היום האחרון בפאריס: ההפתעות נמשכו

היום התקיים יומה התשיעי והאחרון של אליפות העולם באתלטיקה בפאריס. זה התחיל בריצת המרתון לנשים, כאשר כבר מההתחלה היה ברור שהולכת להיות כאן שליטה קנייתית-אתיופית-יפנית. קתרין נדרבה הקנייתית, שהוזכרה כאחת הפייבוריטיות לניצחון, התחילה את הריצה מעט מאחור, אבל מהר מאוד נצמדה לדבוקה המובילה ולא עזבה אותה. 10 קילומטרים לסיום, הקנייתית תפסה את ההובלה, ומכאן כבר לאף אחת לא היה סיכוי מולה. שלוש יפניות, נאבקו על שתי המדליות הנוספות, אבל נדרבה הייתה זו שהגיעה ראשונה לאיצטדיון וחצתה את קו הסיום בזמן של 2:23:55 ש', שיא משחקים חדש. אחרי הופעה יחסית בינונית למדי של הנבחרת הקנייתית באליפות הזו, נדרבה הביאה להם את מדלית הזהב הראשונה ביום האחרון. המקומות 2,3,4 התחלקו בין רצות יפניות, שזכו גם בתחרות המרתון הקבוצתית. אתיופיה סיימה שנייה, ורוסיה שלישית.

הגמר הראשון הערב על המסלול היה ה-800 מ' לגברים. כולם ציפו לקרב משלוש בין שיאן העולם וילסון קיפקיטר, יורי בורזאקובסקי הרוסי ומבולאני מולאודזי הדרום אפריקני. כך זה גם נראה אחרי ההקפה הראשונה, אלא שאף אחד לא לקח בחשבון את אלוף אפריקה, ג'אבר סעיד גוארני מאלג'יריה. לקראת הסיום נדמה היה שבורזאקובסקי, בספרינט מצויין הולך לזכות בתואר, אבל האלג'יראי, בספרינט מרשים הרבה יותר, הצליח להדביק את הרוסי ממש לקראת קו הסיום, ולעצור את השעון ב-1:44:81 דק', שלוש מאיות בלבד לפני בורזאקובסקי. מולואדזי שקבע 1:44:90 דק', ניצח את קיפקיטר בקרב על המקום השלישי, וזכה במדלית הארד.

אז כיאה ליום אחרון מלא בגמרים באליפות עולם, עוד לא הספקנו להתאושש מריצה דרמטית אחת וכבר קיבלנו נוספת. גמר ה-4X100 מ' לגברים. אתמול אצל הנשים, זה נגמר בהפסד של ארה"ב, ובמחנה האמריקאי, ממש לא רצו לראות את זה קורה גם אצל הגברים מול בריטניה. להזכירכם, הרביעיה האמריקאית כוללת שלושה רצי 200, קאפל, פאטון וג'ונסון. לפי ההתחלה נראה היה שזה הולך להיות המירוץ של בריטניה. החילופים שלהם היו הרבה יותר חלקים, והרץ האחרון דווין צ'יימברס היה הראשון לקבל את המקל ולאת לדרך. כל מה שנותר לו הוא לנצח את ג'.ג'. ג'ונסון, על הנייר, רץ פחות טוב ממנו בהרבה. אבל ג'ונסון בריצה נפלאה וצעדים ענקיים, הצליח לעקוף את צ'יימברס הכבד, ולעצור את השעון ב-38:06 שנ', זמן פחות טוב מזה שנקבע אתמול בחצי הגמר, אבל מספיק בנסיבות האלה למדלית זהב. צ'יימברס חצה את הקו 2 מאיות אחרי האמריקאי, ומה שהייתה אמורה להיות מדלית הזהב הראשונה והיחידה של בריטניה באליפות, הפך לעוד אחת מכסף. ברזיל, שעד היישורת האחרונה הייתה גם חזק בתמונה, סיימה במקום השלישי (38:26 שנ').

חצי שעה לאחר מכן, גמר ה-1500 מ' לנשים. אף אחד לא חשב כאן על פייט רציני לקראת הסיום. כולם ידעו שסורייה אייהאן הטורקיה, אלופת אירופה, נראתה השנה הכי טוב בריצה הזו, ונמצאת רמה אחת מעל לכולן. ככה זה גם נראה עד 100 המטרים האחרונים, אייהאן כצפוי הובילה לאורך כל הריצה, אבל כנראה שלקראת הסיום היא איבדה את הכוח. אייהאן נראתה חלשה לגמרי, לא יכלה לתת את הפוש האחרון, וטטיאנה טומאשובה הרוסיה ניצלה את זה כדי לתקוף מאחור, לעבור את הטורקיה כ-60 מטרים לפני הסוף ולנצח בזמן מצויין של 3:58:52 דק'. זהו שיא משחקים של הרוסיה שהייתה מדליסטית הארד בריצה הזו, באליפות אירופה האחרונה. אייהאן סיימה שנייה בזמן של 3:59:04 דק', והיילי טולט הבריטית הפתיעה עם מדלית הארד, אחרי שסיימה ב-3:59:95 דק'.

הקרב הבא על המסלול היה גמר ה-5000 מ' לגברים, וכאן השאלה הגדולה הייתה מי יקח דאבל? הישאם אל גארוז' אלוף ה-1500? או אולי קנניסה בקלה האתיופי, אלוף המרחק הכפול. אבל חוץ מהשניים האלה הייתה שם רשימה מכובדת מאוד של רצים, שכללה את ג'ון קיבוון ואברהם צ'בי הקנייתים, ואת גברימריאם האתיופי. כל השמות המוזכרים רצו יחד בתורדבוקה אחת והובילו את חבורת הרצים כמעט לאורך כל הדרך. נחסוך את כל הפרטים ונגיע להקפה האחרונה, מי שתפס יוזמה ולקח את היתרון היה הישאם אל גארוז', שעשה את זה כמעט לאורך 300 מטרים, אלא שאז הגיח מאחור בקלה, ונראה היה שהדאבל הולך לעבור אליו. כבר ראינו באליפות הזאת כמה זוכים שאף אחד לא ספר, אז הנה הגיח לו עוד אחד, אליוד קיפצ'וגה הקנייתי בן ה-18, שיאן העולם לנוער, שניהל קרב צמוד עם אל גארוז' ובקלה, כמעט עד גבול הפוטו פיניש, ועצר את השעון בשיא משחקים של 12:52:79 דק'. אל גארוז' סיים שני, ארבע מאיות אחריו, ובקלה שלישי בזמן של 12:53:12 דק'.

אין ספק שיומה האחרון של האליפות, הוא המוצלח ביותר עבור קניה, שהשיגה בו את שתי מדליות הזהב היחידות שלה בפאריס.

אחרי שהתרגלנו כבר לקרב שבדי-דרום אפריקאי בקפיצה לגובה לגברים (נגמר בניצחון של פרייטג הדרום אפריקאי), חיכינו לקרב הגדול בין קאיסה ברגקוויסט (קבעה השנה 2.06 מ'), לבין אלופת העולם מדרום-אפריקה הסטרי קלוטה.

קלוטנ נתנה תחרות מצויינת ולא פסלה באף אחת מהפיצות שלה עד השלבים הגבוהים. ברגקוויסט לעומת זאת, שעדיין לא החלימה לחלוטין מפציעה בעקב אכילס, נראתה פחות טוב, ובגובה של 1.98 מ', שאמור להיות קטן עליה, היא כבר פסלה פעמיים. בנסיון השלישי היא עברה, אבל אפשר כבר היה לראות שזה לא היה היום שלה. אחרי שעברה גם גובה של 2.00 מ' בנסיון השני, היא כשלה 3 פעמים ב-2.02 מ', וסיימה במקום השלישי בלבד.

קלוטה המשיכה לתת הצגה נהדרת, היא עברה בנסיון ראשון גבהים של 2.02 ו-2.04 מ', תוך כדי שהיא כבר מבטיחה את מדלית הזהב על חשבון מרינה קופצובה הרוסיה שזכתה בכסף. בראש שקט, קלוטה ניסתה לשבור בסנטימטר את שיאה האישי, ועברה גם גובה של 2.06 מ' בנסיון הראשון. הופעה ענקית של הדרום אפריקאית, שזוכה בתואר שני רצוף באליפות העולם.

עוד מאצ'-אפ מרתק היה בהטלת הכידון בין שיאן העולם יאן ז'לז'ני לסרגיי מקרוב הרוסי. כבר במוקדמות ראינו שהרמה השנה היא קצת יותר נמוכה מבדרך כלל. מקרוב הבריק עם הטלה ראשונה למרחק של 85.44 מ', שהביאה לו את המקום הראשון בסיבוב הראשון, ובתחרות כולה. אף אחד מהמטילים, שלרובם שיאים אישיים טובים מהתוצאה הזו, לא הצליחו להתעלות על עצמם ולעבור את הרוסי. הסיפור העצוב הוא באמת של ז'לז'ני הצ'כי, שאפילו לא הצליח להיכנס לאיזור המדליות. ז'לז'ני הטיל רק ל-84.09 מ', 14 מטרים פחות משיאו העולמי, וזה הספיק לו למקום הרביעי בלבד. אנדרוס ורניק האסטוני שהטיל ל-85.17 מ', הפתיע וזכה במדלית הכסף. בוריס הנרי הגרמני לקח את הארד (84.74 מ').

הריצות שנעלו את היום ואת האליפות היו ל-4X400 מ' לגברים ולנשים. נבחרת הנשים האמריקאית הייתה כמובן הפייבוריטית כאן, אבל אחרי מה שקרה אתמול ב-4X100 מ' עם הצרפתיות, כבר אי אפשר לדעת. ובאמת, קיבלנו ריצה צמודה ביותר. האמריקאיות הובילו לאורך כל הדרך, אבל הרביעיות מרוסיה ומג'מייקה נשפו להן בעורף, ולקראת קו הסיום נראה היה שהולך להיות שם מהפך. אבל סאניה ריצ'ארדס, שהייתה הרצה האחרונה אצל האמריקאיות לא נכנעה וחצתה ראשונה את קו הסיום בזמן של 3:22:63 דק', תוצאת השנה בעולם. הרוסיות סיימו שניות ב-3:22:91 דק' והקדימו במאית אחת בלבד את הרביעיה מג'מייקה שסיימה שלישית.

אצל הגברים, הרבה ציפיות היו לצרפתים מהרביעיה שלהם, בעיקר אחרי ההופעה המצויינת של הכוכב המקומי מארק ראקיל, שזכה בארד בריצת ה-400. אבל בהפקה האחרונה של הריצה מי שהובילה הייתה דוקא הרביעיה מג'מייקה, אלא שבין הרצים האחרונים, ג'רום יאנג האמריקאי, אלוף העולם הטרי היה גדול על מארק בלקווד מג'מייקה, ועקף אותו כ-200 מטרים לסיום. בינתיים, גם ראקיל עקף את בלקווד והתקרב בצעדי ענק ליאנג. נראה היה שאם היו עוד 10 מטרים, הזהב היה הולך בסופו של דבר לצרפת, אבל יאנג היה הראשון שעצר את השעון בזמן מצויין של 2:58:88 דק', צרפת סיימה שנייה בשיא לאומי חדש, 2:58:96. ג'מייקה סיימה שלישית (2:59:60), במה שהייתה הריצה האחרונה בסטאד דה פראנס, שנעלה את אליפות העולם, פאריס 2003.

כמו תמיד ארה"ב היא המדינה שזכתה במספר המדליות הגדול ביותר, 10 מזהב, 8 כסף ו-2 ארד. רוסייה סיימה במקום השני (6, 8, 5), וההפתעה היא אתיופיה, שסיימה במקום השלישי הכללי בטבלת המדליות (3 , 2 , 2), והקדימה את בילארוסיה.

בסך הכל, 42 מדינות זכו לפחות במדליה אחת באליפות הזאת. המאכזבות הן בעיקר בריטניה וגרמניה, לשתיהן אין אפילו מדלית זהב אחת, ויש לזכור שמדובר בכל זאת במעצמות אתלטיקה באירופה. צרפת המארחת, הצילה את כבודה ביום הלפני אחרון עם 2 מדליות זהב, שהקפיצו אותה למקום החמישי בדירוג הכללי.