כל צעד שנוקט בזמן האחרון מר לוני הרציקוביץ מזכיר את דמותו המיתולוגית של דן מרידור ב"חרצופים", אבל בעוד מרידור מפוקס בחיפושו אחר החתול הלבן שלו, לוני שלנו מחפש כל מיני אשמים למצב של קבוצתו. פעם נימני, פעם שרף ועכשיו זה ואן ניסטלרוי וחבריו מהליגה האנגלית. הוא אף פעם לא עומד בראש המתקפה. בדרך כלל שולח לנו את דריקס ועכשיו מציב את משה תאומים כדי שיטיף לנו על תחלואי הכדורגל הישראלי. חבל רק שהתשובה למה מכבי בפרט והכדורגל הישראלי בכלל נראה כמו שהוא נראה, נמצאה לא מזמן ממש מתחת לאפו של לוני בקרית שלום.
כנראה שהיינו צריכים לחכות למוצא פיו של שחקן צ'יליאני ממוצא ספק יהודי כדי להבהיר לנו אחת ולתמיד למה את היורו והמונדיאל ובמקרה של מכבי גם את הצ'מפיונס ליג, נראה בעתיד הקרוב רק מהבית. רודריגו גולדברג, רגע לפני העליה למטוס בדרך הביתה, התנדב לתת ל"חדשות הספורט" ראיון פרידה. מעבר לברכות והאיחולים שאיחל למכבי ת"א, הציע לנו גולדברג להסתכל במראה מדי פעם. "זה לא יזיק" אמר השחקן.
במונולוג קצר ונוקב הביא גולדברג את דוגמת הקונוס: "שחקן ישראלי לעולם לא יגיע עד הקונוס...עשרה ס"מ לפני הקונוס מסתכל השחקן ימינה ושמאלה בודק שאף אחד, במיוחד המאמן, לא רואה ופשוט חוזר אחורה". בהמשך הראיון טען גולדברג כי כל עשרה ס"מ כאלה גדלים לאט לאט ולכן כבר בדקה השישים אין לשחקן הישראלי כוח לרוץ, שלא לדבר על השחקנים היותר מבוגרים, אשר כבר במחצית נראים סימני תשישות ועייפות על פניהם.
לגולדברג היה קשה להבין מאיפה נולדה לה הגישה של "לא יקרה כלום אם לא נגיע עד הקונוס, זה לא מה שיכריע את המשחק בשבת". אם נודה באמת נראה שכמעט כל אחד שהשתתף אי פעם במסגרת ספורטיבית קבוצתית או אפילו שירת בצבא, מכיר את הגישה הזו. כמה פעמים כאשר המאמן היה עסוק בדברים אחרים גנבתם לכם כמה שכיבות סמיכה או יישרתם רגלים בתרגול עבודת ברכיים מתישה בהגנה? הדברים הקטנים האלה, שאין שום קשר בינם לבין כישרון, אלא מבטאים רק רצון והתמדה, יכולים לעשות את ההבדל מדי פעם.
כשנשאל אלי אוחנה, עוד בהיותו שחקן מכלן הבלגית, מדוע הכדורגלן הישראלי נמצא בפיגור רב מול השחקן האירופאי, טען אוחנה שזה עניין גנטי. אינספור אנשי מקצוע ומאמני כושר שללו זאת על הסף, אבל אם נסתכל בעובדות נראה שאוחנה לא היה כל כך רחוק מהמציאות. הבעיה היא לא בגנים, אבל בהחלט כן בסביבה ובמנטליות בה אנו גדלים, שלפעמים נראית כבלתי ניתנת לעיקור. מנטליות ה-"יהיה בסדר" היקרה שלנו נפגשת מדי שבת במשחקי הכדורגל ושם, כמו שאמר פעם דוביד שוויצר, "כולם עובדים על כולם".
קחו למשל לדוגמא את יוסי בניון. רק לפני שבוע רץ בניון ללא הפסק 90 דקות בברנביאו מול ריאל מדריד ועוד נשאר לו קצת עודף חמצן. הסיבה לכך פשוטה מאוד: התנתקות מהמנטליות הישראליות.
כמעט כל השחקנים בנבחרת ישראל משחקים בארץ ונמצאים בכושר "ישראלי". לכן, כאשר הם באים להתמודד מול נבחרות וקבוצות אירופאיות שלא עולות עליהם מבחינות כישרון, הם פשוט מפסיקים לשחק בדקה השישים. עם כל הכבוד להישגיה של מכבי חיפה באירופה בשנה שעברה, אסור לשכוח כי בהרכב הקבוצה היה נוכחות זרה של כמעט 50 אחוז.
לאחר התבוסה לצרפת טען אברהם גרנט בפני התקשורת הישראלית, כי "לצרפתים יש כושר גופני נדיר". ללא ספק, מגיע למאמן הנבחרת שלנו קרדיט על תירוץ איכותי שלא נשמע פה הרבה זמן, אבל חבל שהיועץ מהסיירת שגרנט הביא במיוחד לקראת המשחק לא הסביר לו שבשביל ניידות וריצה של תשעים דקות לא צריך להיות הנרי ואפילו לא זידאן. מספיק להיות ראובן עובד, במידה כמובן שאת האנרגיה שלו הוא מוציא על הדשא ולא על שחקן מקבוצתו.
מכיוון שאת המנטליות הישראלית קשה לשנות, חייבים כמה שיותר שחקנים ישראלים לצאת לאירופה. ואירופה זה גם יוון וטורקיה. רק לפני כמה שבועות קיבל חלוץ בני יהודה, כפיר אודי הצעה לשחק ביוון. סוכנו, לפי העיתונות, דחה את ההצעה משום שהיא לא מספיק אטרקטיבית, וכאן, למרות ההתבכיינות של לוני ומושיק כי רק כסף מהשידורים יציל את הכדורגל בארץ, נעוץ שורש הבעיה. "למה לעבור לחו"ל אם אפשר לקבל את אותו כסף בארץ?", אמר לעצמו וודאי סוכנו של אודי. אם יקוצצו סופסוף הסכומים שמשלמים פה לכדורגלנים, אולי הם יוכלו להמשיך לחשוב רק על כסף ובכל זאת לקבל הצעות דומות מאירופה. שם, מה לעשות, מגיעים עד הקונוס. אתם מוזמנים לשאול את יצחק שום.
אש על הגולש
בוער לכם בלב, בראש או בלשון ואין לכם איפה לפרוק את זה? מערכת וואלה! ספורט מזמינה אתכם להיות פרשנים לרגע (או ליותר, תלוי בכם), סופרים או משוררים ולשלוח לנו קטעים שכתבתם, בכל סגנון כתיבה שעולה על דעתכם, בתנאי שיהיה ראוי לפרסום ובכל תחום הקשור לספורט.
מניתוח נקודות התורפה הטקטיות בהרכב החדש של מ.ס. אשדוד עד לסיפור, דמיוני או מציאותי, על חיי אוהד פינג-פונג, נשמח לתת לכם הזדמנות לגלות לעולם כוכבי כתיבה חדשים. את הקטעים שכתבתם, שלחו דרך ה"כתבו לנו" (בצד ימין באתר או בקישור למטה) או לכתובת המייל הבאה: sportssupport@walla.net.il . אנו נפרסם את המשובחים שבקטעים שנקבל בפינה "אש על הגולש" שבאיזור הטורים האישיים. גם מי שכבר פירסם טור, מוזמן לשלוח עוד אחד. אנא, ציינו את שמכם המלא ויאללה, בנות, גם אתן מוזמנות.