בדרך לאתונה: מגיעים לרגע האמת

חודש ספטמבר הבא עלינו לטובה, מביא עימו, חוץ מחגים שנופלים בזה אחר זה על ימי שישי, גם ימים קריטיים לספורטאים האולימפיים שלנו, בחיפושם אחר הקרטריון הקדוש - לאתונה 2004. למעשה, בסוף החודש, אם לא יפלו עלינו יותר מדי תקלות לא צפויות, נוכל לדבר על שני שליש משלחת - משהו באיזור ה-26 ספורטאים - להם כבר אפשר להזמין מקום בכפר האולימפי. לחלק מהספורטאים זו ההזדמנות האחרונה להשיג את הקרטריון, נאחל להם שלא יזכרו את התקופה כימים הנוראים.

זה מתחיל כבר ביום ראשון הקרוב (07/09) עם רוכבת ההרים המופלאה לורי קופנס, שתשתתף באליפות העולם בשוויץ (תחרות בת יום אחד). אם קופנס תסיים בין 31 הרוכבות הראשונות, היא תעשה את הקריטריון הישראלי. הקריטריון העולמי מדבר על כך שבסוף השנה קופנס צריכה לסיים בין ה-30 הראשונות בעולם. בוא נאמר ככה, אם קופנס נכנסת פעמיים בתחרויות הקרובות שלה ל-30 הראשונים, הדירוג שלה בסוף השנה יהיה כזה שיבטיח הופעה היסטורית באולימפיאדה.

שלושה ימים לאחר מכן, ב-10 לחודש יורדים למים הקיאקיסטים, רועי ילין, מיכאל קלגנוב, ליאור כרמי, לריסה פסחוביץ' ועדי גפני. אליפות העולם, שתתקיים באטלנטה, היא תחרות הקריטריון הלפני האחרונה של הקיאקיסטים. הסיפור פה פשוט מאוד. אם ילין וקלגנוב מסיימים כל אחד במקצה שלו בשמונה המקומות הראשונים, שניהם נוסעים לאתונה והם יודעים את זה כבר עכשיו. אם קלגנוב מזייף ב-500 או רועי ב-1,000 יש להם עוד הזדמנות אחת ויחידה - בתחרות שתיערך בפולין באביב. אין שום סיבה שילין וקלגנוב לא יעשו את זה כבר עכשיו. גם כדי לעשות שקט סביבם, וגם כי תוצאות לא טובות יהפכו אותם ממועמדים לגיטמים למדליה, לשני ספורטאים שעסוקים בלהציק אחד לשני. ליאור כרמי צריכה לסיים בין שבע הראשונות וזוג הבנות צריך לסיים בין שש הראשונות. על הנייר, כולם יכולים וצריכים להבטיח את מקומם באתונה כבר עכשיו. פחות מזה, וצריכים להשאיר את ועדת אור.

יום אחרי שנפתחת אליפות העולם בקיאקים, מתחילה גם אליפות העולם בג'ודו (11/09), שהיא גם האירוע היחיד שנוכל לראות בשידורים ישירים - ביורוספורט כמובן. אריק זאבי והחוליה החלשה, שכבר רשומים באתונה, אמורים לקבל פורפורציה לגבי איפה הם היום בעולם. יואל רזבוזוב, גל יקותיאל, אודי וקס ומיכל פיינבלט מחפשים קריטריון. הרף עומד על 4 נצחונות. האמת? כל ניסיון להעריך את הסיכויים שלהם מראש הוא לא רלבנטי. מדובר פה במקצועות קרב ומספיק שאחד הספורטאים נפצע יום לפני או שהשני קיבל הגרלה קשה וכל התמונה משתנה. בעיקרון, אין שום סיבה שלא תהיה לנו אחלה משלחת לאתונה. אחרי הכל, אליפות העולם היא לא סוף הסיפור אצל הג'ודקות. אלה שלא יסיימו בין ששת הראשונים ולא יעשו קריטריון עכשיו, יקבלו עוד מספר צ'אנסים עד מאי, אז יוכרז הדירוג העולמי הסופי שיקבע מי הולך לאולימפיאדה. 388 לוחמים ולוחמות יהיו על המזרן באתונה, אין שום סיבה שחמישה מהם לא יהיו ישראלים. אם לא בג'ודו, אז איפה?

עם השבוע השלישי של החודש (14/09), נפתחת אליפות כפולה - בשייט ובגלשנים מדגם מיסטראל, עבורה ננדוד לדרום ספרד, אל קדיז החמה והסקסית, ממנה רואים ביום טוב את חופי מרוקו וברקע נשמעים קולות השמחה מהחצרות של מאלגה וסביליה. כל המי והמי של הספורט האולימפי בישראל מתכוונים להיות שם, בשעה שהמועמדים שלנו לאולימפיאדה באתונה יתחרו בתחרות החשובה ביותר שלהם לשנת 2003.

על הגלשן, גל פרידמן ינסה להגן על תוארו מהשנה שעברה ואם יעשה זאת, יבסס עצמו כמועמד מספר אחד שלנו לזהב באולימפיאדה הקרובה. לא שעכשיו הוא לא מועמד, אבל אליפות העולם היא בכל זאת אינדיקציה טובה.

אצל הגולשות, יסתיים כנראה המאבק בין לי קורזיץ לשירי רון על הכרטיס לאולימפיאדה. קורזיץ, שעשתה את הפריצה הגדולה שלה באליפות אירופה, לא עוצרת מאז ולקדיז היא מגיעה עם יתרון של שמונה נקודות.. אליפות עולם טובה שלה ובלי ששמנו לב, יש לנו עוד אופציה למדליה באתונה, ממי שגל פרידמן מגדיר "כגולשת הטובה ביותר שהייתה בישראל". שתיהן, אגב, כבר עשו את הקרטריון האולימפי, אבל כרטיס יש רק אחד.

אבל ה-קרב בעולם השייט הוא כמובן אצל הגברים ב-470. אודי גל וגידי קליגר נמצאים כרגע בעמדה עדיפה, אבל היריבים שלהם, יוגב יוסף ושחף אמיר, שעוד לא חיברו השנה מקבץ שיוטים ראוי, בהחלט מסוגלים לעקוף אותם בסיבוב. לגל/קליגר, שכבר עשו את הקרטריון, יש כרגע יתרון של 6 נק', מה שאומר שיוסף/אמיר, שעוד לא עשו את הקרטריון, צריכים קודם כל לעשות מקומות 1-8 ולא פחות חשוב - להקדים את הסירה השניה עם סמל המגן דוד בלמעלה משישה מקומות בדירוג. מה שהופך את התסריט הזה לאפשרי הוא העובדה שהיום בשייט העולמי יש בערך 20 צמדים שכולם פחות או יותר באותה רמה. יום אחד אלה טובים ואלה רעים ופתאום גם אחד הצמדים שלנו יכול לצאת מהנמל בקדיז עם זהב או כסף. בכל מקרה, יהיה מותח.

אצל בנות ה-470, ורד בוסקילה וניקה קורנצקי, תהיה זאת למעשה עוד תחרות אימון, לאחר שכבר הבטיחו את מקומן באתונה. ורד וניקה חייבות תוצאה טובה כי בזמן האחרון הן קצת מבלפות בתחרויות גדולות. אז אנחנו לא מבקשים מדליה, אבל בתור התחלה, שמונה ראשונות תהיה בהחלט תוצאה מכובדת. ולמי שבכל זאת מתעקש על מדליה, נגיד לו שזה בהחלט אפשרי, אבל כנראה שלא כרגע.

החגיגה(?) האחרונה שלנו לחודש העמוס הזה, תתחיל ב-19 לחודש בהונגריה, עם בנות ההתעמלות האומנותית שישתתפו באליפות אירופה. קטיה פיסצקי, נערה מתבגרת, יכולה להחיות את הענף בארץ, אם תצליח להעפיל לאולימפיאדה. יש שתי מתעמלות נוספות שיתנו לה פייט, אבל איך שזה נראה כרגע, היא המועמדת הבכירה שלנו לאתונה. מה זאת אומרת בכירה ומה הסיכויים? בערך כמו של נבחרת ה-4x400 נשים שלנו. שברו את השיא הישראלי ועדיין הגיעו אחרונות.

אז זהו, זה חודש ספטמבר. החגים נופלים השנה בסוף החודש ורוב הספורטאים שלנו יספיקו לחזור בזמן מהגולה לארוחות. איזה שיחות יהיו להם סביב שולחנות החג - "אבא, אמא, הזמנתם כבר כרטיסים לאתונה?" או "אני מחפש עכשיו עבודה לשנה הקרובה, מישהו שמע על משהו?"