נותרו כ- 5 שבועות לסיום העונה הסדירה ונראה כי באמריקן ליג מ-3 תצא אחת. מדובר בקרב על הכרטיסים לפלייאוף של אלופת המערב והכרטיס הפרוע (הווילד קארד) המוענק לקבוצה בעלת המאזן הטוב ביותר שלא זכתה בראש בית. נכון להיום מצויות סיאטל, אוקלנד ובוסטון במאזן זהה של 55:76.
במהלך השבוע האחרון נוצחו הסיאטל מארינרס 6 פעמים רצופות מהם 4 פעמים רצופות בבוסטון והשידור החוזר של ההתפרקות של שנה שעברה נראה קרוב מאי פעם. נראה כי אם סיאטל, שהרכישה היחידה שלה לקראת מועד סיום ההעברות היה ארמנדו "המתנקנק האנושי" בניטז, תתמיד ביכולתה הנוכחית, היא תוכל לספק לזורק שלה את המשחקים חסרי המשמעות בהם הוא נוהג להצטיין. לרד סוקס יש כעת 6 שחקנים עם יותר מ-20 הום ראנים ועם החזרה לכושר של פדרו מרטינז ורצף הנצחונות של דריק לואו, יכול להיות שיהיה להם מה למכור בפלייאוף, במידה ויעפילו אליו.
לצלע השלישית במשולש, האוקלנד אייס היה שבוע גרוע, זאת על אף שניצחה 5 מ-7 בטורונטו ובוסטון.הסיבה לכך היא פציעתו של הזורק מארק מאלדר, אחד מ"שלושת הגדולים" של צוות הזורקים שלה שככל הנראה גמר את העונה. למרות זאת, נצחו האייס 2:17 בטורונטו ביום א' ונראה כי אם מיגל טהדה ואריק שאבז יתעוררו ויציגו את יכולתם מהעונה שעברה - תוכל אוקלנד להגיע לפלייאוף בפעם הרביעית ברציפות.
בבית האמריקן ליג מרכז מתחוללת דרמה נוספת. 3 קבוצות בינוניות שאינן יכולות להשיג רצף נצחונות ראוי לשמו מתמודדות על ראשות הבית. הוויטסוקס הם ככל הנראה הקבוצה הטובה מבין ה-3 , אך הם סובלים מחוסר יציבות קיצוני.השבוע הם עלו לראשות הבית בעקבות 6 נצחונות בית רצופים על טקסס ואנאהיים החלשות, אך שבוע לפני כן הם הפסידו 5 משחקי חוץ רצופים לאותן קבוצות. זהו כנראה גורלה של קבוצה המסתמכת על קארל אוורט, קארלוס לי ופראנק תומאס. יריבותיה, קנזס סיטי ומינסוטה חילקו השבוע סדרה בת 4 משחקים ומחכים לסדרת החוץ הבאה של שיקגו.
בנשיונאל ליג נשמר הסטאטוס קוו והקבוצה החמה היא דווקא המטס שניצחו 9 מ-12 משחקיהם האחרונים וצמצמו את הפער מאטלנטה ל-26.5 משחקים בלבד, הרבה בזכות סטיב טראשל, אחד הזורקים הפחות מוערכים בליגה. גם טום גלאווין הראה ניצוצות ביום א' כאשר בקרב זורקים ניצח את קווין בראון ולוס אנג'לס 1:2. למרות משחקו הטוב יש לגלאוין era של 4.40 ומאזן של 11:9, ללא ספק העונה הגרועה בקריירה. גם הברוארס זכו לעדנה מאוחרת עם 6 נצחונות רצופים, אך נראה כי הם בונים קבוצה לעשור הבא.
חוסר היציבות של כל הקבוצות שאינן אטלנטה או סן פרנסיסקו (שנפגשו לסדרת השבוע) גורם לכך שנכון להיום ישנן שמונה קבוצות במרחק של 4 משחקים ממקום בפלייאוף. מרוץ צמוד אף יותר נמצא בבית המרכז כאשר שיקגו, יוסטון וסיינט לואיס נמצאות במרחק חצי משחק האחת מהשניה.
בונדס אמר שלום
עוד ידובר רבות בסדרה זאת, שהביאה את תושבי סן פרנסיסקו לשיאים של רגש ודמעות.
הרקע: בארי בונדס, החובט האגדי חזר לשורות סן פרנסיסקו לאחר שנעדר מסדרות החוץ שלה מול ניו יורק ומונטריאול. במשחקים אלו נוצחו הג'יאנטס 6 פעמים ברציפות. הסיבה להיעדרותו - החמרה בסרטן הריאות בו לקה אביו בובי, תושב העיר ושחקן עבר מהולל של הג'יאנטס.
לפני המשחק הראשון ביום שלישי ריכז בונדס את חבריו לקבוצה וערך אסיפה קבוצתית בה עדכן אותם במתרחש. בעת הצגתו זכה בונדס למחיאות כפיים ממושכות מהקהל. בונדס, שנתן משחק רגיל מבחינתו, חבט 1 מ-3 וקיבל 2 הליכות חופשיות. המשחק עצמו שוחק באווירת פלייאוף והיה צמוד לכל אורכו, כשרק בזכות זריקה פרועה של הזורק של אטלנטה, הודג'ס, הצליחו הג'יאנטס להשוות ל- 4:4 באינינג השמיני. לאחר מכן נכנס המשחק להארכה ומי אם לא בארי בונדס, עם דמעות בעיניים, פתח את האינינג העשירי בהום ראן שכולו רגש וסיים את המשחק לקול תשואות הצופים.
במשחק השני ביום ד' נכונה הפתעה לצופים, שכרגיל מילאו את אצטדיון פאק-בל. בובי בונדס קם ממיטת חוליו וצפה במשחק מתא זכוכית. גם במשחק זה הצליחו הג'יאנטס לנצח באינינג האחרון. עם שחקנים בבסיס השלישי (אוריליה) ובבסיס הראשון (גריסום) לא רצה מאמן אטלנטה, בובי קוקס, לקחת סיכון מיותר ונתן לבונדס הליכה חופשית. במהלך הבא הצליח אדגרדו אלפונסו, לשם שינוי, לחבוט ברגעי האמת, ואוריליה נכנס הביתה. 1:2 לג'יאנטס בסיום.
המשחק השלישי ביום חמישי היה בשליטה מוחלטת של הג'אינטס. הזורק ג'ייסון שמידט נתן תצוגה לאורך 8 האינינגים הראשונים וסן פרנסיסקו הובילה 0:3. קאמבק של אטלנטה באינינג התשיעי לאחר שטים וורל החליף את שמידט השווה את התוצאה ל-3:3, והכניס את המשחק להארכה. במחצית הראשונה של האינינג העשירי פסל רודריגז את שחקני אטלנטה, ואז הגיע תורו של בונדס לחבוט. בונדס לא איכזב והטיס את הכדור ליציעי האוהדים שציפו להום ראן. 3:4 לג'יאנטס וסוויפ בסדרה. מיד לאחר המשחק מיהר בונדס לבית החולים,לבקר את אביו, שנפטר כעבור יומיים.
מסביב לבסיס
*קצת על בובי ובארי: למרות סגולותיו הרבות כשחקן, נודע בובי בונדס בעיקר כאביו של בארי בונדס. השחקנים לבית בונדס הם היחידים עם שילוב של כח ומהירות שהתבטא בחמש עונות של לפחות 30 הום ראנים ולפחות 30 בסיסים גנובים עבור כל אחד מהם. בובי, שנפטר בגיל 57 (בארי כיום בן 39. תעשו את החישוב לבד) היה התקווה הגדולה של עולם הבייסבול בעת שנבחר בדראפט ע"י הג'יאנטס, אך הוא מעולם לא הצליח להשתחרר מצילו הענק של וויילי מייס, ששיחק לידו באאוטפילד. למרות תווית המאכזב שדבקה בו, סיים בובי את הקריירה עם 332 הום ראנים ו-461 בסיסים גנובים. (בארי, ווילי מייס הם השחקנים היחידים האחרים עם לפחות 300 הום ראנים ו-300 ביסים גנובים). גם כיום נשאר ווילי מייס, הנחשב לגדול השחקנים החיים כיום, חבר קרוב של בובי, והוא אף היה הסנדק של בארי, אותו בארי שבקרוב הולך להדיח אותו מהמקום השלישי ברשימת ההום ראנים של כל הזמנים.
* היאנקיס רכשו את הזורק המחליף גיל הרדיה מסינסינטי, שבעקביות נפטרת מכל שחקניה בכדי לחסוך במזומנים.
* זורק מחליף אחר של היאנקיס, ג'סי אורוסקו בו ה-46, נזכר השבוע כי הוא היה זה שזרק לבובי בונדס את ההום ראן האחרון שחבט. גם בנו בארי הספיק לחבוט זריקות שלו ליציעים, והשמועות אומרות שגם הבן של בארי זומם בכיוונו.
* 3 גביעי ה-MVP של השחקן רוי קמפנלה משנות החמישים נמכרו ע"י אלמנתו במכירה פומבית עבור 344,000 דולר. האלמנה, שכנראה לא שמעה כי לכדו את אילן קופרמן, טענה כי לא עשתה זאת עבור בכסף, אלא רק כדי ש"הם יישמרו במקום בטוח".
טבלאות הבתים
מריקן ליג:
מזרח
1. ניו יורק ינקיס 49:80
2. בוסטון רד סוקס 55:76
3. טורונטו בלו ג'ייז 67:64
4. בולטימור אוריילס 69:61
5. טמפה ביי דוויל רייז 78:51
מרכז
1. שיקגו ווייט סוקס 62:69
2. קנזס סיטי רויאלס 62:67
3. מינסוטה טווינס 62:66
4. קליבלנד אינדיאנס 73:58
5. דטרויט טייגרס 97:32
מערב
1. סיאטל מרינרס 55:76
2. אוקלנד אתלטיקס 55:76
3. אנהיים איינג'לס 68:63
4. טקסס ריינג'רס 70:61
נשיונל ליג:
מזרח
1. אטלנטה ברייבס 46:84
2. פילדלפיה פיליס 60:70
3. פלורידה מרלינס 60:70
4. מונטריאול אקספוס 64:68
5. ניו יורק מטס 72:57
מרכז
1. יוסטון אסטרוס 62:68
2. סנט לואיס קרדינלס 62:68
3. שיקגו קאבס 62:67
4. פיטסבורג פיירטס 70:58
5. סינסינטי רדס 72:58
6. מילווקי ברוארס 75:55
מערב
1. סן פרנסיסקו ג'איינטס 51:78
2. אריזונה דאיימונדבקס 62:69
3. לוס אנג'לס דודג'רס 62:67
4. קולורדו רוקיס 69:64
5. סן דייגו פדרס 81
