מזרחי מקופח

מלחה, יום ראשון האחרון. הפועל מול הקונוסים של רמת-גן. כבר אחרי הג'אמפ הראשון ברור היה לכולם שהפעם לא תהיה סנסציה. כל התקפה של רמת-גן נעצרת בקלילות על-ידי ההגנה האדומה בדרך למתפרצת קטלנית בצד השני. שתי דקות לסיום הרבע, עוד חטיפה של הפועל מוצאת את משה מזרחי לבד מול הסל. הפורוורד כבר עלה לגובה בדרכו להשחיל הטבעה ולהלהיב את השרופים, וגם במזכירות כבר התכוונו לסמן עוד שתי נקודות נוספות להפועל, אבל מזרחי פיספס את הדאנק. הכדור קיפץ על הטבעת ויצא החוצה. ההחטאה המוזרה גרמה למיפלס התסכול של מזרחי לעלות. הפנים שלו אמרו הכל. הוא הביט למרומים, אולי משם תבוא התשובה לשאלה איך בדיוק זה קורה לו.

משה מזרחי (24, 2.03 מ') מסומן כבר מראשית העשור כאחת ההבטחות הגדולות של הכדורסל הישראלי. היורש המשדורג של גור שלף ויואב ספר. הקליעה הנקייה מבחוץ, הנתונים הפיזיים המרשימים, האתלטיות ("שחקן עם יכולות גופניות מרשימות, מהגבוהות ביבשת", מדגיש יורם מנחם, מאמן הכושר של הפועל), הידיים הארוכות וההגנה הבלתי מתפשרת היו אמורים להפוך את מזרחי לאחד הישראלים המובילים בליגה, אבל בשנתיים האחרונות מזרחי דורך במקום.
פוטנציאל, מסכימים אנשי המקצוע, קיים ובשפע, אלא שהפריצה הגדולה ממאנת לבוא גם העונה. דקות המשחק בירידה, ואיתן גם הביטחון. מבט חטוף בטור הסטטיסטיקה של הבחור מראה שמספר הנקודות (8.5 בממוצע), הריבאונדים (2.2) ואחוזי הקליעה (45) בכיוון אחד: למטה.

"אני מבטיח לאוהדים שהשנה הם יקבלו משה מזרחי משופר", פינטז השחקן לפני פתיחת העונה. "אני מרגיש שמשהו טוב הולך להיות בירושלים, ואני רוצה להיות חלק מזה. אגוון את המשחק שלי ואוסיף מהלך חדש או שניים לרפרטואר שלי".

לא סתם היה הביטחון של מזרחי בשמים. הגעתו של שרון דרוקר היתה אמורה להקפיץ אותו מדרגה, במיוחד אחרי שהמאמן התעקש להשאיר את השחקן, שסיים בדיוק את חוזהו בקבוצה, והאיץ בראשי הפועל להחתימו לתקופה נוספת. סגנון המשחק של דרוקר, שדוגל בכדורסל מסודר, משמעת קבוצתית ופרגון הדדי בין השחקנים, התיישב בול על האיכויות של השחקן. אחרי שבמחנה האימון של הקבוצה בפגרת הקיץ בדנמרק היה מזרחי השחקן הבולט, נראה היה שסוף-סוף הפורוורד עולה על הגל.

היום, אחרי קצת יותר משליש עונה, ההצהרות של מזרחי נראות תמוהות במקרה הטוב והזויות במקרה הרע. השידוך עם דרוקר, שכל-כך הבטיח, לא מצליח לקיים, ועושה בינתיים רק רע להתקדמות של השחקן.

בעשרים השנה האחרונות בנתה לעצמה מחלקת הנוער של הפועל חולון שם של פס ייצור לכשרונות צעירים. האחים בלול, אורן אהרוני ויואב ספר הם השמות הבולטים שצמחו באגודה. משה מזרחי נחשב לדבר הבא. כבר בגיל 12 הצליח הילד הגבוה להרשים את אנשי המקצוע בחולון, שדאגו מצדם לטפח את הטלנט. גם באיגוד הכדורסל לא טמנו ידם בצלחת ושלפו את השחקן לנבחרות הצעירות. למרות גילו הצעיר, החלטה אחת כבר גובשה אצלו חזק בראש. מזרחי היה נעול על כך שהכדורסל הוא האופציה היחידה עבורו, והיה מוכן לעבוד קשה כדי להגיע למטרה.

"הייתי קורע לו את הצורה", משחזר אילן קובלסקי, מאמנו בהפועל חולון ובנבחרות הצעירות. "בתקופת הצבא כבר בשש בבוקר על השעון הוא היה אצלי לאימון אישי, ורק אחר-כך יצא לבסיס. הייתי מעמיד אותו על המגרש שעות, כדי שילמד אחד על אחד".

בגיל עשרים נכנס כבר מזרחי לתודעה. היחידה שבנה יורם חרוש במסגרת נבחרת העתודה סיחררה את אירופה בדרך לגמר ולמדליית הכסף. באותו טורניר הפגין משה מזרחי יכולות שגרמו לכל מאמן בליגה לרצות אותו אצלו, אולם מחויבות מוסרית לאגודת האם השאירה אותו עוד שנה בשדרות קוגל. בחממה בחולון הוא המשיך את המומנטום. הקבוצה אמנם ירדה ליגה, אבל מזרחי היה נקודת האור. 13.8 נקודות למשחק בתוספת 3.7 כדורים חוזרים הפכו אותו למבוקש גם אצל הגדולות.

דייוויד בלאט הציע לו להצפין לגליל, דרוקר רצה לצרפו לרעננה, אבל מזרחי כבר היה סגור על התחנה הבאה. יורם חרוש, שאימן אז את הפועל, שאף לבסס את הסגל על שמות צעירים שפרחו אצלו בעתודה. איציק אוחנון, שחר גורדון ואורי יצחקי עשו את הדרך למלחה. הצטרפותו של מזרחי לאותו שלד שנבנה לקראת עונת 2001 היה טבעי. גם בירושלים שמר מזרחי על פורמה. בשעה ששאר הצעירים לא סיפקו את הסחורה והתאדו ממלחה, מספר עשר באדום המשיך במסלול ההתקדמות. בזמן שאוחנון ויצחקי התרסקו, מזרחי התביית על עמדה מס' שלוש. מאותה עונה זכורה במיוחד ההצגה שלו מול רייטאס וילנה בליטא, בדרך לחצי גמר גביע ספורטה.

בסיום אותה עונה עזב חרוש את הפועל, אבל מעמדו של מזרחי נשאר איתן. הגעתו של ארז אדלשטיין בקיץ 2002 הפיחה תקוות חדשות בהפועל ואצל מזרחי, אבל בפועל, כאוס גדול אפף את הקבוצה. חילופי מאמנים, בריחה של זרים ובוסמנים ליצנים גרמו למוטיבציה בגובה הפרקט. גם מזרחי לא היה יוצא דופן. עליות ובעיקר ירידות איפיינו את משחקו. מחד, משחק שיא שלו באוסישקין ניצח את הפועל תל-אביב, ומאידך, איבוד כדור קריטי עלה לקבוצה בהפסד לגבעת-שמואל.

אם בעונה שעברה אפשר לתרץ את היכולת של מזרחי בגורמים אובייקטיביים ובחוסר השקט שאיפיין את המערכת כולה, הרי שהשנה הזו למזרחי כבר אסור לתלות את תפוקתו הדלה בבעיות שסביבו. הסיבות לחוסר היציבות של מזרחי הן בשני מישורים. במישור הראשון ישנה השיטה הקבוצתית. המערך של דרוקר מקשה על השחקן לבוא לידי ביטוי. המישור השני כבר קשור למזרחי עצמו. האופי הבעייתי והליקויים הטכניים בשורה רחבה של נושאים מעכבים את מימוש הפוטנציאל שלו, מנטלית ומקצועית.

"כמו שאני רואה את המצב", מנתח אילן קובלסקי, "למזרחי יש ארבעה חסרונות בולטים. בראש ובראשונה הוא חייב לשפר באופן קיצוני את המשחק ביד ימין. אם זה היה תלוי בי, הייתי מעמיד אותו במגרש כל היום עד שהוא יידע להיכנס כמו שצריך מימין. דבר שני שהוא חייב לשפר קשור למשחק עם הגב לסל. אלמנט נוסף שצריך לעבוד עליו קשור לספרינט האטי ביציאה למתפרצות. כמו שאני רואה את מזרחי, דרושה אצלו עבודה אינטנסיבית על כוח מתפרץ. הדבר האחרון שקריטי עבורו הוא כל מה שקשור לקבלת ההחלטות. אני מזהה אצל מזרחי בחירת זריקות לא נכונה".

גדי קידר, שאימן את מזרחי בעונה שעברה, מסכים לדברים. "מזרחי הוא שחקן עם פוטנציאל גדול ויכול להגיע לרמות הכי גבוהות, אבל יש כמה פגמים שהוא חייב לעבוד עליהם. בעיקר אמורים הדברים לגבי המשחק עם הגב לסל והליקוי באופן קבלת ההחלטות. אני גם חושב שהוא צריך לעבוד על הגוף שלו ולהתחזק בחדר כושר. מזרחי צריך לעבוד יותר קשה, לבוא למגרש לבד ולעבוד בצורה סיזיפית עם עוזר מאמן, ואני לא בטוח שהוא עושה את זה".

מאיר קמינסקי, שהיה עוזר המאמן בנבחרת העתודה, מצביע על ליקוי נוסף: "הבעיה המרכזית במשחק של מזרחי היא הכדרור. זו בעיה שקיימת אצלו כבר מגיל צעיר, והיא מונעת ממנו את קפיצת המדרגה שכולם מחכים לה. עם זאת, אני חושב שנכון להיום מזרחי הוא הפורוורד המוביל בכדורסל הישראלי, שחקן שתוך שנתיים ישחק במכבי תל-אביב".

גם אורי יצחקי, מחבריו הקרובים של מזרחי, מאתר את הטיפול הלקוי בכדור כנקודת התורפה הבולטת של השחקן: "אם אתה שואל אותי, קודם כל הוא חייב לשפר את יכולת הכדרור. עם יכולות אתלטיות כמו שלו הוא צריך לחדור יותר לסל, דבר שהוא לא כל-כך עושה, אולי בגלל היד הטובה שלו מטווחים רחוקים".

"משה הוא שחקן שעדיין לא מעוצב עד הסוף", מסביר זיו ארז, שאימן אותו בהפועל חולון. "כשחקן צעיר יש עוד הרבה נקודות שטעונות שיפור אצלו, בעיקר הקליעה והטיפול בכדור. מזרחי צריך לבצע קפיצה באלמנט של קבלת החלטות, שהוא לדעתי גם בבואה ליכולת הטכנית. מזרחי הוא שחקן שיכול להגיע הרבה יותר רחוק ממה שראינו ממנו עד עכשיו. הוא עדיין לא ממצה את עצמו ולא מביא את כל מה שהוא מסוגל לפרקט".

לתקיעות של מזרחי יש גם הסברים פסיכולוגיים: הביטחון המעורער, המוטיבציה הירודה, הקושי המנטלי לקום מהספסל ולהתמודד עם זר על הבלאטה שלו. "נראה לי שמשה מתקשה לקום מהספסל", אומר יורם חרוש. "מזרחי הוא שחקן שחייב את הביטחון שלו. כשאני אימנתי בהפועל נתתי לו את הקרדיט ולא הבאתי במכוון זר בעמדה שלו, והוא סיפק את הסחורה. אולי אם לא היה איום תמידי עליו, הפועל היתה מפיקה ממנו יותר. הרי גם ככה הזרים ששיחקו במקומו לא עשו יותר ממנו". גדי קידר מצביע על כך שמזרחי צריך לעבוד גם על המשמעת העצמית שלו: "הוא צריך לקבל את העובדה שהוא שחקן בקבוצה, וגם אם הוא עולה מהספסל, יש לו את היכולת לשנות. הוא חייב לעבוד על החוסן הנפשי שלו ולהחליט מה הוא רוצה להיות: שחקן שיכול ומסוגל להגיע לטופ, או שחקן מפוספס כמו פיני לוי". קובלסקי מאשר את התיזה: "יש לו בעיה מנטלית, וצריך לחזק את הצד הזה. לדעתי למזרחי אין כיום מוטיבציה גדולה במיוחד. הוא צריך להרוויח את הדקות שלו דרך מלחמה וההשתטחויות על הרצפה".

בהפועל מודעים לבעייתיות של מזרחי בכל הנוגע למעמדו בקבוצה. גורם המקורב להפועל אומר כבר תקופה לא קצרה שהוא "מודע ליכולת של משה, ומפתיעה אותנו דרך ההתמודדות שלו בסיטואציה הנוכחית בקבוצה. נראה שהוא לא מקבל טוב את העובדה שיש זר על העמדה שלו. משחקן עם יכולת מנטלית כשלו היינו מצפים להילחם יותר. הוא לא השחקן הראשון ובוודאי לא האחרון שיצטרך לעמוד במצב של מאבק על עמדה ודקות משחק".

אם לא די בבעיות המקצועיות והמנטליות שסוחב איתו משה מזרחי, הרי שגם שיטת המשחק הנוכחית של שרון דרוקר מסרסת אותו. "משה חש מקופח", מגלה סוכנו של השחקן, אריק קריין. "דווקא שרון, שכל-כך רצה אותו בהפועל, לא נותן למשה להתבטא בנישה שהוא ייעד לו. מה גם שמצבה של הקבוצה כיום לא מוסיף לביטחון של השחקן ושל הקבוצה".

שחקן בני-השרון איתי לב, שמכיר את מזרחי היטב מנבחרת העתודה, סבור שהסגנון הוא זה שמונע ממזרחי להראות למה הוא מסוגל. "הפועל לא משחקת על מזרחי מספיק. כדי שהוא יהיה מעורב הפועל חייבת ליצור תרגילים עבורו", טוען הפורוורד של בני-השרון. "המפתחות אצל אחרים ולא אצלו. המשחק חייב לבוא לכיוון שלו כדי שהוא ימצה את האיכויות שלו. לא ברור לי, אם הפועל לא היו מרוצים מוושינגטון, למה הם לא נתנו יותר דקות למזרחי?".
"משה הוא לא שחקן כמו ויל סלומון או איתי לב", מפרשן אסי שלם, גיסו של השחקן ומנכ"ל הפועל חולון. "אין לו יכולות כדרור כמו שלהם, ולכן הוא תלוי יותר באחרים. כדי שהוא יבוא לידי ביטוי, המשחק חייב להיות קבוצתי ומאורגן יותר. כשנותנים למשה את הקרדיט, הוא עושה את העבודה. תגידו לי אתם, איך בכלל מצפים ממנו להיות טוב ולשחק בביטחון בזמן שהוא הפך לאופציה האחרונה של הקבוצה בהתקפה?".

גם אילן קובלסקי, אותו אחד שדיבר על ליקויים מקצועיים, מסכים שהשיטה הנוכחית בהפועל מקלקלת לשחקן. "לא בטוח שהתרגילים של הפועל מתאימים למשה מזרחי. אם ויל סלומון לוקח 25 זריקות במשחק, ברור שהשחקנים האחרים לא באים לידי ביטוי", הוא אמר השבוע. "סלומון ושפר הם שחקנים שדרוקר הביא, הוא חייב להצדיק את החתמתם, ולכן הכדורים הולכים קודם כל אליהם. כשמזרחי מקבל סוף-סוף כדור, הוא מרגיש צורך לזרוק לסל, לעתים אפילו בכוח. הפועל צריכים להביא את השחקנים למיצוי הפוטנציאל שלהם ולהעלאת רמת הכדורסל שלהם, אבל לא נראה לי שזה קורה".

גדי קידר חושב אחרת. לדעתו של מאמן הפועל בעונה שעברה, דווקא שיטת המשחק הנוכחית, הממקדת את תשומת הלב של היריבה בסלומון ושפר, אמור לתת למזרחי חופש ביטוי. "מזרחי חייב ליהנות מהמצב שהוא לא במרכז תשומת הלב ושיריבה פוקחת עין על שחקנים אחרים. בשעה שעושים דאבל-אפ על סלומון, יש לו את האפשרות לברוח לפינה ולשחרר שלשה חופשית או לחדור לסל".

בשבוע האחרון, עם שחרורו של אריק וושינגטון, הוקפץ מזרחי לחמישייה, ולא איכזב. אמנם מדובר היה ביריבות קיקיוניות, אבל מזרחי השאיר חומר מחשבה לצוות המקצועי. השאלה עכשיו אם הוא ימשיך לקבל קרדיט ולנצל את המומנטום, או שזו היתה סתימת חורים זמנית עד שיגיע זר חדש על המישבצת ויחזיר את מזרחי לספסל.