פוטבול. חלומות רטובים

בבוקר אתה מתעורר שטוף זיעה, מבין שכבר באוגוסט וממלמל ברעד: "רק עוד חודש, רק עוד חודש". הוורידים שנסתיידו מתחילים לקבל קצת צבע אדום, העייפות מתחלפת בציפייה והגוף מכין את עצמו לקראת מנות גדושות של תפוצ'יפס וראפלס.

פוטבול, פוטבול, פוטבול! מת העולם, רק עוד מעט קט והצלחנו לשרוד את שבעת החודשים השחונים, המשעממים והמיותרים בשנה, אלו שבין פברואר לאוגוסט, כדי להתחיל חמישה מרתקים (שלא ייגמרו. שפברואר לא יגיע אף פעם, בקשה בקשה אל תגידו לי שפברואר יגיע).

משה סיני, איש דגול, אמר פעם "אני אוהב שני דברים - כדורגל וכדורגל אנגלי". חלק מייחסים את המשפט הזה לסוג של דפ"ריות, שוטים מכורים שכמוני רואים בסיני גורו, ובמשפט שכזה דרך חיים. ואם תרשו לי לעשות פרפראזה על המשפט הגאוני הזה, אז אני מכריז בזאת ש-"יש רק שני דברים חשובים בחיים - פוטבול ופנטסי פוטבול". יש כמובן עוד דבר חשוב, אבל הוא שייך למדורים אחרים, למבוגרים בלבד.

למי שלא מכיר את הפנטזי פוטבול ("ליגת החלומות", בתרגום עברי לא רע לשם שינוי), הסברון קצר: עשר עד עשרים קבוצות דמיוניות, שמורכבות ממנהלים כמוני וכמוכם, מתחרות בליגה וירטואלית על הזכות לקחת את ראשות הבית ואת האליפות, ומי מאיתנו לא רוצה, לפחות פעם בחייו, להרגיש מה זה להיות בטופ?

הכל עובד לפי כללים וחוקים מוסדרים. ראשית, יש דראפט ואם לא נזהרים, בחירות כושלות עלולות למחוק עונה שלמה (אמר האיש שלקח את קורט וורנר בסיבוב הראשון ואת דייויד בוסטון בשני בעונה שעברה). הדראפט יכול להיות "חי" או אוטומטי, עם בחירת שחקנים מוקדמת של המשתתפים.

הרכב סטנדרטי כולל קוורטרבק, שני רצים, שני תופסים, טייט אנד, בועט והגנה. כל פעולה חיובית (יארדים במסירה, תפיסה או ריצה, טאצ'דאון, השלמת שתי נקודות, שער שדה) מזכה בנקודות, כל פעולה שלילית (פאמבל, חטיפה, יארדים שליליים) מורידה נקודות. את מפתח הנקודות קובע האתר בו אתם משחקים, או אתם בעצמכם, אם החלטתם לשחק בליגת קומישינר (בו אחד המשתתפים מנהל את הליגה וקובע את החוקים).

כמובן שגם דראפט טוב אינו מבטיח זכייה או העפלה לפלייאוף, שכם לאחריו משחקים תפקיד מרכזי יכולת הניהול ו-מזל. על מזל לא צריך להרחיב, אבל ניהול טוב בליגת פנטזי פירושו, כמו במציאות - ראיית הנולד. טריידים טובים ובעיקר - איסוף שחקנים שכוכבם מתחיל לזרוח (צ'אד פנינגטון מהג'טס) או שקיבלו את ההזדמנות ולא שמטו אותה (ג'יימס מונגרו מהקולטס), הם ערובה להצלחה. חייבים לרגל משך כל העונה, אחרת הקרקע נשמטת והתואר הולך לאיבוד.

קצת על ההבדל בין לראות פוטבול עם קבוצת פנטזי ולראות "סתם" פוטבול: יש לך את קורי דילון, ליריב שלך את הגנת הטקסאנס. משחק זניח בין סינסינטי ליוסטון היה זוכה ביום רגיל להתעלמות גורפת, אבל אם ההתמודדות ביניכם צמודה ומוכרעת על נקודות בודדות, הוא הופך למלחמת עולם כי כל יארד חשוב.

בכל אליה יש קוץ. בשנים עברו היו אתרי הספורט מספקים משחקי פנטזי בחינם, אבל עם הפופולריות הגואה הם החלו לגבות כסף (תלוי בגודל הליגה, בין עשרה ל-15 דולר לאדם), החל מליגת הפנטזי כדורסל של השנה שעברה. כיום קשה למצוא אתרי פנטזי נוחים בחינם, ומי שבכל זאת רוצה לשחק בלי תשלום יכול לעשות זאת תחת הממשק הסביר של יאהו. המפונקים שבינינו שמוכנים לפתוח את הארנק יילכו ל-CBS או ל-CNNSI.

תמונת מצב קטנה מהליגה בה השתתפו אנשי הפוטבול של וואלה בשנה שעברה מראה שבקיאות בענף לא תמיד מיתרגמת לאליפות. אמנם דני לרדו הוא אלוף השנה שעברה, אבל זו לא חוכמה. האיש יודע מה אכל אמאני טומר לארוחת צהריים ולאיזה בית ספר הולכים הילדים של מייק שנאהאן. רחביה ברמן הוא אחד שמבין, ואף פעם לא סובל מחוסר מזל, אבל תמיד ימצא דרך לירות לעצמו ברגל. שי גולדן ימשיך לקבל בראש (למרות שהשנה יש לו קבוצה מפחידה על הנייר), גיא סבר היה פינאליסט שכמו כל אוהד הפועל ת"א, הגיע לבאר ולא שתה.

ואנוכי? מואה לוזר. אבל לוזר גאה שהשנה הולך להכות בלא רחם. תצחקו, תצחקו - ניפגש בינואר.