סליחה, איך אני מגיע לרח' אלי אוחנה?

- סלח לי, איך אני מגיע לרח' אלי אוחנה?

"ברחוב מיקי ברקוביץ' אתה לוקח שמאלה, ממשיך כל הזמן ישר עד כיכר עמוס מנסדורף, בכיכר ימינה לרח' יעל ארד, חוצה את שדרות משה סיני ואוחנה זה הרחוב השני מימין. תיזהר רק לא להיכנס בטעות ימינה באין כניסה ברחוב יצחק בן יצחק, כי תמיד יש שם שוטרים שנותנים דו"ח".

נשמע לכם מדע בדיוני? זה כי אתם מכירים את המדינה בה אתם חיים.

ראשית, נאחל כמובן לכל המוזכרים אריכות ימים, שכן רחובות בישראל נקראים כידוע על שם אלו שכבר הלכו לעולמם. אבל מדוע בעצם שלא יהיו פה רחובות על שם ספורטאים? עם כל הכבוד לסופרים, משוררים ובטח לעסקונה הפוליטית לדורותיה, ולמרות שהספורט שלנו הוא לא המצליח ביותר בעולם, היו פה כבר או ספורטאי או שניים (או יותר), ששימחו וריגשו חלקים גדולים מהציבור ומזוהים עם ערים ומקומות לא פחות מאף מדינאי או פוליטיקאי.

ומה הקטע עם שמות של פרחים ועצים, כמה רחובות בכמה ערים אפשר לכנות 'נרקיס', 'אלון' ו'דקל'? ועל רחובות כמו 'האורגים' או 'החילזון' (בירושלים) ושכונה בשם 'השבלולים' (בשדה בוקר), אני בכלל לא רוצה לדבר.

רגע לפני שאנחנו קופצים ומקפיצים, יצאנו לרחוב לחקור את עולם הרחובות הישראלי. קל זה לא היה. במדינת ישראל, וספק אם זה יפתיע מישהו, אין כל רישום מסודר של שמות הרחובות, שיסביר מי היו שלמה בן יוסף, גדליה בובליק, שמעון בן זומא, הנרי מורגנטאו ואחרים, שחוץ משורה וחצי על שלט הרחוב - במקרה הטוב - למעטים יש מושג מי ומה היו. במפות של חברת כרטא אמנם ניתן למצוא רשימת רחובות מלאה של כל הערים בארץ, אבל פירוט על השמות - איין. תפתחו אנציקלופדיה או תנחשו.

יוצאת דופן היא עיריית ת"א שהוציאה מדריך רחובות מפורט, שנכתב בידי יחיעם פדן. ולאדון פדן המלומד היתה בשבילנו תגלית קטנה: "זה לא מדוייק שאין רחוב על שם ספורטאי. יותר נכון זה רק חצי מדוייק. ישנו רחוב בת"א על שם אריה צבי נשרי ז"ל. נשרי אמנם לא היה ספורטאי באגודה כלשהי אבל היה מורה לספורט... ממייסדי החינוך העברי בארץ ישראל והמורה הראשון לספורט של הגמנסיה הרצליה". נו, כמעט.

מעודדים מקצה האור המשכנו לעיר הבירה. רחוב אחרי רחוב - כולם נקראים על שמות פוליטיקאים, רבנים, משוררים, סופרים, עצים ושאר ירקות. ובכל זאת, בירושלים מצאנו שלושה רחובות שנקראים: 'אגודת בית"ר', 'אגודת הפועל' ו'אגודת מכבי'(מכבי ירושלים, יש דבר כזה?). כל שלושת הרחובות, אגב, ממוקמים סמוך לאצטדיון טדי.

גם בערים גדולות האחרות - חיפה, באר שבע, ראשל"צ ופתח תקוה - נאדה. אף לא יכול להיזכר ברחוב על שם ספורטאי. ואז, בסריקת הרחובות בעיר נתניה, נתקלנו בשם: "גד מכנס". מיד הרמנו טלפון אל האח המפורסם יותר, עודד, שהרגיע אותנו מיד: "הרחוב קרוי על שם סבנו שהיה ממקימי העיר נתניה ונהרג בפיגוע טרור בעיר. אח שלי גדי קרוי על שמו". והאם גם סבכם היה גם שחקן כדורגל בצעירותו? היתה השאלה הבאה. "ממש לא", ענה מכנס והשאיר את החיפוש עקר.

החלטנו לבדוק מה המצב ברחבי העולם. מסתבר שגם פה אנחנו לא בקשר עם מה שקורה מסביב, ומדובר גם על ספורטאים שב'חגיגה בסנוקר' היום מוסיפים: "עוד בחייהם".

דייויד בלאט, עוזר מאמן מכבי ת"א, סיפר לנו שאין כמעט עיר בארה"ב שאין בה רחוב על שם ספורטאי, מכל הענפים. "זה המינימום שהעיר יכולה להעניק לספורטאי שהביא לה הרבה כבוד וגאווה. המגמה הזו גם תימשך בעתיד מן הסתם. כל ספורטאי גדול שיילך לעולמו יקבל רחוב, אולי אפילו כיכר". כשבסרט 'רוקי 3' קוראים כיכר על שם רוקי בלבואה ומציבים בה פסל ענק בדמותו, זהו ייצוג הולם של המציאות האמריקאית.

אבי מלר, עיתונאי 'מעריב' ופרשן ערוץ הספורט, מספר על אנגליה, שם אמנם לא נהוג לקרוא רחובות על שמות אישים, "אבל במקום זה, מקימים אנדרטאות על שם ספורטאים בערים בהן שיחקו. בהרבה מאד ערים תמצא אנדרטאות כאלו. בניוקאסל, למשל, תמצא אנדרטה של סטן מורטנסן האגדי, במנצ'סטר אנדרטה של מט באזבי מנג'ר היונייטד". לסר בובי רובסון (שיתבדל לחיים אורכים), בטח כבר הכינו תרשים. גם בארץ ניתן למצוא אנדרטאות הקשורות לספורט - לצערינו הרב, אלו אנדרטאות בגלל אירועי טרור או אסונות הקשורים לספורט כגון - י"א חללי מינכן, אסון המכביה וספורטאים שנהרגו במלחמות ישראל.

אלי שווידלר, כתב 'הארץ', מומחה בתחומו למדינות אירופה המערבית והמזרחית, מספר שמיד אחרי מותו של ולרי לובונובסקי, קמו ברחבי אוקראינה אינסוף רחובות, ככרות, אנדרטאות ובתי ספר "וכל מה שאתה רוצה על שמו". כך גם לגבי דראז'ן פטרוביץ' ברחבי קרואטיה. "הטרגדיה הגדולה על מותו לא הותירה מקום לספק שהוא ראוי לכבוד הרב שהביא למדינה. זה חלק מתרבות הספורט במדינות אלו וזה מאפיין כמעט את כל אירופה. גם באיטליה, ספרד, גרמניה ובעוד מדינות רבות תמצא רחובות וככרות על שמות שחקנים גדולים". שווידלר מספר כי ברוסיה, ובשאר חלקי ברית המועצות לשעבר, נוהגים לקרוא למקומות גם על שם שחקנים שטרם הלכו לעולם.

יהודה ארם, יליד ארגנטינה ופרשן ערוץ הספורט בשידורי הליגה הארגנטינאית, מסבר לנו את האוזן על דרום אמריקה: "בודאי שזה קיים, בכל מדינה ביבשת. אחת הכיכרות היותר גדולות והיותר מפורסמות בברזיל היא הכיכר על שמו על איירטון סנה, נהג המירוצים המיתולוגי שנהרג בתאונה טראגית על המסלול. ככל שידוע לי, בארגנטינה עדיין אין כיכר או רחוב על שם מראדונה אבל אין לי ספק שזה רק עניין של זמן. בברזיל, לעומת זאת, כבר הספיקו לקרוא כיכר על שם פלה".

ובחזרה לישראל שלנו. חזרנו אל יחיעם פדן, כותב הספר 'מדריך לרחובות בת"א', כדי להבין איך בעצם נקבע שם לרחוב? מי מחליט על כך?

"בכל עיר ישנה ועדה מיוחדת שמתכנסת כל תקופה על מנת לבחור שמות לרחובות חדשים, או לשנות שמות של רחובות ישנים", מספר פדן. "הרעיון הוא פשוט למדי – הועדה עובדת על סמך המלצות שמגיעות אליה. ככל שיש יותר המלצות ויותר לחץ סביבתי – כך הסיכוי שרחוב ייקרא על שם אותו אדם יהיה גדול יותר. את ההמלצה לקריאת רחוב על שם אישיות מסויימת יכול להגיש כל אזרח באשר הוא. השאלה הגדולה עוד כמה תושבים הוא יוכל לגרור אחריו שיתמכו ברעיון. אם יהיו מספיק תומכים – זה יכול להשפיע על הועדה. כמובן שיש גם שיקולים נוספים, כמו שהאישיות אכן היתה תושבת העיר או שתרמה רבות לאותה עיר".

בעבר היתה כוונה לקרוא רחוב על שמו של אבי רן ז"ל, שוער מכבי חיפה שנהרג בתאונה בכנרת. היתה איכשהו, בעיריית חיפה זה נותר בגדר רעיון בלבד.

בעיריית ת"א הסבירה לנו הגב' לידיה דוידוב כי "כל שם נבחן ונבדק לגופו על ידי הועדה שמתכנסת בערך 3 פעמים בשנה, לפי הצורך". הקריטריון היחיד עליו לידיה מדברת בהגשת מועמדות לרחוב על שם אישיות הוא שנתיים לאחר מותו. "מעבר לקריטריון הזה כל שם יכול להיות ראוי. אתה רוצה להציע לקרוא רחוב על מישהו? שלח לנו את תולדות חייו, מה תרם למען המדינה ו/או למען העיר ורצוי גם לצרף המלצות לצורך הבקשה".

מספר דקות מאוחר יותר חזרה אלינו לידיה. "נזכרתי", אמרה בהתלהבות. "יש ביפו רחוב על שם נתן פנץ. אמנם הרחוב על שמו מכיוון שהיה מפקד באצ"ל שנפל בקרב על יפו במלחמת יום העצמאות, אבל אם זכרוני אינו מטעני הוא גם היה ספורטאי בבית"ר ת"א בשנות ה-30". לא התעצלנו. פתחנו ספרים, ואכן - האיש היה כדורגלן. גם אם למשך שנתיים בלבד. לא נראה לי שאם וכאשר יקראו פה רחוב על שם הח"כית בהווה ענבל גמליאלי, יסומן וי בעולם המלצרות הישראלי.

בכל מקרה, ראוי לציין שג'ימי טורק, כדורגלן הפועל ת"א ונבחרת ישראל בעבר וסגן ראש עירית ת"א בהווה, הציע לעיריה לקרוא רחוב על שמו של דוביד שוויצר. נכון להיום, ההצעה של טורק לא התקבלה.

אז רגע לפני שאתם מתחילים לשגע את העירייות עם המלצות על שם השחקנים שתמונותיהם מפארות או פיארו את קירות חדרכם, עשינו סבב שיחות קצר בין אנשי ספורט כדי לשמוע מה שעתם על הרעיון בכלל ומי ראוי שייקרא רחוב על שמו?

המאמן ושחקן העבר שייע פייגנבויים: "אין שום סיבה שאם יש שמות רחובות על שמות ח"כים וגם אנשים שהם לא ממש כאלו מפורסמים, לא יהיה גם רחוב על שם של ספורטאים דגולים שעברו הרבה מאד ונתנו את הלב והנשמה בשביל המדינה או העיר שבה גדלו ושיחקו. קשה לי להצביע על שם כזה או אחר, היו כל כך הרבה שחקנים גדולים שאני לא רוצה שמישהו עוד ייפגע אם אני אזכיר שם כזה או אחר. אם בכל זאת אני חושב על אישיות כזו, השם הראשון שקופץ לי לראש הוא דוויד שוייצר ז"ל, דמות שמעבר להיות שחקן ומאמן גדול, היה גם דמות למופת שניתנת להערצה".

למוטי איווניר יש דעה אחרת בעניין: "תראה, עם כל הכבוד לספורט במדינה, אני חושב שעדיין לא היה ממש ממש ספורטאי שעשה עד כדי כך הישג יוצא דופן שראוי לרחוב על שמו. מצד שני", אומר איווניר. "יש לנו הרבה שמות סתמיים של רחובות בארץ. אני חושב שלא הייתי מתנגד לגור ברחוב על שם שוייצר למשל".

דייויד בלאט: "בהחלט שיש מקום לקרוא רחוב על שם של ספורטאי. אני מאמין שכמו בארה"ב, גם בישראל זה בסופו של דבר יקרה. זה רק עניין של זמן. אם היית מבקש ממני לבחור שם - יהושוע רוזין ז"ל, מר כדורסל, בהחלט שראוי לכבוד הזה".

אבי מלר: "באמת הגיע הזמן שיקראו רחוב על שם ספורטאי. הבעיה שהיחס לספורט בארץ הוא כזה מזלזל ולא נראה לי שמשהו ביחס ישתנה בקרוב. אני למשל גר ברחוב שאני מכיר עוד לפחות חמישה רחובות עם אותו שם בערים שונות. אז למה לחזור על שמות בכל עיר שוב ושוב? מה רע בקצת גיוון? שמות של ספורטאים בהחלט יכול להביא לגיוון כזה. חבל שספורט והוכרה לא הולכים ביחד". השמות שאותם מציע מלר: "בראש ובראשונה נחום סטלמך. גם דוויד שוייצר וישעיהו שווגר ראויים לכבוד. אבל למה לקרוא לרחובות רק על אנשים שכבר חלפו מהעולם? אני חושב שיש אנשים שראויים לכבוד גם בחייהם, כמו גלזר וחודורוב למשל. לטל ברודי יש השבוע יומולדת 60. זה בהחלט גיל מתאים לקרוא רחוב על שם אחד הספורטאים שהביא לנו כבוד וגאווה, אפילו בחייו". רעיון מעניין שבטח ייראה ובעיקר - יישמע טוב על מפת על עיר.

הג'ודקא יעד ארד, המדליסטית הראשונה של ישראל באולימפיאדות, סיפרה לנו תחילה על חברתה בטובה, הספרדיה מרים בלסקו, שזכתה במדליית הזהב באולימפיאדת ברצלונה 92', וקיבלה ממלך ספרד מתנה - רחוב על שמה. "שם של רחוב על שם אישיות מסויימת זה בעיני, מעבר לכבוד, גם מסר שמעבירה המדינה והעיר לתושביה לגבי אותו אדם כדוגמא למופת, למורשת, לחינוך נכון ועידוד להישגיות", אומרת ארד. "אין לי ספק שבהחלט יש דמויות, ספורטאים ישראלים ויהודיים, שעשו דברים יוצאי דופן שראויים להיבחן שייקרא רחוב על שמם. הדבר הראשון שעולה לי בראש אלו י"א חללי מינכן (האצטדיון העירוני באשדוד נקרא על שמו, ל.ו). רחוב על שמם יוכל להבהיר כמה המדינה מחשיבה את הנושא האולימפי לצד אירוע הטרור הטראגי".

בא לכם לגור ברחוב על שם כוכב הספורט האוהב עליכם ואתם מוכנים מצד שני לקחת סיכון גם לגור ברחוב על שם כוכב הקבוצה היריבה שלכם? תתחילו לשלוח פקסים לעיריות. ומה הייתם קוראים על שמו של שלום אביטן - רחוב, כיכר או מחלף?