מחממים את הפארקט: אינדיאנה פייסרס

ראשית, הבהרה והתנצלות.

התחזיות בכל הכתבות הן אישיות וכמובן נתונות לויכוח.
בכתבות על ניו אורלינס ואורלנדו מג'יק התרשלתי מעט וציינתי בתחזית לשתיהן כי ישיגו יתרון ביתיות בפלייאוף. בשביל לעשות סדר - התחזית פה לגבי אינדיאנה תקפה. ניו ג'רזי ודטרויט, ואני לא מקורי במיוחד בעניין הזה, יהיו להערכתי השתיים הנוספות עם יתרון ביתיות, והרביעית במדד קרני תהיה אחת מהשתיים - אורלנדו או ניו אורלינס.

קבלו את התנצלותי על הבלבול והמשך קריאה מהנה.
רונן

נוסדו בשנת 1967 ופעילים מאז תחת אותו שם באינדיאנה, מדינה מכורה לכדורסל. אחרי שלוש אליפויות ב-ABA, הצטרפו ל-NBA עם האיחוד בין הליגות בעונת 1976/77. באינדיאנפוליס פעלו קודם לכן שתי קבוצות NBA: האינדיאנפוליס ג'טס, שהופיעו בליגה עונה אחת ב-1948/49 והאינדיאנפוליס אולימפיאנס, שהחזיקו מעמד רק קצת יותר, מ-1949 עד 1953.

אליפויות: 0

ב-13 השנים הראשונות שלהם בליגה רשמו רק עונה אחת עם מאזן חיובי ורק בתחילת שנות ה-90', לאחר הגעתם של רג'י מילר וההולנדי הארוך ריק סמיתס, הפכו לכוח משמעותי בליגה. בין 1994 ל-2000 הגיעו 5 פעמים לגמר המזרח, כשבאחרונה שבהן, תחת לארי בירד כמאמן, המשיכו לסדרת הגמר של הליגה, שם הפסידו 4:2 ללייקרס. מאז, עם אייזיאה תומאס על הקווים, הופיעו שלוש פעמים ברציפות בפלייאוף, אבל לא עברו את הסיבוב הראשון.

מאזן 34:48, מקום שני בבית המרכז ושלישי במזרח כולו. הפסידו בסיבוב הראשון של הפלייאוף 4:2 לבוסטון.

מה שהיה אמור להיות עונת מימוש ההבטחה של החבורה המוכשרת באינדיאנה, התחיל בדיוק ככה, עם פתיחה של 2:14 ו-13:33, אבל המשיך עם דעיכה בחלק השני של העונה ונגמר בהופעה עלובה במשחק השישי נגד בוסטון שסיים את העונה של הפייסרס.

ג'רמיין אוניל, שנה אחרי הפריצה הגדולה, המשיך להתקדם וביסס עצמו כגו-טו-גאי של הקבוצה ובעיני רבים כגבוה הטוב במזרח. בראד מילר השלים אותו עם תפוקה יציבה בעמדת הסנטר ורשם הופעה ראשונה באולסטאר. אבל, חוסר משמעת וחוסר בגרות של הקבוצה הפכו את התרומה של השניים ללא מספיקה.

רון ארטסט, כנראה בעונתו הטובה מאז הגיע לליגה מבחינה מקצועית טהורה, שיקף את הבעיה של הפייסרס. מצד אחד, הפך לציר משמעותי במשחק ההתקפה ולסיוט ההגנתי של יריבות אינדיאנה (שני במשאל שחקן ההגנה של העונה), אבל מצד שני, הקשה על הקבוצה לשמור על איזון, כשצבר 14 עבירות טכניות והושעה לאורך העונה מ-12 משחקים בשל טכניות ועבירות חמורות. ג'מאל טינסלי הרשים פחות מאשר בעונת הרוקי שלו, ג'ונתן בנדר נראה עדיין כמו כשרון שזקוק להשתלת מוח, אל הרינגטון נתן תרומה סבירה מהספסל אבל לא שמר על יציבות וגם רון מרסר המוכשר הלך לאיבוד עוד עונה. על ה(עוד)עונה של אוסטין קרושר לא כדאי להרחיב את הדיבור.

באינדיאנה מאמינים שהכל היה נראה אחרת אם רג'י מילר, הכוכב הנצחי של הקבוצה (מ-1987), היה מילר הישן והטוב. אבל רג'י, האיש והידית, לא הצליח להתגבר על פציעה בקרסול ונתן את העונה החלשה ביותר שלו מאז הגיע לליגה. למרות מראהו השביר, ב-16 עונותיו ב-NBA הפסיד מילר בסה"כ 37 משחקים, 12 מהם בעונה האחרונה. בפלייאוף הוא היה אפקטיבי עוד פחות ואיך זה נגמר כבר הזכרנו.

הרגע הקריטי של הקיץ באינדיאנה היה חזרתו לקבוצה של לארי בירד, אגדת עבר כשחקן במכללת אידניאנה ובוסטון סלטיקס ומי שאימן בהצלחה את הפייסרס במשך שלוש עונות (01'-98') ולקח אותה עד לסדרת הגמר. בירד, שהתמנה לנשיא הקבוצה, לקח את המושכות מהנשיא הוותיק דוני וולש, ולמרות הצהרה שלו עם כניסתו לתפקיד כי מערכת היחסים הלא מאוד חמה שלו עם אייזיאה לא תשפיע על החלטותיו, אף אחד לא הופתע כשכעבור חודש וחצי נשלח תומאס הביתה ובמקומו הובא בן טיפוחיו של הציפור, ריק קרלייל.

קרלייל, ששוחרר מדטרויט באופן מפתיע אחרי שתי עונות של 50 נצחונות, תואר מאמן העונה בראשנה שבהן והעפלה לגמר המזרח בשניה, אמור להיות התשובה לנקודות התורפה המדוברות של הפייסרס בעונה האחרונה - חוסר משמעת מקצועי וחוסר תחכום בשני צדי המגרש ואי ניצול הסגל הרחב. את הפיסטונס הוביל קרלייל להצלחה בעיקר בזכות הגנה קבוצתית סביב שומר-על אחד (וואלאס), ועם הפייסרס, למרות שיעמוד לרשותו הרבה יותר כשרון התקפי, ועם כוכב הגנה אחר (ארטסט) הוא מתכוון לפי הצהרותיו להתחיל את העבודה מאותו מקום - בניית יחידה לוחמת שתדאג כי גם בימים הרעים היריבה תקלע באחוז נמוך עוד יותר.

כצפוי, החליטו הפייסרס שהם בונים את העתיד שלהם סביב הסופר סטאר העולה ג'רמיין אוניל. כדי לעמוד בחוזה המקסימום שלו (חתם לשבע שנים), הם היו צריכים לרווח מקום תחת תקרת השכר ולשם כך נכנסו לטרייד בו נפרדו מבראד מילר ורון מרסר היקרים וקיבלו את סקוט פולארד מסקרמנטו.

עזיבתו של מרסר, בהנחה שלמילר בן ה-38 (חתם לשנתיים תמורת 10.5 מ') נשאר מספיק חומר בעירה ושארטסט לא יאבד את הצפון, לא אמורה להשפיע באופן משמעותי. את בראד מילר המשתפר, אחד הסנטרים הלגיטמיים היחידים במזרח בעונה האחרונה, אין ספק שבאינדיאנה היו מעדיפים להשאיר, אבל לאור האילוצים הכלכליים, עם סקוט פולארד הם קיבלו פיצוי לא רע. פולארד, הפועל השחור של הקינגס בשנים האחרונות, שהיה פצוע מרבית העונה שעברה (גב תחתון וסדק ויד שבורה) אמנם מגוון הרבה פחות מבחינה התקפית, אבל שומר וריבאונדר טוב יותר, שנראה כשחקן משלים לא רע לצדו של אוניל.

ג'מאל טינסלי צפוי להמשיך לקבל קרדיט כפוינט גארד הפותח, אבל לפייסרס יהיה העונה יותר עמוק מאחוריו - עם קני אנדרסון הוותיק שהגיע אחרי קדנציה קצרה ולא מוצלחת במיוחד בניו אורלינס, ואנתוני ג'ונסון הוותיק לא הרבה פחות, שעשה עבודה סבירה כמחליפו של קיד בניו ג'רזי בעונה האחרונה.

קרלייל כבר הצהיר כי לרג'י מילר מובטח מקום בחמישייה, כשפרד ג'ונס, שהרשים הקיץ אחרי עונת רוקי פושרת מאוד, ורון ארטסט יתחלקו אתו בדקות בעמדת השוטינג. ארטסט עצמו יפתח בסמול, בנדר יגבה(?), אל הרינגטון יחלק זמנו מהספסל בעמדות 3-4 וג'רמיין אוניל, שיפתח כפאואר פורוורד, יחלק את ה-40 דקות שלו בין שתי העמדות בצבע. פולארד אמור להיות הסנטר הפותח ובאינדיאנה מקווים שברזץ הסלובני, שבשנתיים הראשונות שלו לא עשה הרבה, ועשה בקיץ קולות של התאקלמות, יוכל לתת תפוקה בעת הצורך. אם זה לא יקרה, ג'ף פוסטר (ריבאונדר התקפה לא רע) יישאר האופציה העיקרית לעמדה מהספסל.

המטרה של הקבוצה העונה: לעבור סיבוב פלייאוף.

1. קרלייל וארטסט יצליחו להעביר את העונה בשקט? עם עזיבתו של קרלייל את הפיסטונס, נפוצו סיפורים על מערכת יחסים מתוחה עם השחקנים והצוות הניהולי בדטרויט. דיברו על מאמן קר, מתנשא, שיש לו תמיד מה להגיד ואף פעם לא מהסס להוציא את זה. באינדיאנה מתחים עם הדרג הניהולי לא צפויים. קרלייל, עמיתו של בירד עוד מימי בוסטון, ששימש כעוזרו בתקופה בה אימן בירד את אינדיאנה, נמצא במערכת יחסים קרובה מאוד עם הציפור ותחתיו כעוזר הסתדר מצוין עם מילר, אוניל, קרושר, פוסטר, הרינגטון ובנדר, שהיו כבר אז בפייסרס. מצד שני, בדטרויט הוא הצליח להסתבך בלי שיהיה לו שום דבר דומה לרון ארטסט. ערימת השרירים והטמפרמנט כבר הספיק להתנגש עם קרלייל במשחקי קדם העונה, כשהשתעשע עם השופט ('כאילו' נתן לו את הכדור ומיהר לקחת אותו בחזרה), קיבל טכנית והוצא מייד מהמשחק על ידי המאמן. ארטסט, שלא מיהר להתיישב על הספסל, ביקר אחרי זה בקול רם את היחס שהוא מקבל מקרלייל והצהיר כי אם כך ייראו העונה הדברים הוא מעדיף לשחק במקום אחר. קרלייל אמר למחרת כי העניין מאחוריהם ובמשחק הבא ארטסט קלע 28 נקודות. איך ישפיעו התקריות הבאות בין השניים - וכאלו יהיו גם יהיו - על הקבוצה, יכריע במידה רבה איך תיראה העונה של הפייסרס.

2. יגדלו סופסוף הילדים? אל הרינגטון (23, מתחיל עונה שישית בליגה) וג'ונתן בנדר (22, עונה חמישית) הם שני שחקנים וותיקים בגילאים של מה שפעם היה מקובל לרוקי. הרינגטון, שהראה ניצוצות מאוד מרשימים בעונה שעברה (40 נק' מל אטלנטה), אמור לפי התכניות באינדיאנה לסיים את העונה כמועמד לתואר השחקן השישי. בשביל זה הוא יצטרך להבין שכמחליף הוא חייב להתאים את עצמו למה שקורה במגרש ולמצוא כל פעם מחדש את הדרך הכי טובה לעזור לקבוצה באותו משחק - ולא להפך. בנדר, אתלט נדיר בגובהו (2.13 מ') קצת התקשח בעונה האחרונה, אבל עדיין עושה מדי פעם מהלכים שמתאימים לליגה של פגועי מוח (וסליחה אם אני מעליב מישהו). אם הוא יתחיל להבין את המשחק, מגוון ההרכבים שקרלייל יוכל להעמיד יהיה מפחיד.

3. עד כמה בריאים פולארד ומילר? פולארד כאמור, החמיץ בעונה שעברה 59 משחקים. בעיות גב הן דבר שנוטה לא להיעלם באופן מוחלט והשבתה שלו תאלץ את קרלייל להעביר את אוניל לעמדת הסנטר, בה הוא בא לידי ביטוי פחות טוב. מילר, שעבר ניתוח בקרסול, נראה טוב באימוני טרום העונה, אבל בגילו אי אפשר לדעת עד כמה יצליח להתאושש מהפציעה. בלעדיו, הפייסרס יישאר שוב בלי קלע אמין ולא פחות חשוב - בלי שחקן שעשה את זה בפלייאוף.

החלום הורוד: טינסלי מוכיח שהוא מסוגל לנהל קבוצה, מילר רוקד וצולף, ארטסט מושעה מפחות מחמישה משחקים, הרינגטון מקבל את תואר השחקן השישי, פולארד נשאר בריא ואוניל נותן מספרים של אוניל אחר בליגה. +55 נצחונות ומאבק על ראשות המזרח.

הסיוט: טינסלי לא רכז, מילר נראה כמו בעונה האחרונה, ארטסט מתכסח עם קרלייל ושופטי הליגה ומבקש טרייד, הרינגטון נראה יותר כמו בנדר מאשר הפוך ואוניל משחק לבד. -40 נצחונות וכתם ראשון על אגדת בירד באינדיאנה.

תחזית: ספק אם השיטה שעבדה בדטרויט מתאימה לגמרי לחומר האנושי באינדיאנה. מצד שני, היא בטח מתאימה יותר מהאין שיטה שהנהיג תומאס. 50 נצחונות ויתרון ביתיות בפלייאוף (ושוב, סליחה על הבלבול באייטמים על ההורנטס והמגי'ק).

ג'מאל טינסלי
פ.גארד
1.91 מ', 89 ק"ג
נולד: 28/02/1978
עונה שלישית בליגה (כולן באינדיאנה)
עונה אחרונה: 7.8 נק', 3.6 ריב', 7.5 אס' ב-30.6 דקות למשחק. שותף ב-73 משחקים.

קני אנדרסון
פ.גארד
1.85 מ', 76 ק"ג
נולד: 09/10/1970
עונה 13 בליגה (ארבע וחצי בניו ג'רזי, חצי עונה בשרלוט, עונה וחצי בפורטלנד, ארבע וחצי בבוסטון, חצי עונה בסיאטל וחצי בניו אורלינס)
עונה אחרונה (38 משחקים בסיאטל, 23 בניו אורלינס): 6.1 נק', 2.2 ריב', 3.2 אס' ב-18.6 דקות למשחק. שותף ב-61 משחקים.

ג'יימיסון ברואר
פ.גארד
1.93 מ', 84 ק"ג
נולד: 19/11/1980
עונה שלישית בליגה (כולן באינדיאנה)
עונה אחרונה: 2.2 נק' ו-1.8 אס' ב-8 דקות למשחק. שותף ב-10 משחקים.

אנתוני ג'ונסון
פ.גארד
1.91 מ', 86 ק"ג
נולד: 02/10/1974
עונה שביעית בליגה (עונה בסקרמנטו, עונה וחצי באטלנטה, חצי עונה באורלנדו, חצי עונה באטלנטה, חצי עונה בקליבלנד, שתיים בניו ג'רזי)
עונה אחרונה: 4.1 נק', 1.2 ריב', 1.3 אס' ב-12.8 דקות למשחק. שותף ב-66 משחקים.

עומאר קוק
פ.גארד
1.85 מ', 86 ק"ג
נולד: 28/01/1982
רוקי. נבחר בסיבוב השני ב-2001, אבל לא שיחק מאז בליגה.

פרד ג'ונס
גארד
1.88 מ', 99 ק"ג
נולד: 11/03/1979
עונה שניה בליגה
עונה אחרונה (באינדיאנה): 1.2 נק' ב-6.1 דקות למשחק. שותף ב-19 משחקים.

קארל אינגליש
ש.גארד
1.96 מ', 93 ק"ג
02/02/1981
רוקי. בוגר מכללת הוואי

רג'י מילר
ש.גארד
2.01 מ', 89 ק"ג
נולד: 24/08/1965
עונה 17 בליגה (כולן באינדיאנה)
עונה אחרונה: 12.6 נק', 2.5 ריב', 2.4 אס' ב-30.2 דקות למשחק. שותף ב-70 משחקים.

רון ארטסט
גארד-פורוורד
2.01 מ', 112 ק"ג
נולד: 13/11/1979
עונה חמישית בליגה (שתיים וחצי בשיקגו, עונה וחצי באינדיאנה)
עונה אחרונה: 15.5 נק', 5.2 ריב', 2.9 אס', 2.3 חט' ב-33.6 דקות למשחק. שותף ב-69 משחקים.

ג'יימס ג'ונס
פורוורד
2.03 מ', 98 ק"ג
נולד: 04/10/1980
רוקי. בחירת סיבוב שני, בוגר מכללת מיאמי.

ג'ונתן בנדר
פורוורד
2.13 מ', 30/01/1981
עונה חמישית בליגה (כולן באינדיאנה)
עונה אחרונה: 6.6 נק', 2.9 ריב', 1.22 חס' ב-17.8 דקות למשחק. שותף ב-46 משחקים.

אל הרינגטון
פורוורד
2.06 מ', 113 ק"ג
נולד: 17/02/1980
עונה שישית בליגה (כולן באינדיאנה)
עונה אחרונה: 12.2 נק', 6.2 ריב', 1.5 אס' ב-30.1 דקות למשחק. שותף ב-82 משחקים.

מייקל סמית
פורוורד
2.03 מ', 109 ק"ג
נולד: 28/03/1972
עונה שמינית בליגה (שלוש וחצי בסקרמנטו, עונה וחצי בונקובר, שתיים בוושינגטון)
לא שיחק בליגה בשנתיים האחרונות. ב-2000/01: 3.8 נק', 7.1 ריב', 1.3 אס' ב-20.4 דקות למשחק. שותף ב-79 משחקים.

אוסטין קרושר
פ.פורוורד
2.08 מ', 110 ק"ג
נולד: 01/05/1975
עונה שביעית בליגה (כולן באינדיאנה)
עונה אחרונה: 5.1 נק', 3.2 ריב', 1.1 אס' ב-12.9 דקות למשחק. שותף ב-49 משחקים.

פרימוז ברזץ' (סלובניה)
פורוורד-סנטר
2.16 מ', 117 ק"ג
נולד: 02/10/1979
עונה שלישית בליגה (כולן באינדיאנה)
עונה אחרונה: 1.9 נק' ו-1 ריב' ב-5 דקות למשחק. שותף ב-22 משחקים.

ג'ף פוסטר
פורוורד-סנטר
2.11 מ', 110 ק"ג
נולד: 16/01/1977
עונה חמישית בליגה (כולן באינדיאנה)
עונה אחרונה: 2.1 נק' ו-3.6 ריב' ב-10.4 דקות למשחק. שותף ב-77 משחקים.

ג'רמיין אוניל
פורוורד-סנטר
2.11 מ', 110 ק"ג
נולד: 13/10/1978
עונה שמינית בליגה (ארבע בפורטלנד, שלוש באינדיאנה)
עונה אחרונה: 20.8 נק', 10.3 ריב', 2 אס', 2.31 חס' ב-37.2 דקות למשחק. שותף ב-77 משחקים.

סקוט פולארד
פורוורד-סנטר
2.11 מ', 120 ק"ג
נולד: 12/02/1975
עונה שביעית בליגה (אחת בדטרויט, שש בסקרמנטו)
עונה אחרונה: 4.5 נק' ו-4.6 ריב' ב-14.1 דקות למשחק. שותף ב-23 משחקים.

מאמן ראשי: ריק קרלייל

המאמן ה-23 בהיסטוריה של הפייסרס, עונה ראשונה בתפקיד.

בעל 18 שנות נסיון ב-NBA, כשחקן, עוזר ומאמן ראשי. שימש כמאמן ראשי של דטרויט בשנתיים האחרונות ורשם מאזן כולל של 64:100. נבחר כמאמן השנה בעונת 2001/02 והוביל את הפיסטונס לגמר המזרח ב-2002/03. עבד כעוזר בניו ג'רזי, פורטלנד ואינדיאנה ורשם שמונה הופעות פלייאוף ב-11 שנים.

כשחקן, עשה הניו יורקי במקור קריירה בת שלוש שנים כשחקן משלים בסלטיקס, בכולן הגיע לסדרת הגמר וב-1986 זכה באליפות.

עוזרי מאמן
מייק בראון (עונה ראשונה באינדיאנה. שימש כעוזר בסן אנטוניו)
רון רותסטיין (עונה ראשונה באינדיאנה. עבד תחת ריילי במיאמי בשלוש העונות האחרונות)
דן בורק
צ'אד פורסייר