גולף. זאת היתה השנה שהיתה

שחקן השנה: טייגר וודס. למרות שחווה בפעם הראשונה מאז 1998 עונה נטולת ניצחונות במייג'ורס, ולמרות שויז'יי סינג, יריבו המר, החליף אותו בראש רשימת הכסף לאחר ארבע שנים רצופות, זהו עדיין טייגר וודס. הוא הוכתר בפעם החמישית ברציפות לא רק ע"י איגוד הגולף המקצועני של אמריקה, ולא רק ע"י אגודת כתבי הגולף באמריקה, אלא גם בהצבעה חשאית של חבריו לסבב ה-PGA. בנוסף לכך זכה בגביע ע"ש הארי וארדון על ממוצע החבטות הנמוך ביותר בפעם החמישית ברציפות.

שחקן השנה II (בעולם): ארני אלס. ניצח 7 פעמים השנה, כולל את אליפות העולם בMatch Play, יותר מכל אחד אחר. אלס ניצח בשלוש יבשות, ומוביל את רשימת הכסף האירופאית. סבי בלסטרוס, הגולפאי האגדי מספרד אומר: "לארני יש את היכולת וגם יותר כשרון מטייגר וודס, אם ארני ירצה להיות מס' 1 בעולם, הוא יהיה מס' 1 בעולם".

שחקנית השנה: אניקה סורנסטאם. או סתם אניקה. הווינרית משוודיה אשר התמודדה בכבוד רב מול הגברים בטורניר רב חשיבות, הוסיפה למאזנה שני תארי מייג'ור, אחד מהם היה חסר לה לגראנד סלאם, הוכנסה אחר כבוד להיכל התהילה של הגולף, והוסיפה המון כבוד וחשיפה לגולף הנשי.

חבטת השנה: כאן אין ספקות. שון מיקיל, אשר מעולם לא זכה בטורניר PGA כלשהו, שולף מחבט ברזל מספר 7 וחובט את הכדור, בגומה האחרונה של אליפות ה-PGA, משולי הראף במרחק 160 מטר אל 5 ס"מ מהחור וזוכה בתהילת עולם.

דו הקרב של השנה: ארני מול טייגר ביום האחרון של 'גביע הנשיאים'. לאו דווקא הסיבוב המלא בו הראה טייגר לאלס מי הבוס, אלא שלוש הגומות של הפליי אוף, אותן סיימו שני הענקים ללא הכרעה, כשהם מציגים גולף מעולם אחר.

הרוקי של השנה: בן קרטיס, האיש שקנה לעצמו מקום בסבב בקיו סקול של השנה שעברה, שאף אחד לא הכיר. הגיח משומקום, ראה כיצד כול כוכבי הגולף העולמי לא מצליחים לפענח את הצופן של מגרש רויאל סנט ג'ורג' הבוגדני, עושים טעות אחר טעות, ומפנים עבורו את הדרך לזכייה סנסציונית באליפות בריטניה הפתוחה.

הטורניר של השנה: בריטיש אופן. ללא תחרות. מלבד בן קרטיס שסיים את האליפות עם חבטה אחת מתחת לתקן, אף אחד מכול ענקי הגולף לא הצליח לרדת מתחת לתקן בתחרות מרתקת ורבת תהפוכות.

הטעות האומללה של השנה: מארק רו מסיים את הסיבוב השלישי באליפות בריטניה הפתוחה עם 67 חבטות, נמצא במרחק שתי חבטות בלבד מהמוביל, אך חותם על כרטיס המשחק הלא נכון, ונפסל.

ההחלטה השנויה במחלוקת: החלטתם של ג'ק ניקלאוס וגארי פלייר, הקפטנים של נבחרות ארה"ב ו'שאר העולם' לסיים את גביע הנשיאים ללא הכרעה. למרות שההחלטה נראית צודקת, בעיני הרבה אמריקאים תיקו גרוע כמעט כקומוניזם.

ההתבטאות האומללה: ויז'יי סינג על אניקה: "אין לה מה לחפש בין הגברים...אני מקווה שהיא לא תעבור את הקאט... אם אצטרך לשחק אתה באותה קבוצה אפרוש מהטורניר" . למרות שחזר בו, יש להניח שאת מילותיו אלו יזכרו לו יותר מאשר את העונה הגדולה שנתן.

אכזבת השנה: פיל מיקלסון, השחקן שדורג במקום השני בתחילת השנה וכונה "השחקן הטוב ביותר שמעולם לא זכה במייג'ור". לא זכה במייג'ור גם השנה. למעשה לא זכה באף תחרות השנה והתדרדר למקום ה-13 בדירוג העולמי.

הנעלם של השנה: דיוויד דובל, אחד השחקנים המוכשרים בסבב נעלם מהמסכים. דובל, אשר נחשב לשחקן הטוב בעולם לפני שטייגר נתן גז, ניצח לפני שנתיים את אליפות בריטניה הפתוחה, ולא ניצח מאז. דובל לא מצליח להתאושש משורה של פציעות המשפיעות על חוסנו המנטלי, השתתף ב 20 תחרויות השנה, עבר את הקאט ב 4 בלבד, וסיים במקום ה 212 ברשימת הכסף. בדירוג העולמי הוא הדרדר למקום ה 240. אוהדיו הרבים עדיין מקווים.