ארה"ב עדיין לא נרגעה מהאפשרות לגמר בין שתי הלוזריות של הבייסבול בכל הזמנים. הרד סוקס, שלא זכו באליפות מאז 1918 והקאבס, שלא עשו זאת מאז 1908. אבל אם כל הכבוד לסמי סוסה, לשיקגו שלו וליריבה הסימפטית מפלורידה, נושא השיחה העיקרי בברזיות היא כמובן הסדרה הכל כך מדוברת בין בוסטון לניו יורק יאנקיס. הכל כבר נאמר על "קללת הבמבינו", אבל עכשיו לפני המשחק הרביעי, כבר החליפו כולם נושא ודיברו על המכות ועל הלהט שהסדרה הזאת הכניסה. דון זימר ופדרו מרטינז עמדו במרכז הביקורת. זימר בכה והתנצל, מרטינז, כוכב הרד סוקס, נקנס בסכום של 50 אלף דולר ובמשחק עצמו מי שגנב את ההצגה, היה טים ווייקפילד, המגיש המצויין ששוב ניצח לסוקס את המשחק, הישווה את הסדרה ל-2:2 והבטיח לנו לפחות עוד שני מפגשים. אם יהיה לנו גם משחק שביעי, נקבל ביאנקי סטאדיום את דו קרב המגישים המרתק בין פדרו מרטינז לרוג'ר קלמנס הגדול. הלוואי.
בוסטון רדסוקס - ניו יורק יאנקיס 2:3 (2:2 בסדרה)
הזריקות של טים ווייקפילד שוב הביכו את התקפת היאנקיס ומייק מוסינה הפסיד משחק שלישי ברציפות בפלייאוף (ושני ברציפות לווייקפילד) למרות שהגיש לא רע. הרד סוקס נצחו את הינקיס 2:3 והשוו את הסדרה של הטוב משבעה. היאנקיס הצליחו להשיג רק ראן אחד מול ווייקפילד ששוב היה מצוין וגם פסל 8 חובטים בשבעה אינינגים. טוד ווקר, שחקן הבסיס השני של בוסטון, המשיך באוקטובר המצוין שלו וחבט עוד הום ראן (החמישי בפלייאוף), וטרוט ניקסון הוסיף הום ראן משלו.
המהלך המכריע במשחק התרחש באינינג השביעי כשוריטק, התופס של הרד סוקס, עלה לחבוט עם בסיסים מלאים ופסול אחד. וריטק חבט כדור קצר וקלאסי ל"דאבל פליי" (פסילה של שני שחקני התקפה במהלך הגנתי אחד) אבל סוריאנו לא הצליח לזרוק מהר מספיק לבסיס הראשון כדי לפסול את וריטק, וקווין מילאר הגיע הביתה מהבסיס השלישי כדי לתת לבוסטון יתרון של שני ראנס, 1:3. טימלין הגיש אינינג שמיני מושלם וסקוט וויליאמסון רשם עוד שמירה למרות שהרשה הום ראן לרובן סיירה באינינג התשיעי. המשחק, דרך אגב, היה ספורטיבי להפליא אחרי האירועים הסוערים של משחק מספר 3 ביום שבת.
הערב (22:00, שידור ישיר ב ESPN ) יערך משחק מספר 5 בפנווי פארק. דרק לואו יגיש עבור בוסטון מול דייויד וולס מהיאנקיס.
פלורידה מארלינס שיקגו קאבס 0:4 (2:3 לשיקגו בסדרה)
תמיד אפשר לסמוך על השיקגו קאבס ברגע האמת. הדבר אינו מפורסם ברבים, אך המשפט הידוע של אבא אבן לגבי הפלשטינים "שאינם מפספסים הזדמנות לפספס הזדמנות", הינו פראפרזה על משפט לגבי השיקאגו קאבס, שאינם מפספסים הזדמנות לפספס הזדמנות מאז 1908 (הפלסטינים מאז 1948). אמש יכלו השיקגו קאבס להבטיח מקום בגמר, לראשונה מאז 1945, אך מולם עמד ג'וש בקט בשיאו.
הזורק של פלורידה נתן את משחק חייו ברגע האמת, ואיפשר שתי חבטות מוצלחות והליכה חופשית אחת בלבד לאורך כל תשעת האינינגים. ההתקפה של פלורידה מנגד, חבטה 3 הום ראנים ע"י מייק לואל (שהכניס 2 ראנים), פאדג' רודריגז (שיש לו לפחות חבטה מוצלחת אחת בכל משחקי הפלייאוף העונה), וג'ף קוניין, שנמצא בשיאו במשחקי הפלייאוף. כל אלו הבטיחו חזרה של הסדרה לשיקגו, לשני משחקים מכריעים בהם תנסה שיקגו להתמודד כנגד המסורת וכנגד המארלינס, שלא מוותרים בקלות.
דאסטי בייקר מאמן הקאבס אמר לאחר המשחק כי "היתה לי הרגשה שהסדרה תחזור לשיקגו". הוא לא היה היחיד שחשב כך, לאור ההסטוריה רצופת הכשלונות של שיקגו, שגם הזורק הצעיר והמבטיח שלה, קרלוס זמברנו, לא יכל לה. עם זאת, נראה כי הסיכויים של שיקגו טובים יותר משל הפלסטינים. לשיקגו יש את הזורקים האסים מרק פריור וקרי ווד לשני המשחקים הקרובים, ואילו לפלסטינים, לעומת זאת, יש רק את אבו עלא ויאסר עראפת.