מחממים את הפארקט: פורטלנד טרייל בלייזרס

הצטרפו לליגה עם הרחבתה ב-1970, ופעילים מאז תחת אותו שם בפורטלנד, שבמדינת אורגון, לשם הגיעו מתיישבים במאה ה-19 במסגרת יישוב המערב הפרוע. שם הקבוצה, ה-"טרייל בלייזרס" (פורצי הדרכים) הוא מחווה לאותם מתיישבים, המתוארים בפרקי ההיסטוריה של ארה"ב כחלוצים אמיצים, שחירפו נפשם והפריחו את השממה במו ידיהם.

אליפויות: 1 (1977)

לפורצי הדרכים על הפארקט לקח פחות זמן לעשות את העבודה מאשר למתיישבי המערב הפרוע. כמו מרבית קבוצות ההרחבה (אקספנשן), בילו הבלייזרס את שנותיהם הראשונות במרתפי הליגה, אבל די במפתיע זכו באליפות 7 שנים בלבד אחרי הצטרפותם לליגה. (לצורך השוואה, אורלנדו, גם היא קבוצת אקספנשן, בזכות מזל רב בדראפט שהביא לה בשעתו את פני הארדווי (צעיר ובריא) ואת שאק (כנ"ל) הצליחה להגיע לגמר לאחר 6 עונות, כדי להידרס בידי האקים ויוסטון). הכוכבים הגדולים של הקבוצה - שתחת ג'ק ראמזי היתה יותר קבוצה מכוכבים - היו הסנטר הג'ינג'י האגדי ביל וולטון (לימים שחקן שישי באליפות האחרונה של בוסטון ב-86') והפורוורד מוריס לוקס.

בשנים שלאחר מכן התבססה פורטלנד כגורם דומיננטי במערב, אבל כשזה הגיע לפלייאוף, כשלה - שנה אחר שנה - בסיבוב הראשון. ואז - תקופת הפריחה השניה. השחקן שאולי הכי מזוהה עם הקבוצה (בצוותא עם וולטון) הוא קלייד דרקסלר (קלייד דה גלייד), שיחד עם טרי פורטר וג'רום קרסי הובילו את הקבוצה לשני גמרי ליגה (90' ו-92') בהם הפסידה הקבוצה לדטרויט ושיקגו בהתאמה.

מאז, חזרה פורטלנד להציג קבוצות עמוסות כשרון - בחסות הברז הפתוח של פול אלן - שנראו מצוין בעונה הרגילה (תמיד בטווח 56-70 אחוזי הצלחה) וקצת פחות טוב בפלייאוף - עם שש הדחות רצופות בסיבוב הראשון והפסדים בגמר המערב ב-99' וב-00', לסן אנטוניו וללייקרס, בשתי סדרות קלאסיות. מ-1999, שוב - מאזנים משובחים בעונה ההרגילה והתפרקויות במחסום הסיבוב הראשון בפלייאוף.

במקביל, יצרה לעצמה הקבוצה תדמית של תחנת איסוף לטראבל-מייקרים, מסוממים, עצלנים, אלימים או סתם כשרונות שלא מצאו את עצמם.

מאזן 50:32, סיימו במקום שלישי בבית הפסיפי ובמקום ה-6 באיזור המערבי כולו. פלייאוף: הפסידו 4:3 לדאלאס בסיבוב הראשון.

אז מה היה לנו השנה? עבירות סמים (סטודמאייר, וואלאס ומי לא), אלימות על המגרש (רנדולף ופטרסון) ומחוצה לו (בונזי וולס), נהיגה ללא רישיון (וואלאס), עבירות תנועה חמורות (וודס), עבירות הקשורות באלכוהול (שוב רנדולף) וזאת רק רשימה חלקית. אחד השיאים נרשם באימון סתמי באמצע העונה, שהפך לקטטה המונית על הפארקט, אחרי שרנדולף ריסק לפטרסון את ארובת העין באגרוף אימתני, שהבהיר כי אם יצטרך אי פעם קריירה שניה, נראה שהוא מסודר. לפחות תקריות פליליות על רקע מיני לא נרשמו השנה (רובן פטרסון נקלט בפורטלנד כי בסיאטל הוא לא יכול היה להישאר (ע"פ חוקי מדינת וושינגטון הוא היה חייב להרשם כעבריין מין עקב תקיפת האומנת של ילדיו).

בסה"כ, פורטלנד היתה שוב מלאה בכשרון, אבל גם מספיק אגו וטירוף לאכלס מחלקה פסיכיאטרית בבי"ח לא קטן.

ההרגשה הכללית היא שפורטלנד - למרות הצהרות מנוגדות - מעודדת את הדימוי הקשוח והפרוע ברמות אלה ואחרות - לפני שנתיים נבחר בדראפט קינטל וודס, השחקן היחיד עם "תיק" והשנה נבחר טראביס אאוטלו התיכוניסט למקום ההולם את שמו ("אאוטלו" משמעו "פורע חוק").

הקבוצה, כאמור, "התפוצצה" מעודף כישרון ואגו. ראשיד וואלאס וסקוטי פיפן, בונזי וולס ודמון סטאדמאייר, סבוניס ורנדולף ועוד רבים וטובים. אבל אם תטפסו כמה שורות אולי תגלו למה הם לא מגיעים יותר רחוק ולמה יש שחקנים שמסרבים להכניס ראש בריא למיטה חולה ולא מוכנים הגיע לפורטלנד.

היתה זו עונה בינונית עד אמצע הדרך ואז, עם פיפן בריא קצת יותר ורנדולף מעורב הרבה יותר, עשתה הקבוצה ריצה מרשימה בה החזיקה במאזן הטוב בליגה לאורך 35 משחקים. פציעות וחוסר ריכוז מנעו מיקום גבוה יותר לקראת הפלייאוף ושלחו את פורטלנד לשחק נגד דאלאס בלי יתרון הביתיות. דאלאס הייתה עדיפה על הנייר וכבר היתה בדרך לסוויפ, אבל המאמן צ'יקס התחיל בלוחמה פסיכולוגית מול חניכיו (בפורטלנד העבודה מול השחקנים היא בהחלט לוחמה) והבלייזרס התקרבו כדי משחק מקביעת היסטוריה כקבוצה הראשונה שמנצחת סדרת פלייאוף מפיגור 3:0. כאמור, רק התקרבו.

ראשיד וואלאס עשה את ה-18 נק' ו-8 ריבאונדים שלו בקלות, מרבית האחרים היו צעד אחרי הפוטנציאל שלהם והפתעת העונה היה זאק רנדולף בשנתו השניה, שהשתפר מאוד ככל שהעונה התקדמה, קיבל יותר דקות והכפיל את מאזנו ל-14 נק' ו-8 ריב' דווקא בפלייאוף, כשהוא מראה סימני מנהיגות. בשורה התחתונה: עוד שנה מבוזבזת.

הקיץ של פורטלנד היה הכל חוץ ממשמים. כלומר, בענייני כדורסל הוא היה כזה, אבל מחוץ למגרש החגיגות לא נגמרו.

שחקנים מהקבוצה נעצרו כל כמה שבועות וסיפקו הרבה עניין לתקשורת, בראשם הפוינט גארד דיימון סטודמאייר, שפשוט הוציא מכסו שקית מריחואנה והניח אותה על דלפק בדיקה בשדה תעופה כשהוא מצפה להמשיך הלאה. סטודמאייר נעצר על אחזקת סמים, הושעה מהקבוצה הוחזר אליה רק בתחילת החודש לאחר שהחל טיפול גמילה. גם ראשיד וואלאס, רנדולף וקינטל וודס טמנו את ידם עמוק באותה צלחת וביקרו מול שופטים ובאולמות מעצר.

סיכום השנה, שכלל קרבות אגרוף באימונים, עבירות סמים על ימין ועל שמאל, נהיגה בשכרות ובשלילה, השעיות וקנסות וגם הרחקות ממשחקים הביא להבנה אצל ראשי הקבוצה שאי אפשר להמשיך ככה. לצורך זה מונה בקיץ מנכ"ל חדש, ג'ון נאש - מנכ"ל ותיק ומנוסה עם 15 שנות נסיון בתחום בקבוצות הליגה השונות (לאחרונה בניו ג'רזי). אחת ממטרותיו היא בפירוש להקנות פוקוס לקבוצה ולשחקנים.

לא בטוח אם פרידה ממרבית השחקנים הוותיקים, שדווקא היו מהנקיים שבסגל, היא הפתרון המתבקש, אבל זה מה שקרה הקיץ.

הסנטר הותיק כריס דאדלי פרש לבסוף לאחר 16 שנים וארווידאס סבוניס (מיודעינו הליטאי) עזב את הקבוצה לאחר 8 עונות, כשהוא מוותר על חוזה עתק של 7 מיליון דולר לעונה. במקומם הגיעו שני סנטרים 'ירוקים' מהיבשת השחורה.

סקוטי פיפן סיים את ארבע שנותיו כמנהיג הקבוצה במידת הצלחה שנויה במחלוקת וחזר לשיקגו. כתחליפים לעמדה הובאו קינטל וודס שיקבל במה ליכולתו, ושני שחקני רכש בינוניים למדי: טרייסי מורי וסקוט פאדג'ט. אבידה נוספת לקבוצה היא הגארד הוותיק אנטוניו דניאלס, שהפך לשחקן חופשי ועבר לסיאטל.

1. ראשיד וואלאס. וואלאס טוען שהוא ניקה את הראש, השאלה היא - איזה? אין ספק שראשיד הוא שחקן המפתח בפורטלנד, לטוב ולרע. בראיון שנערך עימו לאחרונה הוא נשאל האם השנה הולך להיות שונה, האם הוא השתנה. "הממ, לא. אני עדיין אותו אדם. אני רק יוצא לשחק ויוצא לעשות במיטב יכולתי. נכון שיש עימותים עם השופטים פה ושם, אבל אין הרבה מה לעשות. המשחק שלי לא השתנה. האש עדיין בוערת בתוכי". אז נכון שהאש בוערת, אבל ראשיד הוא זה שמושך אליו אש מכל כיוון, גם מהשופטים. הוא יצטרך להוכיח יותר בגרות ולהימנע מעימותים שיוליכו לעבירות טכניות, בעטיין הוא אחד משיאני המורחקים ממשחקים בעונות האחרונות. אם הוא יקרין קצת יותר שקט וינסה לקחת את תפקיד המנהיג ברצינות, אולי הפלייאוף השנה יימשך יותר מסיבוב אחד גם בפורטלנד.

2. מי ירכז? אנטוניו דניאלס, אחד ממובילי הכדור שדווקא לא סבל מעודף אגו, עזב, פק שהובא כבר קשיש, והנטל יפול על שניים: ג'ף מקיניס, שהיה הרכז המוביל של הקליפרס עד העונה שעברה ובינתיים לא הותיר רושם עמוק בבלייזרס, ודיימון סטאדמאייר, שהעביר את הקיץ עם שוטרים, שופטים ומטפלי גמילה. בונזי וולס צפוי לקחת חלק בהובלת הכדור, אבל זה יעלה לפורטלנד. האם מקיניס יהיה מספיק טוב להוליך קבוצה כמו פורטלנד? באיזה מצב נמצא כרגע סטודמאייר - פיזית ומנטלית? אולי דווקא ההרגשה שדופקים אותו תגרום לו לרצות להוכיח לעולם שיש בו יותר מהדימוי שדבק בו.

3. העדר המסה בצבע. סאבוניס חזר לליטא, כריס דאדלי פרש (למרות שכבר כמה שנים הוא לא פונקציה משמעותית), ודייל דיוויס נאבק בפציעות (עכשיו במפשעה) וגם הוא לא סנטר אמיתי. אז כרגע יש לבלייזרס בעמדה שני שחקנים לא מנוסים - רובן בומטה-בומטה הקמרוני וממדו אנדיה הסנגלי, שביחד לא שיחקו 70 משחקים בליגה. מה שיצריך את ראשיד לבלות יותר זמן בעמדה 5. זה יכול לעבוד כי בעמדה 4 יש עומק ובעיקר את רנדולף. מצד שני, גם רנדולף עדיין לא נתן סיבה להאמין ביכולת שלו להישאר יציב (ומרוסן) לאורך זמן ויותר דקות של ראשיד באמצע יגדילו את כמות העבירות שלו ויקטינו את המרחק בינו לבין השופטים.

4. הידוק חגורה זה טוב? עוד מטרה של ג'ון נאש היא להקטין את העלויות המטורפות של השכר בפורטלנד. בעונה שעברה עמד שכר השחקנים על כ-109 מיליון דולר ובהחלט נעשה ניסיון לקצץ בסעיף זה, עם הויתור על פיפן ודניאלס. למרות המצב הרעוע בעמדת הסנטר, שמחו בהנהלה על שבעת המיליונים שנחסכו עם פרישתו. שני השחקנים שכן הגיעו (פאדג'ט ומורי) הוחתמו בעלויות נמוכות. חשוב לזכור שמעל לתקרה מסוימת (בסביבות ה-55 מיליון דולר) משלמים לליגה מס מותרות (דולר על כל דולר), שבמקרה של פורטלנד יגיע לסביבות ה-50 מיליון דולר. אליפות הכסף לא קנה, אולי החזרת השפיות במזומנים תחזיר אותה גם למגרש.

5. ומי צריך להחזיק את כל הכנופיה הזאת ביחד ועוד לנצח איתם קבוצות כמו הלייקרס ודאלאס? המאמן - מוריס צ'יקס, מוותיקי פילדלפיה (ושותף שווה זכויות לאליפות 83') שמתחיל את עונתו השלישית בתפקיד. צ'יקס, שייזכר בתולדות המשחק כמודל לשחקן קבוצתי ואמן חטיפות, צריך להמשיך להקנות לשחקניו תחושת קבוצתיות, שדבקה בהם קצת באיחור בפלייאוף. למרות המאזנים הטובים של הקבוצה, יותר מדי פעמים נדמה שכל אחד משחק עבור עצמו, עם תחרותיות פנימית שלא תמיד מתועלת לנתיבים חיוביים. תעיד על כך ארובת העין של פטרסון. אם יצליח לאפס את השחקנים ליותר מפרקים קצרים, נוכל לראות סופסוף מה שווה החבורה זאת באמת. אם לא, זאת תהיה העונה האחרונה (ולא רק) שלו בפורטלנד.

התסריט הטוב: אין מצב ש-Wu Tang Clan יהפכו להיות ללהקת נזירים גריגוריאנים - באותה מידה שהבויז מפורטלנד לא יהפכו לילדים וואספים נחמדים או לסטודנטים שרשומים במנסה. אבל אם לכמה מהם יסתובב הבורג בחצי סיבוב, אז פורטלנד תוכל לדגדג 55 נצחונות ולהגיע עם יתרון ביתיות לפלייאוף. כמובן שלשם כך יידרש גם דייל דיוויס בריא ורעב.

התסריט הרע: תסריטים רעים לא חסרים. הקודרים מתחילים ממוות של שחקנים ב-Drive-by shooting ונגמרים במעצרים על עבירות חמורות. תסריט ספורטיבי יותר נוגע בחוסר של פורטלנד בעמדת הסנטר (בטח אם דיוויס יסחוב פציעות) והפוינט, מה שמוביל לעונה בינונית של 40-42 נצחונות ומוציא את פורטלנד מהפליאוף לראשונה מזה 22 שנים.

התחזית: עונה חדשה עם זמירות ישנות. שאיפה לאיזור ה-50 נצחונות, מקום 6-7 במערב, שיספיק כנראה רק לעוד ביקור קצר פלייאוף.

ג'ף מקיניס
פ.ארד
נולד: 22/10/1974
1.93 מ', 81.2 ק"ג
עונה שביעית בליגה (1 דנב, 1 וושינגטון, 3 קליפרס, 1 פורטלנד)
בעונה שעברה: 5.8 נק' ו-2.3 אס' למשחק ב-75 משחקים. בפליאוף: 3 נק' ו-2.7 אס' למשחק.

דאמון סטאדמאייר
פ.גארד
נולד: 3/9/1973
1.78 מ', 77.6 ק"ג
עונה עשירית בליגה (3 טורונטו, 6 פורטלנד)
בעונה שעברה: 6.9 נק' (1.9 שלשות) ו-3.5 אס' למשחק ב-59 משחקים. בפליאוף עלה ל-15.3 נק', 5.6 אס' ו-5.1 ריב' למשחק.

רוברט פק
פ.גארד
נולד: 3/2/1969
1.88 מ', 86.2 ק"ג
עונה 13 בליגה (1 פורטלנד, 4 דנבר, 1 וושינגטון, 1 ניו ג'רזי, 3 דאלאס, 1 מינסוטה, 1 ניו אורלינס)
בעונה שעברה: 5.2 נק', 1.8 ריב' ו-2.9 אס' למשחק ב-28 משחקים (ניו אורלינס).

דרק אנדרסון
ש.גארד
נולד: 18/7/1974
1.96 מ', 88.5 ק"ג
עונה שביעית בליגה (2 קליבלנד, 1 קליפרס, 1 סן אנטוניו, 2 פורטלנד)
בעונה שעברה: 13.9 נק', 4.3 אס', 1.2 חטיפות ו-3.5 ריב' למשחק ב-76 משחקים. מיעט לשחק בפליאוף עקב פציעה.

בונזי וולס
גארד-פורוורד
נולד: 20/9/1976
1.96 מ', 95.3 ק"ג
עונה שישית בליגה (כולן בפורטלנד)
בעונה שעברה: 15.2 נק', 3.3 אס', 1.6 חטיפות ו-5.2 ריב' למשחק ב-75 משחקים. בפליאוף עלה ל-19 נק', 3.7 אס', 2.1 חטיפות ו-6.9 ריב' למשחק.

רובן פטרסון
גארד-פורוורד
נולד: 31/7/1975
1.96 מ', 101.6 ק"ג
עונה שישית בליגה (1 לייקרס, 2 סיאטל, 2 פורטלנד)
בעונה שעברה: 8.3 נק' ו-3.4 ריב' למשחק ב-78 משחקים. בפליאוף עלה ל-10 נק', 3.7 ריב', ו-1.6 אס' למשחק.

ג'רלד האניקט
גארד-פורוורד
נולד: 20/10/1974
2.06 מ', 120 ק"ג
שיחק מס' משחקים בליגה לאורך 3 עונות בסוף שנות ה-90 (עונה במילווקי). שיחק בעיקר ב-CBA.

קינטל וודס
ס.פורוורד
נולד: 16/2/1981
2.03 מ', 100.2 ק"ג
עונה שניה בליגה (קודמת בפורטלנד)
בעונה שעברה: 2.4 נק' למשחק ב-53 משחקים. בפליאוף: 1.8 נק' למשחק.

טרייסי מורי
ס.פורוורד
נולד: 25/7/1971
2.01 מ', 104.3 ק"ג
עונה 12 בליגה (2.5 פורטלנד, 0.5 יוסטון, 4 וושינגטון, 2.5 טורונטו, 0.5 דנבר, 1 לייקרס)
בעונה שעברה: 2.0 נק' למשחק ב-31 משחקים בלייקרס. בפליאוף: 1.8 נק' למשחק.

טראוויס אאוטלו
ס.פורוורד
נולד: 18/9/1984
2.06 מ', 95.3 ק"ג
רוקי. התיכוניסט השני שנבחר בדראפט השנה.

סקוט פאדג'ט
פורוורד
נולד: 19/4/1976
2.06 מ', 108.9 ק"ג
עונה חמישית בליגה (ארבע ביוטה)
בעונה שעברה: 5.7 נק', ו-3.3 ריב' למשחק ב-82(השתתף בכל המשחקים!!) משחקים במדי יוטה.

זאק רנדולף
פ.פורוורד
נולד: 16/7/1981
2.06 מ', 122.5 ק"ג
עונה שלישית בליגה (כולן בפורטלנד)
בעונה שעברה: 8.4 נק', ו-3.4 ריב' למשחק ב-77 משחקים. בפליאוף עלה ל-13.9 נק', ו-8.7 ריב' למשחק.

ראשיד וואלאס
פורוורד-סנטר
נולד: 17/9/1974
2.11 מ', 104.3 ק"ג
עונה תשיעית בליגה (1 וושינגטון, 7 פורטלנד)
בעונה שעברה: 18.1 נק', 7.4 ריב', 2.1 אס' וחסימה אחת למשחק ב-74 משחקים. בפליאוף: 17.4 נק', 5.1 ריב', ו-2.6 אס' למשחק.

דייל דיוויס
פורוורד-סנטר
נולד: 25/3/1969
2.11 מ', 114.3 ק"ג
עונה 13 בליגה (9 אינדיאנה, 3 פורטלנד)
בעונה שעברה: 7.4 נק', 7.2 ריב', 1.2 אס' למשחק ב-78 משחקים. בפליאוף: 7.5 נק', 1.5 אס' ו-8 ריב' למשחק.

רובן בומטה-בומטה (קמרון)
סנטר
נולד: 20/5/1978
2.13 מ', 116.6 ק"ג
עונה שלישית בליגה (כולן בפורטלנד) – שתי עונות חלקיות בהם השתתף ב-37 משחקים בסה"כ.

ממדו אנדיה (סנגל)
סנטר
נולד: 16/6/1975
2.13 מ', 115.7 ק"ג
עונה רביעית בליגה (שלוש בטורונטו) – סה"כ שותף ב-30 משחקים.
בעונה שעברה: 5.5 נק', 1.5 חסימות ו-3.7 ריב' למשחק ב-22 משחקים במדי טורונטו.

ליבאן פיפרום (יליד הבהמס)
סנטר
נולד: 19/5/1978
2.13 מ', 108.9 ק"ג
רוקי

מאמן ראשי: מוריס צ'יקס

מתחיל עונה שלישית בתפקיד, המאמן ה-10 בהיסטוריה של המועדון.

היה עוזר מאמן שנה ב-CBA לאחר שפרש ב-1993 ומאז היה עוזר מאמן במשך 7 שנים בפילי.

צ'יקס הצליח לשמור בעונות האחרונות סגל שעל הבעיות שלו כבר דיברנו, תוך קביעת מאזנים מרשימים למרות הבית הקשה בו משחקים הבלייזרס. בסוף העונה ובמיוחד אחרי פתיחת הסדרה מול דאלאס, דיברו בפורטלנד בקול רם על החלפתו, אבל הקאם-בק בהמשך קנה לו, בינתיים, עוד עונה.

לצ'יקס יש צוות מגוון סביבו, שרובו מוכר לו מעונות ותפקידים קודמים. שווים אזכור:
ג'ים לינם (ברזומה שלו מעל 20 שנות עבודה כעוזר ומאמן בליגה. התחיל כעוזר מאמן בפורטלנד ב-81' ועבד גם בקליפרס, בוושינגטון, ניו ג'רזי ופילדלפיה)
דן פנאג'יו (היה המאמן תחתיו עבד מוריס צ'יקס ב-CBA. עשה ב-CBA תשע עונות מוצלחות מאוד. לאחרונה אימן בקולג'ים וכעת הצטרף לסגל של פורטלנד)
ג'יי ג'נסן (מאמן הכושר של הקבוצה מזה שמונה שנים ובסה"כ 14 שנים בליגה)