פג תוקפו של 'מדד שאראס'

כמה נחמד לנצח באיטליה את סקיפר בולוניה - אחת הקבוצות המפוארות בכדורסל האירופי, שמפגשים איתה, במיוחד בחוץ, ידועים כמפחידים/מרתקים ביותר, כאלה שבלי שום קושי נחרטים בזיכרון.

כמה נחמד לעשות את זה 24 שעות בלבד, אחרי שעוד נציגה שלנו, הפועל ירושלים, יצאה מאותה בירת הכדורסל האיטלקית עם ניצחון על וירטוס.

כמה נחמד שבמקרה הזה, אנחנו יכולים להתענג בשני נצחונות באימפריה הפאשיסטית לשעבר, שלפי הדיווחים ערב המשחק של מכבי ת"א, האווירה שם לא הייתה הכי סימפטית עבור בני ישראל, כשזה בא לידי ביטוי במנשרים שקראו לא לקיים את הפיינל פור בתל אביב.

כמה נחמד להוכיח לאותם אוהדים איטלקים, שכדאי להם קודם כל לדאוג, שקבוצתם החביבה תדע לשמור על פער של 4 נקודות במשחק בית כל כך חשוב, לעיני 6500 צופים. רק אחרי שיעשו את זה, כדאי לאותם האוהדים להעסיק את עצמם במחשבה אם כדאי בכלל לטוס ל'זירת הקרב' בתל אביב.

ואם כבר נכנסנו לקטע האנטי-ישראלי/שמי, נחמד מאוד לנצח את סקיפר בולוניה ביום מצויין של פארקר, ווייצ'יץ' או באסטון - אבל עוד יותר נחמד שמי שעושה את הנס בשניות האחרונות של הזמן החוקי, לא יכול להיות עם שם יותר יהודי מזה - בורשטיין. ויותר מזה, כשמי שמכריע את המשחק בהארכה מקו העונשין הוא דייויד בלות'נטאל, אפרו-אמריקני יהודי.

ובחזרה לכדורסל. נחמד לראות שפג תוקפו של 'מדד שאראס'. שאראס לא היה במיטבו גם היום (7 נקודות, 0/6 מה-2), הרבה בגלל שבסקיפר בנו עליו במיוחד, ודאגו לשתק אותו. אבל הפעם, בניגוד למשחק החוץ בנובו מסטו, זה לא השליך על הקבוצה, ולא מנע ממכבי ת"א לתת משחק ענק. אמרו לפני המשחק שסקיפר בולוניה תהיה המבחן האמיתי. אז בינתיים פיני גרשון הוכיח שהוא יכול להסתדר גם במשחקים הקשים ביותר ביורוליג, כששאראס יושב על הספסל ברגעים המכריעים.

כמה נחמד לראות את אנתוני פארקר מדייק ב-85 אחוז מהעונשין (11/13). קצת פחות מזה, מכבי כנראה הייתה סופגת היום את הפסדה הראשון, ומשחקו המצויין של פארקר, היה נשכח מהר מאוד.

כמה נחמד שסוף סוף, קבוצה ישראלית שנמצאת בפיגור של מינוס 3, מחטיאה בכוונה מהקו כדי ללכת על שלשה בריבאונד ההתקפה - וזה אשכרה עובד, זה ללא ספק משהו שנחרט בזיכרון לכל החיים.

כמה נחמד ש'יש אלוהים'. אלה כבר המילים של פיני גרשון בסיום המשחק, אבל אחרי הצגה כזו, המילים האלו מעוררות מחשבה.