שוברים שמירה בירושלים

יום שני, אימון הערב של הפועל. הפעם הכדורים דווקא צוללים לרשת. המורל משום מה בשמים, אולי כאנטיתזה להישגים, שבמקרה הטוב מגרדים את הפרקט. כל ליי-אפ זוכה לקריאות עידוד של השחקנים זה לזה, אווירת אחווה וגיבוש שוררת במלחה, ממש סחבקייה. מההפסד המסורתי בבית לגבעת שמואל מנסים בקבוצה לראות את האספקטים החיוביים. בשלושת הרבעים הראשונים תיפקדה הפועל כמו בחזונם של אנשי הצוות המקצועי: שומרים חזק, משחקים פנימה לגבוהים, ומשתטחים על הרצפה על כל כדור אבוד. באותן דקות הפועל נראתה כמו קבוצת כדורסל שיודעת מה היא רוצה מעצמה. גם הדרך לניצחון חלק נראתה סלולה.

אבל אז הגיע הרבע הרביעי, וכל מה שנבנה בעמל של שלושה רבעים נעלם כלא היה. חדירות באין מפריע של הגארדים, זריקות חופשיות של ברנר ובדידות מזהרת של ריק וולס תחת הסלים, עזרו לגבעה לבטל יתרון של 12 נקודות של הפועל ולחזור למשחק. 23 נקודות ספגה הפועל במהלך הרבע האחרון, כשאפילו אנדרו מקאלום החלש מצטרף לחגיגה. הזר האמריקאי, שלא פגע במשך שלושים דקות, החל לנצל את החורים בהגנה של הפועל ולחתוך בהפרש. השיא הגיע 17 שניות לסיום. מקאלום החזיק בכדור, כשהגופיות בלבן לא ממש מנסות לעצור אותו. סולומון נזהר מעבירה, וושינגטון הביט מהצד ומקאלום, בקלות בלתי נסבלת, קבר את הזריקה המנצחת ממש עם הבאזר. הגנה? נחישות? רוע? לא בבית הספר של מלחה.

"לא צריך להיות מבין גדול בכדורסל כדי לראות שלהפועל יש לא מעט בעיות, בעיקר בהגנה", מנתח תומר שטיינהאואר, שחקנה של מ.כ. חיפה, שנתן נגד האדומים את משחקו הטוב ביותר העונה (18 נק' ו-7 ריב' ב-28 דקות משחק). "הפועל היא לא קבוצה חזקה כמו שכולם חשבו. נגדנו, למשל, רוב המשחק הם פשוט לא שמרו. הקבוצה משחקת בלחץ, וחוסר השקט הזה מקרין על כולם. לדעתי החיבור בין השחקנים לא עובד כל כך טוב".

גם משה ברנר, שניצח השבוע את הפועל עם הגבעה, זיהה אדישות בקרב שחקני הפועל, מה שלדעתו השפיע בצורה מכרעת על גורל המשחק. "ברור מאוד שעובר על הקבוצה משהו מאוד לא בריא", סיפר הקלע של אפי בירנבוים. "השחקנים נראים מאוד לא מרוצים, וזה מתבטא בעיקר בנחישות שלהם בהגנה. גם כשהם הובילו ב-12 הפרש היה לנו ברור שאנחנו יכולים וצריכים לנצח את המשחק. ברבע הרביעי השחקנים של הפועל פתאום הפסיקו לשחק. ידענו שברגע שההפרש יצומצם הם ייכנסו ללחץ גדול ויתחילו לבצע טעויות, וזה באמת מה שקרה".

"אין דבק בין השחקנים", ממשיך פביאן ליפרמן מהגבעה. "ההגנה הקבוצתית תלויה קודם כל במצב הרוח של השחקנים, וברגע שמצב הרוח רע, ההגנה הופכת לפגיעה, ממש כמו שראינו השבוע אצל הפועל".

את כמות הנקודות הגבוהה שהפועל סופגת ושיפור אחוזי הקליעה של הקבוצות היריבות תולים אנשי מקצוע בתסכול, המתחיל במשחק ההתקפה. "לאורך העונה אפשר לשים לב שהפועל לוקחת זריקות קשות ומהירות מדי", מנתח פרשן ערוץ הספורט רוני בוסאני. "כתוצאה ממשחק ההתקפה הפזיז, היריבות זוכות בכדורים חוזרים קלים ומנצלות זאת לנקודות קלות במתפרצות בצד השני".

יעקב ג'ינו, מאמן בני השרון שהביס את הפועל במלחה, רואה בהגנה ובהתקפה מכלול אחד. "כשאתה לא נהנה בחלק האופנסיבי, גם החלק הדפנסיבי לא נראה טוב", הוא מאבחן את הבעיה של הפועל. "ידענו שהפועל היא קבוצה שרצה חזק לריבאונד התקפה, וברגע שסגרנו טוב את קוז'יקרו ואוואג'ובי, יכולנו לנצל את חסרונם בהגנה ולהעניש את הפועל בפאסט ברייק".

"האזורית שלנו הרגה את הפועל", מפרשן ליפרמן, "גרמנו להם לקחת זריקות התאבדות שהוציאו אותם מפוקוס. את הירידה האטית שלהם להגנה ניצלנו לסלים קלים, שגרמו להם לקראת סיום המשחק להתפרקות".

הברומטר של הפועל במשחק ההתקפה, ויל סולומון, מסומן על ידי רבים כנקודת התורפה גם בחצי השני של הפרקט. הפועל נתונה לחסדיו באופן טוטלי. כשהוא פוגע הפועל לרוב מנצחת, אך קבלת ההחלטות שלו בהתקפה לא תמיד שקולה, וגורמת לפגיעה ישירה מיד מתחת לסל של קבוצתו, שלא לדבר על הבור שהוא מהווה בהגנה. "אני לא זוכר גארד אמריקאי ששומר כל כך רע", מסביר פרשן הכדורסל של הערוץ הראשון ועיתון "הארץ", אלי סהר. "הוא מאבד כל שחקן שהוא צריך לקחת בפיק-אנד-רול ושומר את עצמו מלבצע עבירות שיכולות לעצור את הקבוצה היריבה. חוץ מזה, הוא גם לא יורד להגנה, והקבוצה מקבלת סלים קלים במתפרצות באשמתו".

עוד אחד שתולה בסולומון את האחריות לחלק ניכר מבעיית ההגנה של הקבוצה הוא שמעון אמסלם: "סולומון מסרב לשתף אחרים בהתקפה עד שהוא מגיע לשלושים נקודות. הוא רוצה לשמור על מעמדו בכוח, מה שלא כל כך משתלב עם ההפסדים של הקבוצה. העובדה ששחקנים כמעט ולא משותפים בהתקפה גורמת להם לירידה חדה במוטיבציה ולזיוף במשחק ההגנה". גם בוסאני שותף לאותה דעה: "ויל סולומון כמנהיג הקבוצה צריך להיות פקטור לא רק במשחק ההתקפה, אלא גם מעברו השני של המגרש. השאלה המתבקשת היא, האם זה מה שהפועל אכן מקבלת ממנו?".

דווקא משה ברנר, שנהנה השבוע מחופש קליעה, טוען כי האחריות אמנם נופלת על הפליימייקר האמריקאי, אך לא רק עליו. "זה נכון שסולומון הוא חור בהגנה, אבל אני הייתי מפנה את תשומת הלב דווקא לאריק וושינגטון. אם אתה שואל אותי, זה נראה שוושינגטון משחק על רגל אחת. הוא מפחד על הברך שבה נפצע בעבר. במצב כזה, כשקבוצה משחקת רק עם שלושה שחקנים בהגנה, קשה לצפות ממנה שתשמור טוב ותנצח".

מבט קצר בסטטיסטיקה הקבוצתית מגלה שהפועל, שהתיימרה לבנות קבוצה עם מאסה באזור הצבע, מדורגת בתחתית טבלת החוסמות. ליתר דיוק, שלישית מהסוף, מעל הנמושות מרמת השרון ורמת גן. חסימה וחצי למשחק הן תעודת עניות לקבוצה שמחזיקה בשורותיה שניים מטובי הגבוהים בליגה, עידו קוז'יקו, הסנטר של הנבחרת, וטונג'י אוואג'ובי, שיכולותיו הפיזיות והאתלטיות בנו לו מוניטין בכל רחבי היבשת. "גם קוז'יקרו וגם אוואג'ובי לא מצליחים להיות כוח מרתיע בצבע", מדגיש אלי סהר. "להפועל אין מישהו שישנה זריקות ויגרום ללחץ אצל היריבות, משהו בסגנון של באסטון במכבי או רייט וגרין בהפועל תל אביב. החיסרון הזה אצל הפועל זעק לשמים בדיוק בסל ההפסד שספגה הקבוצה מול הגבעה. אי אפשר להבין איך יכול להיות שבמצב כל~כך קריטי מאפשרת הפועל נתיב פרוץ בצבע וסל קליל ממרחק של מטר וחצי בלבד. אסור גם לשכוח את בעיית העבירות הכרונית שאליה נקלע קוז'יקרו כבר בשלב מוקדם של כל משחק".

שמעון אמסלם, שעשה קריירה על מלחמות מתחת לסלים, מחזק את הטענה: "שחקנים בהפועל צריכים לבדוק את עצמם ולא להסתכל מסביב. זה נכון בעיקר לגבי קוז'יקרו ואוואג'ובי, שירדו השנה בתפוקה הן בנקודות והן בכדורים החוזרים. אני לא זוכר איזה בלוק-שוט של אחד מהם שהביא לשינוי במומנטום של משחק".

אם מצרפים לשק הבעיות את הספסל הקצר, חילופי הזרים והמוכנות של מאמני היריבות בליגה למשחקים מול הפועל, לא קשה להבין מדוע כאב הראש של הצוות המקצועי חריף מתמיד. גם להם לא ברור איך שחקנים בעלי אוריינטציה הגנתית מובהקת כמו אוואג'ובי, ארז כץ, קוז'יקרו, דורון שפר ומשה מזרחי לא מצליחים להביא את האיכויות ההגנתיות האינדיבידואליות שלהם לחיבור קבוצתי כולל שימצא את ביטויו על הפרקט.

בצוות המקצועי לא מתחמקים מהיכולת הירודה. אבנר יאור מגיב בשם הפועל: "אני מכבד את המרואיינים ודעתם, אבל לא מעוניין להגיב נקודתית לטענות. עד היום ההגנה שלנו בהחלט לא היתה משביעת רצון. אין שום ספק שבשביל להביא תוצאות טובות יותר נצטרך לשפר את הצד הדפנסיבי בצורה משמעותית. חשוב לדעת שמתחילת השנה ועד היום הקדשנו חלק ניכר מהאימונים להגנה. זה כולל טיפול בירידה להגנה, תיאום בהגנה ואלמנטים חשובים נוספים. התרגולים ההגנתיים שלנו קורים באימונים יום יום, וימשיכו להיעשות ביתר שאת כדי שנצליח כמה שיותר מהר להבהיר לקבוצות יריבות שמול הפועל צריך להזיע כדי לקלוע. אנחנו מדברים עם השחקנים על הטעויות ומתרגלים את נושא ההגנה בכל אימון כדי שנשמור טוב יותר, גם ברמה האישית וגם ברמה הקבוצתית".

במסגרת הנסיונות לשחרר את הלחץ בקבוצה נערך השבוע בהפועל סבב מסיבי של שיחות בין כל העושים במלאכה. זה התחיל בשיחות אישיות של המאמן ונמשך בשיחה של היו"ר, דני קליין, עם השחקנים והצוות המקצועי גם יחד. היו"ר הרביץ ציונות בשחקנים על המחויבות של כל מי שקשור במערכת כלפי התומכים בקבוצה מבחוץ: ספונסורים, וחשוב יותר, האוהדים. עוד הוסיף קליין שהוא לא מוכן לסבול עוד עונה כמו זו של השנה שעברה, ושריקות בוז צורמות בגלל יכולת דלה לא באות יותר בחשבון. השחקן היחיד שלקח את רשות הדיבור היה אמיר מוכתרי, שמהווה הפתעה בכל הנוגע לבגרות ולמנהיגות.

"אני מצטער מראש, אך יש כאן שחקנים לא מספיק בוגרים", נזף מוקי בחבריו. "כנראה חוסר הניסיון של כמה מהשחקנים בקבוצה משפיע. גם אני רואה היום את הדברים אחרת מאשר לפני כמה שנים, כשהייתי צעיר, אבל צריך לשנס מותניים ולצאת לדרך חדשה מאוחדים יותר. אנו נימדד ביכולת שלנו לצאת מהמצב שבו אנו נמצאים".

עוד שיחות נערכו בין אנשי הצוות המקצועי, הצוות הניהולי והוועדה המקצועית, שמורכבת משחקני עבר, ספונסורים ואנשי כדורסל. בקבוצה מספרים על שיפור ניכר באווירה בין השחקנים ובמערכת כולה. באימוני השבוע הורגש השינוי, ובהפועל מקווים שימשיכו כך. הם מקווים שזה מה שיביא את השיפור ביכולת כבר במשחק הגביע הקרוב ביום רביעי מול גבעת שמואל.