מי אתה, מיסטר מייסיאו?

מייסיאו באסטון, פורוורד/סנטר בן 27, 2.06 מ', הוא בוגר אוניברסיטת מישיגן. בדראפט 98' נבחר במקום ה-58 על ידי שיקגו בולס. לאחר מכן שיחק שתי עונות בקוואר סיטי מליגת הסי.בי.איי, ונבחר לחמישיית העונה בליגה ולשחקן ההגנה המצטיין.

בעונת 2000/01 הצטרף לקבוצת מונטקטיני מהליגה האיטלקית, שם רשם ממוצעים של 20.3 נקודות, 8.5 ריבאונדים ו-1.8 חסימות למשחק. בעונת 2001/02 הצטרף לחובנטוד בדלונה הספרדית, וסיים את העונה עם ממוצעים של 15.9 נקודות, 6.6 ריבאונדים ו-1.7 חסימות למשחק. בעונת 2002/03 שיחק תשעה משחקים עם חובנטוד בגביע יול"ב וניפק 16.1 נקודות, 6.7 ריבאונדים ו-2.1 חסימות.

בפברואר 2003 הצטרף לטורנטו רפטורס מהאן.בי.איי. הוא שותף ב-16 משחקים שבהם קלע 2.2 נקודות והוריד 1.4 ריבאונדים למשחק. באחרונה שיחק במדי טורונטו בליגת הקיץ בלונג ביץ', שם קלע בממוצע 9.3 נקודות והוריד 4 ריבאונדים. הוא נחשב שחקן אתלטי, בעל יכולת חסימה משובחת ומהירות מרשימה יחסית לגובהו.

"הוא הגיע לטורונטו בשלב די מאוחר של העונה, ולא היו בשבילו יותר מדי דקות פנויות", אומר דאג סמית', כתב ה'טורונטו סטאר', "אבל בקבוצה ממש אהבו אותו. הם חושבים שיש לו כישורים, זה בטוח. הוא ארוך, בעל יכולת חסימה טובה, מסיים טוב ומשתלב היטב במשחק הקבוצתי. היה לו משבר אחרי שאביו מת במהלך העונה והוא נעדר מהקבוצה לתקופה של שבועיים. הוא זכור כאן כבחור שקט, מאוד נחמד ואהוד על השחקנים. ייתכן מאוד שהוא עוד ישחק באן.בי.איי יום אחד".

מה גרם לו לבסוף לנחות השנה במכבי ת"א? באסטון מספר: "כשטורונטו ביקשו ממני לחכות, אמרתי, 'אם מכבי רוצים אותי אני מגיע'. דיוייד בלאט דיבר איתי, הבנתי ששארונס ואנתוני פארקר מגיעים, וזה נראה לי כמו הזדמנות טובה לשחק עם חברים נחמדים ולקחת תואר. גם לפני שנה היתה לי הזדמנות להגיע למכבי. בלאט התקשר אלי ואמר, 'יש לנו קבוצה טובה ויכולה להיות לנו שנה טובה'. רציתי לבוא, זה נראה לי מרגש, אבל בטלוויזיה המצב בישראל נראה רע, והמשפחה שלי אמרה לי, 'מייסיאו, לא משנה בכמה כסף מדובר, אתה לא יכול ללכת'. בקיץ הזה, כשבלאט צלצל אלי, אמרתי לו, 'קואץ', אתה לא חייב להסביר, אני כבר משוכנע. זה דיל גמור. אני מגיע'. אחרי מה שעברתי השנה עם אבא, אני פשוט חי את חיי, וכבר לא פוחד מכל פגיעה. בנתיים אני מתאמן עם פיני ודייויד. ממה שראיתי עד עכשיו פיני לא מדבר אנגלית כמו דייויד, אבל יש לו את הביטחון והדומיננטיות. אני חושב שיש להם אישיות שונה אבל הם משלימים טוב אחד את השני. מוני נהדר. אני מכיר אותו רק שבועיים, אבל מרגיש כאילו אני מכיר אותו כל חיי".

"אני אנסה לתרום את החלק שלי העונה בתקווה שהכל יתחבר. באופן ריאלי, אתה לא יכול לנצח הכל, אבל אתה צריך למצות את הפוטנציאל. אני יודע שלעתים לוקח זמן להסתגל – כשראיתי באינטרנט את הסטטיסטיקה של קווינסי לואיס בעונה שעברה שאלתי את עצמי, 'הוא נפצע, החמיץ אימונים או מה?' – אבל אני שיחקתי באירופה, אני מכיר את המערכת ואת המנטליות ואני חושב שזה יהיה מצוין בשבילי".

"הגעתי לכאן לבד. אשתי בהריון עכשיו. כשהיא ילדה את הבן הראשון שלנו היו לה סיבוכים אז היא רוצה להישאר קרוב לרופא שלה, למקרה שיהיו בעיות. אני אוהב את המשפחה שלי עד מוות, אבל כבר היה לי נסיון כזה כששיחקתי בספרד ובאיטליה. הם באו לבקר אותי לחודשיים-שלושה, אבל רוב הזמן הייתי לבד. קשה להיפרד, אבל כשאתה משחק כדורסל אתה נכנס לרוטינה הזאת, ולפני שאתה שם לב העונה נגמרת ואתה חוזר הביתה. אני מתכוון להתמקד בכדורסל ולקחת לעצמי את הזמן להירגע. אין ספק שלבוא מאימון ולדעת שיש מישהו שמחכה לך בבית והאוכל מוכן זה חשוב, אני לא אומר שזה יהיה לי קל. אבל זו שנה שונה לחלוטין מכל בחינה, בגלל שאבא מת, ואני מתכוון לקחת הכל בצורה הכי חיובית, לעבוד הכי קשה שאני יכול ולא להכנס לדכאונות. אני אסתובב עם בלותנטאל ואנתוני, אעסיק את עצמי, לא אשב יותר מדי זמן במקום. כדורסל זה בכל מקרה תרפיה בשבילי, אז כשאני על המגרש אני מסוגל לשים הכל מאחורי".