"מול הוידאו סולומון הודה שטעה"

יום ראשון, אולם אוסישקין על סף התלקחות. שתי דקות לסיום המשחק חוזרת הפועל תל-אביב מפיגור 14 ועולה ליתרון. הכדור ביד של ירושלים. זמן של אחריות, מנהיגות ווינריות. ויל סולומון, שלא בלט עד לרגע זה, לוקח את הכדור, מחטיא, והפועל מפסידה שוב. עד כאן הסיפור המוכר. מי שלא זכתה לתשומת לב מרבית היתה העבירה שביצע סולומון מיד לאחר ההחטאה. אולי ברגע נדיר של תסכול ואכזבה, הסכים סולומון להקריב למען הקבוצה. אחרי למעלה מ~15 משחקים באדום, מתחיל אולי להיחשף גם הצד השני של סולומון. זה שמבין שיש גם קבוצה מסביבו. זה שרוצה באמת לשחק יחד עם החברים, ולא רק מדבר על כך.

אבל מלבד המשחק המצוין והקבוצתי נגד הגבעה בגביע ואותה שנייה באוסישקין, לא רואים מסולומון השנה סימנים של ביחד. האיש, שהגיע עטור תהילה מסלוניקי, פשוט לא מצליח להתחבר למרקם שבנה דרוקר במלחה. מול הפועל תל~אביב, לדוגמה, שפר ואווג'ובי דווקא הסתדרו נהדר בלי העזרה שלו במשך שלושה רבעים. ברבע הרביעי, לעומת זאת, לסולומון היה חלק משמעותי במשחק המבורדק שהביא לאיבוד היתרון וההפסד.

היו בקבוצה מי שהאשימו את סולומון בסיום המשחק בחוסר אחריות שהביא להפסד. "שיחקנו בצורה מאוד נחושה במשך 27 דקות", סיפר השבוע גורם בקבוצה, "גם בהגנה וגם בחלק ההתקפי, השחקנים הפנימו את ההוראות, שיחקו קבוצתי, הכניסו כדורים פנימה לטונג'י ועידו, הכל דפק ממש כמו שצריך. ברבע הרביעי החלה התרופפות במשחק ההגנה, ממש איבדנו את הריכוז. נסיונות החטיפה של ויל מאיי.ג'יי גייטון הביאו שתי שלשות שנחתו בסל שלנו. הוא גם אכל את ההטעיה של גייטון, שקלע עוד פעם ופירק את ההגנה שלנו. וזה קרה בדיוק כשעברנו לשמירה אזורית כדי לבלבל את היריב. הקליעות מרחוק הכניסו את הפועל תל-אביב למומנטום. גם בהתקפה ויל טעה בקבלת ההחלטות שלו בסיום. תוכנית המשחק היתה לשחק על הגבוהים, והזריקה שלו, שהלכה החוצה, גמרה לנו את המשחק".

מקורביו של השחקן הדפו השבוע את הטענות. "ויל לקח קשה את ההפסד, אולי אפילו יותר מכל שחקן אחר", אמרו. "זה כאב לו בעיקר מפני שהוא בחור רגיש, ולא בגלל שהוא חש אחריות מיוחדת להפסד". לדברי מקורביו של סולומון, "העבירה החמישית של דורון שפר היתה גורם משמעותי לא פחות בהפסד. גם הריבאונד שלקחו לקוז'יקרו מתחת לאף 18 שניות לסיום הפסיד את המשחק. אם קוז'יקרו היה לוקח את הכדור החוזר, להפועל היתה נותרת לפחות עוד הזדמנות אחת, מפני שהיא היתה רק במינוס שתיים. זה היה ריבאונד שעלה לקבוצה במשחק".

דווקא המאמן, שרון דרוקר, ניסה לגונן על השחקן, אבל במקביל הבהיר כי לזריקה שלו ברבע הרביעי היה משקל מכריע על תוצאת המשחק. "ויל הוא שחקן מאוד יצירתי, וככזה הוא מונע על-ידי האינסטינקטים שלו. הוא החליט לזרוק למרות שהוא ידע שהיינו צריכים לשחק פנימה, מפני שלהפועל תל-אביב לא היתה תשובה לאוואג'ובי", הסביר דרוקר. "כשישבתי איתו על הווידיאו של המשחק הוא הסכים שטעה, אבל כשהוא בתוך המשחק הוא נוהג לפעמים אחרת. כשהוא טועה אני מוציא אותו לדקה-שתיים, להירגע", המשיך המאמן בפירוט סדרת החינוך של הכוכב הסורר.

ביום ראשון תתמודד הפועל בביתה מול רמת-השרון/חיפה, מי שעלולה להיות יריבתה במאבק על מיקום בפלייאוף. קבוצת ההכלאה של מיקי ברקוביץ' שינתה את פניה לאחרונה והחליפה שני זרים. ביום ראשון האחרון היא הצליחה למתוח את מכבי תל-אביב לאורך שלושה רבעים לפני שנכנעה 91:76. את מצבת הישראלים בקבוצה של רונן (ננו) גינזבורג מאיישים שחקנים צעירים כמו רועי ברקוביץ', גיא קנטור, שי קרביוב וגם דמות אחת שמוכרת להפועל עוד מימי יורם חרוש, אורי יצחקי.

"הזרים שהגיעו (קוואן ג'ונסון ופטי סיסומס; א.ד.) הכניסו אנרגיות חיוביות. המשחקים הקרובים יקבעו את מצבנו", אמר יצחקי השבוע לקראת הביקור במלחה. "מאוד מפתיע מה שקורה בהפועל. מצד שני, כשמדובר בקבוצה הזו, הכל אפשרי. אני יודע שהציפיות בהפועל תמיד בשמים, ויש לחץ אדיר. כשאני שיחקתי בהפועל זו היתה העונה הכי טובה שהיתה לקבוצה בשנים האחרונות".

בכל הנוגע למפגש עם האקסית, יצחקי נשמע מלא ביטחון עצמי. אולי יותר מדי. "המשחקים במלחה תמיד קשים, אבל העונה כשרואים שקבוצות באו וניצחו שם, אז בוודאי שהכל אפשרי", הוא חימם את האווירה. "אם נגיע בסגל מלא ובריא, אני מאמין שנוכל לנצח את הפועל, אפילו אם המשחק בבית שלה".