מאיר עצבני

ביום שלישי אחר הצהריים, עם פתיחת משחק האימון של הבוגרים, כשהשמש החמימה השרתה אווירה פסטורלית, החלו קולות צופר של רכב מסוג סוזוקי באלנו להפריע את השלווה בבית-וגן. דרכה של אמא צעירה אחת, שהביאה את בנה הקטן לאימון שגרתי בקבוצת הקטקטים, נחסמה על-ידי הב.מ.וו של מאיר פניג'ל. הרברס היה לה קצת קשה, והפתרון היחיד היה להזיז את הרכב של הראיס. פניג'ל, שעמד כמה מטרים ממנה, לא ממש הבין מדוע היא צופרת בניג'סיות והמשיך בעיסוקיו. חצי דקה של אדישות מצדו גרמו לאמא לצאת מהאוטו בעצבים ולדרוש שהבוס יזיז את הרכב וייתן לה לצאת.

שתי צעקות מצד הבחורה הספיקו לפניג'ל להתעצבן ולפתוח עליה פה: "את מצפצפת ואני מצפצף עלייך", הוא התחיל להתחמם. הקללות, הצעקות וההאשמות שנזרקו באוויר מצדו של פניג'ל ממש לא תאמו את גודל האירוע. פניג'ל, שהבין שהבן של הנהגת מתאמן במועדון שבבעלותו, החל לאיים עליה שזה סוף הקריירה הבית"רית של הילד. "מי זה הבן שלך?", הוא צעק, "הוא לא ישחק פה כדורגל יותר. אני בעל הבית פה, והוא בבית"ר לא יישאר. את יכולה לקחת אותו מפה כבר עכשיו".

האיום הזה עשה את שלו והכניס את האמא לפחד, שמא במו פיה היא מחרבת לבנה את הקריירה. כל שהצליחה להוציא מפיה היה, "אז אני רוצה את הכסף שלי בחזרה". לאחר מכן, מחשש שפניג'ל יממש את דברו, היא נסוגה צעד אחד אחורה. לבעלים של בית"ר זה לא הזיז. הוא המשיך לרדת עליה, עד שאבי כהן, הנהג של הבוס, עשה טובה לכולם והעלה את הסוזוקי ברברס לכיוון היציאה. השקט חזר לבית-וגן, אבל לא להרבה זמן.

משחק האימון שארך כשעה אמנם לא הופרע, אבל מיד עם סיומו שבה הסערה והיכתה באזור השלו. פניג'ל יצא לסיבוב קטן בחצר האחורית של המגרשים והסתבך בשערורייה נוספת, ואפילו גדולה יותר.

פרשת הפלישה של אפרים מורד למתחם בית-וגן, שידעה עליות ומורדות, הגיעה לנקודת שיא נוספת. מורד, שעל-פי צו בית-משפט היה אמור לפנות את השטח עד תחילת ינואר, לא עשה כן, ופניג'ל, שחזר השבוע מחופשה בארצות-הברית, לא לקח את זה בחשבון. בדמיונו ראה היו"ר איך מפת בית-וגן השתנתה בזמן שהיה בנכר, אבל משהבין שהמציאות שונה ושמורד לא ארז את חפציו, קיבל הפניג'ל את הסעיף, והפיצוץ בין השניים היה בלתי נמנע. באיומים והרמת ידיים הוא ניסה להבהיר למורד שעדיף לו לעוף מהמקום לפני שזה יסתיים ברע. מיפלס העצבים עלה תוך שניות, עד שפניג'ל תפס בגרונו של מורד. האחרון גם טען מאוחר יותר שפניג'ל איים עליו שבקרוב מאוד יבואו לבקר אותו "חברים".

אחרי שהגיעו לאזור כמה אנשים שהפרידו בין הניצים, הרים מורד טלפון למשטרה והגיש תלונה נגד פניג'ל. שני שוטרים ופקח הגיעו במהירות ונכנסו לחדר ההלבשה של בית"ר כדי לעכב את הבעלים של בית"ר לחקירה. בחוץ כבר נשמעו הדי התקרית. "זהו, הפעם נראה לי שהוא הסתבך, הוא לא ייצא מזה", אמר גורם מהקבוצה. "איזו התנהגות זאת? הגיע הזמן לעשות לזה סוף", המשיכה אמו של אחד הילדים באגודה, שהתאמנו באותו זמן במגרש של הבוגרים.

מורד, שהמתין עם הפקח מחוץ לבניין של בית"ר, ניסה להסביר: "די, אי-אפשר ככה. הוא כל הזמן מאיים עלי שיהרוג אותי, בסוף הוא עוד יבצע את זה. נכון, שילמו לי חמישים אלף שקל, אבל זה רק מקדמה. לאן אני אלך? אני גידלתי פה את כל השחקנים שאתם רואים על הדשא. הוא כאן בסך-הכל שלוש שנים, אני כבר עשרים שנה. אני זה בית"ר, אז שלא יעשה פוזות. אני יודע מה זה בית"ר, אני לא מכיר שום נאות בית-וגן". מורד פנה לפקח שעמד לצדו: "אתה רואה איך הוא מתנהג. מה אמרתי לך? ראית איך הוא מדבר ומתנהג?". הפקח, שעדיין היה מופתע מהמתרחש, השיב: "לא האמנתי שאמרו לי שהוא ככה. עכשיו אני בשוק. מה זה? זאת לא התנהגות".

אחרי רבע שעה יצא פניג'ל מהמשרד בליווי אברם לוי והנהג אבי כהן ועשה את דרכו לתחנת מוריה ברכבו הפרטי. במושב האחורי של הב.מ.וו הצטופף איתם אחד השוטרים, והשני לקח את מורד בניידת. אחרי חקירה קצרה וערבות של עשרת אלפים שקל שוחרר פניג'ל לביתו.

מהצד של בית"ר זה נראה כך: "לפני ארבעה חודשים, אחרי הליכים ארוכים, פסק בית~המשפט כי מורד הוא פולש בלתי חוקי, ועד סוף שנת 2003 הוא חייב היה לעזוב את המקום. יתרה מזאת, פניג'ל התחשב במצבו של מורד ונתן לו חמישים אלף שקל כדי להקל עליו את הפינוי, אבל עד היום מורד לא עזב את השטח".

לטענת בית"ר, "פניג'ל הגיע למקום על מנת לעודד את שחקניו אחרי ההפסד מול הפועל, ניגש למורד לברר מדוע השטח לא מפונה וביקש ממנו פעם נוספת לבצע את פסק בית-המשפט. בתגובה החל מורד לקלל ולתקוף את פניג'ל ואף ירק עליו. מורד מנסה בכל דרך להתחמק מביצוע פסק הדין ומגיש תלונות שווא ומפריח האשמות חסרות כל בסיס על מנת לשרת את מטרותיו".

בבית"ר אומרים כי "כל ההאשמות של מורד הן פרי דמיונו. בנו של מורד אשר עזב את המבנה לפני מספר ימים הודיע לפניג'ל שהוא לא יכול להשתלט על אביו ולשכנע אותו לעזוב את המקום. כמו כן פניג'ל שוקל הגשת תביעה נוספת כנגד מורד על הנזק שגרם לו ועל הפגיעה בשמו הטוב".

לפני המשחק מול האדומים העביר אוחנה תדריך אחרון בחדר ההלבשה של בית"ר. הוא סימן על הלוח ארבעה שחקנים של בית"ר שאמורים ללחוץ על שחקני הפועל במרכז המגרש. נמני קיבל את אבוקסיס, מליקסון את אנטבי, מליחי את קרבליו והיידמן את רוזן. המאמן גם רשם על הלוח מי שומר את מי במצבים נייחים: אינדיו על טל חן וחרמון על אוגבונה. מיותר לציין שכמעט אף אחת מההנחיות של אוחנה לא התבצעה. הבלגן על הדשא וחוסר הכימיה בין השחקנים הביאו את בית"ר למצב עגום כבר אחרי 17 דקות.

"בלי להיכנס לשמות, בגדול, אלי אמר לכל אחד את מי הוא צריך לסגור", אישר העוזר גיא עזורי. "עשינו כמות טעויות שמספיקה ל-15 משחקים. קרו דברים שאין להם הסבר ובטח לא היו צריכים להתרחש, אבל אולי זה לטובה. הרי עדיף שאם כבר זה קורה, אז שהכל ייפול במשחק אחד, ולא ב-15". עזורי בטוח שלא מדובר פה בבעיה של חוסר כימיה בין המאמן לפקודיו. "השחקנים עשו טעויות יוצאות דופן שלא מתאימות לחודשיים האחרונים, שבהם ההגנה שלנו התייצבה. זה מאוד מרגיז, אבל אין מה לעשות. אוחנה לא רק מסמן על הלוח את מי לשמור, הוא גם אומר לכל אחד ואחד במפורש מה הוא רוצה. אין הצדקה וסיבה שלא יידעו את מי לשמור. השחקנים צריכים גם לדבר ביניהם ולתת הוראות. לקראת יום ראשון יכול להיות שיהיה שינוי או שניים בהרכב".

אחד משחקני הקבוצה, ששמע את ההוראות של אוחנה אבל ראה על המגרש שחקנים מבצעים את ההפך, חושב שאולי להבא אוחנה צריך לסמוך פחות על החבר'ה. "אם במצב נייח אוחנה אומר לארבעה שחקנים לשמור אישית ומהפועל עלו שבעה שחקנים, אז את השלושה הנותרים אף אחד לא לוקח", מסביר השחקן את הקלות הבלתי נסבלת שבה הבקיעה הפועל את שעריה. "למה? כי הוא לא רשם על הלוח. ברחבה עומדים ארבעה ומסתכלים על האוויר. השמירה היתה לקויה. זו אחריות של השחקנים על המגרש, או שאולי בפעם הבאה הוא צריך לרשום שמונה שחקנים, ואז יבינו. ראש קטן פה, אם לא אמרו אז לא עושים".

גם את הקצר עם אינדיו, שהיה אמור לשמור על חן ונצמד דווקא לאלון חלפון, יש כאלה שתולים בחוסר התקשורת בין השחקנים. "אוחנה אמר לאינדיו לקחת את טל חן והוא לקח את מי שנראה לו הכי גבוה, את חלפון", סיפר שחקן אחר בקבוצה. "היה רשום על הלוח 'אינדיו _ טל חן', אבל אף אחד לא אמר לו מי זה. שיתוף הפעולה לא היה מוצלח. לא עבדנו כמו שצריך, לא לחצנו, לא יזמנו, לא שמרנו ולא הנענו כדור כמו שצריך".

בעניין העדר הלחץ בבלומפילד מאשים אחד השחקנים את השחקנים היצירתיים שלא תרמו מאום בחלק ההגנתי. "היינו צריכים לסגור אותם וללחוץ, אבל נמני לא לחץ את אבוקסיס לשנייה, כדור אחד הוא לא לקח לו כל המשחק, ובסוף אבוקסיס היה המצטיין, ומליקסון שכח מאנטבי. בקיצור, כל אחד טייל ואף אחד לא עשה מה שביקשו ממנו".

ערב קודם לכן יצאה הקבוצה למלון הילטון כדי להתכונן למשחק. המטרה היתה שהשחקנים יבלו יחד ויתחברו זה לזה, אבל למרות האווירה הטובה והאופטימית, כלום, אבל כלום, מהכימיה המדוברת לא נראה בבלומפילד.

כפי שפורסם בשבוע שעבר, הברזילאי קרלוס אלברטו דה-אוליביירה (קפונה) בדרך לבית"ר. הבלם, שהיה חלק מהשלד הזוהר של גאלאטסראי, הביע כאמור את רצונו להגיע לבית"ר, ומחכה עכשיו לאשרת הכניסה שמארגנים לו בירושלים כדי שיוכל לנחות בישראל בלי בעיות ועיכובים בשדה התעופה. אוחנה, שקיבל את המידע על רצונו של השחקן, החל לבדוק את העניין יותר לעומק. הוא נזהר שלא להקדים את המאוחר והמתין לחזרתו של פניג'ל מחו"ל, כדי שזה ייתן לו אור ירוק להתחיל את מהלך הבאתו של האייקון.

כבר ביום שני בבוקר, אחרי המשחק המאכזב מול הפועל תל-אביב, שוחח אוחנה עם הבעלים וקיבל את ברכת הדרך. אחרי כמה בירורים מצד הצוות המקצועי לגבי יכולתו ומצבו של קפונה הוחלט ללכת עליו. ביום שלישי באימון הבוקר מסר אינדיו להנהלת בית"ר את צילומי הדרכון של החבר הוותיק, השביתה של משרד הפנים הסתיימה בתזמון מצוין וההנהלה החלה בהסדרת הוויזה. בקבוצה מצפים שהכל ילך חלק, ואם לא יחולו שינויים של הרגע האחרון, הבחור החסון ינחת כאן כבר בתחילת השבוע.

מבחינה כספית הצדדים כבר סיכמו פחות או יותר את התנאים, כך שהמשא-ומתן אמור להיות קצר וקולע. שבעים אלף דולר בסך~הכל יביאו את אחד השמות היותר גדולים שנחתו כאן. המהלך הזה, לצד החתמת קאלדיירה, ייצור קו הגנה ברזילאי עם שפה משותפת וחיבור מוכח, שעשוי להריץ את בית"ר קדימה.

מביתו שבברזיל אמר השבוע קפונה: "אני מחכה לוויזה ולכרטיס טיסה, ואני ישר מגיע. אני מאוד שמח להגיע לישראל. לפי מה שאני יודע זה מאוד דומה לטורקיה, כך שזה לא חדש לי. אני אוהב את המנטליות. הייתי כבר במקומות כמו יפן, כך שישראל זה בסדר. אני מאוד אוהב כדורגל ובא לעבוד. אני יודע שהמצב של בית"ר לא טוב, אבל זו לא בעיה. כמו בכל מקום בעולם, כשלא הולך מתחזקים. אני מאמין שיהיה בסדר. אמנם לא שיחקתי חודש בגלל שהליגה כאן כבר הסתיימה, אבל עשרה ימים יספיקו לי להיכנס לכושר מלא. יהיה נחמד לחזור ולשתף פעולה עם אינדיו. בברזיל שיחקנו יחד בעונת 98' ולא הפסדנו אף משחק. הלוואי שכך יהיה גם בבית"ר. הוא שחקן מצוין, והחיבור בינינו יהיה טוב, אבל בשורה התחתונה צריך לזכור הדבר הכי חשוב זה לעזור לקבוצה".

ביום ראשון בצהריים נכנס אינדיו למשרדי הקבוצה בגבעת-שאול לסגור את הקצוות מול בית"ר ולהשאיר את הפרשה המדוברת מאחור. חיכו לו שם הבעלים מאיר פניג'ל ואברם לוי, ועוד בחור שתירגם את הדברים. האמת היא שכשפניג'ל רוצה, הספרדית שלו כמעט שוטפת, והצדדים כמעט לא נזקקו לשירותיו של המתורגמן. הנשיא, שחזר עם מצברים מלאים מארצות~הברית, קיבל את הבלם בחום ובנעימות שממש לא הזכירו את ההצהרות מלפני שבועיים.

לפי המהירות שבה הסתיימה הפגישה והתוצאות שהניבה, פניג'ל ואינדיו יכולים לייעץ לביבי ופרץ איך מנהלים משא-ומתן ברוח טובה. שני הצדדים התגמשו כמעט כמו נאדיה קומנצ'י בימיה הטובים, ויצאו מחויכים מהחדר הסגור. אינדיו, שדרש את ארבעים אלף הדולר מחובות העונה הקודמת על נקודות, קיצץ בדרישה ויקבל 17 אלף בלבד. על הסעיף הבעייתי של הורדת השכר בשלושים אחוז בעונה הזאת ובבאה גישרו הצדדים בדרך מקורית: אינדיו יספוג את ההפחתה בשכר, אבל יקבל את כרטיס השחקן שלו כבר בתום העונה הקרובה ויהיה חופשי לעשות כרצונו. מצד אחד, עונה טובה של הבלם יכולה להשתלם לו מאוד: אם בית"ר תחפוץ בזר שלה לעוד עונה, ייאלץ פניג'ל לפתוח שוב את הארנק ולשפוך את הירוקים לחשבונו של הברזילאי. מצד שני, עונה חשוכה יכולה לסמן את דרכו של אינדיו החוצה מישראל בדרך חזרה למולדתו.

ביום שלישי כבר נראו אינדיו ופניג'ל מתגוששים בצד המגרש, מדברים ביניהם בספרדית ומחייכים. פניג'ל רק רצה לוודא שהבלם עידכן את עורכי-דינו ושאין להם שום דבר חדש בראש.

הפגישה ההיא אמנם חתמה את הסאגה בגיזרת פניג'ל ואינדיו, אולם במקביל היא עלולה ליצור חזית חדשה בין הבעלים למאמן, אם האחרון יתעקש על אינדיו לשנה הבאה כמו שהתעקש במקרה זה.

ביום שלישי, אחרי שקיבלו יום מנוחה להתאוששות מההשפלה מול הפועל תל-אביב, הגיעו שחקני בית"ר לבית-וגן ליום ארוך של אימונים. אוחנה, שמחפש חיזוק בדחיפות, הביא שלושה זרים שכולם נבחנים למישבצת הקשר האחורי. המאמן, שהזמן שעובר ללא חיזוק רק מלחיץ אותו, ערך שני אימונים שכללו משחקים על מגרש גדול כדי להתרשם מהביצועים. אוחנה רצה לבדוק את הסחורה קצת יותר ברצינות, ולכן התיישב בצד בעיניים בוחנות ונתן לחבר'ה להתרוצץ על הדשא.

הנבחנים הם הברזילאים ג'פיסליי אנדרה קאלדיירה וג'דסון דה~סנטוס והסרבי דימיטרי אינייק. קאלדיירה ואינייק תפסו את מקומם של היידמן ומליחי בהרכב הראשון, ודה-סנטוס שיתף פעולה עם שני הישראלים בהרכב השני. הסרבי, שהגיע מוויודינה נוביסד מן החלק התחתון של הליגה הסרבית, הפגין יכולות סבירות, אבל לא בדיוק מתאימות לתפקיד הנדרש. הוא יוצא יפה קדימה, משחק ההתקפה שלו לא רע, אבל דווקא באלמנטים של השמירה, הסגירה והמחץ במרכז השדה, שלמענם הובא, הוא לא ממש סיפק את הסחורה. דה~סנטוס, שבנוי חזק, לא הלהיב, והציג משחק חזק אבל אטי ובלי הרבה טכניקה.

האחרון ברשימה, שהוא הראשון שהובא ארצה, היה גם זה שהרשים יותר מכולם והראה הרבה יותר מניצוצות כדורגל. דווקא קאלדיירה קטן הממדים גרם לאוחנה להביע שביעות רצון. גם שאר שחקני הקבוצה התרשמו ממנו. "הוא שחקן מצוין", אמר גולן חרמון עם תום האימון, "יש לו את זה. הוא היה הרבה יותר טוב מהשניים האחרים. הוא רץ הרבה, סוגר ויוצא קדימה עם הכדור טוב". גם עידן מליחי מסכים שמספר שש יכול להתאים: "אין ספק שהוא שחקן. הוא היה הרבה יותר טוב מהאחרים". שחקן אחר אמר: "מדובר פה בשחקן טוב מאוד, הוא יכול לעזור לנו במרכז המגרש".

עוד נקודה שאוחנה בטח שם לב אליה היא שיתוף הפעולה הפורה בין אינדיו לקאלדיירה. הפורטוגזית נשמעת כל הזמן ברקע, והבלם הרבה לדבר עם קאלדיירה תוך כדי המשחק. למרות זאת, בבית"ר לא ממהרים להחליט ולסגור. "עד שאין החלטה סופית, אין טעם לדבר על התרשמות כזאת או אחרת", אמר עזורי השבוע. גם גורם נוסף בקבוצה אישר את הלך הרוחות: "אין כרגע סגירות, אבל גם אין ספק שקאלדיירה נראה טוב מאוד והנטייה היא ללכת עליו, למרות שגם הסרבי נראה לא רע". מה שבטוח הוא שמי שיוחתם לא יוכל לשחק ביום ראשון מול באר~שבע, מכיוון שבצוות המקצועי יקבלו החלטה רק לקראת אמצע השבוע הבא.