והרי התחזית, מחזור 10

אני לא מבין איך בליגה שלנו חלון ההעברות נמשך לאורך חצי עונה. מסכן הזגג שצריך להתאים זכוכית לחלון כזה. מה, באנגליה, שם מחכים לתקופת העברות בת שבועיים באמצע העונה, לא יודעים מה הם עושים? במחשבה שניה, אצלנו אין סיכוי שזה יעבוד. הייתם מסוגלים לשמוע את אלון מזרחי מפטפט כל שבוע מחדש כמה רע לו בנצרת וכמה שהוא רוצה לשבור את השיא? לך לאן שאתה רוצה, רק תעזוב אותנו בשקט.

עשר, זה המספר שבא עלינו לטובה, אז בואו נצא לדרך.

תצוגות הנפל של החיפאים הספיקו לבוס שבמחצית המשחק מול מכבי פ"ת כבר לא הצליח להתאפק, נכנס לחדר ההלבשה ואמר לשחקנים: "ככה זה לא יכול להימשך. אתם נראים כמו חבורת פרזיטים". באדיבות 'אבן-שושן', הנה ההגדרה למילה 'פרזיט': "אדם שחי על חשבונם של אחרים ולא מתחשב בסובב אותו". לא מתחשבים? שחקני חיפה? בבני יהודה ומכבי ת"א יספרו לכם שלדעתם הם דווקא מאד מתחשבים.

בסכנין ממשיכים השחקנים להפתיע את עצמם, לחמן ממשיך להפתיע את עצמו ואוהדי הקבוצה יצאו עם ההברקה הכי מקורית. בכתבה על חודש הרמאדן ועל השפעת הצום הם סיפרו: "מול מכבי נתניה לא צעקנו כדי לא להיות צמאים אח"כ". אנשי הקרן החדשה, מודדי הגזענות, בתגובה: "נשתול ביציעים מיקרופונים מגבירי קול. קללות אפשר גם ללחוש". חוץ מזה, תחשבו - אם הקהל צם, אין מי שיזרוק פירות על השחקנים. הגשש כבר עובדים על שינוי המערכון.

הפעם לאוהדי סכנין דווקא תהיה הפעם סיבה ליותר מלחש ואפילו לשבור את הצום. חיפה, למרות תקופה יבשה כמו מרטיני, תנצח כדי לחזור לעניינים. רוני לוי לא יבין איך דווקא בחוץ הקבוצה שלו אוספת נקודות ובבית מחלקת אותן חופשי. גם בולנסיה ישמעו על כך וישגרו מכתב בהול לאופ"א: "לא ניתן יד לכניעה לטרור. רוצים לקיים את הגומלין בחיפה".

אין על גילי לנדאו, פשוט אין. כמה שאני אשבור את הראש להכניס לו לפה אימרות מבריקות, הוא תמיד יביא לי בהפוכה. אחרי ההפסד בשבוע שעבר לסכנין הוא אמר לשחקנים: "אתם כמו טבחים בצבא. שבוע שבוע". מיד הרמתי טלפון למישל, רס"ר המטבח המיתולוגי של כנף 4. מישל הקשוח לא איכזב: "שישלח לפה את השחקנים, בשבוע הבא יש לנו מסדר מב"ס. אחרי הברקה של שני קונטיינרים, הם כולם ירוצו להתגייס לשייטת". וואלה, מתאים. במילא נתניה בתהליך של צלילה.

אז מה יבשלו לנו השחקנים של גילי הפעם? מול נצרת החלשלושה זו תהיה ארוחת גורמה, שתתן להם לצוף לעוד שבוע-שבועיים. הנצחון ימשיך לקרב את נתניה לשיא כל הזמנים ברצף משחקי בית ללא הפסד. אורי אוזן יגיד: "אנחנו מקווים לשבור את השיא... אין כל סיבה שלא נעשה את זה... זו תהיה גאווה גדולה להחזיק בשיא כזה...". בקיצור, תגיד שאתה רוצה לפרסם את ברליץ.

שייע המתוסכל כבר הספיק להאשים כמעט כל דבר שזז בחודש וחצי שלו בנצרת. הפעם, הוא יסמן את האשמים הנצחיים - התקשורת. "אתם מסכסכים ומכניסים אוירה רעה לקבוצה", יגיד לעיתונאים בסיום המשחק, לאחר שאלו יצאו השבוע בפרסומים על משבר בהנהלה ושחקנים ממורמרים. חייבת להתעסק בזבל התקשורת, אה? למה שלא יפרסמו על מה שכן עובד טוב בנצרת? יש מים בברזים כל יום ו-11 שחקנים עולים לכל משחק.

אלי אוחנה אמר אחרי הנצחון על מ.ס אשדוד: "עדיין אין לי סיבה לחייך". מוזר. לא לחייך אחרי הפסד, לא לחייך אחרי נצחון. תחקיר מהיר שערכתי גילה את הסיבה האמיתית: אוחנה סובל מבעיות חמורות בשיניים. רופא השיניים שלו אותר במהרה וגילה: "לא יודע מה הבעיה שלו, כל שבוע הוא חוזר אלי עם שיניים אחרות שבורות". טוב, זה ברור, אוחנה הרי רואה עצמו מודל לחיקוי וכנראה מנסה להדגים לשקחנים שלו למה הוא מתכוון ב-"לאכול את הדשא". הבעיה שבבית וגן על כל מטר רבוע שתיתן ביס, תיתקל באיזה רימון עשן או חזיז מוסתר.

להבדיל מהצום אצל קבוצות המגזר, מעדן הדשא של בית וגן דווקא יועיל במשהו ובית"ר תחזור מממלכת הלוזונים עם נקודת חוץ ראשונה ורצף ראשון של שני משחקים ללא הפסד. שמור וגזור. מסע הקאמבק של נמני יתחיל לרדת מהכותרות, אבל אין זה פלא, חנוכה מתקרב וכל ילד שהפסטיבל נמשך לא יותר משבוע.

אבי לוזון, שעסוק בקמפיין להקמת הערוץ בתשלום, יתייחס להאשמות שיש מי שעוזר לאולמרט להחליט על מתן היתר לערוץ: "שטויות במיץ עגבניות. אולמרט כבר ילד גדול ולא צריך עזרה. הוא יודע בדיוק מה הוא צריך להחליט. מקסימום, אם ייכשל, נסדר לו כמה שיעורים פרטיים".

טל בן חיים, המצטיין של הדרבי התל אביבי (חכמה גדולה מול החלוצים של הפועל ת"א), גילה בשבוע שעבר שהוא מתכוון להוציא אזרחות פולנית. "שיהיה", הוא הסביר. "אין לי כרגע תוכניות, אבל זה טוב שתהיה אזרחות זרה למקרה הצורך". ניחשתם נכון, בלי להתלבט, לקחתי מייד את האופניים שלי ונסעתי לרח' סוטין בת"א, שם יושבת שגרירות פולין. אמרתי לעצמי 'אם טל יכול, למה אני לא?' אבל אז הפקידה אמרה לי: "אתה יודע שזה מחייב אותך להתחתן עם פולניה". מיד לקחתי את הרגליים ועשיתי אחורה פנה. איזה כיף לטל, חשבתי לי, לפחות המקום שלו בגן עדן מובטח, הרי עם אישה פולנייה הוא יהיה מספיק זמן בגיהנום.

בבאר שבע יכולים לשחק איום ונורא כל העונה, בכל מגרש כולל בוסרמיל, אבל כשהם רק שומעים 'בלומפילד' פתאום הכל נראה אחרת. כך היה בעונה שעברה עם המספרת של אבוטבול מול מכבי ובגביע מול האדומים של קשטן. גם הפעם ב"ש לא תאכזב את הסטטיסטיקה, ואתם מוזמנים לרשום את ההפתעה של המחזור - עוד נצחון חוץ שיחזיר בנגב קצת חיוכים.

האוירון ישאר עדיין מקורקע, אבל לא יתרגש וידבר שוב על הצלחת הקבוצה בראש ובראשונה: "אני הבטחתי שאני לא מסתכל על מכנס יותר. זה מעתה בסך הכל מספר חסר משמעות בעיני. רק לזינו הבטחתי אישית לכבוש את השישה שחסרים לי כדי לקחת את המלכות".

באשדוד לא ידעו במה להתעסק יותר השבוע: בהפסד לבית"ר בטדי או בסיפור הגדול על הדגים שנאסרו לאכילה. הרי כל ילד בעיר יודע שאשדוד בלי מסעדות דגים זה כמו עירייה בלי בן זקן. בסופו של דבר אושרו הדגים לשיווק ואכילה וכולם נרגעו. אולי חבל, שבוע בלי דגים ואולי היו מגלים שם סופסוף שלא זה המקור לסרחון.

אחרי הפתיחה המוצלחת של העונה ואחרי שרביבו כבר ראה את עצמו חוזר לליגת האלופות עם עיר הנמל, באשדוד יבינו שמחכה להם עוד עונה של איסוף נקודות בשיניים. האדומים של קשטן, עם כל החורים בהגנה והואקומים בהתקפה, יחזרו הביתה עם הנקודות ביד.

אסי דומב ויוסי אבוקסיס, אקסים הפועל, שוב יוזכרו כמועמדים לחזור לשורות האדומים. אבוקסיס העצבני ישיב: "אין בעיה, אני כבר עכשיו עולה איתם לאוטובוס". דומב האינטיליגנט יוסיף: "בתנאי שגם אפק, בלילי, טועמה, לוז, אודי, הלמאי וקלשצ'נקו יחזרו גם הם". הלו, שכחת את סילבה הברזילאי שעזב אחרי שבועיים.

רוני שאטן שוב התבקש השבוע לחזור להנהלת הקבוצה והגיב: "אשקול זאת בחיוב. הקבוצה יקרה לי". גם בתחילת העונה, כשעזב את הקבוצה, אמר: "אני עוזב בלב כבד. הקבוצה יקרה לי". משהו פה לא מסתדרר לי. יקר לו כשהוא עוזב, יקר לו כשהוא חוזר - באיזה בית ספר לכלכלה למד איש העסקים רוני שאטן?

האמת שלשאטן תהיה סיבה טובה לחזור כי הכתומים ימשיכו לרוץ וירשמו נצחון ביתי נוסף. בפ"ת יבינו שהנצחון בשבוע שעבר על אחי נצרת לא היווה קנה מידה של ממש עם מי ומה יש לנו עסק. ליאור שחר יצהיר שהוא מצטרף להצעת לוזון להגדיל כבר בעונה הבאה את מספר הקבוצות בליגה ולהקפיא את היורדות. מעניין, אני יודע שכשקפוא, דברים בדרך כלל דווקא מתכווצים.

הדברים שאני כותב פה גולשים לפעמים לתחום הפנטזיה, אבל מה שהולך בזמן האחרון עם הנסיונות הבלתי נלאים של כמה אנשים עם הרבה כסף לעשות מה שהם רוצים עם הכדורגל שלנו, הופך לסוג הקשה ביותר של מדע בדיוני. אז לטרילוגיה הבאה של מלחמת הכוכבים אני מציע את גברי, אלי עזור, יעקב שחר, לוני הרציקובי'ץ ומושיק תאומים. אתם תחלקו את התפקידים.