מחממים את הפארקט: מיאמי היט

מיאמי היט
עונה 16 בליגה (החל מעונת 1989/89)
הישגים: לא הרבה. 4 זכיות רצופות בראשות הבית האטלנטי (2000-1997), 6 הופעות רצופות בפלייאוף, בהן הגיעו פעם אחת לגמר המזרח (1997, 4:1 לשיקגו).

במשפט: בלי מספיק עבר, בלי הווה ועם מעט מדי עתיד.

העונה הגרועה ביותר של ההיט מאז השנתיים הראשונות שלהם בליגה, עם מאזן 57:25 (30% הצלחה), הרביעי הכי גרוע בליגה, ועם הבטחה ממעט מדי משחקני הסגל. הקלע המוביל אדי ג'ונס היה פצוע לחצי עונה, אבל גם איתו היו רק קצת יותר טובים, עם 30:17 (36% הצלחה) דורגה אחרונה בבית האטלנטי. שלושה ששיחקו מעל 30 דקות וקלעו מעל 10 נק' בממוצע: אדי ג'ונס, קרון באטלר ובראיין גרנט. עונה שניה ברציפות ללא הופעה בפלייאוף (46:36 בעונת 2001/02) אחרי שישה ביקורים רצופים. לא פחות מדאיג: גם הקהל התחיל להיעלם. עידן מורנינג, שלא שיחק כל העונה, נגמר סופית וגם התקווה שעל גרנט וג'ונס אפשר לבנות קבוצה מנצחת.

סיבה לאופטימיות: קרון באטלר. בעונתו הראשונה בליגה, הפך לשחקן הכי משמעותי בקבוצה. הוביל את הרוקיז' בליגה בקליעה, עם 15.4 נק' למשחק. בחודש מרץ קלע בממוצע 20.1 נק' למשחק. יותר חשוב: הוא נראה כמו בחור (בן 23) שמבין כדורסל ושיש לו מה וממי ללמוד.

לבוס ריילי (מאמן-נשיא) יש עוד שנתיים בחוזה ה-10 שנים שלו בקבוצה והוא לא רוצה לסיים את העידן שלו בהיט כשהוא משאיר קבוצה שהיא בדיחה. בקבוצה הנמיכו את גג התקציב וביצעו צעד יוצא דופן של קיצוץ שכרב גבוה 10% לכל עובדי (כולל שחקני) הארגון, מה שלעה גם לריילי עצמו בויתור על כ-500 אלף דולר.

המטרה העיקרית של ריילי הקיץ היתה להביא כוכב. ג'רמיין אוניל וג'ייסון קיד סומנו כמטרות, אבל ההיט לא הגיעו אפילו קרוב. עם גרי פייטון היה דיבור קצת יותר רציני אבל בגלל חוסר הנכונות של מילווקי לעסקת טרייד עם מיאמי והטבעות הקורצות מ-ל.א, זה לא יצא לפועל. מה שמביא אותנו לשלב האקשן: מיאמי החתימו את הפאואר פורוורד הסופר-יעיל של הקליפרס, אלטון ברנד, לחוזה ארוך טווח, אבל הקליפרס השוו את ההצעה והשאירו אותו - בניגוד לרצונו - בבית. ואז, החתימו ההיט את הכוכב השני של הקליפרס, למאר אודום, על חוזה לשש שנים תמורת 65 מיליון וסטרלינג שכבר הוציא יותר מהמצופה ממנו על הקליפרס שלו, ויתר. ריילי בוודאי היה רוצה לראות את ברנד נותן לו קצת מחיים בצבע, אבל יש אומרים כי מהלך הדברים היה תרגיל ערמומי של האיש והג'ל, שתכנן להשיג את אודום, עליו שם עין כבר מזמן, מלכתחילה.

עוד לפני זה צירפה מיאמי את מי שאמור להוות חוליה מרכזית בבניה המחודשת של הקבוצה, כשלקחה עם בחירה מספר 5 בדראפט את דווין ווייד, הפוינט גארד שלקח את מכללת מארקט לחצי גמר מפתיע בטורניר גמר המכללות (NCAA) האחרון. ווייד, שנתן כמה הצגות בלתי נשכחות בטורניר, נבחר לחמישיית ה'אול-אמריקן' במכללות, אבל יש הטוענים כי הוא מסוג הגארדים, כמו ג'ייסון טרי לדוגמה, שנופל בין עמדת הרכז לקלע. הצעד הראשון שלו קטלני, אבל הקליעה מבחוץ עדיין טעונה שיפור.

הבונוס של הקיץ: הפדיחה של אנתוני קרטר, ששכח באדיבות סוכנו לחתום בזמן על האופציה לעונה נוספת עבור 4 מיליון. קרטר מצא לבסוף חוזה צנוע בהרבה בסן אנטוניו וההיט קיבלו ריווח מפתיע לתקרת השכר.

- פט ריילי. עדיין יש לו את זה? את היכולת להוציא את המקסימום מהשחקנים והקבוצה, לא רק בעמידה בתכנית האימונים ובהוראות הטקטיות, אלא במימוש הפוטנציאל האישי והקבוצתי ולא פחות חשוב - כשזה חשוב.

- למאר אודום. לגבי הכשרון שלו אין ספק - אחד השחקנים המגוונים והמיוחדים בליגה ולמרות שנראה כי קצת הלך לאיבוד בשנתיים האחרונות הוא עוד לא בן 24. גם במחוייבות שלו למשחק לא צריך להטיל ספק - כי במקרה הזה לא הכסף היה מה שמשך אותו מהקליפרס, אלא הרצון לשחק עבור ריילי במועדון בו הוא לפחות קצת יותר מאמין. ובכל זאת, האם הייתם שמים את העתיד שלכם - והחוזה שלו מגביל את ההיט גם בשוק ההעברות של הקיץ הבא - על שחקן בעל חוסן מנטלי ופיזי כמו שהראה אודום בארבע עונותיו בליגה?

- איך בדיוק בונים מהסגל הזה הרכב יציב? השחקן הטוב ביותר של ההיט בעונה שעברה היה הרוקי קרון באטלר - סמול פורוורד שאוהב שהמשחק עובר דרכו ושמדובר עליו עדיין כפוינט גארד אופציונלי. הרכש המשמעותי ביותר של הקיץ, אודום, הוא שחקן בעל סגנון אחר אבל נראה הכי טוב עד היום בערך באותו תפקיד של באטלר. לא פלא שהסקרים באתרים השונים העוסקים בהיט בדרך כלל שואלים באיזה תפקיד כדאי לריילי להשתמש באודום. התוצאות של הצבעות האוהדים, אגב, לגמרי לא החלטיות. לא בטוח גם שראפר אלסטון השכונתי הוא הפוינט גארד הכי מתאים ליד או מאחורי הרוקי דווין ווייד, אבל ההיט כנראה יביאו רכז נוסף, ותיק, לסגל. קני אנדרסון, מארק ג'קסון ורוד סטרקלנד הוזכרו כאופציות אפשריות.

- בהנחה שלורן וודס הצעיר שהגיע ממינסוטה לא יפרוץ במפתיע, מה שיש להיט זה את מאליק אלן המשתפר אבל הבינוני ובראיין גרנט הדועך במנעמי החוזה השמן שלו כשחקנים כאופציות הראשונות בעמדות 4-5, עם סמאקי ווקר כאופציה הראשונה מאחוריהם. הקווים הקדמיים במזרח לא מבריקים, אבל עד כדי כך?

התסריט הטוב: ריילי מצליח איכשהו לשבץ את אודום ובאטלר בעמדות וצורה שתעשה טוב לשניהם, ווייד מראה כי הוא כבר מוכן לליגה של הגדולים ולבראיין גרנט ואדי ג'ונס נדלק מחדש הניצוץ בעין. ההיט מתקרבים לגבול המאזן החיובי ונלחמים על מקום בפלייאוף במזרח.

התסריט הרע: המקום היחידי בו אודום מוצא את עצמו זו תחנת משטרה בנסיבות לא נעימות, ההתקדמות של באטלר נעצרת בגלל שינויי התפקוד, עדיין לא ברור אם ווייד מסוגל להיות רכז וג'ונס וגרנט מעבירים לה שנה בחוזה. עוד עונה מתחת לגבול ה-30 נצחונות וריילי מתלבט האם יש לו כוח לעוד מהפך או שנמאס לו וחותך שנה קודם. ובעצם, יש מי שיגיד שזה התסריט הטוב.

ראפר אלסטון
פ.גארד
1.88 מ', 79.4 ק"ד
נולד: 24/07/1976
עונה רביעית בליגה (3 במילווקי, 1 בטורונטו)
עונה אחרונה (טורונטו): 7.8 נק' ו-4.1 אס' ב-20.9 דק'. שותף ב-47 משחקים.

דווין וויד
פ.גארד
1.93 מ', 95.3 ק"ג
נולד: 17/01/1982
רוקי. בחירה חמישית בדראפט האחרון. שיחק שלוש שנים במכללת מרקט, איתה הגיע לפיינל פור האחרון. ממוצעיו בעונה האחרונה בה נבחר לחמישיית האול-אמריקן: 21.5 נק, 6.3 ריב' ו-4.4 אס' למשחק.

אדי ג'ונס
ש.גארד
1.98 מ', 90.7 ק"ג
נולד: 20/10/1970
עונה עשירית בליגה (4.5 לייקרס, 1.5 שארלוט, 3 מיאמי)
עונה אחרונה: 18.5 נק', 4.8 ריב', 3.7 אס' ו-1.36 חט' ב-36.2 דק'. שותף ב-47 משחקים.

ראסואל באטלר
גארד-פורוורד
2.01 מ', 93 ק"ג
נולד: 23/05/1979
עונה שניה בליגה
עונה אחרונה (מיאמי): 7.5 נק' ו-2.6 ריב' ב-21 דק'. שותף ב-72 משחקים.

קארון באטלר
ס.פורוורד
2.01 מ', 98.4 ק"ג
נולד: 13/03/1980
עונה שניה בליגה
עונה אחרונה (מיאמי): 15.4 נק', 5.1 ריב', 2.7 אס' ו-1.76 חט' ב-36.6 דק'. שותף ב-78 משחקים.

למאר אודום
ס.פורוורד
2.08 מ', 100.2 ק"ג
נולד: 06/11/1979
עונה חמישית בליגה (4 קליפרס)
עונה אחרונה: 14.6 נק', 6.7 ריב', 3.6 אס' ב-34.3 דק'. שותף ב-49 משחקים.

ג'ון וואלאס
ס.פורוורד
2.03 מ', 102.1 ק"ג
נולד: 09/02/1974
עונה שביעית בליגה (1 ניקס, 2 טורונטו, 1 ניקס, 1 דטרויט, 1 פיניקס)
עונה אחרונה (פיניקס): 5 נק' ו-1.8 ריב' ב-10.7 דק'. שותף ב-46 משחקים.

שון לאמפלי
ס.פורוורד
2.01 מ', 103 ק"ג
נולד: 03/09/1979
עונה שניה בליגה
עונה אחרונה (מיאמי): 4.8 נק' ו-2.4 ריב' ב-13.9 דק'. שותף ב-35 משחקים.

מאליק אלן
פ.פורוורד
2.08 מ', 115.7 ק"ג
נולד: 27/06/1978
עונה שלישית בליגה, כולם במיאמי
עונה אחרונה: 9.6 נק' ו-5.3 ריב' ב-29 דק'. שותף ב-75 משחקים.

ג'רום ביסלי
פ.פורוורד
2.08 מ', 109.3 ק"ג
נולד: 17/05/1980
רוקי. נבחר בסיבוב השני (33 בסה"כ) אחרי שנתיים בצפון דקוטה. בעונה האחרונה רשם ממוצעים של 10.5 נק' ו-5.5 ריב' למשחק.

סמאקי ווקר
פ.פורוורד
2.06 מ', 115.7 ק"ג
נולד: 25/02/1976
עונה שמינית בליגה (3 דאלאס, 2 סן אנטוניו, 2 לייקרס)
עונה אחרונה (לייקרס): 4.4 נק', 5.5 ריב' ב-18.6 דק'. שותף ב-67 משחקים.

בראיין גרנט
פורוורד-סנטר
2.06 מ', 115.2 ק"ג
נולד: 05/03/1972
עונה עשירית בליגה (3 בסקרמנטו, 3 בפורטלנד, 3 במיאמי)
עונה אחרונה: 10.3 נק' ו-10.2 ריב' ב-32.2 דק'. שותף ב-82 משחקים.

אודוניס האסלם
פורוורד-סנטר
2.06 מ', 111.6 ק"ג
נולד: 09/06/1980
רוקי. בוגר מכללת פלורידה

קן ג'ונסון
פורוורד-סנטר
2.11 מ', 103 ק"ג
נולד: 01/02/1978
עונה שניה בליגה
עונה אחרונה (מיאמי): 2 נק' ו-2 ריב' ב-9.8 דק'. שותף ב-16 משחקים.

לורן וודס
פורוורד-סנטר
2.16 מ', 111.6 ק"ג
נולד: 21/06/1978
עונה שלישית בליגה, השתיים הראשונות היו במינסוטה
עונה אחרונה: 2.1 נק' ו-2.5 ריב' ב-9.3 דק'. שותף ב-38 משחקים.

מאמן ראשי: פט ריילי (משמש גם כנשיא הקבוצה)

האיש והתסרוקת, החליפה והיהירות הוא כבר 20 שנים מאמן ראשי בליגה, עונה תשיעית עם מיאמי. נחשב לאחד המאמנים המצליחים בספורט האמריקאי מאז ומעולם וסמל למצליחנות והוציא שני ספרים שהפכו לרבי מכר: "Show Time", "The Winner Within". מסוגנן ואלגנטי, צביקה שרף פודל ליד הרס"ר מספר 1 של עולם הכדורסל.

מאזן קריירה: 502:1,085 (68.4%). שני במספר הנצחונות בכל הזמנים ללני ווילקינס.
בפלייאוף: 100:155. שני במספר הנצחונות לפיל ג'קסון.
זכה ב-4 אליפויות, כולן עם הלייקרס (1982, 1985, 1987, 1988).
נבחר כמאמן השנה 3 פעמים (1990, 1993, 1997), היחידי בתולדות הליגה לעשות זאת עם שלוש קבוצות שונות.
19 הופעות רצופות בפלייאוף (2001-1982), שיא ליגה.

בשבע השנים שלפני בואו ההיט הגיעו פעמיים בלבד לפלייאוף ורשמו 2 נצחונות בלבד. עם ריילי, הגיעו ההיט 6 פעמים לפלייאוף, ופעם אחת עד לגמר המזרח, שם נעצרו על ידי ג'ורדן.

קודם לכן אימן 4 שנים את הניקס, שסבלו מתקופה של אי הצלחות עד בואו ואתו הגיעו כל עונה לפלייאוף. השיא: זכיה באליפות המזרח והעפלה לסדרת הגמר מול יוסטון (4:3) ב-1994.

השיא, לפחות מבחינת תארים, היה בתחנה הראשונה שלו - הלייקרס, שם אימן במשך 9 שנים. הדריך קבוצה הנחשבת לאחת הגדולות בכל הזמנים, ל-4 אליפויות ו-3 הופעות נוספות בסדרת הגמר.

כשחקן, שיחק ריילי 9 עונות ב-NBA, חמש מתוכן בשורות הלייקרס, איתם זכה גם באליפות ב-1972 (העונה בה רשמו את שיא 33 הנצחונות הרצופים).



עוזרי מאמנים:
סטן ואן-גנדי (עוזר ראשי)
בוב מקאדו
קית אטקינס
אריק ספולסטרה