על אוסישקין כבר דיברנו, אז זה הזמן להתמקד במלחה. אין חובב כדורסל שלא מצטמרר מהאווירה שיש שם, במיוחד במשחקים גדולים, וגם אם הוא מכביסט. הקבוצה השנייה של המדינה בשנות התשעים תפסה לה מקום של קבע בצמרת הליגה, כשהיא זוכה שלוש פעמים בסגנות (97',99', 01'). תארים, יש להפועל ירושלים שניים, גביעים כמובן (96',97'). אם כבר מדברים על אותם שנים, יכלנו להינות בתקופה הזאת במלחה מכמה מהשמות הגדולים של הליגה: דורון שפע, ארז חזן, פפי תורג'מן, נוריס קולמן, יוברט רוברטס, אמיר מוטפצ'יץ', יריב יצקן, בילי תומפסון, קני וויליאמס, וכמובן הלב והנשמה, עדי גורדון.
אל תפספס
הפועל ירושלים
המצב הבטחוני בעונה שעברה, הרס למאמן שפתח את העונה ארז אדלשטיין הרבה תוכניות, בואו נגיד שהקבוצה ממש נדפקה עם הזרים. כל מי שהוצע לו להגיע פחד, מי שבא הבריז בסופו של דבר, מה שהשאיר את הקבוצה עם שני זרים אגואיסטים, בריאן ברייסי וג'ראלד בראון, שחשבו רק על ממוצעי הנקודות שלהם, בשביל הרזומה כמובן.
את ההכנות לעונה הקרובה התחילו בירושלים כבר מזמן, בשלב הראשוני עם החתמתו של המאמן שרון דרוקר, שהביא את גליל עליון עד לפיינל פור בעונה שעברה. השלב השני רכש ישראלי משמעותי ביותר. היו"ר דני קליין הציע חוזה ללא פחות מאשר טל בורשטיין, הישראלי הטוב היותר במכבי ת"א היום ולמי שעוקב אחרי שוק ההעברות של ליגת הכדורסל מדי שנה, מדובר בתקדים. קבוצה ישראלית שהיא לא הקבוצה של המדינה, רוצה לקחת למכבי שחקן? ולא סוס מת, אלא כזה שבשיא הכושר? טוב, אז זה היה רק נסיון ובמכבי מיהרו להשתיק את קליין עם חוזה משופר לבורשטיין. אבל רכש ישראלי משמעותי יש השנה במלחה, אי אפשר לומר שלא. אז אם כבר הזכרנו את מכבי נתחיל בדורון שפר, האיש שעשה בשנה שעברה את הקאם-בק המתוקשר של הכדורסל הישראלי, רק שעל הפארקט הוא לא הצליח להצדיק את ההד התקשורתי שנוצר סביב דורון שפר המחודש. זו בדיוק הסיבה שהוא הגיע העונה לירושלים. זה התחיל במסיבת עיתונאים, בה הוא נתן כמה מהשקפות העולם שלו (הפועל ירושלום), והמשיך במחנה אימון מצויין מבחינתו באירופה אנחנו נחכה לשפוט אותו בליגה. הלאה, רצו במלחה עוד שחקן עם לב ענק, אז הביאו את עידו קוז'יקרו מהגליל, הישר מהופעה מצויינת במדי נבחרת ישראל באליפות אירופה האחרונה. שחר גורדון עזב את הקבוצה לגבעת שמואל כדי לקבל יותר דקות, במקומו הובא אחד מהישראלים היותר מנוסים בליגה, אמיר מוכתרי, שהיה בעונה שעברה בעירוני ר"ג. כמובן שלשלושת השחקנים האלה אנחנו מוסיפים את ארז כץ ומשה מזרחי שנשארים, וסוגרים את נושא הישראלים. בעניין הזרים, שלוש כאלה יהיו בעונה הבאה במלחה. נתחיל עם זה שאנחנו כבר מכירים, טונג'י אוואג'ובי הניגרי, שהגיע בשלהי העונה שעברה והציל את עירוני ר"ג מירידה. היכרות אנחנו עושים קודם כל עם וויל סולומון, אחת ההעברות המדוברות של הקיץ. גארד מצויין שבא מאריס סלוניקי. גם האמריקאי השני הוא שם לא פחות מוכר, ביל אדוארדס, שהוחתם ממש ברגע האחרון אחרי מו"מ ארוך ומייגע.
נראה שהולך להיות מאבק קלאסי בין ירושלים להפועל ת"א על המקום השני. נראה שהמפגשים בין שתי הקבוצות הולכים להיות משחקי השנה בליגה. השאלה אם ירושלים יכולה למתוח בביתה גם את מכבי ת"א? אפשר לשקול את האופציה הזו ברצינות, עם סגל כזה? ובמלחה? המלצה: לא כדאי לפספס את המשחק הזה, שיתקיים רק ב-8/2 .
אלו שמות
וויל סולומון
גארד. 1.87 מ', בן 25
סולומון החל את הקריירה במכללת קלמזון, והיה אחד השחקנים הבולטים בהסיטוריה של המכללה, כשבעונתו השנייה הוא משיג ממוצע של 20.9 נק' למשחק. הסתבך קצת ב-1999, כשנתפס גונב מחשב לפ-טופ במכללה, אבל ויתרו לו על זה. בדראפט של 2001, הוא נבחר ע"י ונקובר, ועשה שם עונה בינונית עם ממוצע של 5.2 נק' ו-1.5 אסיסטים למשחק. בנוסף ליכולת, גם בעיות משמעת הוציאו את סולומון אל מחוץ לליגה הטובה בעולם, ובעונה שעברה הוא הגיע לאירופה וחתם באריס סלוניקי היוונית. הליגה היוונית הייתה תפורה עליו, סולומון עשה צרות לכל הקבוצות, קלע בממוצע 22 נק' וחילק יותר מ-4 אסיסטים. גם שיתוף הפעולה בינו לבין ראיין סטאק, אקס ר"ג, היה מצויין, ובקבוצה כבר בנו עליו להרבה שנים.
אז למה הוא מצא את עצמו בעיר הקודש בסופו של דבר? זה התחיל בזה שהוא נתפס על עישון מריחואנה והושעה לחודש, כשחזר הוא פישל באחד המשחקים החשובים של הקבוצה. באריס עדיין רצו אותו, אבל לא בכל מחיר, המו"מ על החוזה החדש התפוצץ, והנה סולומון בירושלים.
ביל אדוארדס
פורוורד. 2.00 מ', בן 32
אדוארדס שיחק בקולג'ים ברייט, וסיים את עונתו האחרונה שם עם ממוצע של 26 נק' ו-10 ריבאונדים. משם הוא עבר לליגת ה-CBA, המשיך להצטיין ועבר בסופו של דבר ל-NBA, אבל רק לשלושה משחקים במדי פילדלפיה. בעונת 94/5', הוא נחת באיטליה וחתם בוארזה. כאן החל המסע של אדוארדס באירופה שכלל את אא"ק אתונה, רומא, קינדר בולוניה, פאוק סלוניקי ווילרבאן הצרפתית, שם הוא היה ה-MVP המצטיין של הליגה. בעונה שעברה הוא חתם בג'ירונה הספרדית. פציעה בברך השביתה אותו לכל העונה, ורק עכשיו הוא התאושש ממנה.
טונג'י אוואג'ובי
פורוורד/סנטר. 2.01 מ', בן 30
שחקן אטרקטיבי ביותר וריבאונדר מצויין, שאיתו עשינו היכרות באמצע העונה שעברה. פורוורד עם מסה גדולה תוצרת ניגריה, שבימינו אפשר לראות עוד כמה שחקנים שיצאו משם באירופה. בעברו אוואג'ובי היה מתאגרף, וייצג את ניגריה באולימפיאדת ברצלונה. אחרי שהבין שהוא כשרוני יותר בכדורסל, אוואג'ובי נסע ב-93 לארה"ב, כדי ללמוד ולשחק בקבוצה בינונית, מכללת בוסטון,מ שאת התקופה שלו שם הוא סיים עם ממוצע של יותר מ-20 נקודות למשחק. התחנה הראשונה שלו באירופה הייתה טורקיה, שם הוא שיחק בקולובוספור ובקושדאסי. אחרי שנה בינונית בשאלון הצרפתית, הוא הגיע לקרואטיה, לציבונה זאגרב ועזר לה בעיקר ביורוליג. שנה לאחר מכן, הוא נשאר ביוגוסלביה לשעבר, ושיחק באולימפיה לובליאנה, שזכתה בליגה האדריאטית. בעונה שעברה הוא נתן חצי עונה מצויינת בר"ג אחרי ששוחרר מאימולה האיטלקית. בירושלים, ישמחו אם רק יתקרב לממוצעים שלו בעונה שעברה ברמת גן, 21 נק' ו-10.2 ריבאונדים למשחק.
דורון שפר
גארד. 1.95 מ', בן 31
המעקב אחרי הקאם-בק של דורון שפר בעונה שעברה למכבי ת"א היה ממש כמו אופרת סבון. שלושה פרקים בשבוע (ליגה, יורוליג ואדריאטית), כשבכל אחד מהם, משהו קטן, קטנטן קורה אבל הרעש, גדול, מה זה גדול. הנה דורון שפר קולע שלשה, והנה עוד אסיסט של דורון שפר, וואו הוא חטף כדור, שיט, בלאט לא מעלה אותו בכלל היום. בסוף השנה זה כבר נמאס, גם לנו וגם לו, אז הגיע הזמן למצוא את המקום במתאים ביותר עבורו, והנה, המועדון החדש נראה הולם למדי. בטח אף אחד לא שכח, אבל בכל זאת, שפר בעונתו השלישית בהפועל גליל עליון (92/3), לקח למכבי ת"א את האליפות עוד בחצי גמר הפלייאוף, והפך באותו ערב לאחד משחקני הכדורסל שיזכרו לעד, וזה עוד לפני השנים הנפלאות בקונטיקט. במכללות הוא היה הישראלי המצליח ביותר בליגה הזאת אי פעם, זכה בתואר "רוקי השנה", וקיבל את הכינוי המפורסם "אייס מן". שפר נתן בקונטיקט שלוש עונות בלתי נשכחות, כשבאחרונה שבהן הוא משיג ממוצע של 16 נק' ו-6.1 אסיסטים למשחק, ומוביל את המכללה לאליפות ביג איסט שנייה ברציפות. אחרי שלא נבחר בסיבוב הראשון של הדראפט ב-NBA, שפר חזר לארץ וחתם, איך לא במכבי ת"א. 4 עונות הוא נתן בקבוצה, כולל גמר היורוליג המפורסם, וההפסד לעודד קטש. ב-2000 החליט שפר באופן מפתיע לפרוש מכדורסל, נסע לחפש את עצמו. אחרי שמצא, הוא עשה את הקאם-בק העונה שעברה.
עידו קוז'יקרו
פורוורד. 2.02 מ', בן 25
דיברו על זה שהוא יגיע הישר מהגליל למכבי ת"א, אבל עידו קוז'יקרו נחת בסופו של דבר במלחה, עוד רכש ישראלי מהשורה הראשונה. מי שלא ממש התעניין בליגת העל בעונה הקודמת ולא ממש הכיר את היכולות של השחקן הזה (סיים עם ממוצעים של 13.7 נק' ו-9.1 ריבאונדים), יכל לקבל את התשובה במשחקיה של נבחרת ישראל באליפות אירופה האחרונה. קוזי'קרו הוא איש של קבוצה אחת, ועד היום הוא היה רק בבית בהפועל גליל עליון, שחקן נשמה אהוב בכפר בלום, שהיה לו ממש איכפת, יותר מלכולם. אבל תהילה וכסף גדול אי אפשר למצוא בגליל, הגליל היא קרש קפיצה ידוע כדי להגיע לזה, וקוז'יקרו קפץ השנה מהקרש הזה הישר למלחה, יחד עם המאמן שלו שרון דרוקר. פרט מעניין בגיל הנוער, גם בגליל עליון, נחשב קוז'יקרו לשחקן בינוני, אפילו בינוני מינוס. הוא לא ממש בנה על הכדורסל כמקצוע, אבל הצליח לפלס את דרכו לקבוצת הבוגרים של המועדון בעונת 97/8. ההמשך ידוע.
ארז כץ
גארד. 1.90 מ', בן 23
דיברנו על שחקנים של קבוצה אחת, הנה עוד אחד, אבל באמת של קבוצה אחת, תוצרת בית. אחד השחקנים היחידים שהעזו להגיד בתקשורת: "אני בכלל לא חולם לשחק במכבי ת"א, אני רוצה להיות בהפועל ירושלים". לפי הדיבורים והאהבה למועדון, מדובר במין סוג של עדי גורדון, מבחינת הרמה, קשה לומר. כץ מתחיל השנה את עונתו השישית בקבוצה הבוגרת, כשלמעשה ב-1999, הוא התחיל לקבל בה דקות משחק. אז, בתור נער, הוא סומן ככישרון גדול, איפה שהוא ההתקדמות נעצרה קצת, וירושלים נשארה עם רכז לא רע, אבל גם לא יציב.
אמיר מוכתרי
פורוורד. 2.08 מ', בן 31
בנוסף לקוז'יקרו, מוכתרי הוא עוד אחד מהחוג המצומצם של הישראלים הגבוהים שיודעים לשחק כדורסל. עוד אחד שהיה שותף לאליפות ההיסטורית של גליל ע
השורה התחתונה
לא כדאי לעצבן השנה 1600 מנויים שיתנו אולי את העידוד הטוב ביותר בליגה. נראה שוויל סולומון הולך לככב כאן, השאלה הגדולה היא מה יהיה עם ביל אדוארדס. נראה שבירושלים לא החתימו את השחקן בלב שלם, לא לשכוח, הוא לא ראה פרקט מלא זמן. בחזרה לאופטימיות, טונג'י אוואג'ובי כבר הוכיח שהוא תפור על הליגה הישראלית, לא נראה שתהיה לו בעיה להתאקלם בקבוצה. עידו קוז'יקרו יעשה את העבודה. ומה עם דורון שפר? בטורניר ההכנה של הקבוצה בקופנהאגן בקיץ, הוא היה לא רע, במיוחד במשחק הניצחון על נובו מסטו, הראה שהוא הולך להביא לנו בניצוצות של ה"אייס מן" השנה, וחלק גדול מהקרדיט של הקאם-בק ילך לשרון דרוקר.
המטרה: כמו הפועל ת"א, המקום ה-2, שהוא בעצם תואר האליפות הלא רשמי של ליגת העל בכדורסל.