הפטריוטס וקרוליינה בגמרי החטיבות

איך, איך – איך דווקא את המשחק הזה לא שידרו לנו? הקרוליינה פנת'רס עלו לגמר ה-NFC לאחר ניצחון חוץ בהארכה כפולה 23:29 על הסט. לואיס ראמס, ואיש בישראל (מלבד כמה עשירים בני מזל עם צלחות פרטיות) לא ראה את הדרמה המטורפת הזו. לא חראם??

גם במשחק המאוחר לא חסר מתח, ורק 1:38 דקות לסיום, כשמסירה נואשת של סטיב מקנייר ניתזה מעל אצבעותיו הקפואות של דרו בנט, הובטח ניצחון הניו אינגלנד פטריוטס 14:17. אז בואו נעבור לסקירה המלאה של שני המשחקים המשובחים האלה, ונראה מה הפסדנו ומה כן ראו אלה מאיתנו שהקריבו שעות שינה על מזבח אלוהי הפוטבול:

מכירים את הפתגם החבוט מהכדורגל, שמי שלא מבקיע סופג בסוף? מסתבר שזה נכון גם לסוג השני של ה"כדורגל", זה שהוא לא באמת כדור ורובו לא משוחק ברגל. הסט. לואיס ראמס פתחו מצוין את משחקם הביתי, והגיעו פעמיים בשתי ההתקפות הראשונות שלהם לתוך קו היארד העשירי של הפנתרים. אבל בתוך "האזור האדום", שזה עשרים היארד שלפני קו השער, יש לקרוליינה את ההגנה הטובה בליגה, וכל מה שיצא לראמס מהסיפור זה שני שערי שדה, השני לאחר שחטיפה של טומי פולי, ממסירה של ג'ייק דלהום מקרוליינה, העמידה אותם במצב נוח. 0:6 למארחים.

בהתקפה הבאה הגיעו הפנתרים לקו היארד החמישי של האיילים. ג'ייק דלהום ניסה למסור הצדה, אלב הכדור נפל לו על הקרקע. למזלו, הכדור פגע במישהו והתגלגל לתוך אזור השער, שם נפל עליו מוחסים מוחמד כדי לקבוע טאצ'דאון. 6:7 לקרוליינה.

הראמס לא נשברו, ויצאו להתקפה חדשה. מסירה של 28 יארד לטייט אנד קאם קלילנד בישרה טובות, אבל בסופו של דבר נבלמו הראמס שוב במרחק נגיעה מהיעד, ונאלצו להסתפק בשלוש נקודות. 7:9.

הפנתרים מצידם הצליחו להגיע רק עד קו ה-27 של הראמס, אבל זה הספיק לג'ון קייסי המצוין כדי להחזיר את היתרון לאורחים. 9:10. זו גם היתה תוצאת המחצית.

את הרבע השלישי פתחו האיילים כמו שהתחילו את הראשון. הפעם הם הגיעו רק לקו ה-33 של היריבה, אבל ג'ף ווילקינס המעולה דייק מ-51 יארד כדי להחזיר את היתרון למארחים בפעם השלישית במשחק – 10:12.

היתרון לא החזיק מעמד זמן רב, וכעבור שבעה מהלכים חצו הפנתרים 49 יארד והמעידו את קייסי במצב לא קל, אבל מ-52 יארד הוא דייק וקבע 12:13. מכאן החלה השליטה לעבור בבירור לידי האורחים. הראמס לא הצליחו להתניע בהתקפה וכשהפנתרים קיבלו את הכדור בחזרה, הם שרפו 6:29 דקות מהשעון ב-13 מהלכים, שבסיומם קבע קייסי 12:16.

הראמס ניסו להחזיר, אבל מסכת הייסורים שלהם רק החלה. מסירה של מארק בולג'ר לאייזק ברוס נחטפה, וקרוליינה גבתה מחיר מלא. כעבור שבעה מהלכים ו-73 יארד רץ בראד הובר האלמוני יחסית שבעה יארד לטאצ'דאון. 12:23 לאורחים, ודממה החלה להשתרר באיצטדיון אדוארד ג'ונס.

מיד לאחר מכן נדמה היה שזה גמור באמת. כבר במהלך הראשון ניסה בולג'ר למצוא את טורי הולט, ומצא במקום זאת את דיון גראנט, שלא לובש את אותם מדים. אבל ההגנה של הראמס עמדה בפרץ וכפתה על קרוליינה להרחיק, ובולג'ר קיבל עוד הזדמנות. 15 מהלכים ו-3:50 דקות לאחר מכן הצליחו הראמס בשעה טובה לכבוש טאצ'דאון. בולג'ר מצא את דיין לוקר להמרה של שתי נקודות, ופתאום זה היה משחק של שלוש נקודות בלבד.

הבעיה היתה שעם 2:44 דקות בלבד על השעון, הראמס היו במצב נואש. אבל המזל שיחק לידיהם: הם ביצעו בעיטת אונסייד, והכדור ניתז מהקרקע וחזר לאחור – היישר לידי הבועט, ג'ף ווילקינס. שוב כדור של הראמס. האיילים הגיעו לקו ה-15 של הפנתרים ובחרו לא ללכת על ניצחון, אלא לשרוף את השעון עד 3 שניות לסיום. הבעיטה של ווילקינס לא הכזיבה והראמס חזרו מהמתים, קבעו שוויון 23:23 וכפו הארכה.

ההארכה היתה אחת המטורפות הזכורות, והיא שווה כתבה בפני עצמה. הפנתרים קיבלו את הכדור ראשונים, ולאחר שמונה מהלכים הגיעו למצב בעיטה נוח למדי: 40 יארד. קייסי הבקיע, למעשה, אבל הפנתרים לא הצליחו לשחרר את מהלך הבעיטה בזמן, ונענשו בחמישה יארד. שני ניסיונות לשפר עמדות לא צלחו, ואת הבעיטה מ-45 יארד החטיא קייסי. ממשיכים.

בולג'ר מצא את אייזק ברוס הוותיק והנפלא ל-26 יארד כדי להעביר את המשחק לחצי של קרוליינה, אבל בתום חמישה מהלכים הצליחו הראמס להגיע רק לקו ה-35 של יריבתם. ג'ף ווילקינס, ממרחק 53 יארד, דייק בכיוון אבל פשוט לא הצליח להגיע. עדיין שוויון.

הפנתרים יצאו להתקפה, אבל הראמס כפו עליהם להרחיק. הראמס קיבלו את הכדור על קו ה-13 שלהם, ומסירה יפהפייה של 25 יארד מבולג'ר למרשל פולק שחררה אותם עד לקו ה-37. אבל במהלך הבא חיפש בולג'ר את טורי הולט (שאכזב בענק במשחק הזה), ובמקום זה רשם חטיפה שלישית במשחק.

כדור של קרוליינה. שני מהלכי ריצה רק איבדו לפנתרים יארדים, ו-15 דקות ההארכה תמו. אבפ בפלייאוף אין תיקו, ולכן המשכנו להארכה שנייה. זו ארכה מהלך אחד בדיוק. ג'ייק דלהום מצא את סטיב סמית' הנפלא, שברח מתיקול אחד ורץ לטאצ'דאון של 69 יארד. היה זה הפסד ראשון לראמס בפלייאוף בכיפה הרועשת שלהם, והפסד ביתי ראשון מזה 15 משחקים. קרוליינה, בהופעת פלייאוף שנייה סך הכל בהיסטוריה הקצרה של המועדון, מעפילה לגמר ה-NFC. ראוי לציין שגם בהופעה הקודמת הם הגיעו לאותו שלב, והודחו על ידי הגרין ביי פאקרס. אותם פאקרס יתמודדו הערב, מול הפילדלפיה איגלס, על הזכות לערוך מפגש חוזר. הראמס, שחלמו על סופרבול שלישי בחמש שנים, נשארים בבית עד לעונה הבאה, כשלא ברור כמה מהגרעין הקיים יישאר.

ג'ייק דלהום היה יעיל עם 16/26 ל-290 יארד, טאצ'דאון וחטיפה.
דשון פוסטר הוביל את הפנתרים בריצה עם 21 ריצות ל-95 יארד.
סטיבן דייויס, שנפצע ברבע הראשון, הספיק לרשום שש ריצות ל-86 יארד, כולל אחת יפהפייה ל-64.
סטיב סמית' המעולה תפס שישה כדורים ל-163 יארד וכאמור, את הט"ד המנצח.

אצל המפסידים, מארק בולג'ר השלים 27/46 מסירות ל-330 יארד, אבל בלי טאצ'דאון ועם שלוש חטיפות.
מרשל פולק רץ 19 פעם ל-53 יארד וט"ד אחד, והוסיף תשע תפיסות ל-78 יארד.
אייזק ברוס הנפלא תפס שבעה כדורים ל-116 יארד.

לאחר המשחק אמר מאמן הראמס מייק מארץ, על ההחלטה לשחק על תיקו והארכה: "הייתי בטוח שנוכל לנצח בהארכה. אני לא מצטער על ההחלטה".

* טורי הולט, שהיה אמור להיות הגורם המכריע במשחק לזכות הראמס, לא הצליח לתפוס שש מתוך שמונה המסירות שנשלחו לעברו, ושתיים משלוש החטיפות של בולג'ר היו מיועדות עליו. הולט סיים עם שתי תפיסות ל-21 יארד בלבד.

הקווטרבק מארק בולג'ר: "זה ההפסד הקשה ביותר בקריירה שלי. אני עדיין לא מאמין שהפסדנו עכשיו".

מייק ראקר, הקיצוני ההגנתי של קרוליינה: "גדלנו היום. זה היה נדבך חשוב מאד בבנייה שלנו".

המשחק המאוחר אמנם לא הגיע להארכה, אבל היה דרמטי מאד בזכות עצמו. ניו אינגלנד, עם רצף של 12 ניצחונות עד סיום העונה והמאזן הטוב בליגה, אירחה את הטנסי טייטאנס, שהלהיבו בשבוע שעבר בניצחון 17:20 על הבולטימור רייבנס. ההתקפה הראשונה של טנסי נבלמה, וטום בריידי ניגש לעבודה. לאחר חמישה מהלכים הגיעו הפאטס לקו ה-46 יארד של טנסי. בריידי שיחרר פצצה, בת'אל ג'ונסון ברח למגן שלו, תפס את הכדור בקו ה-11 ורץ ללא הפרעה ליתרון ראשון. 0:7.

הטייטאנס לא נבהלו, ולא קפאו בקור העז (23- עם גורם צינת הרוח). ג'סטין מק'קאריינס החזיר את בעיטת הפתיחה לקו ה-39, סטיב מקנייר ניגש לעבודה. מסירות של 15 ו-24 יארד הביאו את טנסי לעומד שטחה של ניו אינגלנד. הרוקי כריס בראון רץ פעמיים, והפעם השנייה, לחמישה יארד, השוותה את התוצאה.

ניו אינגלנד יצאה להתקפה, שכעבור תשעה מהלכים העמידה אותה במצב לבעיטה של 44 יארד. אבל אדם וינאטיירי, שהביא לניו אינגלנד אליפות במו רגליו לפני שנתיים, החטיא, והתוצאה נשארה בעינה. הכדור חזר לטנסי, אבל לא לזמן רב. כבר במהלך הראשון הרים מקנייר מסירה של 30 יארד, שנחטפה על ידי רודני האריסון.

בריידי חזר לעבוד. מסירה קצרה שלו לג'ונסון הפכה ל-14 יארד לאחר שברייד עצמו שיחרר את התופס שלו בחסימה אכזרית. בתום התקפה של 10 מהלכים רץ אנטוויין סמית' יארד אחד לטאצ'דאון. 7:14 פטריוטס. זה היה 1:12 מתחילת הרבע השני, ושארית הרבע עברה בעיקר במפגנים הגנתיים, שמנעו מהנורות שעל לוח התוצאות לזוז כהוא זה (מלבד בחלק של השעון).

את הרבע השלישי פתחה ניו אינגלנד, אבל לא הצליחה להתקדם. סטיב מקנייר קיבל את הכדור ויצא לדרך מקו ה-30 שלו. מסירה של 30 יארד לטיירון קאליקו העבירה את המשחק לשטח של הפטריוטס ובתום 11 מהלכים מצא סטיב מקנייר את דריק מייסון. מייסון תפס את הכדור בקו היארד השישי והצליח להתעופף מעל רודני האריסון ולחצות בקושי את קו השער. שוויון 14:14, ממש באמצע הרבע השלישי

כאן חזרו ההגנות לשלוט במשחק. רק 6:40 דקות לסיום השיגה אחת הקבוצות יתרון במאבק הנוקשה על מיקום. היתה זו ניו אינגלנד, שכלאה את טנסי עמוק בתוך שטחה ואז, לאחר ההרחקה, קיבלה את הכדור על קו ה-40 של יריבתה. הגנת טנסי לא אפשרה לפטריוטס הרבה, אבל עם עמדת פתיחה כזו לא צריך הרבה. שבעה מהלכים הניבו 13 יארד, והפעם הצליח וינאטיירי לדייק מ-46 יארד. 14:17 לפטריוטס.

4:02 דקות לסיום קיבלה טנסי את הכדור על קו ה-24 שלה. לכולם היה ברור שזו ההתקפה האחרונה של טנסי במשחק, והיא החלה בצורה מצוינת. מסירות של 11, 13, 12 ושבעה יארד העמידו את טנסי על קו ה-33 של המארחים. ואז הגיע המהלך שאולי הרס לנפילים את חלומות התואר. מקנייר נסוג לאחור למסור, לא מצא אף אחד פנוי וזרק את הכדור שמאלה – למקום שלא היה בו איש. מכיוון שהוא לא יצא מה"כיס", אסור היה לו להיפטר מהכדור סתם כך. העבירה של "קרקוע מכוון" עלתה לטנסי לא רק ב-10 יארד אלא גם באובדן דאון אחד.

עכשיו, במקום דאון שני ושלושה יארד, זה היה דאון שלישי ו-13. לאחר מכן באה עבירה של אחיזה התקפית, שביטלה תפיסה של 12 יארד. דאון שלישי ו-23. מסירה לדרו בנט ל-11 יארד סידרה ניסיון אחרון בהחלט: דאון רביעי ו-12. מקנייר לקח אחורה ושיחרר מסירה. דרו בנט עלה בתזמון מושלם, ובמזג אוויר אחר ייתכן מאד שהוא היה תופס את זה ומשאיר את ההתקפה בחיים. אבל בקור העז, שכפה על אוהדים להשתמש במנגלים לחימום, הכדור ניתז כמו אבן מאצבעותיו של בנט, והכדור עבר לפטריוטים ששרפו את שארית הזמן.

ניו אינגלנד תארח עוד משחק אחד, מול המנצחת במשחק הערב בין הקנזס סיטי צ'יפס לאינדיאנפוליס קולטס (ESPN, 20:00). לאחר המשחק הזה מקווים בבוסטון וסביבתה לצאת לטיול קטן בדרכים, בואכה יוסטון, לסופרבול 38. סטיב מקנייר והנפילים יחזרו בשנה הבאה, לנסות שוב מההתחלה.

טום בריידי לא היה גדול, אבל נמנע מטעויות, וסיים עם 21/41 ל-201 יארד וטאצ'דאון.
אנטוויין סמית' סיפק לפטריוטס 69 יארדים חשובים וטאצ'דאון ב-16 ריצות.
בת'אל ג'ונסון הוביל את הפאטס בתפיסה עם שתי קליטות ל-55 יארד.

בטנסי, סטיב מקנייר היה מצוין, עם 18/26 ל-210 יארד, טאצ'דאון וחטיפה.
אדי ג'ורג' רץ 16 פעמים, אבל השיג רק 48 יארד.
דריק מייסון תפס שבעה כדורים ל-90 יארד וטאצ'דאון.

הגנת הפטריוטס הפילה את מקנייר שלוש פעמים. הגנת טנסי לא הצליחה להגיע לבריידי אפילו פעם אחת.

מאמן טנסי ג'ף פישר אמר: "יש מין תחושה קהה שמשתלטת עליך כשאתה בא עם כל-כך הרבה ציפיות והכל נעצר בחריקה".

טום בריידי, קווטרבק המנצחים, שיבח את הבועט שלו, שהבקיע את שער השדה המנצח: "זה אדם וינאטיירי. הוא עושה את זה שוב ושוב. הוא לעולם לא מפתיע אותנו".