והרי התחזית, מחזור 3

תוצאות ההימור שלי במחזור הקודם מובילות אותי למסקנה אחת - השחקנים והמאמנים קוראים ורצים לעשות לי דווקא. אוי לבושה. אבל הנה, כבר במשחק הראשון של המחזור השלישי, קרה כל מה שצפיתי (תוכיחו שלא), ועד מוצ"ש כדאי לספקנים להכין את הכובעים.

זוכרים מה קרה בעונה שעברה למכבי חיפה כשהיא פגשה בית"ר פצועה בטדי? גם האדומים של קשטן ישאירו את הנקודות כבר בוולפסון ורק במזל לא יחזרו עם יותר מ-3:0 בפרצוף.

בבית"ר יצהירו מייד "אנחנו יוצאים מפה לדרך חדשה..בלה..בלה...בלה", אבל חוץ מהתוצאה לא הרבה במשחק יעיד על קיומה של דרך כזאת.

כל השערים של בית"ר יהיו כאלו מוזרים, שאפילו מצלמות הטלוויזיה לא יצליחו להוכיח מי היה האחרון שדחק את הכדור פנימה. "טוב נו, בוא נעניק את השער לזכותו של עמיר תורג'מן", יגיד מאיר איינטשיין בנונשלנטיות. תורג'מן הג'נטלמן יגיד בסיום המשחק: "אני? אני לא נגעתי אחרון בכדור". ביום ראשון, 'הארץ' יקבע שהיה שער עצמי, 'מעריב' יעניק את השער לאיזה ילד אלמוני של בית"ר ו'ידיעות' יבחר בכלל שחקן שישב באותו זמן על הספסל (ובטח גם ייתן לו ציון 9).

האקשן האמיתי יהיה כמובן ביציע. לאנשי הקרן החדשה, השטינקרים האלה שיושבים בתוך היציע ורושמים את קללות האוהדים, ייגמר הדיו עוד לפני שריקת הפתיחה. כשהמשקפופר יבקש עט חלופי מאחד האוהדים, רק כוחות המשטרה ימנעו לינץ' בשידור חי.

אחלה משחק דרבי יש לנו. מה, לא דרבי? בטח שדרבי! דרבי הקבוצות עם בעיות הבית. אם התוצאה היתה נקבעת לפי מספר כדורי האקמול נגד כאבי הראש שלוקחים היור"ים - אשר אלון ולוני הרציקוביץ' -היה נשבר שיא שערים במשחק ליגה.

מכבי נתניה תחזור מבלומפילד עם נקודה, שאולי תרגיע סופסוף את הלחשושים על עתידו של לנדאו. גם קלינגר, שיראה את ההתקפה שלו מחזירה אותו פעמיים מפיגור, ינשום לרווחה בסיום, אבל מה יהיה עם שטראובר? שני גולים באשמתו, אחרי הטעות מול בני יהודה ובשבועיים הבאים עד למחזור הבא, השוער המחליף של מכבי, ניר גל, יזכה לתשומת לב מוגברת.

הכותרות של העיתונים למחרת יספרו לנו על עוד פגישה לילית (חשאית כמובן) בין לוני לשחר לנמני לפניג'ל לדריקס לעגיב ללוזון לבנין לשחר השני של פ"ת לששון שם טוב לשם טוב לוי. אולי כבר חלאס מהפגישות הליליות האלו?! שיגעתם אותנו, שרפתם לנו את כל הפיוזים. עוד פגישה כזאת ואני מגייס את כולכם למשמר האזרחי. לפחות תעשו משהו מועיל.

אף בלון לא יתפוצץ ושתי הקבוצות יישארו בלתי מנוצחות גם אחרי המחזור השלישי. רביבו, שייתן שער בכורה בליגה, ירגש אותנו כשיגיד לאחר המשחק: "כאב לי לכבוש דווקא מול בני יהודה". כבר אני מזיל דמעה.

אחרי הגול, אגב, ירוץ החיים לקהל עם חולצה מורמת מעל ראשו. אל תופתעו כשתגלו כי על הגופיה מתחת כתוב "בן זקן לראשות העיר". אנחנו היינו כותבים "לבן זקן הצבעת, את רביבו סידרת".

הגול המשווה של בני יהודה יגיע בדקה ה-90. שתי דקות אחרי שהאוהדים הכתומים יקדימו את תפילת יום כיפור ויפצחו בשירת "המצא לנו מחילה בשעת הנעילה". אלוהים ימשיך להיות המלך בשכונה, אבל כמה מרה תהיה אכזבתם של האוהדים כשיגלו שהימים הנוראים עוד לפניהם.

הנהלת בני סכנין, דווח בעיתונים, חילקה שי לחג, סט סירים, רק לשחקניה היהודים. סאמר מיערי, כך שמעתי, נעלב וטען לאפליה. אני קורא כאן ועכשיו לרפי כהן לרגש אותנו ולהעניק לו את הסירים שקיבל כמתנה לחג. בינינו, ראיתם אותו פעם מבשל למישהו?

בין חג לחג, תחגוג סכנין נצחון ראשון בליגת העל.

בפ"ת? פרדי דוד הזועם יגיד בסיום: "אני ממליץ לכל השחקנים שלנו, כולל הזרים, לצום ביום כיפור. שיעשו חשבון נפש וגם יורידו כמה קילוגרמים בדרך, כי הם לא זזים על המגרש". הבעיה פרדי, שבמקביל גם ליאור שחר יעשה עם עצמו חשבון נפש, ותנחש איך זה ייסתיים? רוצה רמז? יש לך את מכבי חיפה על הראש במחזור הבא.

לשם שינוי, אחלה משחק יהיה בפ"ת. כדורגל פתוח והרבה שערים, אבל השופט יגנוב את ההצגה, כשעם אדום ופנדל לא מוצדקים יסדר ללוזונים נצחון 2:3.

עזמי, לא עם חולצה פתוחה הפעם, אבל עם אש בעיניים, יתקשה לא לצעוק כשיגיד בסיום: "מה רוצים? שנגיד תודה רבה? שאנחנו כבר יורדים ליגה? מה זה פה, הוא שורק על מה שבא לו? שום שריקה לא קיבלנו אנחנו ממנו, שום שריקה. גועל נפש. הכל פה מושחת". שניות אחר כך יקבל עזמי טלפון מ-103FM, 'אתה פנוי בשבוע הבא?', ישאלו אותו. 'כי זהבי הבריז לנו'.

היחיד באחי שייצא מרוצה יהיה האווירון, שיתקרב לעודד מכנס בעוד שער. "אני לא יכול להגיד שאני מרוצה מזה שהתקרבתי למלכות כל הזמנים כי הפסדנו", יגלה שייקספיר. "אבל אני יכול להיות מסופק שמלכות כל הזמנים התקרבה אלי".

הפעם זו תהיה קופסת הרדיו. "שירים ושערים" כמובן. אגב, מתי לאחרונה שמעתם שיר מההתחלה עד הסוף בתוכנית הזו? וזה לא שיש הרבה גולים בליגה שלנו.

בקיצור, ז'וז'ו אבוטבול, דני דבורין והנודניק השלישי יחליטו שהם רוצים לעשות "מעשה טוב" לפני יום הכיפורים ומה יותר טוב מאשר סולחה בין שתי צ'ילבות? בנין מאשדוד ונמני מטדי יועלו לשידור.

בנין: "אני לא מדבר על משא ומתן עם אף קבוצה ולא על מה שקורה ביני לבין מכבי ת"א, אז על מה אתם רוצים לדבר איתי?"

"טל, יש לנו הפתעה קטנה בשבילך", יאמר ז'וז'ו בכובעו החדש כמתווך, "מישהו שהגיע הזמן שתדבר איתו, הרי אתם כבר ילדים גדולים... יאללה נמני, תגיד שלום לבנין. אצלנו באשדוד אומרים - רק דגים שותקים".

"מה אתה רוצה?", יענה נמני. "אני וטל מדברים. אין בינינו שום סכסוך".

"לא לא, תדברו. אני רוצה לשמוע", יתעקש ז'וז'ו.

"מה לדבר?" יענה בנין. "אבי כבר הסביר לך. אנחנו מדברים".

"אז תגיד לו שלום", ימשיך הז'וז'ו. "שכל עם ישראל ישמע".

"טל, מה קורה?", יציל נמני באדישות האופניינית שלו את הרגע.

"אחלה אבי".

(שתיקה אדיוטית באולפן)

"יופי חברים. הוכחתם בגרות למופת", יצהל ז'וז'ו למקרופון. "כמו שאומרים אצלנו באשדוד - עם קצת רצון, אפילו נחש ועקרב יכולים לדבר ביניהם".

גמר חתימה טובה.