אף אחד לא יגיד לכם את זה בקול רם, אבל גולש המיסטרל גל פרידמן הוא התקווה הכי גדולה שלנו לזהב. נכון, בריש גלי תמיד מזכירים גם את שמם של אריק זאבי ואלכס אברבוך, אבל במגירה של אפרים זינגר מנכ"ל הוועד האולימפי יש פתק שהוא וגילי לוסטיג רשמו. בפתק רשומים ההימורים לאולימפיאדה הקרובה. בלי להציץ בפתק אפשר לנחש לבד את ההימור על פרידמן.
גל פרידמן נחשב לספורטאי המוביל של המשלחת האולימפית. נקודה. זה לא ששאר החבורה הזאת מורכבת מכדורגלנים, אבל פרידמן יגידו לכם כולם, זה סקאלה אחרת. סקאלה אחרת של חשיבה, של התנהגות ושל ציפיות. כל תחרות שהוא לא מביא זהב זו סיבה למחשבות על פרישה. עם המנטליות הזו פרידמן הולך מגיל 13. למי שיש בעיה שיילך לחפש. ככה בלי הרבה בעיות.
פרידמן הוא גם הספורטאי עם מלאי הספונסרים הגדול ביותר בסגל האולימפי: עלית, בזק בינ"ל, מקוב רייפמן (קרן תמיכה לספורטאים), גן שמואל מזון, אוקלי. ועם זאת מרגיש בתקופה האחרונה שאנשים מסביבו מנסים להקשות על החיים, לא מרוע אלא פשוט מחוסר ידע.
גם לזאבי יש מאמן פרטי
הוא לא יבכה על כסף, לא הוא. הוא לא בוכה באופן כללי. מה שכן הוא מסתכל על יריבו הגדול, היווני הוותיק ניקוס קאקלימנאקיס ורואה סביבו צוות של 24 שעות ביממה שדואג לכל פרט ופרט בחיים של הגולש המסוקס. "ככה מביאים זהב" הוא לוחש לעצמו.
פרידמן ראלי, הוא יודע שבארץ זה אחרת אבל כשהוא מסתכל על המייל שהגיע אליו ביום שישי ממאמנו האמריקאי מייק גרבהארט, משהו בו בכל זאת נסדק ואפשר להבחין שאיפשהו הוא מת להוציא החוצה, מת להסביר לעולם את מה שכולם מתקשים להבין.
"אני מאמין שאתה צריך מאמן אישי" כותב המאמן האמריקאי. "אבל בסופו של דבר זו החלטה שלך. אתה צריך להבין שלנצח יריב כמו ניקוס דורש יצירת עולם משלך. אתה חייב לשנכע את האיגוד בישראל שזו הדרך היחידה שלך לזכות בזהב. אני לא כותב לך את זה בשביל שבסוף היום נחזור לעבוד ביחד כשאני במשרה חלקית. יש לי עסק בבית וקצת נמאס לי לטייל בעולם. אבל זה מדגד לי לאמן בשנה הזאת. המחשבה שבאולימפיאדה החמישית שלי אאמן מדליסט זהב באולימפיאדה פשוט גורמת לי הנאה".
פרידמן קורא את המייל כמו מכתב מאהובה שעזבה. "תבין" הוא אומר. "אני כבר בן 28. מאז שאני ילד כולם משקיעים בי. הוועד האולימפי, ספונסרים יש לי חברה שתומכת כבר שבע שנים והכל בשביל שיגיע הרגע שאני אזכה במדלית זהב באולימפיאדה. והנה זה מתקרב ופתאם נוצר הבאלגן השלם הזה שאני חייב לעצור".
הדילמות של גל מאד פשוטות. גור שטיינברג הוא מאמן נבחרת. וכל מאמן נבחרת הוא לא יכול לתת פוקוס רק לגל. יש לו את אלופת העולם הצעירה קורזיץ, ואת שירי רון ואלכס חבנר, שני הגולשים שאמורים להוות עתודה לגלישה הישראלית. גל מעריך מאד את גור. הוא תמיד מדבר על זה שגור, איש הצבא, תמיד דואג לסדר. הכל מסודר, הכל מאורגן. גל אוהב את זה ככה. אבל מייק, המאמן האמריקאי היה הרבה שנים אחד היריבים הגדולים של פרידמן. וכמו כל יריב טוב הוא יודע את היתרונות והחסרונות של יריבו לשעבר ומתמקד בלצמצם את החולשות של גל מול יריבים בעולם. האמריקאי גם שולט בציוד טכני משהו ששטיינברג מתעסק איתו קצת פחות. העניין הוא ששטיינברג יותר זול וזמין ועם זה אי אפשר להתווכח.
מאמן נבחרת ומאמן אישי הם דבר נפוץ בספורט העולמי ובספורט הישראלי. אריק זאבי נוהג להתאמן עם נבחרת הג'ודו אך יש לו גם מאמן פרטי שמכין אותו לתחרויות ויוצא איתו לחו"ל. גם אצל המתאבקים הסיפור דומה. בנבחרת גרמניה בקיאקיים לדוגמא לכל מועדון יש את המאמן שלו ובנבחרת פשוט קובעים לכל אחד במה הוא מתמקד: זה במרחק הזה, זה בזוגות. פשוט אצלנו הכל כך קטן ולכן יותר ממאמן אחד, הופך את העסק לבעייתי.
יוצא עם האופניים לנקות את הראש
שטיינברג היום מרוויח בסביבות העשרת אלפים שקל לחודש מאיגוד השייט והוא מאמן פול טיים. מחנה אימון אחד עם האמריקאי עולה כמו שתי משכורות של שטיינברג (טיסות, לינה, משכורת וכו'). גל יודע שרק שילוב של שניהם יוביל אותו לזהב.
האמריקאי כבר הציע לחפש עזרה בקהילות היהודיות באמריקה ואם תהיה בעיה הוא יתגמש מבחינת הכסף, פרידמן ינסה לפנות לספונסרים ולהסביר להם את העניין. אבל קודם לכן גל מתייצב אצל גילי לוסטיג, ראש היחידה לספורט הישגי ויסביר לו את הסיבות להברזה ממחנה האימון של נבחרת ישראל: "מה שמייאש אותי" אומר פרידמן "זה שפתאם כולם מסתכלים עליי ואומרים 'אחרי שהוא לא רצה את האמריקאי ורצה את את גור, פתאם הוא משתנה שוב'. זה לא נכון , אני תמיד טענתי שהשילוב בין גור למייק הוא זה שיביא אותי למדליה. רק גור יכול להיות המאמן הקבוע שלי כי הוא גר כאן וברור שאבחר ללכת בדרך שלו כי הוא המאמן הקבוע שלי. מצד שני, הבנתי שאני חייב מאמן אישי אם אני רוצה לזכות בזהב באולימפיאדה. ולמרות בעיות התקציב, אנשים חייבים להבין אותי ולעשות מאמץ בשביל שגם מייק ייאמן אותי".
אחר כך הוא ייצא להתאמן בים, יחזור, ינוח ויאכל משהו. בערב ייצא לרכיבה על אופניים. קובי בראיינט מספרות השמועות, רוכב כל יום על האופנוע שלו עשרות קילומטרים כדי לנקות את הבאלגן בראש ולעשות את מה שהוא אוהב. פרידמן עושה בדיוק את אותו הדבר. בקיץ הקרוב שניהם, אם התסריט יילך כמו שצריך, ישמעו את ההימנון של המדינה שלהם ביום חם ומהביל באתונה.
"אי אפשר להחליף מאמן כל שני וחמישי" (רמי היפש, הארץ)
יו"ר היחידה לספורט הישגי, גילי לוסטיג, ייפגש ביום שני ביחד עם גולש המיסטראל, גל פרידמן, ומאמנו גור שטיינברג. מטרת הפגישה תהיה לסיים את המחלוקת בין פרידמן ושטיינברג, שהביאה השבוע את פרידמן לנטישת מחנה האימונים בעכו. לוסטיג הבהיר אתמול: "אנחנו לא הולכים להחליף את המאמן כל שני וחמישי. גור היה מוסכם על פרידמן והם יצטרכו להסתדר".