מחממים את הפארקט: מינסוטה טימברוולבס

(ה-28/10 הולך ומתקרב ואנחנו מגבירים קצב. אנחנו חותמים סוף שבוע לא רגוע שכלל כתבות על סיאטל, פורטלנד, יוסטון ופיניקס, ועכשיו אנחנו עם הראשונה מחמש הגדולות של המערב - מינסוטה. הלייקרס, למודאגים הרבים, יגיעו כנראה ביום שני)

הצטרפה לליגה בשנת 1989 ופעילים מאז במינסוטה תחת אותו השם.

את עונתה הראשונה, סיימה מינסוטה עם 20 ניצחונות בלבד תחת הדרכתו של ביל מאסלמן, ולקח עוד כמה שנים עד שזה נראה טוב יותר. רק ב-1997/98, עונתו השלישית של גארנט שהגיע היישר מהתיכון, רשמה עונה חיובית ראשונה (45 ניצחונות) ומאז לא הייתה לה עונה שלילית, אם כי עדיין לא ניצחה ולו סדרת פלייאוף אחת (שבע הדחות רצופות בסיבוב הראשון). בשנת 2000 הוציאה הקבוצה לגמלאות את החולצה היחידה עד כה, חולצה מספר 2 של מאליק סילי, אשר נהרג בתאונת דרכים טראגית.

מאזן 31:51, הטוב בהיסטוריה של הקבוצה, מקום שלישי בבית המערב התיכון ורביעי במערב כולו. בפלייאוף: הפסידה, כהרגלה, בסיבוב הראשון, 4:2 ללייקרס של שאקובי.

קווין גארנט, קבוצה של איש אחד, נתן עוד עונה אישית ענקית עם 23 נקודות, 13.4 כ"ח ולא פחות משישה אסיסטים למשחק וגם זכה בתואר השחקן המצטיין של משחק הכוכבים השנתי, בו קלע 37 נק' וקטף 9 ריב'. היתה זו עונתו הרביעית ברציפות עם לפחות 20 נק', 10 ריב' ו-5 אסי' למשחק - הישג שרק לארי בירד רשם לפניו. ה'ביג-טיקט' הוביל את הליגה עם 6 טריפל-דאבלים ו-68 דאבל-דאבלים, כשאת עיקר העזרה מסביב מספקים לו טרוי הדסון המשתפר (14.2 נק', 5.7 אס') ווולי שצ'רביאק (17.6 נק', 4.6 ריב').

הקבוצה נראתה לא רע כל העונה, אך את הריצה המטורפת שלה נתנה בחודש פברואר, אותו סיימה עם מאזן של 1:12, שזיכה את המאמן פליפ סונדרס בתואר מאמן החודש ואת גארנט בתואר שחקן החודש במערב (יזכה שוב בחודש אפריל, אבל יגיע רק שני במשאל ה-MVP). לוולבס, ביתם היה אכן מבצרם, ומינסוטה ניצחה 33 משחקים בבית מול 8 הפסדים בלבד (רק סקרמנטו ניצחה יותר משחקים בבית - 35).

בפלייאוף, כאמור, הם פגשו בלייקרס. אחרי 3 משחקים עלו הזאבים, עם הצגות של גארנט וגם של הדסון המפתיע, ליתרון 1:2, וגארנט כבר הצהיר כי אם ייקחו את המשחק הרביעי העסק גמור. אלא ששאק עם משחק מפלצתי של 34 נקודות ו-23 כ"ח וקובי, עם 32 נק' וקור רוח מהקו, חזרו מפיגור דו-ספרתי והצליחו לנצח - גם הודות להחטאות עונשין של גארנט בסיום. העסק באמת ההי גמור - בשני המשחקים הבאים מינסוטה לא נתנה אפילו קרב ראוי לאלופה היוצאת וסיימה עוד עונה עם פלייאוף של סיבוב אחד.

הו, איזה קיץ נפלא היה זה עבור אוהדי הוולבס המתוסכלים. אחרי שגארנט רמז כי נשבר לו לעוף שנה אחרי שנה מהפלייאוף בגלל העומס עליו, הוחלט להביא למינסוטה שחקני חיזוק. הוולבס הזכירו את מ.ס. אשדוד מליגת על אחרת וניסו לשים יד כמעט על כל שחקן משמעותי פנוי בליגה.

תחילה נציין את אלה שעזבו, וכאלה היו לא מעט. קווין מקהיל, המנהל המקצועי של הקבוצה ופליפ סונדרס, המאמן, החליטו לבנות את הקבוצה מחדש. שחקן הציר המשתפר ראשו נסטרוביץ' הלך לספרס, להחליף את "האדמירל" רובינסון; אליו הצטרף גם איגור ראקוצ'ביץ', שלא מצא את מקומו בקבוצה. קנדל גיל חתם בשיקגו, אנתוני פילר וג'ו סמית' (שבגלל החוזה הכפול עמו מינסוטה עדיין נושאת בעונש כבד) הועברו בטרייד למילווקי. טרל ברנדון הפורש (הוקס) והסנטר מארק ג'קסון (פילדלפיה) הוחלפו בטרייד שכלל ארבע קבוצות. לורן וודס (היט) ומייק וילקס (יוסטון) משלימים את תמונת אלו, שלא יחזרו ללבוש העונה את החולצות הלבנות-ירקרקות של הזאבים.

ועכשיו לאלה שהצטרפו: הרכז המנוסה סאם קאסל הגיע ממילווקי עם שתי טבעות אליפות עוד מימיו ביוסטון. מארק מדסן הביא את ההתלהבות ואת ניסיון האליפויות שלו עם הלייקרס, ואמור להיות המחליף של גארנט בעמדה מספר 4. לאטרל ספריוול, שחקן הנשמה הגדול של ניו יורק, הגיע על מנת להוסיף סקורר נוסף שאוהב לשחק תחת לחץ ועל מנת שייתן את היכולת ההגנתית ובעיקר - את הלב הענק שלו. "קנדי מן" אולוואקנדי החליף את נסטרוביץ' בסנטר, ארווין ג'ונסון בא על מנת לגבותו מהספסל. פרד הויברג וקווינסי לואיס, הפלופ של מכבי ת"א, יחממו את הספסל וייתנו מספר דקות מנוחה לספריוול ושצ'רביאק. המהלך החשוב האחרון נעשה בראשון לאוקטובר - הארכת חוזהו של גארנט לטווח ארוך.

הקבוצה, אם כן, שינתה לגמרי את פניה בקיץ. קאסל וספריוול יפתחו מאחור, שצ'רביאק וגארנט ישחקו לפניהם, ובסנטר יעלה מייקל אולוואקנדי. זוהי חמישייה התקפית נהדרת, מסוכנת מכל הטווחים ומה שחשוב לא פחות - כזאת שמסוגלת לשחק הגנה אגרסיבית. הטריו קאסל-ספריוול-גארנט, עם הנוכחות של "הקנדי-מן", ישאירו הרבה קבוצות בליגה חסרות אונים, כשגם טרוי הדסון, שעשוי לאיים על המקום של קאסל בהרכב, יוסיף מימד של מהירות ולחץ.

1. מייקל אולוואקנדי. הדבר האמיתי? אחרי 5 שנים בליגה, הבחירה הראשונה בדראפט 1998, התחיל לספק תוצאות ובעונה שעברה רשם למעלה מ-12 נק' למשחק, עם 9.1 ריב' ו-2.19 חס'. מצד שני, הוא שיחק בעונה הזאת ב-36 משחקים בלבד וגם הקיץ הוא התאמן בצורה חלקית בעקבות ניתוח שעבר בברכו הפגועה. אם גרף השיפור יימשך וגרף הבריאות יעלה, גארנט עשוי להרגיש לא רע גם מול דאנקן ושאקיל. עוד עונה של פציעות לקנדי-מן וכל הרכש של הקיץ כנראה לא יספיק.

2. מה עם הספסל, חבר'ה? הדסון שחקן שישי קלאסי, מדסן מזנק על כל כדור כמו משוגע, אלא שחוץ מזה, הספסל של מינסוטה ריק בערך כמו הקופה הציבורית שלנו. ארווין ג'ונסון יחגוג בדצמבר 36, הויברג הוא שחקן בינוני ביותר, וכך גם גארי טרנט. הרוקי המוכשר נדודי אבי הוא פרויקט ארוך טווח ולא צפוי לתת תפוקה העונה. בימים האחרונים שיחררו מקהייל וסונדרס את ברנדון קורץ, רג'י סלייטר, קירק פניי, קייט מקלאוד וג'ייסון קוליר בגל הניפויים האחרון לפני העונה ופתאום הספסל נראה קצר עוד יותר. ספרי (33) וקאסל (34) כבר לא ילדים ויצטרכו לשים לב לדקות המשחק כדי להגיע בריאים לישורת האחרונה, מעל העמידות של קנדי מרחף סימן שאלה וגם שצ'רביאק סוחב פציעות. זה נראה לכם מספיק מול העומק של דאלאס, סקרמנטו וסן אנטוניו?

3. לאטרל ספריוול. בניו-יורק הוא היה "האיש" ועכשיו הוא מגיע לקבוצה של קווין גארנט. האם יידע לקבל מנהיגות של שחקן אחר וכיצד יגיב לאנוכיות של שצ'רביאק? הפיוזים של ספרי קצרים מאוד, זה לא חדש, אבל השנה הוא בקבוצה שחולמת בקול על האליפות, ואינו יכול להרשות לעצמו לעשות שטויות. גם קאסל ושרביאק אוהבים את הכדור, וגם הדסון. ספרי הוותיק יכול להיות האיש שידביק את כל האגואים האלה ביחד. הוא גם יכול להיות זה שיפוצץ את הכל.

4. פליפ או פלופ? פליפ סונדרס מאמן את הקבוצה כבר מאמצע עונת 1995/96 ובכל שבע עונותיו המלאות בתפקיד, לקח אותה לפלייאוף, אבל, כאמור, בלי לעבור סיבוב. כולם דיברו על הכמות המצומצמת של כשרון שעמדה לרשותו, אבל לנצח סדרות פלייאוף זו מיומנות שונה מלבנות קבוצה לעונה הרגילה ולאמן כוכבים מבוגרים שקובצו להם יחדיו זו משימה מסוג אחר לגמרי, בה הוא עדיין לא התנסה. האם לסונדרס יש את היכולת לגרום לחבורה הנוצצת שלו ללכת אחריו באש ובמים, האם שיטת המשחק שלו וההגנה האיזורית תעבוד גם עם הרכב הכוכבים החדש שלו ואיזה קסמים יש לו כדי להוציא מרובה מהמועט על הספסל? עוד פלופ והשינוי בעונה הבאה עשוי להיות בפליפ.

תסריט אופטימי: השחקנים המובילים בריאים ומתחברים היטב להרכב ואף אחד לא זוכר את בעיית הספסל הקצר. היכולות של ספריוול וגארנט, הובלת הכדור של קאסל, המטרייה האווירית של אולוואקנדי והצליפות של שצ'רביאק - הכל מתחבר לאינספור אופציות התקפיות והגנה קבוצתית לוחצת. +60 נצחונות ויתרון ביתיות עד הסוף, שנמשך יותר מסיבוב אחד.

תסריט פסימי: המחסור בעומק והעודף באגו מנפצים את החלום. ספרי תופס קריזות, קנדי-מן וג'ונסון נפצעים לעיתים קרובות וגארנט מוצא את עצמו משחק כסנטר. גארנט עושה את שלו, אבל בשנה שאסור שזה יקרה, הוולבס מנצחים 50 משחקים (-) ומגיעים לפלייאוף בלי יתרון הביתיות.

תחזית: התשובות על סימני השאלה יכריעו. זה יכול להיגמר באליפות ויכול להיגמר בסתם עוד עונה. אם הוולבס לא יסבלו מפציעות קריטיות, זה יספיק כנראה ל-55 נצחונות. משחק לפה או לשם יכריעו אם זה יהיה שווה מקום 3-4 ויתרון ביתיות או מקום 5 בלי - מה שיקבע כנראה האם יישבר סופסוף מחסום הסיבוב הראשון. אחריו, גם גמר המערב נראה אפשרי.

סאם קאסל
פ.גארד
1.91 מ', 84 ק"ג
18/11/1969
עונה 11 בליגה (3 ביוסטון, חצי בפיניקס ודאלאס, עונה וחצי בנטס, 4.5 במילווקי).
עונה אחרונה: 78 מש', 34.6 דקות, 19.7 נק', 5.8 אס', 4.4 ריב', 1.13 חט'.

טרוי הדסון
פ.גארד
1.85 מ', 77 ק"ג
13/03/1976
עונה שביעית בליגה (1 ביוטה, 2 בקליפרס, 2 במג'יק, 1 בוולבס)
עונה אחרונה: 79 מש', 33 דקות, 14.2 נק', 2.3 ריב', 5.7 אס'.

פרד הויברג
גארד
1.96 מ', 95 ק"ג
15/10/1972
עונה תשיעית בליגה (4 באינדיאנה, 4 בשיקאגו)
עונה אחרונה: 63 מש', 12.4 דק', 2.3 נק', 2.6 ריב', 1.7 אס'.

לטרל ספריוול
גארד-פורוורד
1.96 מ', 88 ק"ג
08/09/1970
עונה 11 בליגה (חמש בווריורס, חמש בניקס)
עונה אחרונה: 74 מש', 38.6 דקות, 16.4 נק', 3.9 ריב', 4.5 אס', 1.54 חט'.

קווינסי לואיס
גארד-פורוורד
2.01 מ', 97 ק"ג
26/06/1977
עונה רביעית בליגה (שלוש ביוטה)
עונה אחרונה: שיחק במכבי עלית ת"א.

וולי שצ'רביאק
גארד-פורוורד
2.01 מ', 106 ק"ג
05/03/1977
עונה חמישית בליגה (ארבע עונות במדי הוולבס).
עונה אחרונה: 52 מש', 35.3 דקות, 17.6 נק', 4.6 ריב', 2.6 אס'.

גארי טרנט
פורוורד
2.03 מ', 113 ק"ג
22/09/1974
עונה תשיעית בליגה (שנתיים וחצי בפורטלנד, חצי עונה בטורונטו, שלוש בדאלאס ושנתיים בוולבס).
עונה אחרונה: 80 מש', 15.3 דקות, 6 נק', 3.6 ריב', 1 חס'.

נדודי אבי
פורוורד
2.06 מ', 91 ק"ג
18/06/1984
רוקי, נבחר היישר מהתיכון ווסברי כריסטיאן שבטקסס בבחירה מספר 26.

קווין גארנט
פורוורד
2.11 מ', 109 ק"ג
19/05/1976
עונה תשיעית בליגה (כולן בוולבס)
עונה אחרונה: 82 מש', 40.5 דקות, 23 נק', 13.4 ריב', 6 אס', 1.57 חס', 1.38 חט'.

מארק מדסן
פ.פורוורד
2.06 מ', 111 ק"ג
28/01/1976
עונה רביעית בליגה (שלוש שנים בלייקרס)
עונה אחרונה: 54 מש', 14.5 דקות, 3.2 נק', 2.9 ריב'.

ארווין ג'ונסון
סנטר
2.11 מ', 116 ק"ג
21/12/1967
עונה 11 בליגה (שלוש בסיאטל, אחת בדנבר, שש במילווקי)
עונה אחרונה: 69 מש', 17 דקות, 2.2 נק', 4.3 ריב'.

מייקל אולוואקנדי
סנטר
2.13 מ', 123 ק"ג
03/03/1975
עונה שישית בליגה (כל חמשת העונות שיחק בקליפרס)
עונה אחרונה: 36 מש', 38 דקות, 12.3 נק', 9.1 ריב', 1.3 אס', 2.19 חס'.

מאמן ראשי: פיל "פליפ" סונדרס

מאזן קריירה 276:328 (פלייאוף - 22:7)

אחד המאמנים המצליחים בהיסטוריה של ליגת ה-CBA, עם שתי אליפויות ושני תארי "מאמן העונה". לפני כן אימן בהצלחה רבה במכללות. הצטרף למינסוטה ב-1995 כמנג'ר, תחת חברו לאוניברסיטת מינסוטה בשנות השבעים, קווין מקהייל. חצי שנה מאוחר יותר החליף את ביל בלייר ומאז הוא המאמן הראשי של הקבוצה. מאז 1997 קבוצתו היא נציגה קבועה במשחקי הפלייאוף.

בתור שחקן היה כוכב ענק בתיכונים ושחקן מוביל באוניברסיטת מינסוטה, אולם לא החזיק מעמד במעבר לכדורסל המקצועני.

צוות מקצועי:
ג'רי סיסטינג
רנדי וויטמן
גרג באלארד
דון זירדן
סיד לאוו


השתתף בהכנת הכתבה: דמיטרי וולניקוב