למי אכפת ממכבי ת"א?

בניגוד למנהגינו, וגם בשל הצפה של העובדה שהוצפנו בטקסטים בנושא, בחרנו לצרף הפעם שני טורים המציגים זוויות שונות של אוהדי מכבי ת"א (כדורסל), שמרגישים שזאת כבר לא הקבוצה שלהם.

בלי יותר מדי הקדמות לצורך ספרות יפה - הסיבה מכבי ת"א כבר לא עושה לי את זה היא שאני גדלתי על המנטליות שבהם רגעי השיא של ישראל בכלל, והספורט הישראלי בפרט, הם רגעי "דויד נגד גוליית".

כשמכבי ניצחה את הקבוצה של בירת אימפריית הרשע הסובייטית בווירטון - היא הייתה דויד.

כשמכבי זכתה בגביע אירופה ב-77' נגד הקבוצות העשירות באירופה - היא הייתה דויד.

כשנבחרתה של ישראל הקטנה הצליחה לקחת את המקום השני באליפות אירופה ב-79' - היא הייתה דויד.

כשמכבי זכתה בגביע ב-81' היא כבר לא הייתה כל-כך דויד - בגלל שרק בישראל הייתה מקובלת אז קומבינת האיזרוח שהכשירה את אולסי פרי. מצד שני, מם-יוד-קוף-יוד הוא האימא של כל הדויד-ים באשר הם.

כשמכבי חיפה עברה את טורפדו וניצחה את פארמה ב-94'- היא הייתה דויד.

כנ"ל עם פ.ס.ז' ב- 98'...

והעונה המופלאה של הפועל ת"א באופ"א...

ושל חיפה בליגת האלופות...

ונחזור למכבי...

לפני 4 שנים - כשאת הכוכב הגדול שלה היא מצאה בפואנאלבארדה הקטנה - היא עדיין הייתה דויד.

כשאותו כוכב טרח להפציע רק לקראת סיום שלב הבתים - היא היתה דויד.

כשהיא הגיעה לגמר בלי יתרון ביתיות בשלבי ההצלבה - היא הייתה דויד.

כשכל הקבוצות הטובות באירופה עברו ליורוליג והיא נשארה בסופרוליג - היא עשתה צעד ברור בדרך להפיכתה ללגוליית.

כשהיא טיפסה לגמר על גבן של קבוצות משוודיה - היא כבר הייתה גוליית.

כשהיא ניצחה בגמר יריבה שלא הייתה יכולה למלא את האולם גם אם הייתה מקבלת את כל הכרטיסים- היא הייתה גוליית.

כשמה שהיא מקבלת מערוץ 1 (הקשרים של שמעון) זה יותר מהתקציב של חצי מקבוצות היורוליג ושל כל קבוצות הליגה המקומית - היא גוליית.

כשאותו תזרים מזומנים משמש לה בולם זעזועים נגד הסימפטומים המכים בכדורסל האיטלקי, היווני והטורקי (ובריאל מדריד) - היא גוליית.

כשאותו תזרים מזומנים מתחבר לחוק בוסמן - גוליית נהיה חזק פי שניים.

כשהיא מחתימה את ה-MVP של אליפות אירופה - היא גוליית.

ובסוף העונה, כשהיא תיקח עוד גביע בגלל יתרון ביתיות (הקשרים של שמעון, כבר אמרנו?) - היא גם תהיה גוליית.

לסיום, הדבר ה"גולייתי" היחיד שאני מעריך במכבי - זה כל אלה שיכתבו לי כתובות נאצה בסוף המאמר: הקהל של מכבי הוא, כנראה, באמת הקהל הכי טוב באירופה.

ערב חמישי, מכבי ת"א רוקדת לה על הפרקט, משפילה את צסק"א, בהתקפות המעוררות את אגפה של שנת 77' בעומק הלא מודע הקולקטיבי. באסטון מוסר בסחרור לשאראס, שבמסירת יד שמאל המפורסמת שלו שולח את וויצ'יץ להטבעה. אמנות של ממש.

אבל אני כבר לא צופה במשחק. אני בוהה בדמויות המרצדות, השמחות כל כך על עוד נקודה או שתיים. כבר תמו הזמנים בהם הזדהיתי עם השחקנים, ישבתי בתנוחת תפילה מוזרה לאורך כל המשחק, ושאגתי עם כל סל, קפצתי באוויר עם כל שלשה. בימינו אנו, השם "מכבי תל אביב" עודנו סמל, אך משמעותו שונה לגמרי מבעבר.

איש מהשחקנים לא יטיח עצמו בפרקט למען המועדון, איש מהאוהדים לא יטריח עצמו ליסוע מחצית מארצנו הקטנטונת תחת גשם זלעפות לשם צפייה במשחק שכוח אל בצפון למען המועדון. היום, מדובר בהררי השרירים הזרים שלנו אל מול הררי השרירים הזרים שלהם.

קל לתהות לאן נעלמו ימיה של שנת 77' המפוארת ומלאת ההלל. אך אני, למעשה, עוד לא הייתי ולו ניצוץ זורח בעיניהם של הוריי באותה השנה, השנה בה ישראלים כדת וכדין, ברקוביץ', ברודי וארואסטי, השפילו את חובבי מסך הברזל עד עפר.

הישראלים, ה-"משלנו", היוו את הסמל, את הקבוצה כולה. עם הג'ינג'יות ועם העברית יכולנו להזדהות, לצרוח עם כל סל. אפילו עם מכבי ת"א של עונת הסופרוליג, בה בעלי הבית היו ללא ספק מקדונלד והאפמן, הזדהינו יותר, בזכות השלישייה המפוארת של שלף, בורשטיין והנפלד. אז עדיין יכולנו לקלל את בורשטיין בעברית, ודקותיים לאחר מכן לנשק את רגליו, וידענו שהוא יבין, כי הוא לגמרי משלנו.

מכבי תל אביב של היום, עד כמה שהיא דורסנית ומרהיבה, כבר לא מושכת כבעבר. האטרקטיביות שלה לא מצליחה להתחרות בניכור אשר היא מפיצה לכל עבר, ומסובבת את הלהב היטב בעומק לבם של מעריציה, מעריצי הסמל הצהוב.

גם העונה, כשזכייה בפיינל פור היא כמעט ומובנת מאליו, נסע לכיכר ונקפוץ לבריכה. נצהל, רטובים לגמרי, ונרים אל על את פיני, הנושא תפילה לאלוהיו. אח"כ נבלה שבועיים בשירי הלל לפנחס ולחבורה בצהוב, אך בעומק לבנו תמיד נזכור שבש-77' היה טוב יותר, ולא רק בגלל שבימים של טקצ'נקו בשורטס הפרקט של השכן היה ירוק יותר.

בוער לכם בלב, בראש או בלשון ואין לכם איפה לפרוק את זה? מערכת וואלה! ספורט מזמינה אתכם להיות פרשנים לרגע (או ליותר, תלוי בכם), סופרים או משוררים ולשלוח לנו קטעים שכתבתם, בכל סגנון כתיבה שעולה על דעתכם, בתנאי שיהיה ראוי לפרסום ובכל תחום הקשור לספורט.

מניתוח נקודות התורפה הטקטיות בהרכב החדש של מ.ס. אשדוד עד לסיפור, דמיוני או מציאותי, על חיי אוהד פינג-פונג, נשמח לתת לכם הזדמנות לגלות לעולם כוכבי כתיבה חדשים. את הקטעים שכתבתם, שלחו דרך ה"כתבו לנו" (בצד ימין באתר או בקישור למטה) או לכתובת המייל הבאה: sportssupport@walla.net.il . אנו נפרסם את המשובחים שבקטעים שנקבל בפינה "אש על הגולש" שבאיזור הטורים האישיים. גם מי שכבר פירסם טור, מוזמן לשלוח עוד אחד. אנא, ציינו את שמכם המלא.