נכון, אתמול קיבלה אירופה שיעור נוסף על מה צריך להיות בכדי להפוך לווינר. ג'ובאני אלבר, שהרעיד עשרות רשתות ב"אולימפיה שטאדיום" של מינכן, עשה זאת שוב, הפעם היה זה עם שער ניצחון של ליון על קבוצתו לשעבר, באיירן מינכן. אבל באירופה ייספרו העיתונים על משחק אחר. מה לעשות, לא בכל יום מובקעים במשחק אחד 11 שערים. 8 מהם לרשת אחת. ועוד לזו של לה קורוניה, הקבוצה עם אחת ההגנות החזקות באירופה.
הקבוצה שעשתה זאת, היתה מונאקו, שגם קבעה אתמול את שיא ההבקעות בליגת האלופות בכל הזמנים. מי שאחראי על ארבעה מהם הוא קשר-חלוץ נבחרת קרואטיה דאדו פרסו שעשה זאת ביום הולדתו ה-29 (ובתוך 23 דקות!). ההחלטה של המאמן, דידייה דשאן, להציב את פרסו, חברו הטוב של ג'ובאני רוסו, כחלוץ במקומו של פרנאנדו מוריינטס, התבררה כהימור מוצלח (מוריינטס שאגב היה פצוע, ישב ביציע ביחד עם חברו ראול, שהגיח לביקור פתע בנסיכות). מוצלח מאוד. רק בכדי שתדעו: מונאקו בעטה 14 פעמים לשער. מתוכם 11 למסגרת. 8 מהם נכנסו. פרסו כבש את כל מה ששלח לכיוון השער! (4 מ-4 נסיונות). לה קורוניה עוד החליפה שוער במחצית, כאילו האשמה היתה בשוער מולינה, אבל זה לא כל כך עזר לה ביום מטורף שתפסה הקבוצה הצרפתית.
דידייה דשאן: "להבקיע שמונה שערים מול קבוצה איכותית כל כך זה משהו בלתי ייאמן. לפעמים אתה לא יכול להסביר הכל בכדורגל. אפילו כשחקן אני לא זוכר שניצחתי בהפרש גבוה כל כך נגד קבוצה איכותית. מונאקו פתחה עם רביעייה מהירה ללא מענה, אבל לה קורוניה חזרה לפתע למשחק, כשצימקה ל-2:4 על סף הירידה למחצית. "איבדנו קצת מהמשמעת שלנו לקראת סיום המחצית הראשונה והיינו קצת בלחץ לכמה דקות", הודה המאמן ששיחק בעבר בליגת האלופות במדי מארסיי, יובנטוס ו-ולנסיה. גם אירורטה חשב שהמומנטום משתנה, "ב-2:4 חשבתי שעוד יש תקווה". אבל אז הגיע השער השלישי של פרסו שעשה 2:5 בתוספת הזמן של המחצית.
על פרסו אמר דשאן בקצרה, "דאדו היה אדיר", אבל לחברו לקבוצה, ג'רום רוטן, שגם הבקיע את השער הראשון בדקה ה-2, היו קצת יותר מלים חמות: "כולם דאגו בגלל העדרותו של מוריינטס, אבל אני לא דאגתי. הערב הראינו עד כמה הסגל שלנו איכותי, כששחקנים יכולים להחליף למעשה כל אחד". רוטן יודע שהניצחון לא מבטיח דבר, "אנחנו מרגישים מצויין, אבל עדיין לא זכינו בכלום. עדיין לא ניצחנו את המלחמה, צריך להבטיח את העליה".
חאבייר אירורטה, מאמן לה קורוניה, עדיין המום מהתוצאה, "בכל הקריירה שלי לא התקשיתי כל כך להבין תוצאה. היו לנו את אותו מספר הזדמנויות אותן לא הצלחנו להבקיע. לעומת זאת, זה היה נראה כאילו הם מבקיעים בכל התקפה". מי שחווה ערב טראומטי במיוחד, היה בלמה של דפור, נוראדין נאייבט: "זו תוצאה קשה לעיכול. אנחנו לא רגילים להפסיד בצורה כזו". אבל המרוקני הבינלאומי לא איבד תקווה, "לא נשחק כל כך גרוע שוב. עשינו יותר מדי טעויות וברמות האלו אתה נענש. אנשים אולי לא יקחו אותנו בחשבון עכשיו, אבל אני חושב שעוד מוקדם להספיד אותנו".
"למרות שניצחנו, אני לא נהנה מהתוצאה"
הסיפור הגדול השני של הערב, היה זה של ג'ובאני אלבר, שכבש את שער הניצחון של ליון במינכן (1:2) והדהים את הקהל הביתי, שהיה רגיל לראות אותו כובש באיצטדיון הזה, אבל עבור קבוצתם. אלבר שיחק חמש שנים בבאיירן והפך לאליל האוהדים. אחרי שבע שנים בבונדסליה (כולל שנתיים בשטוטגארט), החליטו ראשי האלופה הגרמנית לוותר על הברזילאי שהבקיע יותר מכל שחקן זר אחר בתולדות הבונדסליגה וללכת על רכש יקר (17 מיליון יורו) בדמותו של רוי מקאיי, מלך השערים של הליגה הספרדית.
אתמול זכה אלבר ל'סטנדינג אוביישן' מצד אוהדיו הבווארים פעמיים. הפעם הראשונה שהקהל עמד על רגליו ומחא לאלילם ומחא כפיים, היתה בפתיחת המשחק עם הצגת השחקנים. הפעם השניה התרחשה כשוהחלף החלוץ בדקה ה-71, למרות שכמה דקות קודם לכן, הוא כבש את השער המכריע עבור קבוצתו החדשה. מיד לאחר השער, רץ אלבר את הריצה הרגילה שלו באיצטדיון האולימפי של מינכן, כשהוא קופץ מעל השלטים ורץ לקהל. לקח לו כמה שניות להבין שזו ריצה קצת שונה. ברגע שהוא הגיע לשלטים והתכונן לקפוץ מעליהם, הוא נעצר ושם את ראשו עליהם בבכי קטן של התרגשות. פתאום הוא קלט שהשער הובקע נגד באיירן.
בגרמנית שוטפת וברגשות מעורבים הוא אמר לאחר המשחק, "האוהדים היו נהדרים. יש לי המון כבוד והערכה עבורם. קבלת הפנים שקיבלתי היתה נהדרת. לכבוש כאן נגד באיירן זו הרגשה נהדרת, אבל גם מוזרה באותה נשימה. זה מוזר משום שלמרות שניצחנו והבקעתי את שער הניצחון, אני לא יכול להרגיש שאני נהנה מהתוצאה. אולי רק בעוד כמה ימים אני יוכל להנות, משום שבאמת זה היה ניצחון חשוב עבורנו". מאמן קבוצת הפאר הגרמנית, שהתחילה לגמגם גם בליגה המקומית, לא הבין מדוע קבוצתו היתה לחוצה במרבית שלבי המשחק, אך סרב להתחרט על כך שנתן לאלבר ללכת: "לקחנו החלטה להביא את מקאיי ולתת לג'ובאני לעזוב. גם מקאיי הבקיע היום ואף כבש פעמיים לפני כן. ככה זה". כזכור, כשנודע דבר ההגרלה, החליט הבוס של באיירן, פראנץ בקנבאואר לקיים התערבות מעניינת עם החלוץ לשעבר שניפרד בצורה יפה ממנו, והבטיח להזמינו למסעדה האהובה עליו במידה וזה יבקיע במינכן. לפחות את הארוחה מהקייזר, הצליח אלבר להרוויח.