מחממים את הפארקט: ניו יורק ניקס

נוסדה ב-1946 (אחת משתי קבוצות יחידות בליגה שקיימות מאז היווסדה ועודן פועלות באותה עיר. השנייה – הבוסטון סלטיקס).

הגיעה לגמר ה-NBA שלוש שנים ברציפות (49', 50', 51'), אולם הפסידה בכולן – בשבעה משחקים לרוצ'סטר רויאלס (כיום הסקרמנטו קינגס), בשבעה למיניאפוליס לייקרס (היום בל.א.) ושוב ללייקרס, בחמישה.

אליפויות: 1970, 73', תחת המאמן האגדי רד הולצמן וביכוכבים של חברי היכל התהילה כמו וויליס ריד, דייב דה בושר, וולט פרייזר, ארל מונרו, ביל בראדלי וגם פועל שחור אחד בשם פיל ג'קסון.

ב-94', בשנתו השלישית של רס"ר המשמעת פט ריילי מנצלים הניקס, עם שחקן אחד מהיכל התהילה (פטריק יואינג) ואחד מהסופרמרקט (ג'ון סטארקס), את היעדרו של מספר 23 ולוקחים את המזרח, רק כדי להיכנע ליוסטון רוקטס של האקים אולג'ואן ורוברט הורי בשבעה משחקים מרים.

בעונה המקוצרת (עקב השבתת מגן של בעלי הקבוצות) של 1999 מסיימים הניקס במקום השמיני במזרח, ואז מדהימים את הליגה בהגעה עד לגמר, וכניעה 4:1 לסן אנטוניו ספרס, בהנהגת שחקן בשנתו השנייה בליגה, אחד טים דאנקן.

מאזן: 45:37, מקום שישי משבע בבית האטלנטי

לעונה האחרונה של הניקס אפשר לקרוא עונה פיננסית, עונת בנייה, עונת מעבר, עונת הפגיעה בתחתית שממנה אפשר רק לעלות – כל אחד מהתארים האלה שבאוהדית מדוברת פירושם "הולכים להסתלבט עליכם הרבה השנה". וגרועה מהסתלבט, יספר לכם כל אוהד, היא הנימה המלומדת שבה מסביר לך כל שמגגה שבמקרה פעם קם בבוקר בעל כורחו לראות משחק של ג'ורדן, מה בדיוק דפוק לכם בקבוצה.

המאמן דון צ'ייני, שאמנם זכה בתואר מאמן השנה עם יוסטון ב-91' אבל שימש מאז כעוזר נצחי, קיבל במפתיע את המפתחות לעונה שלמה, לאחר שעונה קודם לכן הועלה לעמדת המאמן הראשי כסתימה זמנית בעקבות התפטרותו המפתיעה של ג'ף ואן גאנדי בשלב מוקדם של העונה.

לא ברור אם מינויו של קליבר רציני יותר היה משנה משהו, שכן הרכש הגדול של הקבוצה, זה שהיה אמור לתת לה בשר ומימד של פחד מתחת לסל – אנטוניו מקדייס המוכשר להפליא – שוב הוכיח שהכישרון אצלו מתחרז עם שבירות וגמר את העונה עוד במשחקי החימום.

החוזים המטורפים עליהם חתמה הנהלת הקבוצה לדורותיה (מאה מיליון דולר לשש שנים עם אלן יוסטון, חוזים של מיליונים המושלמים לשחקנים שכבר פרשו רשמית או מעשית, וכן לשחקנים שסתם היו שווים בערך שליש מהכסף וגם זה בקושי - כל אלה המשיכו לסחוב את הקבוצה, כמו נעלי בטון ממיטב התוצרת של המאפיה העירונית, היישר למצולות הליגה.

בנוסף, שערוריות כמו התבטאויות אנטישמיות של הקלע אלן יוסטון והרכז צ'רלי וורד, או כל נשימה שנייה של הגארד\פורוורד לאטרל ספריוול, החלו להמאיס את הקבוצה על האוהדים. המשכורות הכבדות מנעו מהקבוצה להביא שחקן פנים רציני שיירש את החלל שהותיר יואינג, ושפע הגארדים והפורוורדים של הקבוצה - רובם בינוניים, ואלה שלא מתוגמלים מדי - הפכו את הקבוצה לגרוטסקה של חוסר איזון. משהו היה חייב להשתנות, אם רצו בעלי המניות להמשיך להתחכך בסלבס כעניין שבשגרה. ניו יורקרים, במיוחד העשירים והמצליחים שבהם, לא קונים סחורה חרא.

הקיץ החל נפלא, כשהקבוצה עשתה את אחד הדראפטים הטובים שלה מזה שנים. בסיבוב הראשון (בחירה תשיעית סך הכל) לקחו הניקס את מייק סוויטני, פייטר קטן ומוצק מהסוג שלניקס יש יותר מדי ממנו, אבל לפחות הוא צעיר ובריא בתיאוריה, ואז כלאו את נשימתם במשך שארית הסיבוב עד שלקחו, עם הבחירה הראשונה בסיבוב השני, את מי שעשוי להתגלות כאחת הגניבות הגדולות של הדראפט: מאצ'ייז' לאמפה הפולני, ענק מוצק וחזק (2.11, 108 ק"ג), שגם הראה יכולות כדורסל בריאל מדריד ומיד אומץ לחיקה החמים של הקהילה המזרח אירופית הענפה בעיר וקיבל עוד בטרם שיחק אפילו דקה את הכינוי המתבקש מג'יק לאמפ (מנורת הקסמים).

בבחירה הנוספת שהחזיקו בסיבוב השני והאחרון, לקחו הניקס גרסה יותר גסה ופחות מלוטשת, אבל יותר מפתה, של חלום הסנטר הזר בדמותו של סלאבקו וריינש (2.26, 117 ק"ג), המוכר לאוהדים כאן מתקופת שירותו בסיירת בודצ'נוסט.

ואז, כדי להזכיר לנו שבכל זאת בניקס עסקינן, עשה המנכ"ל הכבר-לא-חדש והכבר-מאוד-לא אהוד, סקוט ליידן, עוד אחת מאותן עיסקאות שהביאו את הניקס לאן שהם. היה ברור שימיו של לאטרל ספריוול בניקס ספורים – למרות שהוא היה השחקן היחיד בקבוצה שממש מלהיב, שבאמת מסוגל לשחק הגנה והתקפה ברמה, הוא גם היה היחיד שהיחס בין איכותו למחירו הפך אותו סחיר לקבוצות אחרות. ועדיין, העיסקה המרובעת ששלחה את ספרי למינסוטה תמורת קית' ואן הורן מפילדלפיה, התקבלה רע מאד ברחובות התפוח הגדול.

ספרי, למרות השטויות שלו, בכל זאת היה חביב האוהדים, שחקן נשמה ומנהיג על המגרש. ואן הורן - שחקן מוכשר אבל לבן לאללה, שלא התקרב מעולם לעמוד בציפיות ה"יורש ללארי בירד" שתלו בו מאז הגיע לליגה - מעולם לא היה אף אחד מהשלושה בשום קבוצה בה שיחק. "לא נותנים אול סטאר תמורת סמול סטאר", אמר אוהד אחד, ואחר הוסיף "אלא אם כן ואן הורן יתחיל לתת 20 נקודות ועשרה קרשים בערב, זו עיסקה דפוקה". ממוצעי הקריירה של ואן הורן - שחקן כל-כך לבנבן שאין לו אפילו כינוי - הם 17.7 ו-7.5. לא רע, אבל לא מספיק, ולא בעמדה שהניקס צריכים.

1. האם הברכיים של מקדייס יחזיקו מעמד? ליידן טוען שהברך החלימה ככל שאפשר, ושגם אלן יוסטון לא יוגבל בשל ארתרוסקופיה בברך. העם יאמין כשיראה.

2. האם לאמפה יפגין מספיק התאמה לליגה האמיתית כדי שהניקס ימשיכו להאמין בו ולא יגזרו עליו את מעגל הקסם המרושע של דקות מועטות, שמתמעטות והולכות, מפני שככל שמקבלים פחות דקות, כך קשה יותר להפגין יכולת? מצד שני, האם הניקס לא ידחפו את לאמפה מהר מדי? הוא בכל זאת רוקי וזה לא מיליצ'יץ' שטחן את אירופה. אולי יש פה יהלום, אבל מה שבטוח הוא שיש פחם ואבן גסה לשייף מסביב קודם. בין לא לייבש ללא לשרוף מהר מדי עובר קו דק ועדין.

3. ובכל זאת, מי ירכז? צ'רלי וורד הוא לא התשובה והוא את האוהדים (שמספר ניכר מהם יהודים) איבד לגמרי. הפוזה הנוצרית-כועסת שלו - "אני אסלח לכם אפילו שצלבתם לי ת'משיח ועכשיו אתם צולבים אותי על שהעזתי להגיד את זה" לא עובדת טוב בעיר הזו. בעיר הזו פחות מכל מקום אחר בעולם שמחוץ לישראל. הווארד אייזלי? הא! פרנק וויליאמס הצעיר, בשנתו השנייה, יקבל אולי הזדמנות להוכיח אם יש לו את זה או לא. אם לא, יצטרכו הניקס לחפש עוד חלק בפאזל. חלק שאי אפשר בלעדיו.

4. קית' ואן הורן. בעצם, סימן שאלה קטן למדי. אם הלחם הלבן הפרוס בשקית הזה לא יטרטר את מפעילי לוח התוצאות מהערב הראשון ובאופן די קבוע, אפשר להמר שעד תום החודש הראשון הוא מתחיל לשמוע את הבוז של מטורפי הגארדן גם בחלומות.

5. ולסיום - האם דון צ'ייני הוא באמת האיש המתאים לאפות עוגה אכילה מכל המרכיבים האלה? הדעות ברחוב (ואומרים שגם בחדר ההלבשה) חלוקות. יש האומרים שהוא בובה של ההנהלה שנותן לשחקנים להשתולל כי הם לא מכבדים אותו מספיק. אחרים אומרים שהברדק הוא תולדת המצב, שהאיש בכל זאת היה פעם מאמן העונה ושיש לו את זה אם רק יתנו לו שחקנים. רק אם ואן הורן יפתיע לטובה תהיה לנו הזדמנות לבחון בכלל את העניין.

התסריט הטוב: מקדייס בריא ודופק הצגות של 20-15-7-3 (חס'-אס'-ריב'-נק'), ערב אין וערב אאוט. ואן הורן מוסיף טיפה קשיחות ליד הרכה שלו ומתחיל להיות סיוט המצ'אפים שחלמו אלה שהכתירו אותו כיורש של הציפור. יוסטון ממשיך את העונה האישית המצוינת שהיתה לו אשתקד. מי שלא יהיה בעמדת הפוינט מוצא מספיק כדורים לשלושתם וגם לקורט תומאס, שכבר לא מוכן לעשות רק עבודה שחורה יותר. לאמפה מתברר כשחקן סביר מספיק כדי להפוך את הצבע לאזור של אימה וכאב. המאתיים גארד-פורוורדים (למעשה, פ.פורוורדים בגובה של גארדים) על הספסל נותנים לניקס ים עבירות ופתרון לכל מץ' אפ תחת השמש ועל הפרקט. 50, אולי אפילו 55 נצחונות ומקום בטוח בפלייאוף.

התסריט הקודר: מקדייס? אמבולנס. ואן הורן? גבינה זה קיר על ידו. יוסטון? ממשיך לצלוף, אבל נעלם באין גובה וכוח. הפולני? מדבר ללאמפה. גם הטאוויל האירופי השני. המאתיים גארד-פורוורדים? מתייבשים וגוועים במאבק עקר על אותו תפקיד, שגם ככה מקבל בראש בלי עזרה מסביב. מי מרכז? נו, באמת. שלושים ניצחונות, אולי פחות.

תחזית: יש במזרח כמה וכמה סגלים יותר מחורבנים, אבל אין פה מנהיג ומקדייס והברכיים שלו זה לא משהו שבנאדם שפוי מהמר עליו. 41:41. פלייאוף? סיכויים קלושים ביותר. לא משנה בכל מקרה.

הווארד אייזלי
פ.גארד
1.88 מ', 82 ק"ג
נולד: 04/12/1972
עונה עשירית בליגה (אחת בסן אנטוניו, חמש ביוטה, אחת בדאלאס, שלישית בניו יורק)
בעונה שעברה: 9.1 נק', 5.4 אס' ב-27.4 דקות למשחק. שותף בכל 82 המשחקים.

צ'רלי וורד
פ.גארד
1.88 מ', 84 ק"ג
נולד: 12/10/1970
עונה עשירית בליגה (כולן בניקס)
בעונה שעברה: 7.2 נק', 4.6 ריב' ב-22.2 דקות למשחק. שותף ב-66 משחקים.

פרנק וויליאמס
פ.גארד
1.91 מ', 96 ק"ג
נולד: 25/02/1980
עונה שנייה בליגה
בעונה שעברה (ניקס): 1.3 נק', 1.6 אס' ב-8 דקות למשחק. שותף ב-21 משחקים.

טומי אדאמס
גארד
1.88 מ', 100 ק"ג
נולד: 15/01/1980
רוקי ממכללת המפטון.

אלן יוסטון (קפטן הקבוצה)
ש.גארד
1.98 מ', 91 ק"ג
נולד: 20/04/1971
עונה 11 בליגה (שלוש בדטרויט, שמינית בניקס)
בעונה שעברה: 22.5 נק', 2.8 ריב', 2.7 אס' ב-37.9 דקות למשחק. פתח בכל 82 המשחקים.

שנדון אנדרסון
ס.פורוורד
1.98 מ', 95 ק"ג
נולד: 31/12/1973
עונה שמינית בליגה (שלוש ביוטה, שתיים ביוסטון, שלישית בניו יורק)
בעונה שעברה: 8.4 נק', 3.1 ריב' ו-1.1 אס' ב-21.1 דקות למשחק. שותף בכל 82 המשחקים.

קית' ואן הורן
פורוורד
2.08 מ', 109 ק"ג
נולד: 23/10/1975
עונה שביעית בליגה (חמש בניו ג'רזי, אחת בפילדלפיה, ראשונה בניקס)
בעונה שעברה: 15.9 נק', 7.1 ריב' ב-31.6 דקות למשחק, שותף ב-74 משחקים.

מאצ'ייז' לאמפה
פורוורד
2.11 מ', 109 ק"ג
נולד: 05/02/1985
רוקי מפולין. אשתקד בריאל מדריד

מייק סוויטני
פורוורד
2.02 מ', 118 ק"ג
נולד: 25/10/1982
רוקי ממכללת ג'ורג'טאון

קלארנס ווית'רספון
פורוורד
2.00 מ', 122 ק"ג
נולד: 08/09/1970
עונה 12 בליגה (חמש וחצי בפילדלפיה, חצי בגולדן סטייט, שתיים במיאמי, אחת בקליבלנד, שלישית בניקס)
בעונה שעברה: 6.6 נק', 7.6 ריב' ב-25.6 דקות למשחק. שותף ב-79 משחקים.

אנטוניו מקדייס
פ.פורוורד
2.06' מ', 111 ק"ג
נולד: 07/09/1974
עונה תשיעית בליגה (שש בדנבר, אחת באמצע בפילדלפיה, עונה שנייה בניו יורק)
היה פצוע בעונה שעברה ורוב זו שלפניה. ב-2000/01: 20.8 נק', 12.1 ריב' ב-36.5 דקות למשחק. שותף ב-70 משחקים.

אות'לה הארינגטון
פ.פורוורד
2.06 מ', 106 ק"ג
נולד: 31/01/1974
עונה שמינית בליגה (שלוש ביוסטון, אחת וחצי בגריזליס, שלישית מלאה בניקס)
בעונה שעברה: 7.7 נק', 6.4 ריב' ב-25 דקות למשחק. שותף ב-72 משחקים.

קורט תומאס
פורוורד-סנטר
2.06 מ', 106 ק"ג
נולד: 04/10/1972
עונה תשיעית בליגה (שתיים במיאמי, אחת בדאלאס, שישית בניקס)
בעונה שעברה: 14 נק', 7.9 ריב' ב-31.8 דקות למשחק, פתח ושותף ב-81 משחקים.

מייקל דוליאק
סנטר
2.11 מ', 119 ק"ג
נולד: 15/01/1977
עונה שישית בליגה (שלוש באורלנדו, אחת בקליבלנד, שנייה בניקס)
בעונה שעברה: 4.4 נק', 2.9 ריב' ב-13.9 דקות למשחק. שותף ב-75 משחקים.

טראביס נייט
סנטר
2.13 מ', 113 ק"ג
נולד: 13/09/1974
עונה שמינית בליגה (שלוש בלייקרס ואחת ביניהן בסלטיקס, עונה רביעית בניו יורק)
בעונה שעברה: 1.9 נק' ו-1.9 ריב' ב-9 דקות למשחק. שותף ב-32 משחקים.

סלאבקו וריינש
סנטר
2.26, 118
רוקי. אשתקד בבודצ'נוסט

מאמן ראשי: דון צ'ייני

המאמן ה-19 בהיסטוריה בת 56 השנים של המועדון.

עונה שלישית בתפקיד, עונה 12 כמאמן ראשי ב-NBA (קודם לכן עם הקליפרס, יוסטון ודטרויט). זכה בתואר מאמן העונה ב-1991. שימש כעוזר מאמן בשני משחקי אולסטאר והיה עוזרו של דון נלסון בנבחרת ארה"ב, כשארה"ב זכתה באליפות העולם ב-1994.

כשחקן, רשם 8.4 נקודות ו-43.6 אחוז מהשדה ב-12 עונות עם הסלטיקס, הלייקרס וקבוצת ה-ABA, הספיריטס אוף סט. לואיס.

צ'ייני מוקף בעוזרים מנוסים:
ברנדן מאלון עם 18 שנות ותק כעוזר מאמן במקצוענים. זוהי הקדנציה השלישית שלו בניקס, בה עבד תחת ריק פיטינו ויובי בראון בין 86'-88' ומ-96'-2000 תחת ג'ף ואן גאנדי.
לון קרוגר עם עשרים שנות ניסיון מוצלחות ברמת המכללות ושלוש כמאמן ראשי באטלנטה. זו עונתו הראשונה בסגל של ניו יורק.
הרב וויליאמס היה שחקן ותיק וממנהיגי חדר ההלבשה בניקס, בשורותיה שיחק תשע שנים כמחליפו האמין של פטריק יואינג. לפני כן שיחק 11 שנים במדי אינדיאנה ודאלאס. אחד מתשעה שחקנים בלבד ששיחקו בליגה 18 שנה או יותר. 11,944 נקודות בקריירה.
מייק סאונדרס, המתחיל את עונתו ה-23 על הספסל של הניקס. איתם בצוות: גרג בריטנהאם ומייקל מאלון.