הלייקרס לאן

שאקיל אוניל, שסובל ממתיחת שריר בשוק, יחמיץ לפחות שני משחקים נוספים. בדיקת MRI אישרה כי אין נזק רציני לשריר, אבל בשני משחקי הבית - מול אטלנטה וקליבלנד,הוא יישב בחוץ.

שאק החמיץ שני משחקים בסוף נובמבר בגלל פציעה זהה, ונפצע שוב בתחילת השבוע ברבע השני מול סיאטל ובלעדיו, כשקרל מלון מחלים עדיין מפציעת הקרסול שלו, הלייקרס הפסידו את המשחק לסוניקס וגם את שלושת הבאים. זאת הפעם השניה בלבד בארבע וחצי עונותיו של פיל ג'קסון בקבוצה שהלייקרס מפסידים ארבעה ברצף, ואולי חמור מזה -
בשני המשחקים האחרונים, במינסוטה ובדנבר, הם הובסו, כשבמשחק מול הנאגטס, מלבד קובי, נראה היה שלאף אחד לא ממש אכפת.

אחרי פתיחה של 18:3, הלייקרס הפסידו 8 מ-11 משחקיהם האחרונים ו-7 מ-8 מאז הפציעה של מלון. הדוור עושי להיות כשיר למשחק מול קליבלנד, אבל ג'קסון הבהיר כי הפציעה היתה חמורה ממה שחשבו בתחילה וכי הוא לא מתכוון לזרז את החזרה של הנער בן ה-40. גם ריק פוקס, שחזר לאחרונה לאימונים, לא צפוי לחזור בשבועיים הקרובים.

"אתם מכירים אותי - אני חושב שזה באמת טוב עבורנו", אמר ג'קסון לעיתונאים לאחר פגישת קבוצה שערך אמש. "היינו ממש שחצנים לגבי עצמנו. זה הכל עניין של פוקוס,וזה יעשה מאתנו קבוצה טובה יותר".

"הייתי מופתע לראות את זה", אמר ג'קסון על ההתקפלות מול דנבר. "אבל החסרון של אוניל ומלון משנה לגמרי את הפיזיות של הקבוצה. אנחנו הופכים לרכים או חלשים וכתוצאה חלשים גם בגישה".

לאחר מכן משחקים בסקרמנטו ומול הקליפרס.

שינויים בהרכב אפשריים בהחלט. דוווין ג'ורג', אולי השחקן המאכזב ביותר בתקופה האחרונה, פתח בכל משחקי הקבוצה העונה, אבל מול דנבר, בפעם הראשונה נשאר על הספסל עם חידוש המשחק לאחר המחצית. קרים ראש, שמגלה סימני בשלות, תפס את עמדת השוטינג גארד וקובי עבר לעמדת הסמול פורוורד.

"הוא יכול לצאת מזה", אמר ג'קסון. "זה עניין זה להיות ברגע ולשחק ברדע, לא לדאוג לגבי הזריקה הבאה או כל דבר אחר שהולך לקרות", וג'ורג' עצמו מסכים כמובן: "אני בירידה כרגע, אבל אני הולך להמשיך לשחק חזק ולצאת מזה". בשלושת המשחקים האחרונים קלע ג'ורג' 7 נקודות ב-2 מ-20 מהשדה, לקח בסה"כ 7 ריבאונדים והוסיף שפע החלטות לא מוצלחות בשני צדי המגרש.

עוד בעיה היא חוסר היציבות של פישר, שמתקשה להסתגל לחזרה לתפקיד המחליף אחרי שלוש עונות בהם היה הפונט גארד הפותח של הקבוצה. בשלוש העונות הקודמות קלע פישר 10-11 נק' למשחק ושיחק מעל 30 דקות במשחק, זה שהוא ירד השנה ל-7.5 נק' ב-21.5 דק' למשחק זה הגיוני לאור צירופו של פייטון, אבל הירידה באחוזי הקליעה, מ-43.7% בעונה שעברה ל-35.1% העונה ומ-40.1% מהשלוש ל-29.1%, ואיתם הירידה באינטנסיביות ההגנתית שלו, פוגעים בקבוצה. "זה לא כיף להתסכל על שלושה רבעים של כדורסל מהצד", מסביר פישר. "זאת בהחלט הסיטואציה הכי קשה שהייתי בה. אני משתמש בכל כך הרבה אנרגיה להילחם במחשבות השליליות, שהאנרגיה שלי על המגרש היא לא מה שהיא צריכה להיות". ואולי המשפט הבא שלו משקף הכי טוב את מה שעובר כרגע על הקבוצה: "אני שחקן של קבוצה. אפילו בעונות הקודמות, האנרגיה שלי היתה השתקפות של
האנרגיה הקבוצית".

פייטון מגלה סימני חוסר סבלנות. בהפסד למינסוטה ביום שלישי הוא שיחק 30 דקות, הפעם ה-18 העונה בה הוא משחק פחות מ-35 דקות במשחק ואחרי המשחק הוא פלט מול עיתונאים: "לא בשביל זה חתמתי פה. זה בולשיט. אני מדבר על הכל". וזאת לא היתה הפעם הראשונה העונה בה הוא מתלונן על דקות משחק. למי שהתרגל ל-40דקות למשחק כשהכדור נמצא אצלו בידיים מרבית הזמן זה לא קל.

קורא ה-ל.א טיימס שלח מכתב שקרא לעשות טרייד על אוניל. הוראס גרנ אחרי אימון בשבת: "תגידו לאנשים האלה לבוא למגרש כששאק משחק ולהגיד את זה. הקבוצה הזאת היא קודם כל האיש הגדול, ונעבוד על עצמנו אם נגיד אחרת".

פישר: "שאק הוא המרכז של כל מה שאנחנו עושים".