המאמן הלאומי לשעבר שלמה שרף, תקף השבוע בחריפות את שופטי הכדורגל המושחתים, והוקיע אותם בלשונו המחוספסת במקצת. הוא צדק בכל מילה. לצערי נדמה לי שהציבור הרחב איבד את הרגישות שלו, ורואה בשחיתות המידות דבר מובן מאליו, מעין מכת טבע שיש לקבל אותה בהכנעה פטליסטית.
אין צורך להיות פרופסור במדע המדינה כדי להבין שהאקלים הציבורי החדש נוצר בהדרגה כאשר יותר ויותר אנשי ציבור, כולל ראש הממשלה ומשפחתו, מואשמים בפשעים חמורים שמגמדים לחלוטין את מכירות המשחקים בכדורגל. אבל קשהלהשלים עם הפסיביות בציבור. השחיתות פושה באורגניזם הלאומי שלנו כמו סרטן ממאיר, והיא עשויה לגרום לנזקים בלתי הפיכים. השעשוע הכרוך בצפייה במשחקי כדורגל אינו תמים, גם אם אין בו שחיתות בוטה שכזו. כולנו התמסחרנו עד תום, וכפי שאמר פעם משה שרת: "לא האמת והצדק הם נר לרגלינו, אלא הפחד והחשבון". עד המדינה למשל, חושש מכרישי העולם התחתון הרבה יותר מכפי שהשופטים-הנאשמים פוחדים מדעת הקהל. הגענו כמעט לתחתית החבית, וכמו במקרה של השחיתות בבית ראש הממשלה, עלינו להודות למזלינו הטוב על זה שיש עוד משטרה פעילה ושלטון חוק במדינה. עוד כמה שנים, כאשר הדרג המדיני, או ההתאחדות במקרה שלנו, יכתיבו מי יהיו השופטים ומי יהיה היועץ המשפטי, לא נוכל להתנחם אפילו בכך.
פעם השחיתות הייתה "אידיאולוגית"
שרף כדרכו, עסק קצת בנוסטלגיה. בגיל מסויים העבר נראה לנו קצת יותר טוב מכפי שהיה באמת. בעונת 57/8', כאשר שרף היה שחקן נוער בהפועל כפ"ס, התחרו חמש קבוצות על שני כרטיסי עלייה לליגה הבכירה: הפועל כפ"ס, הפועל ירושלים, הפועל חדרה, מכבי רחובות, והכח ת"א. במחזור האחרון העלייה נקבעה על-ידי יחס שערים, והפוליטיקה הפנימית דאגה שכפ"ס תנצח את נהריה 0:12. גם מכבי רחובות אירגנה לעצמה חיים נוחים והביסה את שעריים 0:11. באותה שבת "נתנה" בית"ר ירושלים שאיבדה כל סיכוי לעלות ליגה, את המשחק בימק"א לחדרה, כדי להכשיל את היריבה העירונית. בית"ר הפסידה 3:1, והמשחק פוצץ על-ידי קהל אוהדים שפרץ למגרש והפסיק את הפארסה. הפועל ירושלים וכפ"ס עלו ליגה רק אחרי משחקי מבחן מותחים בין חמש הקבוצות הראשונות בליגה השנייה.
שרף צודק, למיצעד בנושא אחד: העבריינות של שנות החמישים הייתה "אידיאולוגית". בית"ר לחמה בדרך לא נקייה כדי להמשיך ולשלוט בכדורגל העירוני (ונענשה ב-11 עונות רצופות של הפועל בליגה הבכירה, בלי בית"ר), ונהריה ושעריים איפשרו לקבוצות מאותו מרכז יתרון בלתי הוגן. אבל כיום שולטות בענף מאפיות מפחידות של פושעים . כמו במזרח אירופה, הפשע המאורגן, הבן הבלתי חוקי של היוזמה הפרטית, החליף את הבולשביזם, ואני משאיר לכם להחליט מה עדיף.
מתוך תיעוב עמוק כלפי היסטריה המונית וכלפי מחולליה אני מציע לא להחליף את הפסיביות המבישה באווירה של לינץ'. כל השופטים שייאלצו להתייצב לדין פלילי הם בבחינת זכאים עד שאשמתם תוכח. אבל נדמה לי שרק תמימים חסרי תקנה אינם מבינים שיש כאן תופעה עמוקה ושאנחנו חייבים לעקור אותה מן השורש. בכוונה השתמשתי בביטוי "אנחנו". זהו לא רק נושא משטרתי. אם לא נוקיע את השופטים (בעיקר אחרי שיורשעו), ולא פחות מזה-גם את המהמרים, ההורסים כל חלקה טובה בספורט הכי יפה בעולם, נשקע בסחי ומיאוס, ונאבד כל עניין בכדורגל. הגיע הזמן שנתמוך בכל ליבנו בחוק ובאוכפיו, ונצא באותו להט נגד העבריינים.