אכזבה ופספוס הן שתי מלים משומשות יתר על המידה בספורט הישראלי בכלל ובכדורגל בפרט. לא מפתיע, אם כך, שגם המשחק אתמול בין הפועל רמת גן ללבסקי סופיה היה תחום בין שתי המלים האלה, גם אם היה בו משהו שונה במקצת ממה שהורגלנו אליו.
"יש הרגשה של פספוס, מה אני אגיד לך", אמר לאחר המשחק גבע ברקאי מהפועל רמת גן. הבלם המצוין, שאוהדי הקבוצה העניקו לו את הכינוי "ראש העיר", הוא בכלל בן קיבוץ אילון הסמוך לגבול הצפוני. "אצלנו בקיבוץ היה מסוכן לא לשחק כדורעף, אבל אני התעקשתי על כדורגל", אומר ברקאי.
מי שסבל מהעקשנות של ברקאי אתמול, בסיבוב הראשון של גביע אופ"א, היה החלוץ המרכזי של לבסקי נירן דמבה. ברקאי נצמד אליו כמו נייר דבק. הוא הוליך חוליה אחורית מצוינת, שכללה את שחר כדורי, ניר בובליל, כמאל ג'וברין ואילן צרפתי.
ההגנה סיפקה שקט, החוליה הקדמית של רמת גן הרגישה חופשייה לתקוף. לקראת סוף המחצית הראשונה היו לה שלוש הזדמנויות קורצות. בתגובה החליטו הבולגרים לפרק את החלוץ המסוכן מרקיניוס. "הסיטואציה מכתיבה את זה", אמר עוזר המאמן של לבסקי, פצ'קו קורקוב, שהתחיל לחמם את שחקני הספסל שלו בצד המגרש.
בדקות האלה התגנבה ללב התחושה שהליגה השנייה בישראל מעולם לא היתה קרובה כל כך לצמרת הליגה הראשונה בבולגריה. בדקה ה-39 פילחה את האוויר הקר זעקת "יודן ראוס" מהיציע של לבסקי. אבל באותו אוויר ריחפה גם תחושת אופטימיות. "אני חותם על 0-2 לטובתנו", אמר בהפסקה מנהל רמת גן שמעון ישראל.
הדינמיקה במחצית השנייה לא השתנתה בצורה משמעותית עד שהמאמן הבולגרי, גיאורגי טודורוב, החליט לשבור את הסטטוס-קוו בעזרת שלושה חילופים התקפיים. רמת גן נשארה בשלה ולא נראה היה שהיא עומדת בסכנה מיוחדת.
אלא שכמו באין ספור מקרים בעבר, הובקע שער בניגוד להתרחשויות במגרש. בדקה ה-80 ניצל החלוץ בוריסלב דימיטרוב בלבול בהגנת רמת גן כדי לכבוש מקרוב. עד סיום המשחק הספיקו הבולגרים להחמיץ שלושה שערים בטוחים. הקהל הרמת גני - 200 אוהדים שמגדירים את עצמם "לוזרים, אבל אופטימיים" - כל כך רצה לצאת מסלובקיה כווינר. זה לא קרה, אבל האוהדים האדומים שרו לשחקנים שירדו מהמגרש "אנחנו אוהבים אתכם".
אל תפספס
גם אם נמלה תלך צעד צעד, בסוף היא תעפיל לראש ההר
כל כך קל להתאהב בהפועל רמת גן. בכדורגל הישראלי רמת גן היא שמורת טבע - קבוצה קטנה ואינטימית, שלא לומר מסוגפת, שמדגישה ערכים של פעם: צניעות, רצינות ושקט. במחזיקת הגביע כולם שווים, מאלי כדורי הספונסר דרך עדן כוכבי, אוהד בן 14, ועד המעסה יורי. "אצלנו כולם אותו דבר, אין פאלאוורה", אומר זאב פשיחצקי, שהיה פעם חבר הנהלה והיום הוא אוהד מקורב. צמד המאמנים, אלי כהן ואיציק ברוך, משלימים איש את רעהו ומתאימים למערכת כמו כפפה ליד.
גם השחקנים חיים בהרמוניה, שעליה מנצח בדממה שחר כדורי. הקפטן מקרין בכל רגע נתון חמלה ואכפתיות. באיזשהו מובן, מבחינת הפועל רמת גן, המשחק מול לבסקי סופיה הוא אירוע חוץ זמני. זה גם רגע מכונן בחייה של קבוצה שחיה בימים אלו במציאות של אגדה. "גם אם נמלה תלך צעד צעד, בסוף היא תעפיל לראש ההר", אומר אלי כדורי, תת מקלע של פתגמים.
אם בעוד שלושה שבועות, במשחק החוץ מול לבסקי סופיה, תנצח הפועל רמת גן ותעפיל לשלב הבא, אולי הנמלה תפרוס כנפיים ותתעופף לראש ההר.