הנבחרת קיבלה בראש, החברים של אברם רצו לחגוג

ההפסד של נבחרת ישראל 3:0 לצרפת בפאריס ובעיקר הצורה בה נראתה הנבחרת, מציבים את אברהם גרנט עם מוניטין שביר מאי פעם בסיום הקמפיין הראשון שלו כמאמן הלאומי. וכמה טוב שיש מי שיזכיר לו את זה. שלמה שרף ואבי רצון, שניצבים מזה זמן מה בחזית הקמפיין להדחתו של גרנט מהתפקיד, עטו על המלאכה בהתלהבות.

נתחיל עם המאמן הלאומי לשעבר, שלמה שרף, שירה בטור האישי שלו בידיעות אחרונות ורץ לשחרר עוד כמה הצהרות תומכות ביורשו בגל"צ.

להלן מבחר מפניני לשונו/עטו:

"באחרונה ספגתי ביקורת מצד גורמים שונים כאילו הפרשנות שלי מונעת, כביכול, מטעמים אישיים, אבל עכשיו אני נותן לציבור לשפוט את טיב העבודה של המאמן הלאומי ב-17 החודשים שלו בתפקיד" (ידיעות).

"עצוב היה לראות את הכדורגל הישראלי. נראינו אומללים, אפשר להפסיד ונבחרות טובות כבר ספגו שלישיות, אבל יש להפסיד ויש להפסיד. איך אפשר לבוא בטענות כשהמאמן הלאומי מצהיר לפני המשחק 'נגרום להם להיראות רע'? כשאתה חושב ללכת להפתיע זה מה שקורה. במקום זה צריך היה לדבר עם השחקנים. אין לי שום דבר אישי נגד אברהם גרנט (למי שלא התשכנע בפעם הראשונה, וואלה! ספורט), אם הנבחרת הייתה משחקת טוב כמו במשחק הראשון מול צרפת, הייתי אומר דברים טובים" (גל"צ).

"גרנט לא לומד מהשגיאות. שוב פעם רביבו בחוד כחלוץ מרכזי כשעל הספסל יושבים חלוצים כמו בלילי ואודי. בשביל מה הוא עשה חילוף בדקה ה-89? לגנוב עוד דקה מהמשחק? לא יכול להיות שהנבחרת נראית כמו שנראתה אתמול. אני מוכן להיפגש לאחד על אחד עם גרנט ולדבר רק על נושאים מקצועיים. עשינו טעויות שאסור לעשות. גרנט נסע בעולם, אמר שיביא לנבחרת את המודל הקוריאני, ובפועל שום דבר לא נעשה או קורה. זוהי נבחרת לא מאומנת. בהתחלה גרנט אמר שלא צריך מאמן כושר ופתאום בא מדריך כושר מסיירת, הולכים להצטלם עם הפילהרמונית ולאירוע כזה" (גל"צ).

"קשה לי להיכנס לראשו של גרנט ולהבין את המהלכים והטעויות שעשה, שמתאימים לטירון" (ידיעות).

"אפשר היה להעמיד את הנבחרת בצורה אחרת ולהשיג תוצאות טובות יותר. למה אנחנו צריכים להגיד ששחקנים בני 28 ו-29 אחרי השיא שלהם? בן כמה זידאן? אין מה לדבר, הכדורגל הישראלי חולה. רבים פה על זכויות השידור בליגה ואין מה לשדר. הכל חייב להשתנות ואם לא נלמד מהטעויות גם ב-2008 לא תהיה לנו נבחרת כמו שרוצה יו"ר ההתאחדות. המונדיאל? נגיע אליו בטלוויזיה" (גל"צ).

הפעם זו כבר עילה לתבוע את אברהם גרנט בבית הדין של ההתאחדות על גרימת נזקים לכדורגל הישראלי. לשחק בסטאד דה פראנס נגד צרפת עם גרשון, קייסי, זיתוני, באדיר ורביבו, זה אומר שגרנט לא רק שלא למד כלום מהקמפיין הנוכחי והוא בדרך לאבדון מקצועי. יתירה מכך, נבחרת שממשיכה לשחק ללא חלוץ נטו, זה כבר עלבון לאינטלגינציה.

אבל יש נקודה בגינה חובה על ההתאחדות לכדורגל להקים ועדת חקירה שתפקידה יהיה לבדוק מדוע, כיצד ועל סמך מה החליט גרנט לשחק עם ארבעה שחקני הגנה בקו אחד אחרי שבמשחקים הקודמים היא שיחקה במערך שכלל חמישה שחקנים בקו האחורי ואשר שלושה מהם בלמים.

לשחק נגד צרפת עם ארבעה שחקנים בקו אחד זהו פשע מקצועי. גרנט הפקיר אתמול את דווידוביץ', חרזי ובנאדו לחסדים של הנרי, זידאן ופירס, שהתגלו אתמול כחסידי אומות העולם. עם קצת יותר ריכוז או רוע צרפתי, היה גרנט חוזר היום לישראל ובאמתחתו שמיניית שערים. חבל שזה לא הסתיים כך. שחקני הנבחרת לא היו ראויים להשפלה הזו. גרנט ועוד איך. כי כל התקפה צרפתית כמעט והסתיימה בשער. ללא מאמץ. בקלי קלות.

איזה כבוד היה להיות ישראלי בפארק דה פראנס לפני עשר שנים. איזו בושה היה להיות ישראלי אמש בסטאד דה פראנס. לבושה הזו אחראי המאמן הלאומי הישראלי. שתי מסירות לא הצליחו שחקניו לחבר ביניהם. בשכונה אומרים על כך: שני פאסים הם לא יודעים לתת.

על מה, למה ומדוע שילמו בהתאחדות לגרנט כל כך הרבה כסף בשנתיים האחרונות? כדי שנתחיל את הקמפיין הבא בלי שחקנים, ללא מערך, בלי שיטה, ללא כבוד ובלי מאזן אימה מינימלי מול היריבות בקדם המונדיאל הבא?

ואם אחרי רמת כדורגל אפסית מול סלובניה, מלטה וצרפת לא יטולטל הכסא של גרנט, מתי כן? מה יש בו בגרנט שרבים חוששים לומר לו את האמת בפרצוף: נכשלת, פישלת, עצלת, רימית.

כמו כן התברר בקמפיין הנוכחי שאירופה גדולה ממידותיו של גרנט שאיננו מסוגל להתמודד עם מאמנים אירופיים הן מבחינת כישוריו האישיים והן מבחינת אישיותו. גרנט אולי שולט ומשפיע על כמה מהדמויות השוליות וחסרות ההשפעה בתקשורת המקומית. הוא כנראה יודע לפני כולם מה קורה בשוק המאמנים והשחקנים המקומי. ובקיצור נמרץ: גרנט הוא מלך הביצה המקומית.

לטעמי גרנט הוא גם מאמן חסר כבוד עצמי. כי אם היה לו מהמצרך הזה, כבוד, הוא היה מצטרף אל האיש שמינה אותו לתפקיד וביחד הם היו חוזרים לעיר הולדתם פתח תקוה. עיר כדורגל שהולמת את דמותם הרוחנית וגודלם המקצועי.