם נותנים לסאסי לחשוב שמדובר בתפקיד ניהולי נטו לארבעה חודשים. לא מעבר לכך.

מישל דיין שוב עמד השבוע בעין הסערה, אבל כדרכו ניסה להנמיך פרופיל. גם שלשום בערב, כשכל העולם ואשתו הכריזו עליו כעל המאמן הבא של הפועל, הוא נותר בשלו. "עזבתי את הפועל, כידוע לך, לא בקול תרועה רמה. קיבלתי חרב בלב, ולכן אני לא אחזור לשם לפני שיתמלאו כל המחויבויות של הצד השני. חוץ מזה, לא אני פניתי לדוד טל כדי לאמן את הפועל, פנו אלי. לו רציתי לאמן יכולתי לקבל את התפקיד כבר לפני חודשיים. יש לי עקרונות. חוץ מהפועל יכולתי לאמן את הפועל רמת~גן, ראשון, הרצליה וצפרירים. לא לקחתי אותם, וחברים שלי גאים בי על כך. אני לא אתפשר. שלא יובן ממני שאני כרגע מעורב באיזושהי החלטה מקצועית. יש להפועל מאמן וקוראים לו יאיר אסייג. אני לא מאמן הפועל ולא יכול לדבר ככזה. אני לא רוצה לחבל בהכנות למשחק החשוב בהרצליה.

"נכון שנפגשתי עם דודו ביום שני. הוא רצה לשמוע את עמדתי, אבל יש לי תנאים. שוחחתי גם עם ויקטור בעניין, אבל יש דברים שמבחינתי צריכים להיות חד-משמעיים כדי שאני אחזור. זה לא המצב כרגע. אני לא מונח בכיס של אף אחד. אני ממשיך את סדר היום שלי כרגיל. אני לא מחפש שחקנים לקבוצה, לא דיברתי עם סוכנים, כלום. זה בהחלט לא מצב שדומה לחזרה שלי להפועל בזמנו, כשהם ירדו לארצית. אז הייתי עם אש בעיניים. המצב היום שונה. חוץ מזה, אם דודו טל ייכנס, זכותו להשאיר את יאיר. אני לא יכול להכתיב לו את מי הוא ימנה ואת מי ישאיר.

"בסיפור הזה יש עדיין צד אחד שאי~אפשר להחליט בשבילו, ובמקרה זה אני. עד היום התרחקתי ולא הגעתי גם למשחקים בטדי. גם על זה יש מי שמאשים אותי". אגב, בסביבתו הקרובה של טל יש מי שאמר השבוע כי האיש חיפש את מספר הטלפון של גילי לנדאו, למקרה שדיין יתעקש להישאר בבית.

ביום שישי הגיעה למשחק של הפועל בטדי פמליה בית"רית מכובדת ביותר, ובה מאיר פניג'ל, ששון שם-טוב, אברם לוי, מאור מליקסון, שלומי ארבייטמן, ברק יצחקי ואופיר עזו. הנוכחות המסיבית הזאת הצליחה להוציא משלוותם את אנשי הגרעין הקשה של אוהדי הפועל, שהמעבר של עזו מאדום לצהוב רק הגביר בהם את השנאה, לבית"ר בכלל ולעזו בפרט. הם ראו את עזו מתמקם, ופצחו במקהלה בשיר שהולחן במיוחד עבורו:

הלוואי דקה שלישית
ישבור ת'רגל השמאלית
ובהדסה הרופא
יקבע שעזו הוא נכה

הקריירה נגמרה
הלך האוטו, הדירה
ולבית-שמש הוא יחזור
כי אלוהים אדום שחור

תפילתנו נענתה
אלוהים לא בשביתה
ואת הרגל הוא שבר
כי אלוהים שונא בית"ר

תודה רבה לבני-סכנין
רפי, לימא, אסולין
את הרגל הוא פוצץ
ואופיר עזו לא קופץ

אחרי שהוא יחזור
את הימנית ישר ישבור
ואת הכל הוא יאבד
כי אופיר עזו הוא בוגד

עזו משיב במונולוג משלו: "קודם כל שיידעו שאני כן קופץ, ברוך השם. חוץ מזה, הגיע הזמן שאותו קומץ יעודד את הקבוצה שלו וידחוף אותה במקום כל הזמן לקלל את יאיר, את ויקטור או אותי. בשנה שעברה הקללות האלה לא היו, ההפך הוא הנכון. הקהל דחף אותנו, ולכן גם הצלחנו. כששמעתי את השיר שחיברו עלי חייכתי. הרבה מאמנים גדולים אמרו לי שאם מקללים אותך, זה סימן שאתה חשוב, אבל בכל זאת, זה הקהל שלמענו שיחקתי עד לא מזמן, זה הקהל שאני אוהב. אולי כואב להם שקיבלתי אוטו ושאני עומד לקנות בית. אולי. חוץ מזה, אני מודיע כאן חד-משמעית: לא עשיתי שום תנועה מגונה לעבר הקהל של הפועל. אני אוהב את רובם, מאוכזב מחלקם, אבל שיידעו שהגעתי ואמשיך להגיע לכל משחקי הבית שלהם העונה ולמשחקי החוץ כשייצא לי. הקבוצה הזאת, מה לעשות, יקרה לי, ותמיד תישאר כזאת. רוב האוהדים של הפועל מחבקים ומנשקים אותי, רובם אפילו מצדיקים אותי ואת המעבר שלי לבית"ר, ועם כל הכבוד לכולם, רק אני צריך לדאוג לפרנסה שלי, לא אף אחד אחר.
"למה הקבוצה נראית ככה היום? קשה לשים את האצבע ולהגיד בדיוק למה. אני רק יודע שכשאני הייתי עם מישל היתה משמעת, היתה אחווה, הקבוצה רצה והקהל הגיע בהמוניו. היום אתה באמת לא רואה את זה. למאמן הנוכחי יש חלק במצב, אבל אסור לשכוח שזאת שנה ראשונה שלו. אני מקווה שהמשחקים הבאים ייתנו לו קצת אוויר. באופן כללי אלה באמת פחות או יותר אותם שחקנים ששיחקו בעונה שעברה, חוץ ממני, מפיבך ומשעל?, שהיינו שחקני הרכב, ונכון, זה לא נראה טוב. אני עדיין חושב שדווקא בגלל שזאת פחות או יותר אותה קבוצה, מדובר בחומר שחקנים טוב, גם אם אופיר עזו לא שם. מה שחסר שם היום בעיקר זה ה~17 שערים של שי, העשרה בישולים של סלמן, השבעה שערים של סטי ואולי גם הבישולים והשערים שלי. אני חושב שניצחון אחד יחזיר את הביטחון לכולם. אני לא מאמין שהקבוצה הזאת תרד ליגה. אמנם דודו דהאן כרגע פצוע והוא בורג מאוד חשוב, אבל אני מאמין שהוא יחזור מהר ובמקביל הקבוצה תלך ותשתפר. חמודי הוא עדיין אותו חמודי, יש את אדם מזרחי, שחקן מוכשר מאוד שעלה מהנוער, יש כלים טובים כדי לשנות את המצב הקיים".

אסייג ואוהדים רבים בעיר כעסו עליך כשנישקת את סמל המנורה כבר אחרי חמש דקות שלך בהרכב.

עם כל הכבוד ליאיר ולמה שהוא עשה בקריירה שלו, אני אף פעם לא העברתי עליו ביקורת. אני אעשה מה שטוב לי, ואני לא מצטער שנישקתי את הסמל של בית"ר. עוד יגיעו משחקים שבהם אנשק הרבה פעמים את הסמל הזה. מה ההבדל אם אנשק את הסמל אחרי משחק אחד או אם אנשק אותו בעוד שנתיים?

יאיר וכל אוהדי הפועל צריכים להבין שאני כעת שחקן בית"ר, ואני אעשה הכל כדי לקנות את הקהל הזה. אתה רואה את האלפים שמגיעים כדי לעודד אותנו במשחקי חוץ, רואה את התרומה שלהם, אז שאני לא אתן את החלק שלי ואחזיר להם?

שלום עליכם הרוש, איש הלוגיסטיקה האגדי ואחד מנאמניו הבולטים של יוסי סאסי, פוטר בסוף השבוע שעבר על~ידי ויקטור יונה אחרי תשע שנים רצופות בתפקיד. הרוש התרעם על כך שהמשכורת האישית שלו מעוכבת, ובמהלך אימון הקבוצה שהתקיים בטדי ביום רביעי שעבר הוא דרש הסברים מיונה, ששלח אותו הביתה. אבל בכך לא תם הסיפור. אולי הוא רק התחיל.

ביום שני הגיע הרוש למועדון בקריית-היובל והמתין בסבלנות עד לסיום האסיפה. בסיומה הוא נכנס לחדר האסיפות, ובהרכב נרחב במיוחד, שכלל את המאמן אסייג ואת עוזרו שלומי עמר, הדובר זיו בצלאל, המנהל אפרים והבעלים יונה, החל לתקוף את הבוס מילולית. "פיטרת אותי?", שאל הרוש את יונה בזעם. "כן", השיב הבוס, והרוש תבע: "אז תן לי את זה בכתב". אל תוך הדו-קרב הזה נכנס המנהל אפרים, שהודיע להרוש כי הוא פנה בעניין לעו"ד רונן ויינברג, היועץ המשפטי של הפועל, וזה ינסח מכתב פיטורים רשמי ויעביר לו אותו בימים הקרובים. הרוש: "אני רוצה את המכתב עכשיו". אפרים: "מחר. לא יקרה כלום אם תקבל אותו מחר". כאן שיחרר הרוש נצרה ופרק את כל התחמושת שהיתה לו בבטן על יונה. "אתה גנב, ואני הולך לפרסם את זה בעיתונים. אתה שקרן ורמאי ומרמה את כולם, ואני לא עושה לך חשבון". הנוכחים זעו באי~נוחות בכסאותיהם, אבל יותר מכך, הם התפלאו מהאיפוק ששידר יונה, שבדרך~כלל לא דופק חשבון במצבים האלה ומשיב מלחמה. הפעם הוא בחר להבליג.

מקור בקבוצה אמר שעד אותה תקרית במועדון יונה עוד שקל להחזיר את הרוש, כיוון שמצפונו העיק עליו שהוא מפטר בעל משפחה. אחרי ההתפרצות של הרוש לעברו, ספק רב אם זה יקרה. דובר הקבוצה, זיו בצלאל, סיכם את האירוע: "ממש התביישתי. שלום יודע שאני מעריך אותו באופן אישי, אבל ההתפרצות שלו כלפי ויקטור פשוט לא הוסיפה לו כבוד, והטענות שלו כלפיו פשוט משוללות כל יסוד". אחרי שמעט נרגע, אולי בעצתם של מקורבים לו, פנה הרוש לעורכי~הדין גיל נבו ויעל ברדה, שיטפלו בעניינו מול יונה. השניים אסרו על הרוש לדבר, אולם נודע כי הוא תובע 150 אלף שקל מיונה, על חשבון חובות ישנים ופיצויי פיטורים.