תשתש לוקח את הילדים למדליה

במסיבות הכתה של ז'6 בערבי שישי, אודי גל תמיד היה עוזב מוקדם. 23:30 היה המקסימום, גם אם באותו רגע הוא בדיוק היה באמצע ריקוד סלואו סוער עם אחת מבנות הכתה. הכדורגלנים שלמדו איתנו בבית ספר היו נשארים לפחות עד שהיו זוכים לראות בדל של ציץ. אודי היה מסביר לבנות שיש לו מחר אימון בשבע בבוקר, עם כל הכבוד למה שהיה להן להציע באותו הרגע ממש.

מבית הספר הוא תמיד היה מבריז. כשהמורה למתמטיקה, חניתה, הייתה צועקת עליו שככה לא ייצא ממנו כלום, ושהוא חייב להקדיש יותר זמן ללימודים, הוא היה עונה לה בחוצפה: "אני הולך לזכות במדלית זהב באולימפיאדה. את תשארי פה עוד עשרים שנה". את המורה חניתה, קרוב לוודאי המורה הגרועה ביותר ביקום, העיפו כבר מזמן מהתיכון שלמדנו בו. אודי גל מתכונן עכשיו לאולימפיאדה הראשונה שלו כשייט בדגם 470.

השותף של אודי לסירה, גידי קליגר, הוא בדיוק ההפך הגמור מבן זוגו בשבע השנים האחרונות. הוא בקושי מדבר, הוא מתלבט כל הזמן עם עצמו מה באמת בא לו ללמוד באוניברסיטה (כרגע הוא התחיל היסטוריה, אחרי שכבר ניסה בעבר מקצועות אחרים), ובניגוד לשותפו הוא משתדל לא להתחצף לאף אחד. הקיאקיסטית ליאור כרמי הגדירה השבוע את הצמד: "אודי הוא הנשמה הטובה של המשלחת האולימפית, גידי הוא הטום קרוז שלה".

השניים באו מהים. פשוטו כמשמעו. אבא של אודי הוא מנכ"ל הפועל ת"א בשייט, אבא של גידי הוא מנהל המרכז לחינוך ימי בתל אביב ואימו מרכזת המכללה לחינוך ימי בסמינר הקיבוצים. "כמו שאבא של אייל ברקוביץ' בא לכל האימונים שלו בתור ילד, ככה אבא שלנו שם אותנו על סירה בגיל צעיר ואמר לנו להתחיל לעבוד. לא הייתה לנו ממש ברירה". אומר גידי.

כילדים הם היו היריבים הכי גדולים, כאשר כל הפרסים הגדולים תמיד מתחלקים ביניהם. בשנת '96, כשגידי היה בן 16 ואודי בן 17, הם ניגשו אחד לשני בקטע של בחור מתחיל עם בחורה והציעו חברות אחד לשני. המאמנים מסביב לא כל כך התלהבו מהחיבור בין הילד הגבוה והשובב לבין הבחורצ'יק הנמוך והרגוע. הילדים החליטו בשביל עצמם שזה מה שטוב להם. חצי שנה אחרי זה הם סיימו במקום השני באליפות העולם לבוגרים בדגם 420. המבוגרים החלו להקשיב לילדים.

"כשאתה מסתכל על כל הדברים האלה שעברנו, אתה לא מבין איך נשארנו ביחד כל כך הרבה זמן. אני צועק על עצמי, משתולל, וגידי כל הזמן רגוע כזה בסירה עושה את מה שצריך בזמן שאני משתגע לגמרי. אני לא יודע, כשאני חושב על זה, זה אולי קשור לעובדה שמחוץ לעבודה שלנו אנחנו נותנים אחד לשני ספייס וכל אחד הולך לעיסוקים שלו". מנתח אודי בפשטות את הקשר בין השניים.

בהנחה שהשניים מבלים חצי שנה בחו"ל ועוד שמונה שעות ביום אחד עם השני בחופי תל אביב (הם שייכים לאגודת הפועל ת"א), לא נשאר לכל אחד מהם יותר מדי זמן פנוי "לראות את החברה או סתם ללמוד למבחן בהיסטוריה".

חוסר הנסיון מנע מהם להעפיל לאולימפיאדת סידני, אבל מראש הם ידעו שרק יכולת מטורפת תיקח אותם לשם. הם אמנם זכו באליפות אירופה לנוער ב-98, אבל מנטלית הם כבר חשבו על אתונה. בשנת 2000 הם החלו להראות קבלות. קצת לפני אולימפיאדת סידני הם יצאו לשוויץ לאליפות העולם לנוער האחרונה שלהם וחזרו משם עם מדלית זהב היסטורית: "אנחנו הולכים להביא מדליה מאתונה" ירה אודי גל לעיתונאים בשובו ארצה, עוד לפני שהבטיחו למעשה את השתתפותם באולימפיאדה.

אחר כך גילו גל וקליגר שהחיים בצמרת לא כל כך קלים. צמח לו זוג מתחרים חדש בשם יוגב יוסף ושחף אמיר, והזוג הדעתן הספיק להתכסח עם מאמנם ניר שנטל. כשנראה היה שפתאום חלומות אתונה מתרחקים, נכנס לתמונה המאמן החדש-ישן של הצמד, אילן תשתש, שהתרכז עד אז בצוות הבנות ורד בוסקילה וניקה קורנצקי. תשתש החל לאמן גם את הבנים בשנת 2002. פחות משנה אחרי זה, אודי וגידי הבטיחו את מקומם באולימפיאדה.

אילן תשתש נחשב באיזור המרינה בתל אביב לאלי גוטמן של עולם השייט - "הגרמני". מדובר במאמן כזה שלא משאיר שום דבר לא סגור. כל אימון שלו מצולם במצלמת וידאו ובמצלמה דיגטלית, הוא מקליט הכל ורושם הכל. הוא לא נותן לחניכים שלו להחמיץ שום אימון בשום מזג אוויר והכל מסודר אצלו בראש: מראשון החבלים בסירה ועד מזג האוויר באילת בזמן הזה של השנה.

"הכל צריך להיות מתוכנן ומהקוצע. רוצים לקרוא לו לי גרמני? צודקים. לפני שפבריקנט וקדמי יצאו לאולימפיאדה דיווחתי ליחידה לספורט הישגי שהם יסיימו בין המקומות 3-6 והן סיימו במקום הרביעי. עכשיו שבעה חודשים לפני האולימפיאדה אני אומר שגם אודי וגידי וגם צוות הבנות מסיימים בין המקומות 1-6. אם תבוא חודשיים לפני האולימפיאדה, אני אהיה אפילו יותר מדוייק".

היחסים בין תשתש והצמד גל וקליגר מבוססים קודם כל על כבוד הדדי: "אני מסתכל עליהם ואני רואה איזה צמד מגובש הם. בכל דבר הם קודם כל מגנים אחד על השני. אם זה מולי, אם זה בעירעור בתחרות ואם זה בבחירת מפרש. יש להם דעה אחת מול כל העולם. ותאמין לי שראיתי צוותים בחיים שלי שהיו עסוקים רק בליכלוכים אחד על השני. בכלל, מה שקורה בשייט זה דבר נפלא. גם המתחרים הכי גדולים שלהם, יוגב ושחף, הם ספורטאים למופת וכל המאבק על הכרטיס לאתונה התנהל בשקט שלא מאפיין את עולם השייט".

לצד התנהגות דיפלומטית ובריחה מתקשורת, תשתש, כשהוא כבר מדבר, הוא בן אדם שתמיד אומר מה שיש לו בלב. עם החניכים שלו, עם המעסיקים שלו וגם בראיונות. כשאני שואל אותו על המתח הסמוי והגלוי מול נבחרת הגלישה הוא יורה בזריזות: "אין ספק שקיים מתח ספורטיבי. בין הצוותים עצמם אולי זה קיים פחות כי ורד וניקה מתות על לי (קורזיץ, ע.ר)".

אז אולי תשתש באמת לא מספר הכל ואפשר להבין אותו, אבל דיווחים מדברים שבתחרויות האחרונות של השנה ניתן היה להרגיש את הקריזה בינו לבין גור שטיינברג מאמן נבחרת הגלישה. תשתש מתחמק באלגנטיות מהנושא אבל לא שוכח להזכיר: "אני מעולם לא אריב או אעיר לחניך שלי דרך העיתון. איזו צורה יש לזה? מה הם למדים מזה? אילו מסקנות הם ישיגו מזה. אם מישהו עשה משהו לא נכון, צריך ללמד אות כדי שבפעם הבאה הוא לא יעשה את זה. לא צריך לרוץ לעיתון עם זה".

תשתש מת על אודי וגידי. הירידות והעליות ביחסים שלהם עושים להם רק טוב אבל נדמה שתשתש כבר רואה את הסוף: "אחרי אתונה אני עוזב את העניין. אני מקווה שזה יהיה אחרי שתי מדליות שאחת מהם תהיה זהב. אני מאד מקווה שאודי וגידי ו-ורד וניקה ימשיכו לעשות את מה שהם עושים, כי אודי וגידי יכולים בקלות להגיע גם לבייג'ין 2008 ואם הם יפרשו אחרי אתונה, יישאר אחריהם חור. לא ענק אבל חור. מצד שני אם ורד וניקה פורשות אז זה כבר חור ענק. אבל כנראה שככה זה במערכת כמו שלנו. כשהספורטאים כבר עושים את הקריטריון מלטפים אותם ולא מחסירים מהם שום דבר. אבל עד שהם מגיעים לשם לא נותנים להם את הסיכוי האמיתי להצליח. תסתכל על יוסף ואמיר, ילדים בני עשרים שלא הצליחו להגיע לאולימפיאדה ופרשו. בכל מדינה באירופה הם רק היו מתחילים עכשיו את הקריירה ופה הם פרשו, כי מה הם יעשו עם עצמם בלי עזרה פיננסית?. במקום לטפח פה עוד דור ועוד דור ועוד דור, תומכים פה רק בהצלחות".

אודי וגידי לא מתחייבים על מדליה, כי בכל זאת מדובר בספורט ואי אפשר לדעת: "אם אנחנו זוכים במדליה", אומר אודי וחיוך ענקי מתמרח על פניו, "החיים כבר ישתנו ונהייה קצת יותר אופטימיים לגבי העתיד. מצד שני אם נקבל פתאם סטירה רצינית באולימפיאדה נראה מה קורה עם החיים שלנו ונעשה חושבים".

תשתש חוזר ומזכיר את הציפיות שלו מהחניכים שלו: "אם אודי וגידי מסיימים במקום השביעי באולימפיאדה זה כישלון טוטאלי. מדובר בצוות שייטים בין הטובים בעולם, שבאים ממדינה שנחשבת לאימפריה בשייט. לא חסר להם כלום ואני יודע משיחות שהיו לי איתם, שהם לא מפסיקים לחשוב על המדליה".

אלופי אירופה לנוער - 99
אלופי העולם לנוער - 2000
אלופי גביע האביב לבוגרים - 2001
מקום 3 גביע העולם- 2001
מקום שני באליפות אירופה לבוגרים - 2001
מקום רביעי באליפות העולם לבוגרים - 2002
מקום שני בשבוע ברצלונה - 2003
מקום חמישי באליפות העולם - 2003