והרי התחזית, מחזור 9

בדרך כלל במחזור שבו יש דרבי תל אביבי, שאר המשחקים נדחקים הצידה. הפעם, לשם שינוי, את מי זה בכלל מעניין? גם ככה התל אביביות נראות כמו שתי עזים שגם אם תקשור להן עשרים פעמונים, אף אחד לא ימצא אותן. אז לא עזים אלא עזו, ועוד איזה שניים שעונים לשם בנין ונמני, ימשכו את כל הזרקורים.

צום הרמדאן, מסתבר, משפיע על הקבוצה מהמגזר, שאחרי נצחון גדול על אשדוד ותיקו חוץ מול האלופה, איבדה בשבוע שעבר נקודות דווקא מול הלוזונים. סבתא שלי תמיד היתה אומרת לי לפני כיפור: "אם אתה רוצה שהצום לא ישפיע עליך - הכי טוב לאכול אפונה בסעודה המפסקת". לא יודע אם המתכון האשכנזי של סבתא שלי יכול לעזור לשחקני סכנין, אבל נראה לי שלא יזיק להם להגדיל קצת תת מנת הפול.

גם בנתניה דיברו השבוע על ירקות. עוד לפני הנצחון על הפועל פ"ת, אמר לנדאו לשחקנים: "אתם חייבים לשחק עם יותר פלפל ולהעז יותר". מסתבר שזה עזר ונתניה נשמה אויר שהקפיץ אותה למקום השישי. אז מה יש לנו המשחק? פלפל מול פול. רק חסר צלחת חומוס מסבחה ואנחנו מסודרים.

אבל עוד לפני הארוחה, הפוטנציאל של הסכנינאים מול הריצה המחודשת של הנתיינתים, יבטיח משחק שקול ו"חלוקת נקודות מוצדקת". אדו, שכבר כמעט נשכח, ישאיר את נתניה עם הנקודה בשער שישבור את הבצורת האישית שלו. בסיום הוא יגיד: "היה לי חשוב לכבוש דווקא מול השוער מגיניאה של סכנין. בשבילי זה היה כמו דרבי בין הפועל ומכבי".

אסי רחמים סומן השבוע כאחד האחראים למאזן הבאר שבעי הדל של נקודה בארבעה משחקים, ואמר: "יכול להיות שגוטמן צודק. אולי אני באמת זקוק למנוחה קצרה". מזכיר לי את בגין. גם הוא הודיע: "אני יוצא למנוחה קצרה..." מצד שני, אולי תהיה כמו אהוד ברק - ביקש 'פסק זמן' בסוף קיבל 'כיף-כף' עם ילדה בת 24.

בשכונה היה שבוע עמוס: מצד אחד יש את הכוכב החדש שהצטרף וצד שני יש את הבן של היו"ר שהורחק מול הפועל ת"א. יובל גפני אמר על האדום שקיבל רוני ג'וניור: "זה הגיע לו. הוא לא כזה פיקח". ואנחנו אומרים: אם זה מה שאומר אבא, אנחנו לא מתוכחים. טל בנין, שקיבל את המספר 17 כי 7 כבר תפוס על ידי בטורינה, כבר הודיע: "זה בסדר, זה זמני. אני אקבל את ה-7 בסוף". השבוע גם שמעתי אותו אומר: "האימון הראשון בשכונה הזכיר לי את האימון הראשון במכבי". עכשיו דברים מתחברים לי.

בני יהודה כבר הוכיחה שהיא לא מפחדת העונה ממשחקי חוץ, אבל דווקא מול באר שבע, ומאמנה ש"מקבל גיבוי", היא תישאר בלי נקודות וסופות החול בנגב קצת יירגעו. טל בנין ידבר על חלודה שצריך להוריד. כשתקנה את הספריי המתאים תודיע לי - אני גם צריך אחד כזה לאופניים שלי.

לפני שנתיים, אחרי הפיגוע במגדל התאומים, פורסמו בכלי התקשורת לא מעט קוים לדמותו של אוסאמה בן לאדן ובין השאר פורסם שם על אהדתו לקבוצת ארסנל האנגלית. השבוע התבררה האמת. בן לאדן הוא בכלל אוהד ולנסיה. בקלטת שתשודר באל ג'אזירה הוא יגיד: "אחרי התיקו אפס במסטאיה מול חיפה, פחדתי מזה שהגומלין יהיה בטורקיה". ההצעה שלי - לקיים את הגומלין באפגניסטן. אם הנבל אכן אוהד את הלבנים - יש מקום בטוח יותר?

אבל לפני המחשבות על הגומלין ועל איימאר, חיפה צריכה לדלג מעל משוכת הלוזונים. האמת, יותר גרגיר חול על המסלול מאשר משוכה. חיפה תחמם את כל הקנים ופ"ת תחזור הביתה עם רביעייה לפחות.

רוני לוי יגיד בסיום: "מישהו עוד חושב שהחלוצים שלנו לא פוגעים?". צודק. אנחנו חוזרים בנו. רק שדנטה לופז יודה בסיום: "לא יודע איך הכדור נכנס. אני בכלל רציתי להגביה".

כל תשומת הלב תופנה כמובן לג'ובאני רוסו, שעלה עם נבחרתו ליורו אחרי הנצחון על סלובניה. רוסו ימשיך לטעון: "עם כל ההתרגשות והשמחה, הייתי הרבה יותר שמח להביא את ישראל ליורו". זה עוד לא מאוחר ג'ובאני. צריך לדבר עם האיחוד האירופאי, ואם אפשר בדרך - אולי תעביר אותנו משקל ליורו, נמאס שכל נסיעה לאירופה מתחילה בבאסה שדפקו אותך בעמלות.

שי הולצמן הבריק השבוע אחרי השער המדהים שכבש מול חיפה. "פשוט ראיתי פינה פנויה והחלטתי לבעוט אליה", הסביר החלוץ את הגול לחיבורים. לדעתי הולצמן צריך לעשות הסבה לנהג מונית. אלה תמיד יודעים לזהות מקילומטרים קליינטים פוטנציאליים בפינות רחוב ולקפוץ עליהם כמוצאי שלל.

אוהדי בית"ר ירושלים קיבלו השבוע את התואר "נוער הגבעות 2". האלפים (ביננו, גג 700 איש) שהגיעו לאימון בבית וגן, שעטו מתוך הגבעות והתפרצו אל תוך מתחם האימונים. נמני ביקש להוריד את הציפיות ובצדק. היסטריית נמני תמשיך כמובן גם ביציעים, אבל איתו או בלעדיו - בית"ר תמשיך להיראות כמו פאזל של 1,000 חתיכות אחרי 5 דקות עבודה ואשדוד תחגוג נצחון חוץ.

ואוהדי בית"ר? כמובן. ניחשתם נכון, בדקה ה-60 תישמע הצעקה הראשונה (ולא האחרונה): "יא זקן, תחזור למכבי".

שר התקשורת, אהוד אולמרט, יככב ביציע הכבוד בטדי כשמצלמות הטלויזיה יתפסו אותו כל דקה מביט בשעון. בסיום ישאלו אותו: כל כך חיכית כבר שהמשחק יסתיים? אולמרט יענה: לא, אני בודק כמה זמן נותר לי לאולטימטום שקיבלתי מראשי הקבוצות". פניג'ל המיואש יגיד: "אני מצידי מסיר את האולטימטום על הקמת ערוץ בתשלום. כמה כסף שהערוץ הזה יכניס וכמה שחקנים שנביא - כבר לא יעזור".

הרכילות החמה האחרונה מדברת על לירן שטראובר והח"כית ענבל גבריאלי כמי שמבלים זמן איכות ביחד. שטראובר כמובן יכחיש, ואת התמונה ב'ידיעות' יסביר: "אהה, ישבנו יחד על הצעת חוק חדשה". ואני כבר חשבתי דווקא שאתה בונה על קריירה חדשה כעוזר פרלמנטרי.

הדרבי הזה הולך להיות חם כמו תמיד. בואו נלך על מורחק מכל צד. זה יקרה כשהעצבים של כפיר אדרי יפגשו את התפסנות של בן חיים. במחצית השניה הם כבר יחליפו דאחקות על אזרחי ביציע.

ואז, כשיהיה קצת יותר מרווח על הדשא בבלומפליד, נקבל קבוצה אחת על המגרש, זו בצבע האדום, שתיתן לשטראובר עוד סיבה לחשוב על הסבה מקצועית. הפועל תנצח 0:2 ות"א שוב תיצבע מחדש.

קלינגר, שבשנה שעברה תמיד ידע לומר כמה שנצחונות בדרבי הם יותר מעוד נצחון, ינסה להרגיע: "הפסד זה הפסד. זה לא משנה אם זה בדרבי או מול כל קבוצה אחרת". גם אוהדי הפועל, שמתחילת השנה לא שרו אפילו פעם אחת בסיום, ישכחו לשבוע את כל הצרות ואפילו יוציאו פניה מרגשת אל טלי תאומים: "בבקשה אל תעזבי את התפקיד". לא קל למצוא כל שבוע מישהי אחרת לקלל.

באחי נצרת לקחו את האימרה 'כדורגל משחקים 90 דקות' ושידרגו אותה ל'כדורגל מתחילים לשחק בדקה ה-90'. מול הפועל ת"א לפני שבועיים הם פספסו נקודה ומול ב"ש בשבוע שעבר סחטו תיקו באותה דקה. את שער השוויון בשבת כבש אורן ניסים ושייע הסביר: "יש משהו בשם שלו שהביא לנו את הנס".

הפעם, מול פ"ת, שייע יחפש בסגל שחקן בשם 'על הפנים' כי ככה הולכת להיראות הקבוצה שלו. פ"ת, רק שלוש נקודות מעל הקו האדום, תוציא הרבה עצבים על נצרת ותרשום נצחון ביתי מרשים.

כמו רוסו בחיפה, הקרואטים של פ"ת - אוסיבוב, טומאסיץ' וארצג ימשיכו להתרגש מהעפלה של נבחרתם ליורו ויבטיחו: "מעכשיו נתחיל להשקיע הרבה יותר, אולי יזמינו גם אותנו לסגל". אוטו באריץ' כבר ממהר להזמין מלון במלאבס. בינתיים הכל תפוס, אבל עד שיתפנה, אפשר לסדר לו מקום בשערייה. ראש העין גם תופס.

אלון מזרחי לא יצליח, והאמת גם לא ממש ינסה, להסתיר את שביעות רצונו מההפסד של נצרת: "זה המזל של קבוצה שמשחררת אותי. אתם מוזמנים לבדוק בהיסטוריה שכל קבוצה כזו רק נכנסה לצרות". בדקנו אלון ו-וואלה! אתה צודק. בכל מקום כזה החגיגות נמשכו כל כך הרבה שהכדורגל כבר ממש לא עניין אף אחד.

בערוץ 1 החליטו לרענן את השורות וצירפו לחבורה המנצחת את גילי שם טוב, הבלונדה של ערוץ הספורט. השילוב של גילי עם מירי אלייקים, בגרסה הירושלמית של 'היפה והחיה', יכול להסתדר מצויין. מאז ששלמה שרף הבריז לערוץ 10 חיפשו שם אובייקט סקסי ונראה שהפעם גם מצאו.

את גילי ישלחו בתור טבילת אש ראשונה לטדי כדי לקחת קצת תגובות מהבית"רים. אוחנה יגמגם, פניג'ל יפלוט שטויות ואפילו נמני, עם שעות בלונד כבר במכבי, לא יצליח לעבור את זה בשלום. בוני גינזבורג יודה לגילי בסיום: "אין ספק שעשית את עבודתך העיתונאית נאמנה". בשבוע הבא תתקבל הודעה מבית"ר - "לא רוצים את גילי אצלנו יותר". למה לא? אם השחקנים לא שוטפים את הדשא, לפחות שישטפו את העיניים.