מחממים את הפארקט: ממפיס גריזליס

(הערת מערכת: אולי לקח לנו קצת זמן, אבל הקשבנו לביקורת שלכם והחלטנו להקטין קצת את הטווח שבין התחזיות האופטימיות לפסימיות בתחזיות שלנו. אז תמשיכו לקרוא, בתקווה שגם ליהנות, לשאול, לבקר ולהציע. אנחנו מקשיבים).

(נ.ב. אנחנו יודעים מה התאריך. כל הכתבות יעלו לפני שריקת הפתיחה. תודה)

הגריזליס החלו לפעול בעונת 1995/96 בונקובר הקנדית, עם ההתרחבות של ה-NBA מעבר לגבול הצפוני והצטרפותן לליגה של הרפטורס מטורונטו והגריזליס - הקבוצות הלא אמריקאיות הראשונות לעשות זאת מאז 1946/47. הקנדיות, אגב שילמו דמי הצטרפות בגובה 125 מיליון דולר, לעומת 32.5 מיליון בלבד ששילמו ארבע הקבוצות האמריקאיות האחרונות שנכנסו לליגה, רק ארבע שנים קודם לכן.

מה לעשות שרק עיר קנדית אחת האירה פניה לקבוצת ה-NBA שלה. ונקובר ראתה כמה שחקנים מוכשרים (מייק ביבי, עבדור-רחים) אבל אף הרכב מנצח או כזה שיגרום לך להתאהב בו. בין השאר קבעו שם שיא של הפסדים ברצף - 23. גם השיפור הקל מהעונה השלישית לא גרם לעיר לחבק את הגריזליס ובתום ארבע שנים נגמר הניסוי. הבעלים מיקל הייזלי הבין שהוא צריך להתחיל מחדש בבית חם יותר ובקיץ 99' הקבוצה נחתה בממפיס, טנסי, ששוועה לקבוצת ספורט מקצוענית ונלחמה על הזכות ל"קבל" את הקבוצה.

המעבר לממפיס עשה טוב לגריזליס מכל הבחינות. מקצועית, לקח עוד שנתיים-שלוש לנקות את הבלגאן מימי ונקובר, אבל כשבסוף עונת 2001/02 הצטרף לקבוצה אחד מאנשי הכדורסל הבכירים בארה"ב - ג'רי ווסט, כנשיא ומנהל על מקצועי, היה ברור שבממפיס לוקחים את ה-NBA ברצינות. ווסט, נזכיר, היה המקור ללוגו של הליגה כשחקן ומנהל אגדי בלייקרס שפרש מפעילות במהלך בניית השושלת ההוליוודית האחרונה.

באטייה וגאסול וכמה כשרונות שלא ממש מצאו את עצמם, הגיעו במהלך תקופה זו עם טריידים ובחירות גבוהות בדראפט, ג'ייסון וויליאמס נשאר מהטרייד ששלח את ביבי לסקרמנטו, אבל בסוף עונת 2001/02, הגריזליס היו תקועים עדיין מבחינה מקצועית עם מאזן 59:23. זה היה לפני שווסט התחיל לעבוד.

מאזן 54:28, מקום חמישי בבית המערב התיכון ו-12 במערב כולו.

בקיץ הראשון שלו, לא ביצע עדיין ווסט שינויים משמעותיים. אחרי פתיחה של 8:0 הוא הבין שחבל על הסבלנות, פיטר את המאמן סידני לאו ובמהלך מפתיע, שהוציא כמה מבקרים מהחורים, החזיר אחריו מעולם המיל' את מי שאוהדי הדור הצעיר כבר הכירו מזה זמן רב כפרשן הטלוויזיה, יובי בראון.

אחרי עוד חמישה משחקים הגריזליס כבר היו ב-13:0, אבל אלו שמיהרו לשפד את ווסט ובראון, היו צריכים להתפתל חזק בסוף העונה כדי לא להודות שלא נתנו להם מספיק קרדיט.

תחת בראון, מאמין גדול בקלישאות הישנות על כימיה קבוצתית, סגנון, סגירה לריבאונד וטירוף בהגנה, התחילה הממפיס להראות כמו קבוצה ומאז פגרת האולסטאר היו לא רחוקים מקו ה-50 אחוז - וזה במערב הקשוח והתחרותי של סוף העונה. הנצחון שלהם על פורטלנד שלושה משחקים לסיום הוריד את הבלייזרס מהמקום הרביעי לשישי לקראת הפלייאוף. 28 הנצחונות בעונה הן שיא מועדון.

במקביל, התחיל ווסט לעבוד על סגל הקבוצה ובטרייד מפתיע של אמצע העונה שלח את בחירות הדראפט הגבוהות שלו מאותה שנה - הפורוורד המצוין דרו גודן (4) והגארד-פורוורד הקרואטי גורדן גיריצ'ק לאורלנדו תמורת רוקי העונה של 2001, מייק מילר (בתוספת ראיין המפרי ובחירות דראפט).

מילר סבל מפציעות גב ושיחק רק 22.5 דקות לערב ב-13 משחקים בלבד, אבל רוקי העונה של 2002, הספרדי פאו גאסול, עשה עוד צעד בדרך למעמד ככוכב בליגה, עם 19 נק' וכמעט 9 ריב' למשחק. ג'ייסון וויליאמס הפרוע נרגע מאוד תחת בראון, נתן את חצי העונה הטוב שלו בליגה, במיוחד כמנהל משחק, וסיים את העונה עם ממוצע של 8.3 אס'. שיין באטייה לא הבריק בעונתו השניה אבל התבסס כשחקן שישי יעיל, פרסון הוותיק היה יציב כהרגלו בקליעה מבחוץ (43.3% לשלוש), סוויפט ורייט המשיכו להיות לא יציבים והגריזליס דורגו במקום השמיני בליגה בקליעה (97.5 נק' למשחק), אבל במקום השלישי ברשימת הסופגות (100.7 נק').

את המטרה מספר אחת שלו - שדרוג משמעותי בעמדת הסנטר, לא הצליח ווסט להשיג. מייקל אולווקאנדי, שהיה בראש רשימת השחקנים החופשיים של הגריזליס, העדיף ללכת לשחק לצד קווין גארנט במינסוטה, עסקה שהתבשלה עם גולדן סטייט עבור אריק דאמפייר נתקעה בגלל שלגריזליס לא היה פתיון מתאים, סיכוי ריאלי להשיג שם גדול אחר לא היה, ואיש הלוגו שינה כיוון ועבד על בניה של סגל רחב ועמוק בממפיס.

זה התחיל עם עסקת דראפט עם בוסטון, בה ויתרו הגריזליס על מרכוס בנקס וקנדריק פרקינס תמורת הגארדים טרוי בל מבוסטון קולג' (בחירה 16) ודהנטיי ג'ונס מדיוק (20). שני גארדים שמגיעים עם נסיון מכללות משמעותי ויכולות מוכחות בהגנה. זה המשיך עם החתמתו של הגארד-פורוורד המגוון ג'יימס פוזי (שומר בחסד), שלא קיבל מהרוקטס הצעה משווה לאחר שסיים את חוזהו שם. ונגמר - נכון לעכשיו - בטרייד עם הסאנס, בו נשלחו לפיניקס ארבעה שחקנים שלא היו צפויים לתפוס מקום ברוטציה העונה - הפורוורדים מייק באטיסטה ורוברט ארצ'יבלד, הגארד ברווין נייט והסנטר הפולני צ'זארי טריבנסקי. במקומם הגיעו הפורוורד הוותיק ומומחה ההגנה בו אאוטלו והסנטר היווני עצום המידות ג'ייק צקלידיס (132 ק"ג על 218 ס"מ).

התוצאה: למחנה האימונים הגיעו 15 שחקנים שבאו להילחם על מקומם ברוטציה בת 10 השחקנים של המאמן יובי בראון, שגם העונה יצטרך להסתדר בלי סנטר עליו אפשר לבנות את המשחק, אבל מקבל סגל ממנו הוא יכול להרכיב גם חמישייה שניה חזקה מאוד וכמה קומבינציות מעניינות בעמדות הגארדים והפורוורדים.

וככה זה הולך להראות פחות או יותר: בחמישייה הראשונה (שתשתנה מעת לעת) יעלו ג'ייסון וויליאמס בפוינט, מייק מילר בשוטינג, ג'ימס פוזי בסמול, פאו גאסול בפאואר וכנראה לפחות בהתחלה לורנזן רייט בסנטר.

שישה שחקנים נוספים צפוים לתרום משמעותית מהספסל, וכאמור, להשתלב לעתים גם בחמישייה: ארל ווטסון המשתפר (עונה שלישית) בפוינט, ווסלי פרסון - עדיין הקלע הכי טוב בקבוצה, בשוטינג, שיין באטייה בסמול, סטורמייל סוויפט ובו אאוטלו בפאואר ולפרקים גם במקום היווני הגדול בסנטר. הרוקיז' בל וג'ונס יקבלו הזדמנויות פה ושם, אבל כנראה שלא הרבה יותר מזה.

הנקודה עצובה בקיץ של הגריזליס: מייקל דיקרסון, השוטינג גארד המבריק שבעונותיו הראשונות בליגה נראה בדרך להפוך לכוכב ובשנתיים האחרונות שיחק בסה"כ 10 משחקים, סימן את העונה הקרובה כקאמבק שלו. הקיץ הוא נפצע שוב (בקע) ובגיל 28 בלבד כנראה שהקריירה שלו כבר מאחוריו.

בממפיס לא יוצאים בהצהרות על פלייאוף, אבל התחושה שדברים זזים מאז הגיעו ג'רי ווסט ויובי בראון התחזקה הקיץ. במשחקי קדם העונה הקבוצה הראתה שיפור משמעותי במשחק ההגנה ובריבאונד - הנקודות המרכזיות עליהן עבד בראון, ונראה שאף אחד בליגה לא הולך לתכנן על המשחקים מול הגריזליס כנצחונות ברורים.

1. גאסול. בשל/בנוי להיות מנהיג של קבוצה מנצחת? בעונה שעברה ביסס פאו את מעמדו כיתד של הגריזליס לעתיד, הקיץ הוא התחזק פיזית וגם בארה"ב התרשמו מאוד מהיכולת שלו עם נבחרת ספרד באליפות אירופה ורבים מסמנים אותו כאירופאי מספר 2 ב-NBA אחרי נוביצקי. יובי בראון דוחף את החבורה המובילה שלו (גאסול, מילר, וויליאמס) לקחת מנהיגות וגאסול, שעשה זאת כבר בנבחרת הספרדית, מראה סימנים כי הוא מרגיש מוכן לעשות זאת, בגיל 23 ובעונתו השלישית, גם בממפיס. בביקור של הקבוצה הקיץ בברצלונה למשחק הראווה מול קבוצתו לשעבר, אסף פאו את כל שחקני הקבוצה לבילוי משותף במסעדה - לא צעד שגרתי בחיי המסע של ה-NBA. הוא שילם על הואן-לימוזיניות וגם השאיר את הצ'ק בן ארבע הספרות במסעדה. גם במחנה האימונים הוא גילה דומיננטיות לא רק עם הכדור ביד. ועם זאת, החבורה הצעירה בממפיס נראתה בעונה שעברה קצת אבודה תחת לחץ. עם בראון הם היו 21:2 בחוץ מול קבוצות המערב ואת מרבית המשחקים הצמודים הפסידו ברגעי הקלאץ'. יכול להיות, אבל לא בטוח שגאסול, בגילו ובתפקידו כמי שמחכה לאספקת הכדור, מסוגל לעשות זאת כבר העונה.

2. מה עושים מול חיות הצבע של המערב? בעונה שעברה, הרכות מתחת לסל וריבאונד ההגנה היו נקודות התורפה המקצועיות העיקריות של הגריזליס. גאסול היה ילד טוב הקיץ ולבקשת מאמניו נכנס לחדרי המשקולות והעלה קצת בריאות על העצמות הארוכות שלו. הספרדי הוא אחד הגבוהים המגוונים בליגה מבחינה התקפית, אבל בראון רוצה ממנו הרבה יותר נוכחות פיזית בצבע, עליה יהיה אפשר לבנות תרגילים בהתקפה ובעיקר - משהו שיפריע לסוסים במערב. לא בטוח כמה מזה גאסול יצליח לספק העונה, אבל מאחר והא יתפוס את מרבית הדקות בעמדת הפאואר, השאלה המרכזית היא מה יקבלו לידו. סטורמייל סוויפט משתפר והוא הפוטנציאל הגדול ביותר מבין שחקני הקדמי מלבד גאסול, אבל ספק אם יצדיק אי פעם את הבחירה מס' 2 בדראפט (2000) ובכל מקרה הוא לא שחקן שמאסה ופיזיות הם הצד החזק שלו ושיתקשה לתפוס תפקיד מרכזי לצד הספרדי. לורנזן רייט הוא לא ממש סנטר ובטח לא ריבאונדר גדול ומצקלידיס הענק חיפשו בפניקס להיפטר שנתיים אחרי שחשבו שהוא האיש שיסגור להם את הצבע. בו אאוטלו בלי שום ספק יוסיף הרבה גם ביכולת ההגנה האישית בצבע וגם בריבאונד, אבל הוא קצת חור בהתקפה ובסה"כ 2.03 מ'. אם סוויפט יפתיע ביכולת לשחק בסנטר ו/או גאסול ילמד להשתמש יותר טוב בידיים הארוכות שלו בהגנה, ממפיס יכולה להיות הסוס השחור של העונה, אם לא - יצטרכו לפנות לסעיף 4 כדי לקבל תשובה.

3. האם ומתי יצליח ווסט לעשות טרייד? השועל הוותיק לא הסתיר את העבודה שאחת הסיבות שריכז סגל של 15 שחקנים שיכולים להיכנס לרוטציה ועם אופציות כפולות ומעלה במרבית העמדות, היא כדי לאשפר לו גמישות בשוק ההעברות. בקיץ הוא לא הצליח למצוא את מה שהכי חיפש - סנטר לגיטימי, אבל הוא ימשיך לחפש בנסיון להביא אחד כזה או כוכב גדול שיהפוך לפתע לאופציה אקטואלית ותמורתו יוכל לשלוח חבילת כשרון בכמה עמדות על פי הצורך. אפשרות כזאת תלויה כמובן גם בפעולותיה של אלילת המזל היקרה והפרשנים בארה"ב לא דירגו את המהלכים שלו בקיץ בציונים גבוהים, אבל לא כדאי לזלזל ביכולת התכנון וראיית הנולד של ווסט. אם זה לא יקרה, ממפיס עשויה לסבול מ"עומק יתר" שיקשה על ביסוס היררכיה ברורה.

4. מייק מילר. כוכב? במקביל לחיפושים של ווסט, יש המאמינים שלממפיס כבר יש כוכב גדול, שפשוט עדיין לא זרח במלוא עוצמתו. מילר הרשים מאוד בעונת הרוקי במגוון היכולות ההתקפיות שלו, אבל מאז נתקע קצת מהבחינה האישית תחת צלו של טי-מאק באורלנדו ובחצי העונה ששיחק בממפיס הוגבל מאוד בגלל פציעות גב מהן דווח כי החלים בצורה מלאה. בראון הזיז אותו מעמדת הסמול, בה שימש בעיקר כקלע לצד מקגריידי, לעמדת הגארד השני, מתוך כוונה לשים את הכדור בידיים שלו לעתים קרובות, ובונה עליו כגו-טו-גאי בקלאץ'. רבים ששיחקו איתו, כולל מקגריידי, הבטיחו שעוד לא ראינו כלום ממה שמילר מסוגל לעשות. אם לא נתחיל לראות את זה העונה, זה מחזיר אותנו לסימן שאלה השלישי.

5. ג'ייסון וויליאמס. מסוגל לספק קליעה יציבה? רבים מתעסקים עדיין בתדמית המקצועית הפרועה של וויליאמס, כנראה המוסר הוירטואוזי ביותר שראתה הליגה מאז מג'יק, אבל הילד התבגר בשנתיים האחרונות, למד להבריק בתוך במסגרת של המשחק ושומר על יחס מצויין של אסיסיטים/איבודים. אם יצליח לשפר את בחירת הזריקות שלו ויעלה ביותר מצורה קוסמטית את אחוזי הקליעה שלו מהשדה (38), ממפיס תהיה קבוצה שקשה להתגונן מולה.

התסריט האופטימי: גאסול נותן 2.5-3 חסימות למשחק. סוויפט ממשיך להראות פוטנציאל לידו - ועובר בטרייד עם עוד תוספות תמורת סנטר אמיתי, מילר מזכיר (רק מזכיר, לא לקפוץ) את הפריחה של מקגריידי אחרי שיצא מצלו של הבן דוד וינס, וויליאמס קולע ב-45% ובאטייה מועמד לתואר השחקן השישי של העונה. הגריזליס מנצחים 42-44 משחקים ותופסים את המקום השמיני לפלייאוף.

התסריט הפסימי: גאסול ממשיך בעיקר לקלוע, מילר ממשיך לסבול מהגב ולא מצליח לעלות מדרגה, לוויליאמס נמאס מההרצאות של בראון, באטייה הולך לאיבוד, ווסט לא מוצא דג שמן וסוויפט, רייט וצקלידיס לא מפחידים אף אחד. הגריזליס תקועים באיזור ה-30 נצחונות ובקיץ הבא שוברים את הקופה בשוק ההעברות.

התחזית: גאסול (הוא, באטייה וסוויפט בעונת חוזה) ימשיך לגדול, מילר יתקדם אבל לא לרמה של כוכב על, וויליאמס יקבל הכרה כאחד הפוינט גארדים הטובים בליגה, אבל אם ווסט לא ישלוף שפן עסיסי, במערב הכל כך תחרותי זה לא יספיק לפלייאוף. המשך השיפור, 38 נצחונות, וזהו.

ג'ייסון וויליאמס
פ.גארד
1.85 מ', 86 ק"ג
נולד: 18/11/1975
עונה שישית בליגה (שלוש בסקרמנטו, שתיים בממפיס)
עונה אחרונה: 12.1 נק', 2.8 ריב', 8.3 אס', 1.2 חט' ב-31.7 דקות למשחק. שותף ב-76 משחקים.

ארל ווטסון
פ.גארד
1.85 מ', 12/06/1979
עונה שלישית בליגה (אחת בסיאטל, אחת בממפיס)
עונה אחרונה: 5.5 נק', 2.1 ריב', 2.8 אס', 1.13 חט' ב-17.3 דקות למשחק. שותף ב-79 משחקים.

טרוי בל
גארד
1.85 מ', 82 ק"ג
נולד: 10/11/1980
רוקי. בוגר בוסטון קולג'

מייקל דיקרסון
ש.גארד
1.96 מ', 95 ק"ג
נולד: 25/06/1975
עונה שישית בליגה (אחת ביוסטון, ארבע בגריזליס)
עונה אחרונה: 4.8 נק' ב-14.5 דקות למשחק. שותף ב-6 משחקים.

דנטיי ג'ונס
ש.גארד
1.98 מ', 95 ק"ג
נולד: 27/12/1980
רוקי. בוגר מכללת דיוק

ג'ימס פוזי
גארד-פורוורד
2.03 מ', 98 ק"ג
נולד: 13/01/1977
עונה רביעית בליגה (שלוש וחצי בדנבר, חצי עונה ביוסטון)
עונה אחרונה (25 משחקים בדנבר, 58 ביוסטון): 10.8 נק', 5.1 ריב', 2.2 אס', 1.28 חט' ב-30.3 דקות למשחק. שותף ב-83 משחקים (זאת לא טעות).

ווסלי פרסון
גארד-פורוורד
1.98 מ', 91 ק"ג
נולד: 28/03/1971
עונה עשירית בליגה (שלוש בפיניקס, חמש בקליבלנד, אחת בממפיס)
עונה אחרונה: 11 נק', 2.9 ריב', 1.7 אס' ב-29.4 דקות למשחק. שותף ב-44 משחקים.

מייק מילר
גארד-פורוורד
2.03 מ', 99 ק"ג
נולד: 19/02/1980
עונה רביעית בליגה (שתיים וחצי באורלנדו, חצי עונה בממפיס)
עונה אחרונה (49 משחקים באורלנדו, 16 בממפיס): 15.6 נק', 5.2 ריב', 2.6 אס' ב-33.6 דקות למשחק. שותף ב-65 משחקים.

שיין באטייה
גארד-פורוורד
2.03 מ', 100 ק"ג
נולד: 09/09/1978
עונה שלישית בליגה (כולן בגריזליס)
עונה אחרונה: 9.7 נק', 4.4 ריב', 1.3 אס', 1.31 חט', 1.13 חס' ב-30.6 דקות למשחק. שותף ב-78 משחקים.

טרון סמית
ס.פורוורד
2.03 מ', 102 ק"ג
נולד: 03/10/1980
רוקי. בוגר מכללת בול-סטייט

פאו גאסול
פ.פורוורד
2.13 מ', 109 ק"ג
נולד: 06/07/1980
עונה שלישית בליגה (כולן בגריזליס)
עונה אחרונה: 19 נק', 8.8 ריב', 2.8 אס', 1.8 חס' ב-36 דקות למשחק. שותף ב-82 משחקים.

ראיין המפרי
פ.פורוורד
2.03 מ', 107 ק"ג
נולד: 24/07/1979
עונה שניה בליגה
עונה אחרונה (35 משחקים באורלנדו, 13 בממפיס): 1.9 נק' ו-2.1 ריב' ב-9.3 דקות למשחק. שותף ב-48 משחקים.

בו אאוטלו
פ.פורוורד
2.03 מ', 100 ק"ג
נולד: 13/04/1971
עונה 11 בליגה (ארבע בקליפרס, ארבע וחצי באורלנדו, עונה וחצי בפיניקס)
עונה אחרונה: 4.7 נק', 4.6 ריב', 1.4 אס' ב-22.5 דקות למשחק. שותף ב-80 משחקים.

סטורמייל סוויפט
פורווד-סנטר
2.06 מ', 104 ק"ג
נולד: 21/11/1979
עונה רביעית בליגה (כולן בגריזליס)
עונה אחרונה: 9.7 נק', 5.7 ריב', 1.55 חס' ב-22.1 דקות למשחק. שותף ב-67 משחקים.

לורנזן רייט
סנטר
2.11מ', 109 ק"ג
נולד: 04/11/1975
עונה שמינית בליגה (שלוש בקליפרס, שתיים באטלנטה, שתיים בממפיס)
עונה אחרונה: 11.4 נק', 7.5 ריב', 1.1 אס' ב-28.3 דקות למשחק. שותף ב-70 משחקים.

ג'ייק צקלידיס (יוון)
סנטר
2.18 מ', 132 ק"ג
נולד: 10/06/1979
עונה רביעית בליגה (שלוש הקודמות בפיניקס)
עונה אחרונה: 4.9 נק' ו-3.7 ריב' ב-16.5 דקות למשחק. שותף ב-33 משחקים.

מאמן ראשי: יוברט (יובי) בראון
עונה שניה בתפקיד, ראשונה מלאה. המאמן השישי בהיסטוריה של הגריזליס.
מאזן קריירה: 369:456 (בפלייאוף - 20:14)

בגיל 70, אחרי 15 שנים בהן העביר סדנאות אימון ושימש כפרשן כדורסל בטלויזיה, חזר ה'אולדסקול' לקווים שלושה שבועות בתוך העונה שעברה והרשים מאוד בעבודה שעשה בממפיס. הגיע עם רקורד של 30 שנות כדורסל, בהן 12 שנים כמאמן ראשי ב-NBA בשנות ה-70' וה-80' וחמש הופעות פלייאוף, שלוש עם אטלנטה ושתיים עם הניקס.

אחרי כמה שנים בתיכונים ובמכללות (דיוק) ושנתיים כעוזר בבאקס, התמנה כמאמן ראשי של הקנטאקי קולונלז, אותם הוביל לאליפות ה-ABA ב-1975. עם מיזוג הליגות עבר לאמן את ההוקס ונבחר כמאמן השנה ב-NBA ב-1977. את הניקס הוביל לפלייאוף בשתי עונותיו הראשונות בניו יורק, אבל אחרי עוד שלוש עונות מוצלחות פחות, עזב והחליט שמספיק לו. עד שקביל טלפון מווסט.

עוזרי מאמן
אל ויזל (הגיע עם בראון לקבוצה, 25 שנים בליגה כעוזר וסקאוט)
ברנדן בראון (בנו בן ה-32 של יובי. עונה רביעית בצוות האימון של הגריזליס)
טוני בארון (עונה רביעית בצוות. אימן בעבר במכללות)
ליונל הולינס (היה מאמן ראשי של הגריזליס ב-60 המשחקים האחרונים של 1999/00, אחרי ששימש כעוזר בקבוצה ובועד כמה תחנות בליגה. אחרי שעזב את הגריזליס אימן במכללות)