במשחקי סידני 2000 היה כמעט הכל, וגם גיבורים היו בשפע. קתי פרימן (על מסלול האתלטיקה) ואיאן ת'ורפ (בבריכה) היו הגיבורים המקומיים הגדולים, אבל מדובר בכל זאת במשחקים אולימפיים וצריך מדי פעם לתת את הכבוד גם לענפים הקטנים יותר, כשבאמת מגיע להם. אז איכשהו ניסינו לדחוק את איאן ת'ורפ למקום אחר, ובגלל שבאתונה 2004 חייבים לתת את הכבוד למייקל פלפס, בחרנו כאן את מרים המשקולות, שגם השדר זוהיר בהלול תרם לא מעט לפופולאריות שלו כאן בארץ.
חליל מוטלו, שהתחרה בקטגוריית המשקל של עד 56 קילוגרם הפך למעשה ליורשו של נעים סולימנגולו, שכיכב עד למשחקי אטלנטה 96'. קצת קשה להסביר את זה, אולי זה היה החיוך שלו אחרי כל הרמה מוצלחת, אולי פשוט האישיות שלו הייתה כובשת והתאהבנו בו עוד לפני שהתחיל להתחרות. אבל היה בו משהו מיוחד, לחליל מוטלו, משהו שגרם לכולנו לרצות בניצחונו ובמיוחד לבהלול שתיאר את הרמות המשקולות שלו כאילו היו גמרי מונדיאל. מוטלו כיכב במשחקי סידני עם שיאי עולם בהנפה ובדחיקה, ולא הותיר שום סיכוי ליריביו האחרים. בסידני הוא זכה במדליית הזהב השניה שלו מתוך שלוש, כאשר באתונה הוא השלים בסופו של דבר את העבודה. בסידני, ההפרש בין מוטלו למרים המשקולות שסיים שני היה 17.5 קילוגרם, ורק המחיש את הדומיננטיות המדהימה של הטורקי הזה שבכלל נולד בבולגריה, והיה בלתי מנוצח במשך מספר שנים.
סידני 2000 - חליל מוטלו
1.7.2012 / 8:51