זה מה שאנחנו שווים

אחרי ההפסד מול סלובניה, והחיסול הכמעט סופי של הסיכויים להגיע ליורו 2004, קיווינו לפחות לראות ניצחון ישראלי, אולי בהפרש גבוה מול מלטה, כדי לזכור לשפחות אנחנו לא ברמה הזאת. אבל אחרי תיקו 2:2 מול מלטה הערב, וגם על זה צריך להגיד תודה, נראה שבאמת הנבחרת נסוגה כמה צעדים אחורה.

כבר בתחילת המשחק מלטה סיכנה את השער של שביט אלימלך, שיצא רע לכדור גובה, מה שכמעט עלה לו בשער מפתיע למלטזים.

אבל מי שדאג לתת לנו קצת טעם מתוק הוא חיים רביבו, שקיבל בדקה ה-16 כדור למרכז הרחבה, הפציץ, ולא השאיר לשוער המלטזי מוסקט שום סיכוי, 0:1 לישראל.

שתי דקות לאחר מכן, עוד הזדמנות מצויינת. הפעם פיני בלילי היה זה שקיבל כדור לתוך הרחבה, אבל פיספס בחצי מטר ימינה את השער.

בדקה ה-30, שיתוף פעולה בין הטורקי לשעבר לטורקי בהווה. חיים רביבו הגביה כדור מצויין משמאל, אבל פיני בלילי, שאוהב מאוד את המצבים האלה, רשם החמצה שנייה במשחק.

ישראל ממשיכה לסכן את השער, 5 דקות לאחר מכן בעיטה חופשית לזכותה כ-30 מטרים מהשער. יוסי אבוקסיס הגביה מצד שמאל, ובמרכז הרחבה חיכה השחקן הבולט ביותר של הנבחרת חיים רביבו. רביבו קיבל את הכדור מדוייק לראש, אבל הפעם השוער מוסקט הצליח להדוף.

אז ההתקפה עבדה לא רע, אבל ההגנה נרדמה לגמרי, ובדקה ה-40 המלטזים כמעט ניצלו את זה כדי להשוות - בסך הכל, שלושה מצבים מסוכנים למלטה במחצית הראשונה, ולמרות השער של רביבו , זה לא מה שרצינו לראות.

שתי דקות לסיום המחצית, הוחלף איל ברקוביץ' שביקש לרדת בגלל כאבים, עמרי אפק נכנס במקומו.

התחילה המחצית השנייה, ואיתה חזרנו לבאסה של אחרי ההפסד מול סלובניה. זה התחיל בדקה ה-50, עם נגיעת יד מיותרת של שמעון גרשון ברחבה. השופט הבלגי שרק לפנדל, ומייקל מיבסוד מקייזרסלאוטרן לא התקשה להכניע את שביט אלימלך, 1:1.

המלטזים שנכנסו לטרף המשיכו לתקוף מול ההגנה הישראלית ההמומה. הפעם הטעות הייתה של עידן טל שלא סגר מימין, כדור רוחב של המלטזים הגיע לדייויד קרבוט שבעט מקרוב פנימה - 1:2 למלטה.

אברהם גרנט הכניס בדקה ה-60 את יוסי בניון על חשבון מיכאל זנדברג בנסיון להציל משהו. בינתיים, זה לא שינה כלום במשחקה של הנבחרת, חוץ מנסיון נגיחה של בניון עצמו בדקה ה-72, שלא סיכן יותר מדי את השוער מוסקט.

השחקנים נראים עייפים, משחקים בלי שום מטרה, מתים כבר לחזור הביתה ולהגיד שלום לכל הקמפיין הזה.

אז בינתיים גם המלטזים נכנסו לשאננות, ובדקה ה-76 סוף סוף הצליחה הנבחרת לנצל את זה ואולי למנוע את אחת הפאדיחות הגדולות של הכדורגל הישראלי. אבוקסיס הגביה מדויק לראש של בלילי, שהפעם הצליח להכניע את מוסקט, 2:2.

כשנותרו דקות ספורות לסיום, התעוררה הנבחרת, כנראה מאוחר מדי. שמעון גרשון נגח מקרוב בדקה ה-83, אבל לא מספיק מדוייק. שתי דקות לאחר מכן, רביבו בעט מרחוק אבל לא מספיק חזק, ומוסקט הצליח להדוף לקרן, שהביאה לעוד מצב מסוכן. הפעם זה היה אלון חרזי שנגח מקרוב, אבל מוסקט שוב היה במקום.

ההזדמנות האחרונה של הנבחרת הייתה בתוספת הזמן, כשנשרקה לזכותה בעיטה חופשית, 20 מטר שמאלית לשער של מוסקט. חיים רביבו אוהב את הבעיטות האלו, אבל הפעם, אף אחד לא אהב את הבעיטה שלו. הכדור הלך מעל המשקוף, וביחד איתו הלכו גם הסיכויים התיאורטיים של ישראל להגיע ליורו 2004, 2:2 לנבחרת ישראל במשחק בית מול מלטה - עכשיו נשאר רק המשחק הפורמלי נגד צרפת, שבעצם כנראה שהיה עדיף שלא יתקיים.

יוסי בניון אמר בסיום המשחק ל'חדשות הספורט': "איכזבנו. אף אחד לא ציפה לתוצאה כזו מול מלטה. היינו צריכים לנצח ולא עשינו את זה, נקודה.

עמרי אפק: "אם היינו מנצלים חצי מהמצבים שלנו, זה היה נגמר הרבה יותר טוב, אבל כל מה שאני אומר ישמע כתירוץ. את הניתוחים נשאיר לזמן אחר. יש שחקנים רבים שעוד יוכיחו את עצמם וזה היה הקמפיין הראשון שלהם. אני מאוד מקווה שהנסיון בקמפיין הזה, יעזור לנו במשחקים הבאים.

מ"מ יו"ר ההתאחדות גדעון בריקמן: "אחרי הפסד כזה עדיף לא להגיד שום דבר. הכי טוב לעשות חושבים, וללכת הביתה".

נבחרת ישראל פתחה עם ההרכב: אלימלך, חרזי, בנאדו, גרשון, עידן טל, אבוקסיס, באדיר, רביבו, ברקוביץ' (אפק), זנדברג (בניון), בלילי

מלטה: מוסקט; קרבוט, קטקוטי, סעיד, כמנזולי; ברברה, טרנר, ג'יליו, מיפסוד, בוגדנוביץ' (גאליה); אנבוקטו (ר. מיבסוד)