שעת האפס מתקרבת. ז'ראר הוייה, המנג'ר הצרפתי של ליברפול, אמור לשאת בתוצאות מבחן הזמן שהעמידה הקבוצה לרשותו. פעם קראו לזה "תכנית החומש של הוייה", שכבר נמרחה על פני שש עונות באנפילד. דיברו על העמדת קבוצה ברמה של היונייטד וארסנל בפרק הזמן הזה, תוך התבססות על כוכבי הקבוצה הצעירים, מייקל אואן וסטיבן ג'רארד. הזמן עבר וליברפול נראית רחוקה שנות אור מהשתיים אותן היא אמורה להדביק. השבוע שוב עלתה בתקשורת האנגלית ספקולציית החלפתו של הצרפתי במרטין אוניל, מאמנה המצליח של סלטיק ונראה כי מעמדו של הוייה מעולם לא היה נחות יותר באנפילד.
האוהדים האמיתיים של ליברפול אומרים שעונת הטרבל ב-2001 היתה אחיזת עיניים, מפני שהיא לא הביאה עימה בשורה רצינית ולמעשה הבטיחה להוייה את העתיד לשנים נוספות באנפילד. טעויות לא חסרות. ונתחיל בהחתמת אמיל הסקי. סאנדר ווסטרוולד ההולנדי דווקא היה מצויין באותה עונה ב-2001, למרות שלכולם היה ברור שהוא אינו שוער מהרמה הגבוהה ביותר. הוייה החליט לזרוק אותו והנחית את יז'י דודק בין הקורות. הימור לא מוצלח במיוחד, שהרי אפילו היום מועדף על פניו כריס קירקלנד הצעיר (כשהוא אינו פצוע כמובן). באותה שנה הוא שיחרר גם את ליטמאנן וקיבל פרישה של אחד מהאחראים הגדולים לאותה עונה גדולה, גארי מקאליסטר. שניהם היו שחקנים מבוגרים אמנם, אך בעלי יכולת מנהיגות בלתי מתפשרת שלא קיבלה תחליף הולם עד היום. אבל הדבר המקומם ביותר עבור כל 'סקאוסר' (כינוי האוהדים השרופים של ליברפול), הוא מדיניות החתמת זרים מוזרה. במקום להיאבק על השמות הגדולים באירופה, כאלו שכבר הוכיחו את עצמם במקומות אחרים, ניסה הוייה להביא "מציאות" שהתקשו להתאקלם.
ומה רוצים ממרטין אוניל?
ובכל זאת, ליברפול, לפחות על פי הסטטיסטיקה, היא הקבוצה ההתקפית ביותר בפרמיירליג. העונה היא בעטה לשער יותר מכל קבוצה אחרת, וזה עוד בלי מייקל אואן בחצי מהמשחקים. אבי כהן, ששיחק עם פיל תומפסון בליברפול הגדולה של סוף שנות השבעים, סיפר אצל מוטל'ה שפיגלר שמעמדו של הוייה עדיין יציב. כהן גילה כי דיבר עם תומפסון לא מזמן ושמע ממנו כי ישנה הערכה רבה כלפי הוייה. "אבי, אין לך מושג איזה גאון כדורגל הוא", כך מסתבר אמר לו עוזר המאמן של ליברפול, שרבים חושבים שדווקא בהדרכתו שיחקה הקבוצה את הכדורגל הטוב ביותר שלה בשנים האחרונות (בזמן שהוייה עבר ניתוח מעקפים לפני כשנה וחצי).
אבל השנה כאמור, יש להוייה את הסטטיסטיקה לצידו, כשהגנה אמיתית מספקת עבורו מכת פציעות נדירה בהיקפה. זה התחיל בכריס קירקלנד, ולדימיר שמיצר, דיטי המאן, דני מרפי, ג'יימי קראגר, מילאן בארוש, סטפן הנשו, ברונו שיירו וסאליף דיאו, הגיע עד לשחקני הרכש היחידים שמוכיחים את עצמם, הארי קיואל וסטיב פינאן והמשיך עד למייקל אואן, השחקן החשוב ביותר של הקבוצה. אבל בכל זאת נדמה שהשנה משהו השתנה ביחס של קברניטי המועדון להוייה, ואפילו הוא הודה לא פעם שהוא מרגיש את הלחץ. הסלחנות כלפי ההישגים הבינוניים, מתחילה להתחלף בחוסר הסבלנו שנשמע מהיציעים ולפני כחודש העביר יו"ר הקבוצה דייויד מורס רמז עבה במיוחד למאמן ("ליברפול חייבת להעפיל העונה לליגת האלופות"). וכך חזרנו למועמד הקבוע להחליפו, מרטין אוניל, שקפץ שוב לכותרות בעקבות ביקורו המלכותי בלונדון למטרת קבלת תואר אבירות OBE על הישגיו. במסגרת אותו ביקור, הספיק אוניל להכחיש אתמול את השמועות האחרונות וכינה אותן "לא נכונות לחלוטין".
רק שאואן לא יאבד את הסבלנות
את הוייה השמועות לא כל כך מדאיגות: "השחקנים נוהגים בדיוק כמוני. לא אכפת לנו מה אומרים. זה פשוט מצחיק אותי, אבל זה לא מפריע לי. השחקנים מתעלמים מהעניין, אבל אני מנסה לצחוק איתם על כך. אני מרגיש רגוע ובטוח. התוצאות שלנו לא תלויות רק בי, אלא בכל המועדון. המועדון יותר חשוב מני וזה מה שחשוב". את הלחץ ניתן היה להרגיש בכל כובד משקלו לאחר ההדחה מגביע הליגה ע"י בולטון בחודש שעבר. הוייה, אחד שבדר"כ נותן גיבוי מלא לשחקניו גם בהפסדים, יצא מגידרו ואיים להוריד חלק מהשחקנים לקבוצת המילואים. בינתיים דחה המאמן שהפסיד לשלמה שרף בפארק דה פרינס לפני יותר מעשור, גם את השמועות על אימון נבחרתה של אוסטרליה ודיבר על עסקים כרגיל באנפילד.
כרגע ליברפול מדורגת במקום השישי בטבלה. על אליפות כמובן שכבר לא חושבים האוהדים ב'קופ', אבל מקום בליגת האלופות הוא עדיין יותר מריאלי (לצ'רלטון הרביעית יש רק ארבע יותר מאשר לליברפול). הדיבורים על הבאת חלוץ או קשר בעל שיעור קומה כבר עכשיו (ריבאלדו, סיסה וקז'מן היו חלק מהשמות שהועלו), ירדו מהפרק מבחינתו של הוייה: "אני לא מתכוון לבצע רכש בחלון ההעברות של החורף. עד סוף החודש כל השחקנים הפצועים שלנו יחזרו והם יהיו כמו רכישה חדשה עבורנו". הוייה בעיקר התכוון למייקל אואן, שצפוי לחזור להרכב לקראת משחק הגביע האנגלי ביום ראשון מול יאוביל טאון, המדורגת במקום החמישי בליגה השלישית.
בכל מקרה, קשה להאמין שבעונה הבאה הוייה ימשיך בליברפול. ולא כל כך משנה באיזה מקום תסיים הקבוצה. אבל בעצם, מי יודע, הצרפתי כבר הוכיח שכושר הישרדות זו תכונה חזקה אצלו. השאלה אם למייקל אואן תהיה את אותה סבלנות - ריאל מדריד כבר מוכנה עם פנקס הצ'קים.