הימים הם ימי וויליאמס. לאחר עוד ניצחון סוחף של מכבי ת"א בגביע אירופה, משחרר ארל וויליאמס את המשפט הבא "נו באדי פאק וויז מכבי אינ דה יד". אמנם מכבי, בסיומה של אותה עונה, לא השכילה לזכות בגביע אירופה, אבל כל קבוצה שהגיעה לפה באותה שנה "הריחה" את מכבי עוד בנתב"ג.
עשרים שנים עברו מאז שיחק ארל במכבי ורק השנה נראה כי הצליחה מכבי להביא סוף סוף שחקן בדמותו. אמנם, לא מאותה מדינה, לא באותו תפקיד וגם לא באותו צבע, אבל ליסיקוביצ'וס ולוויליאמס יש משהו שלכל הזרים במכבי (כולל מקדונלד) מלבדם לא היה מעולם - הקילינג אינסטינקט. אותו מבט של טירוף בעיניים שיבשר לכל קבוצה שתגיע ליד אליהו כי השנה מכבי הולכת עד הסוף, וכי למרות שהמצב בארץ בקאנטים,נקודות הם לא יראו פה, לפחות לא ביד אליהו. אבל הקילינג הזה לא מסתכם רק במבט, הוא הרבה יותר מזה. הוא היכולת לדעת מתי ללחוץ על גז בשיא הכוח, דבר שהיה חסר למכבי בשנה האחרונה.
הרבה דובר בשבועיים האחרונים על הביצים שיש למספר אנשים בספורט הישראלי. מישהו אף טען מעל גלי האתר כי לניר קלינגר יש ביצים בגודל של מגדלי עזריאלי. קצת קשה לבדוק את העניין פיזית, אבל אם זה נכון אז ליסיקוביצ'וס (יאצק בשבילכם) שלנו יש ביצים בגודל של הקרמלין (כולל הכיכר האדומה). נכון שאפשר להיות ציניים ולהגיד שהוא בא לפה אך ורק בשביל הכסף והסטיפות ששמעון החליט שהוא מחלק השנה ביד נדיבה, אבל אפשר גם אחרת, במיוחד מהמעמד שממנו מגיע יאצק, כאלוף אירופה. הוא מודע לעובדה שכל דבר פרט לזכייה בגביע אירופה ייחשב לכישלון צורב, כי בימים שההודנה הולכת ונעלמת וקבוצת הכדורגל של המועדון נראית כמו גנון, מה שנשאר לאוהדים הוא רק הכדורסל.
כל כך הרבה פעמים בעונה האחרונה היה חסר למכבי מנהיג, במיוחד בדקות האחרונות. אין זה פלא כאשר מפקידים את המפתחות לידיו של בנו אודריך, ילד חמוד וצנום בן 20, חסר כמעט כל ניסיון אירופאי. פיני גרשון יודע היטב, גם אם לא יודה בזה בפה מלא כי עמדת הרכז היא החשובה ביותר כיום בכדורסל האירופאי. לא חסרות דוגמאות, כמו דיוויד ריברס ותיוס אדני, אשר ממש במו ידיהם העניקו לאולימפיאקוס וז'לגיריס אליפויות אירופה.
קצת לפני הפיינל פור האחרון, נשאל גרגור פוצ'קה, שחקן הציר של ברצלונה, איך זה לשחק עם יאצק באותה קבוצה. פוצ'קה, איטלקי במוצאו, טען כי יאצק מזכיר לו דמות מסרטי המאפיה, רק עם הבדל קטן - הוא, בניגוד אליהם, הולך לפעמים נגד המשפחה. פוצקה בטח התכוון למאבקים האינסופיים שהיו ליאצק עם מאמנו סטניסלב פסיץ ועם הבוס הגדול של ברצלונה, במיוחד בנושא השכר, אבל גם לאופי המשחק של הליטאי אליו היתה צריכה הקבוצה להתרגל. הבעיה עם שחקנים כמו יאצק, עתירי אגו וצורך להוביל, היא כי לעתים הם מטילים אימה, לא רק על השחקנים מולם ואיתם הם משחקים, אלא גם על המאמנים. דווקא פה יכול יאצק להתאים למכבי כמו כפפה ליד.
הרבה דברים רעים אפשר להגיד - ובצדק - על פיני גרשון, אבל דבר אחד אי אפשר לקחת ממנו והוא הדוגריות שלו. את פיני באמת שלא מעניינים משחקי אגו ולאן הולך הקרדיט בסוף המשחק, העיקר מבחינתו השנה הוא להביא לפה את גביע אירופה.
הכל השנה יקום ויפול על יסיקובצי'וס. הוא יגער, יקלל, אולי יבעט באיזה שלט פרסומת, אבל הכי חשוב שהוא ייקח גם את הזריקות בשניות האחרונות, אותו תפקיד שמאז ימי מיקי ברקוביץ לא נמצא מישהו שיעשה זאת בהצלחה מרובה. עיין ערך דורון גמצי.
אש על הגולש
בוער לכם בלב, בראש או בלשון ואין לכם איפה לפרוק את זה? מערכת וואלה! ספורט מזמינה אתכם להיות פרשנים לרגע (או ליותר, תלוי בכם), סופרים או משוררים ולשלוח לנו קטעים שכתבתם, בכל סגנון כתיבה שעולה על דעתכם, בתנאי שיהיה ראוי לפרסום ובכל תחום הקשור לספורט.
מניתוח נקודות התורפה הטקטיות בהרכב החדש של מ.ס. אשדוד עד לסיפור, דמיוני או מציאותי, על חיי אוהד פינג-פונג, נשמח לתת לכם הזדמנות לגלות לעולם כוכבי כתיבה חדשים. את הקטעים שכתבתם, שלחו דרך ה"כתבו לנו" (בצד ימין באתר או בקישור למטה) או לכתובת המייל הבאה: sportssupport@walla.net.il . אנו נפרסם את המשובחים שבקטעים שנקבל בפינה "אש על הגולש" שבאיזור הטורים האישיים. גם מי שכבר פירסם טור, מוזמן לשלוח עוד אחד. אנא, ציינו את שמכם המלא ויאללה, בנות, גם אתן מוזמנות.