אצלנו במדריד, העסקים כרגיל. ריאל מציגה כדורגל עלוב, ובעזרת שיפוט שערורייתי גונבת ממורסיה שלוש נקודות. רייקרד ממשיך לאלתר, וחוטף שלישיה מסנטאנדר הישראלית. אתלטיקו כבר עם חמישה משחקי חוץ ללא ניצחון, ודפור את ולנסיה לא מאבדות נקודות ומתפללות לנפילה של המיליונרים ממדריד.
הסיפור העיקרי של המחזור האחרון הוא הנפילה המטאורית של ברצלונה אחרי ההפסד לראסינג סנטאנדר 0:3. העיתונים הקטלונים כבר הספידו את המאמן ההולנדי, וימיו במועדון נראים ספורים. רייקרד מזכיר לי קוסם כושל שתמיד מנחש את הקלף הלא נכון ומוציא מהמגבעת הכל חוץ משפן. השבוע ההימור של ההולנדי היו הילדים איניסטה וסרגיו גרסיה, שהובילו את הנבחרת הספרדית לגמר גביע העולם עד גיל 20 בחודש שעבר בדובאי. ההימור כשל.
מיום ליום נראה שהסיבה היחידה שרייקרד נמצא על הקווים בקמפ נואו היא היותו הולנדי. כמו שכתב אחד הפובליציסטים מהעיתונות הספרדית: "נדמה שלאפורטה לקח את ספר הטלפונים של הולנד ורייקרד היה הראשון שהסכים". ריייקרד הגיע ללא קבלות ועל סמך קשר עתיק ימים בין ברצלונה להולנדים, למרות שכרגע נראה שהקשר הזה עושה יותר נזק בהווה מאשר ההצלחות בעבר. את הנזק העיקרי עשה ואן חל, ששלח לקבוצות אחרות כל שחקן בית עם קצת כשרון והחתים את בני עמו על חוזים אורכי טווח, כך שכל מאמן שהגיע אחריו היה חייב להסתמך על השלד ההולנדי.
עד כה נראה שהעונה הנוכחית הולכת להיכנס לספר השחור של המועדון הקטלוני. זהו המיקום הכי גרוע של ברצלונה מאז 1941 (מקום 12) עם 6 ניצחונות בלבד ב-18 משחקים. יחס השערים של ברצלונה הוא שלילי בפעם הראשונה בהיסטוריה של המועדון, כאשר הכחולים-סגולים ספגו 25 שערים מול 23 שכבשו, ואולי המכה הקשה ביותר היא ההפסד ההיסטורי לריאל מדריד בקמפ נואו.
הנחמה היחידה של רייקרד היא שכרגע הם נמצאים במרחק של 4 נקודות בלבד מהמקום הרביעי שמוביל לליגת האלופות. השבוע הקרוב הולך להיות שבוע קריטי למאמן ההולנדי - ביום חמישי משחק גביע מול לוונטה, אחת הקבוצות החזקות בליגה השנייה וביום ראשון המשחק שינעל את הסיבוב הראשון בליגה הספרדית, מול סראגוסה.
המחזור האחרון בליגה הספרדית כלל שלושה משחקי דרבי. הראשון, הדרבי של גלסיה, שבו דפורטיבו השפילה את ויגו בבלאידוס 5:0 ונקמה בכך על ההפסד 0:3 בעונה שעברה. השני, הדרבי הוולנסיאני, בו אימאר ביכולת שיא ומיסטה הראו לויאריאל שיש רק קבוצת צמרת אחת בחוף המזרחי. אבל ללא ספק הדרבי ה"חם" ביותר היה המפגש בין אתלטיק בילבאו ואוססונה. האחרונה מגיעה מפמפלונה אשר במחוז נאברה, עיר המחולקת בין תושביה הספרדים לבין הבסקים. הספרדים רואים אותה כחלק בלתי נפרד מהממלכה, בעוד הבסקים מחשיבים את פמפלונה כשלהם בחלום העצמאות, כך שאם נקביל את המצב לסכסוך הישראלי-פלסטינאי, פמפלונה תהיה ללא ספק ירושלים.
אוססונה מזוהה ברובה עם הבסקים (משמעות השם באושקדי, שפת הבסקים, הוא בריאות) אבל השנאה לבילבאו היא עצומה. במישור הפוליטי, הנבארים לא מקבלים באופן מוחלט את הסיפוח המידי לחבל הבסקים. במישור של המשחק, האריות מבילבאו, בהיותם אחת מהקבוצות העשירות בליגה שסגלה מורכב אך ורק משחקנים בסקים, מציעה סכומי עתק (יחסית לערכם בשוק) וקונה באופן שיטתי כל כשרון שגדל בקבוצה הנבארית, והדוגמה הטובה ביותר הוא החלוץ הבינלאומי אורזאיז. את הדרבי עצמו הלכתי לראות ב"אל סאדאר". לא במגרש הביתי של אוססונה, אלא בפאב הקרוי באותו שם בשכונת סלמנקה במדריד. הבאר היה מלא עד אפס מקום באוהדי אוססונה, שלא הפסיקו לעודד ולשיר במשך כל 90 הדקות. כך שלמרות מסך הטלביזיה הקטן, הבירה החמימה והמשחק הקריר, הייתה אווירת כדורגל שלא חווים כל יום. המשחק, דרך אגב, נגמר ב-1:1, וחוץ מזה אין יותר מדי מה לכתוב עליו.
השמועה החמה ביותר שרצה במדריד בשבוע האחרון היא האפשרות שסמואל אטו, הקמרוני של מאיורקה, ישחק בקרוב לצדו של הילד פרננדו טורס באתלטיקו מדריד. העיסקה, לפי העיתון "אס", תלויה בעיקר בשאלה אם אתלטיקו תשחק בעונה הקרובה בליגת האלופות. במידה והאינדיאנים מדרום העיר יסיימו במקום הרביעי, ויצליחו לגייס סכום של 15 מילון יורו, המעבר נראה יותר מאפשרי. אטו נמצא בקשר מצוין עם גרגוריו מנזנו, אשר זכה בעונה שעברה בגביע המלך בעיקר בזכותו של החלוץ הקמרוני. אטו כבר הודיע שהוא ישמח להישאר בספרד, והוא מנוהל על ידי אותה חברה שאחראית על ענייניו של פרננדו טורס.
בשבוע הבא הליגה הספרדית עוברת לכוננות גבוהה, כאשר הקבוצות ממדריד פוגשות את הבסקים. מדריד נוסעת לסן סבסטיאן למשחק הפיינליסטיות של העונה שעברה מול ריאל סוסיאדד המתאוששת, והאריות מבילבאו מגיעים לקלדרון למשחק על כל הקופה מול אתלטיקו מדריד, ביותר ממובן אחד, כי במידה וחניכיו של מנזנו ינצחו הם יקבלו מענק של 300,000 יורו על צבירה של מעל 30 נקודות בסיבוב הראשון. עוד לפני זה, במהלך השבוע יערכו משחקי שמינית גמר גביע המלך, כשבראשם מפגשי הצמרת אתלטיקו-דפור ו-ולנסיה-אוססונה. במהלך כתיבת שורות אלה הגנבתי הצצה למרפסת ושמתי לב שהחולצה של ברצלונה שההורים שלי הביאו לי מהביקור שלהם באזור לפני חמש שנים נפלה מחבל הכביסה למרפסת של השכנים. חוץ מהסמליות הברורה, עכשיו אני שובר את הראש איך להסביר לשכנים שלי במדריד למה יש לי חולצה של ברצלונה.
את בקהאם, דרך אגב, לא הספקתי לראות בסיום המשחק מול מורסיה. באופן די נדיר הוא לא עצר לענות על שאלות העיתונאים (ספק עקב היכולת העלובה, ספק עקב הפציעה בקרסול), כך שלא יכולתי להפנות אליו את השאלות ששלחתם. יש לכם עדיין הזדמנות לשלוח שאלות ואני מבטיח לנסות ולאתגר אותו אחרי משחק הבית הבא של ריאל.
ההולנדים מורידים את בארסה שאולה
6.1.2004 / 17:01